גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אל תשנאו את ועד העובדים

הוועדים וההנהלה צריכים להבין שדווקא שיתוף-פעולה יניב תוצאות טובות יותר

קריירה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
קריירה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בשנים האחרונות נראה היה כי כמה וכמה ועדי עובדים נמאסו על האזרחים בשל התנהלותם. מרבית הוועדים עולים לכותרות על רקע מאבקים עם ההנהלה, שביתות פתאומיות המשבשות את אורח החיים של האזרחים ועולות למשק מיליונים.

החודש היינו עדים למקרה כזה, של שביתה פתאומית של ועד עובדי רכבת ישראל, שהפסיקו מהצהריים את תנועת הרכבות בקו בין הוד-השרון לבאר-שבע והשביתו את מוסך לוד ואת שלוחת הדלק בחיפה. העילה לשביתה הייתה, לטענת הוועד, החלטת הנהלת הרכבת לנייד עשרות עובדים ממוסך לוד לבאר-שבע, בלי להסדיר את זכויות העובדים כנדרש. מקרים כאלה גורמים לרבים בציבור לסלוד מוועדי עובדים, לשכוח מה עומד בבסיסם, ומדוע הוקמו מלכתחילה.

לטובת אלה, הנה מידע קצר: ועדים וארגוני עובדים נועדו בראש ובראשונה לקדם את הביטחון התעסוקתי ואת תנאי העסקתם של העובדים, לדאוג לרווחתם ולצמצם את אי-השוויון.

שביתה היא כלי הנשק העיקרי של העובדים המאורגנים. לא בכדי בית המשפט העליון הכיר בשביתה כזכות הנובעת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וככלי המסייע לאזן בין כוחו של המעסיק, שעולה לאין שיעור על זה של העובד.

תנאי העסקה הוגנים, חוקי עבודה ומנוחה, שכר מינימום, הסכמי עבודה, דמי הבראה ונסיעה, חופשות, דמי מחלה ועוד לא היו מגיחים לאוויר העולם אלמלא עובדים לא היו נלחמים על זכויותיהם ומעגנים אותם לכדי חוק.

קל לשנוא את ועדי העובדים, אבל אם נשים לרגע בצד את האופן שבו הם מצטיירים בתקשורת, ונסתכל על מקומות עבודה מאורגנים ועל המחקרים שנעשו בשנים האחרונות בתחום יחסי העבודה, נגלה שהם מצביעים על כך שהתארגנויות עובדים תורמות לצמצום הפערים החברתיים ומהוות כלי חשוב לצמצום האי-שוויון בתנאי העבודה והשכר של העובדים.

קשה להאמין, אך גם בימינו אנו עובדים רבים חוששים מהליכי התאגדות פן אלה יובילו לפיטוריהם או להרעת תנאי העסקתם. וזה חשש מוצדק. בשנים האחרונות היינו עדים פעמים רבות לניסיונות של הנהלות לשבור את רוח ההתאגדות של העובדים, לסכל את ניסיונות ההתארגנות, בין היתר באמצעות ניצול פרצות כאלה ואחרות בחוק. יש לא מעט דוגמאות למקרים שבהם נדרש בית הדין לעבודה לדון בהתערבות הבוטה של ההנהלה בזכות הבסיסית של עובדי הארגון להתאגד.

חלק גדול מהתארגנויות העובדים שיצאו לבסוף לפועל, נולדו מתוך מאבקים עם ההנהלה שניסתה לסכל את היוזמה. הניסיונות לטרפד את ההתארגנות נבעו בעיקר מחשש שהסדרת יחסים בדרך של הסכם קיבוצי תחזק את יכולת המיקוח של העובדים במקום העבודה, ובכך תביא להקטנת כוחם כביכול של המנהלים. הנחת מוצא זו משליכה על היחסים בין השניים לאחר הקמת הוועד, והדבר בא לידי ביטוי ברור ומובהק ביותר במאבקים שאנו שומעים עליהם חדשות לבקרים בין ועדים להנהלה.

אלא שתפיסת הצדדים, שרק באמצעות מאבקים כוחניים אפשר להשיג את מבוקשם, היא מוטעית מיסודה. ייתכן כי תפיסה זו מושפעת מהאקלים שבו אנו חיים, שיוצר דפוסי התנהגות לוחמניים שמחלחלים גם לתחום יחסי העבודה. אבל הבעיה המרכזית היא שמאבקי הכוחות וההתכתשויות בין ועדי העובדים להנהלה נובעים מההנחה שמדובר בשני גורמים עם אינטרסים מנוגדים, בעוד שההפך הוא הנכון.

ישנם הרבה חברות וארגונים עם ועדי עובדים חזקים ודומיננטיים, שהבינו זאת, ומצליחים להגיע להבנות בדרכי נועם, מתוך הידברות, ולשמור על יחסי עבודה טובים, לשביעות-רצון כל הצדדים. בארגונים אלה אין מקום ליריבות קולנית וליחסי עבודה רעועים, והם מהווים הוכחה לכך שהדבר אפשרי.

הוועדים וההנהלה צריכים להבין שדווקא שיתוף-פעולה, משא-ומתן מפויס ושילוב כוחות יניבו תוצאות טובות יותר לשניהם. לכן, המסר הראשון שעל ועד עובדים לשדר היום הוא שהוא אינו נגד המעסיק - נהפוך הוא. הוועד רוצה להיות מודע למערכת ההחלטות שקובעת לאן פונה העסק, להשמיע ולהישמע, בתור מי ש"נמצא בשטח" וכמי שרוצה לשמור על מקום העבודה ולהצעיד אותו קדימה.

מן העבר השני, גם ההנהלה צריכה לראות בעובדים שותפים ולא אויבים, להתנהל מולם בשקיפות מלאה ולאפשר להם לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטות. זו הנוסחה שתוביל אותנו לשינוי מערכת יחסי העבודה ולעולם העבודה של המחר.

■ הכותבת היא מומחית לדיני עבודה. 

עוד כתבות

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-7% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

גורם בחיזבאללה: אם ארה"ב תבצע "תקיפה מוגבלת" - לא נתערב

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה