גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעקבות חוק המיילים הצרפתי

על אף שיוזמה זו היא ראויה וברוכה, נראה כי ארוכה הדרך ליישומה

קריירה/ צילום: צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
קריירה/ צילום: צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

לאחרונה נחתם בצרפת הסכם תקדימי המאפשר לעובדים "להתנתק" אחרי השעה שש בערב: לכבות את מכשיר הטלפון שקיבלו מהמעסיק ולא לענות על הודעות דואר אלקטרוני שהגיעו לתיבת הדואר שלהם לאחר שעות העבודה. חברות המעסיקות יותר מ-50 איש יידרשו כעת להגיע להסכמות עם העובדים על הזכות החדשה ולפרט את זכויותיהם בעקבות ההסכם.

צרפת נחשבה מאז ומתמיד לפורצת דרך בכל הקשור לזכויות עובדים והייתה, למשל, המדינה הראשונה שאימצה שבוע עבודה בן 35 שעות. העובדים הצרפתים גם זכאים ל-60 ימי חופשה בשנה, ורובם מקפידים לנצל אותה.

ממחקר שנערך בטרם הסכימו הפדרציות ואיגודי העובדים על החוק, התברר כי 77% מהמנהלים ו-39% מהעובדים משתמשים בטלפונים ובמחשב לצורכי עבודה לאחר השעה שש בערב. אילו מחקר דומה היה מתבצע בישראל, אפשר להניח שהמספרים היו גבוהים בהרבה - ונתונים אלה הביאו את הצדדים למסקנה כי יש לאזן באופן טוב יותר בין העבודה לחיים הפרטיים.

על אף שיוזמה זו היא ראויה וברוכה, נראה כי ארוכה הדרך ליישומה, הן בצרפת ועל אחת כמה וכמה בישראל, וזאת מכמה טעמים. ראשית, החוק אינו לוקח בחשבון שאנו חיים בסביבת עבודה גלובלית, ובשל הצורך להיות בקשר בענייני עבודה עם אנשים במדינות באזורי זמן אחרים, קשה עד בלתי אפשרי לתחום את שעות העבודה במקצועות רבים רק לפי השעה בצרפת (או בישראל).

שנית, החוק אינו ניתן לאכיפה, וגם לא נקבעו עונשים מפורטים על הפרתו. בנוסף לכך, ואולי החשוב מכל, נראה כי הוא אינו לוקח בחשבון את התרבות הארגונית במקום העבודה הספציפי ואת המסר המועבר מהמנהל לעובד בכל הקשור לעבודה בשעות הפנאי או לזמינות העובד לצורכי עבודה בשעות אלה.

כך, לדוגמה, עובד המכיר את מעסיקו, סגנונו ודרישותיו, יתקשה שלא לענות גם לאחר השעה שש בערב, כאשר הוא יודע כי מעסיקו זקוק לתשובה דחופה בענייני עבודה. אם בחר אותו עובד שלא לענות, בהתאם לקבוע בחוק, המתח הרב שייגרם לו בשל כך והחשש מתגובתו של המנהל ביום שלמחרת עלולים לרוקן מתוכן את תכלית החוק, שהיא לאפשר לעובד לא לעסוק בענייני עבודה בשעות שאינן שעות העבודה.

חוק כזה או אחר אינו אפקטיבי ללא הטמעת הצורך האיזון בין שעות העבודה לשעות הפנאי בארגון ושינוי התפיסה הארגונית בהתאם. כך, עובד המקבל הודעה מהמנהל לאחר השעה שש בערב לא יפחד שלא לענות ויוכל להמשיך בעיסוקיו ללא חשש, מאחר שיידע כי המנהל לא מצפה לתשובה בשעות אלה.

דרך אפקטיבית יותר ליישום האיזון האמור יכולה להיות באמצעות הטלת סנקציה על מעסיק הפונה לעובד לאחר השעה שש בערב. למשל, אם עובד נאלץ לענות לטלפון או לאימייל ומוצא את עצמו עובד לאחר השעה שש בערב, המעסיק ישלם על כך שכר שעות נוספות בשיעור 200%. הוראה כזאת תגרום למנהלים לחשוב פעמיים בטרם הם פונים לעובד בשעות הערב, מצד אחד, ותתגמל את העובד במקרה שייאלץ לעבוד בשעות הפנאי, מצד שני.

במסגרת שינוי התרבות הארגונית האמור, המעסיק צריך להעביר מסר ברור לעובדיו כי הוא מכבד את שעות הפנאי שלהם, והם אינם צריכים לחשוש שלא לעסוק בענייני עבודה בשעות אלה. בנוסף, על המעסיקים לעודד גם את לקוחותיהם לכבד את שעות פעילות הארגון כאשר לא מדובר בעניינים הדורשים טיפול מיידי, כך שיתאפשר להם להנהיג את השינוי המיוחל.

רק שילוב של שינוי התרבות הארגונית והטלת סנקציה כספית על מעסיקים מפירי חוק יאפשר לעובדים ליהנות מאיזון נכון יותר בין עבודה ומנוחה, ולא פחות חשוב - יאפשר לאכוף את החוק בצורה נכונה ויעילה יותר.

■ עו"ד לנדאו עומדת בראש משרד נעמי לנדאו ושות'. אורן גרוס הוא עורך דין במשרד. 

עוד כתבות

אף אחד לא קרא אותו, אבל הספר הכי אנטישמי הפך לרב מכר בעולם הערבי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ארה"ב הצליחה לצמצם את כוחה של ישראל במזרח התיכון, בחיזבאללה לא יודעים איך להגיב לחיסול הרמטכ"ל, ישראל ממשיכה להשפיע על בחירות בארה"ב, ואיך הפך "מיין קאמפף" לרב מכר בעולם הערבי ● כותרות העיתונים בעולם

יהלומים / צילום: תמר מצפי

מכסי טראמפ מטלטלים את תעשיית היהלומים הישראלית

המכסים האמריקאיים מכבידים על אחד מענפי היצוא המרכזיים של ישראל, בעוד ההסכם לפטור את היהלומים מהמס ממתין ללא חתימה ● בינתיים היבוא והיצוא נחתכים, ובענף חוששים מקריסה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; פומה מזנקת בכ-15%

הדאקס מטפס בכ-0.3% ● הניקיי עלה בכ-1.3% ● וול סטריט סיכמה אתמול יום רביעי רצוף של עליות, אם כי לא ברור כמה זמן המגמה תימשך ● אנבידיה טיפסה ואלפאבית נפלה, אך האחרונה עדיין לא רחוקה מרף שווי השוק של 4 טריליון דולר ● הביטקוין התאושש אתמול ונסחר הבוקר סביב 91 אלף דולר ●

עוצר הוטל על מעון הנשיא / צילום: ap, Mark Schiefelbein

שני אנשי המשמר הלאומי נורו מחוץ לבית הלבן, עוצר הוטל על מעון הנשיא

יריות בוושינגטון: חשוד אחד נעצר אחרי שפתח באש לעבר אנשי המשמר הלאומי • שני הנפגעים הובהלו לבתי חולים, אחד מהם במצב קריטי • היורה הוא אזרח אפגניסטן בן 29, שנכנס לארה"ב ב-2021, ולפי דיווח ב-CNN לא משתף פעולה בחקירה • הנשיא טראמפ נמצא בביתו שבפלורידה ושיתף ברשת החברתית שלו: "החיה שירתה באנשי המשמר הלאומי - תשלם על זה מחיר כבד"

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

הצעת החוק נפלה, סיוע במיליוני שקלים לא יועבר לשורדי שבי

ישראל העבירה הצעה לחמאס לפיה כל המחבלים ששוהים בכיסי הטרור התת-קרקעיים יוכלו לצאת מהמנהרות, להיכנע - ולהיכלא בבתי הסוהר בישראל ● משרתי המילואים צפויים לבצע כ-60 ימים בשנת 2026 ● משפחות שכולות בקריאה לסמוטריץ: "אל תיתן יד לחוק הגיוס" ● הקואליציה הפילה הצעת חוק להענקת סיוע מיידי לשורדי השבי ולמשפחות החטופים החללים ● עדכונים שוטפים

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

אחות נתנה לאח את הדירה שירשו, ואז התחרטה. מה קבע ביהמ"ש?

אחות העבירה לאחיה את כל זכויותיה בנכסים שירשו יחדיו מהוריהם המנוחים ללא תמורה ● לאחר שהאח העביר את הזכויות בנכסים לבתו ללא תמורה, הגישה האחות תביעה נגד אחיה ובתו בטענה כי החוזים היו למראית עין בלבד ● מה קבע בית המשפט?

פרופיל בעלי העסקים בישראל מתבהר / צילום: Shutterstock

שנה לרפורמה שמקילה על עוסקים זעירים: 80% טרם ניצלו את ההטבות

לפי נתוני רשות המסים רוב העסקים הזעירים הם בבעלות צעירים בני 35 ומטה, המרוויחים פחות מ־6,000 שקל בחודש ● עד כה נרשמו קצת יותר מ־100 אלף מהזכאים, רבים מהם מתחת לסף המס ● המהלך הביא לעלייה במספר המדווחים בזכות ההקלות והנגישות שהרפורמה מאפשרת

מגדל השעון ביפו. המערערת חויבה בהוצאות המשפט / צילום: Shutterstock

האם מכירת מניות בחברה שהחזיקה בניין להשכרה מזכה בתשלום מס שבח מופחת?

בעקבות סכסוך שהוכרע בעליון חויבה חברה למכור את חלקה בחברה אחרת שהחזיקה בניין אחד להשכרה ביפו ● המוכרים ביקשו לשלם מס שבח מופחת לפי החוק לעידוד השקעות הון, אך מנהל מיסוי מקרקעין חשב אחרת ● מה קבעה ועדת הערר?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

רבעון טוב לקרן קיסטון והמיזוג שהקפיץ את הרווח של להב

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● מימוש האופציה באגד יצר לקיסטון רווח חד פעמי של 98 מיליון שקל ● להב אל.אר: מיזוג בתחום האנרגיה הירוקה סייע לזינוק דרמטי של 300% ברווח הנקי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל אביב ננעלה בעליות; מניות השבבים קפצו, מניות הביטוח נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.9% ● מגדל: הממונה על שוק ההון מאשרר את תעריפי הביטוח שלנו ● המאבק על ההגמוניה בשוק השבבים מתחמם, אנבידיה: "אנחנו מקדימים את התעשייה בדור שלם" ● ג'יי.פי.מורגן: הדולר יחלש ב-3% עד אמצע השנה הבאה ●  בבריטניה דריכות גבוהה לקראת התקציב שתציג שרת האוצר ● ג'יי.פי.מורגן: התנודתיות הגבוהה בתיקי 60/40 מעמידה בספק את כדאיות ההשקעה הזאת

שי באב''ד, מנכ''ל קבוצת שטראוס / צילום: אבי רוקח

שטראוס מציגה זינוק ברווח, תעניק למנכ"ל הטבה של 12 מיליון שקל

חברת המזון מציגה עלייה במכירות וקפיצה ברווח הרבעוני, בעיקר עקב עדכון מחירי המכירה בחו"ל ● האופציות למנכ"ל שי באב"ד יעמידו את התגמול השנתי שלו על 9.3 מיליון שקל

מגדל הספירלה של עזריאלי / צילום: KPF

כ־600 מיליון שקל בתוך פחות משנתיים: שווי מגדל הספירלה של עזריאלי ממשיך לעלות

למרות שהשלמת בנייתו מתוכננת רק בשנת 2028, כבר כיום שווה המגדל הרביעי במתחם עזריאלי יותר מ־2.5 מיליארד שקל ● ב"חזית" המגורים: מדוע צמח המרמן מכרה יותר דירות ב־2025, אך ההכנסות נחתכו בחצי?

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

סמטוריץ' מכפיל את הפטור ממע"מ על רכישות באינטרנט - יעלה ל-150 דולר

משרד האוצר פרסם צו להערות הציבור שיכפיל את הפטור ממע"מ על רכישת מוצרים מהאינטרנט מחוץ לארץ ● לגלובס נודע כי המהלך כבר מעורר התנגדות בכנסת

איראן מנסה לשכנע את המדינה הגרעינית: תתמכי בנו מול ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: בעולם חושבים שהפסקות האש בלבנון ועזה עלולות לקרוס, איראן רוצה להבטיח שפקיסטן תפעל איתה נגד ישראל אבל לא בטוח שזה יקרה, מה ישראל רוצה בסוריה, ואיך נשיא סוריה עוזר לסכל הברחות נשק של חיזבאללה ● כותרות העיתונים בעולם

צמיד של פנדורה / צילום: שטארסטוק

תגובת שרשרת: שוק התכשיטים בישראל מתקשה להתרחב, וסמוטריץ' לא מסייע

בשנים האחרונות נדרש שוק התכשיטים להמציא את עצמו מחדש, בעיקר לאור העדפות דור ה־Z שהפך לכוח קנייה משמעותי ● עד כמה תשפיע החלטת שר האוצר להעלות את הפטור ממע"מ על יבוא מחו"ל, ומה נדרש מהשחקניות בענף

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

צוות צללים באוצר מציג תחזיות פסימיות לגירעון ולצמיחה

משרד האוצר אופטימי לגבי גירעון מתון וצמיחה של 5.2%, אך יועציו עלומי־השם מזהירים שהגירעון עלול לעלות והצמיחה להיות נמוכה מהצפוי ● בין הגורמים שנבחנו: המלחמה והבחירות שבדרך

מודעות של כאל, טפחות, בנק לאומי, ישראכרט / צילום: צילומי מסך

הסיבה שהלוואות מפתות עם פרזנטור מחויך דווקא מייצרות אצלנו דחייה

מחקר ישראלי חדש ניתח את הבעות פנים ותנועות העיניים מול פרסומות של בנקים וחברות כרטיסי אשראי וביטוח ● תנאי ההלוואה והסכום התגלו כחשובים בהרבה מהמעטפת השיווקית

מימין לשמאל: ערן בילסקי, יוני אושרוב, אבי אייל ורן אחיטוב / צילום: Entrée Capital

בתוך חצי שנה: אנטרי קפיטל גייסה 300 מיליון דולר לקרנות AI ודיפטק

קרן ההון סיכון אנטרי קפיטל גייסה 300 מיליון דולר להשקעה בסטארט-אפים בתחומי הבינה המלאכותית, דיפ-טק וקריפטו ● הודעת הגיוס אינה מסגירה את זהות המשקיעים, אך לגלובס נודע כי ביניהם גם גופים מוסדיים ישראלים וזרים ● הקרן המוצלחת ביותר של אנטרי השיגה למשקיעים תשואה של פי 30.2

משרדי אלי לילי באינדיאנפוליס / צילום: Shutterstock

"שוק משעמם שהחל לבעוט": האם חברות הפארמה הן ענקיות הטכנולוגיה הבאות?

אלי לילי עשתה היסטוריה בתעשיית הפארמה כשנכנסה בסוף השבוע האחרון למועדון הטריליון, רכובה על הצלחתן המסחררת של התרופות נגד השמנה ● מה זה אומר על שוק הפארמה והאם מהפכת ה־AI תפתח את המועדון לחברות תרופות נוספות?

אילוסטרציה: Shutterstock

שני עורכי דין חשודים בתרמית של מאות מיליונים. כך עבדה השיטה

פרקליטות המדינה הגישה כתבי אישום חמורים נגד חמישה נאשמים, בהם שני עורכי־דין ומהנדס, בטענה כי פעלו במשך שנים לשיווק קרקעות ציבוריות באזור סכנין תוך זיוף מסמכים, הצגת מצגי שווא והלבנת הון בהיקף של כ־200 מיליון שקל ● יחד עם כתבי האישום הוגשה בקשה לתפיסת רכוש בשווי כ־55 מיליון שקל