משבר הקורונה שינה את חוקי המשחק בשוק העבודה, שלעולם לא ישוב לפעול כפי שהיה • שעות העבודה המשרדיות והשגרתיות מפנות את מקומן לעבודה דינמית, שאינה מגבילה עצמה לחלל או לזמן מסוים
אין שום היגיון בקביעת גיל פנסיה אחיד לכולם, במיוחד לא במצב שבו המשק נמצא בעקבות משבר הקורונה • צריך לשנות את החוק כך שיאפשר למי שנחוץ ורוצה להמשיך לעבוד, גם מעבר לגיל שבו הוא זכאי לקבל את הזכויות הפנסיוניות שלו
צמצום הזכות לפגוע בעבודה הסדירה עלול לגרום נזק לכלל העובדים במשק
אפשר לרכך את העימותים בארגונים שנקלעו לקשיים וזקוקים להתייעלות
המדינה וחברות הביטוח מגלות אוזלת-יד מול מעסיקים שעושקים את עובדיהם
כ-50% מהמעסיקים בישראל לא מיישמים את ההסכם לקיצור שבוע העבודה, בהיעדר אכיפה ובקרה
על בעלי העסקים להיצמד לנורמה המוסרית ולא לתת יד לפיטורים בתקופה רגישה זו
באין חוק נגד התעללות בעבודה יש להשתמש בכל הכלים כדי להילחם בתופעה, כולל ברשתות חברתיות
מחקר מופקר על יחסי עבודה: דיבור אגרסיבי תורם למוטיבציה
על אף שיוזמה זו היא ראויה וברוכה, נראה כי ארוכה הדרך ליישומה
בזכות האינטרנט מלאכת התאגדות העובדים הפכה לקלה ומהירה יותר
"הסולידריות" של 1 במאי רחוקה מלתאר את מצב יחסי העבודה בישראל, וחבל
הוועדים וההנהלה צריכים להבין שדווקא שיתוף-פעולה יניב תוצאות טובות יותר
אל תקשיבו למי שמנסה לרפות ידיכם - הכוח הוא בהתאגדות