גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעקבות חוק המיילים הצרפתי

על אף שיוזמה זו היא ראויה וברוכה, נראה כי ארוכה הדרך ליישומה

קריירה/ צילום: צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
קריירה/ צילום: צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

לאחרונה נחתם בצרפת הסכם תקדימי המאפשר לעובדים "להתנתק" אחרי השעה שש בערב: לכבות את מכשיר הטלפון שקיבלו מהמעסיק ולא לענות על הודעות דואר אלקטרוני שהגיעו לתיבת הדואר שלהם לאחר שעות העבודה. חברות המעסיקות יותר מ-50 איש יידרשו כעת להגיע להסכמות עם העובדים על הזכות החדשה ולפרט את זכויותיהם בעקבות ההסכם.

צרפת נחשבה מאז ומתמיד לפורצת דרך בכל הקשור לזכויות עובדים והייתה, למשל, המדינה הראשונה שאימצה שבוע עבודה בן 35 שעות. העובדים הצרפתים גם זכאים ל-60 ימי חופשה בשנה, ורובם מקפידים לנצל אותה.

ממחקר שנערך בטרם הסכימו הפדרציות ואיגודי העובדים על החוק, התברר כי 77% מהמנהלים ו-39% מהעובדים משתמשים בטלפונים ובמחשב לצורכי עבודה לאחר השעה שש בערב. אילו מחקר דומה היה מתבצע בישראל, אפשר להניח שהמספרים היו גבוהים בהרבה - ונתונים אלה הביאו את הצדדים למסקנה כי יש לאזן באופן טוב יותר בין העבודה לחיים הפרטיים.

על אף שיוזמה זו היא ראויה וברוכה, נראה כי ארוכה הדרך ליישומה, הן בצרפת ועל אחת כמה וכמה בישראל, וזאת מכמה טעמים. ראשית, החוק אינו לוקח בחשבון שאנו חיים בסביבת עבודה גלובלית, ובשל הצורך להיות בקשר בענייני עבודה עם אנשים במדינות באזורי זמן אחרים, קשה עד בלתי אפשרי לתחום את שעות העבודה במקצועות רבים רק לפי השעה בצרפת (או בישראל).

שנית, החוק אינו ניתן לאכיפה, וגם לא נקבעו עונשים מפורטים על הפרתו. בנוסף לכך, ואולי החשוב מכל, נראה כי הוא אינו לוקח בחשבון את התרבות הארגונית במקום העבודה הספציפי ואת המסר המועבר מהמנהל לעובד בכל הקשור לעבודה בשעות הפנאי או לזמינות העובד לצורכי עבודה בשעות אלה.

כך, לדוגמה, עובד המכיר את מעסיקו, סגנונו ודרישותיו, יתקשה שלא לענות גם לאחר השעה שש בערב, כאשר הוא יודע כי מעסיקו זקוק לתשובה דחופה בענייני עבודה. אם בחר אותו עובד שלא לענות, בהתאם לקבוע בחוק, המתח הרב שייגרם לו בשל כך והחשש מתגובתו של המנהל ביום שלמחרת עלולים לרוקן מתוכן את תכלית החוק, שהיא לאפשר לעובד לא לעסוק בענייני עבודה בשעות שאינן שעות העבודה.

חוק כזה או אחר אינו אפקטיבי ללא הטמעת הצורך האיזון בין שעות העבודה לשעות הפנאי בארגון ושינוי התפיסה הארגונית בהתאם. כך, עובד המקבל הודעה מהמנהל לאחר השעה שש בערב לא יפחד שלא לענות ויוכל להמשיך בעיסוקיו ללא חשש, מאחר שיידע כי המנהל לא מצפה לתשובה בשעות אלה.

דרך אפקטיבית יותר ליישום האיזון האמור יכולה להיות באמצעות הטלת סנקציה על מעסיק הפונה לעובד לאחר השעה שש בערב. למשל, אם עובד נאלץ לענות לטלפון או לאימייל ומוצא את עצמו עובד לאחר השעה שש בערב, המעסיק ישלם על כך שכר שעות נוספות בשיעור 200%. הוראה כזאת תגרום למנהלים לחשוב פעמיים בטרם הם פונים לעובד בשעות הערב, מצד אחד, ותתגמל את העובד במקרה שייאלץ לעבוד בשעות הפנאי, מצד שני.

במסגרת שינוי התרבות הארגונית האמור, המעסיק צריך להעביר מסר ברור לעובדיו כי הוא מכבד את שעות הפנאי שלהם, והם אינם צריכים לחשוש שלא לעסוק בענייני עבודה בשעות אלה. בנוסף, על המעסיקים לעודד גם את לקוחותיהם לכבד את שעות פעילות הארגון כאשר לא מדובר בעניינים הדורשים טיפול מיידי, כך שיתאפשר להם להנהיג את השינוי המיוחל.

רק שילוב של שינוי התרבות הארגונית והטלת סנקציה כספית על מעסיקים מפירי חוק יאפשר לעובדים ליהנות מאיזון נכון יותר בין עבודה ומנוחה, ולא פחות חשוב - יאפשר לאכוף את החוק בצורה נכונה ויעילה יותר.

■ עו"ד לנדאו עומדת בראש משרד נעמי לנדאו ושות'. אורן גרוס הוא עורך דין במשרד. 

עוד כתבות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

השפריץ מים על אישה שטיילה ברחוב. מה הפיצוי שפסק ביהמ"ש?

שכן שהשפריץ מים מצינור ביתו על אישה שטיילה עם כלב, חויב לפצותה ב-95 אלף שקל ● מי אמור לפצות נופשים על עיכוב בקבלת המזוודות שלהם בחו"ל? ● ומה פסק בית המשפט כאשר הגיעו לפתחו שתי צוואות - אחת שוויונית ואחת לא? ● 3 פסקי דין בשבוע

ענת אגמון. ''קשה מאוד להרוויח'' / צילום: כדיה לוי

ממאסטר שף ועד ההתאהבות בכרם: ראיון עם ענת אגמון

ענת אגמון חלמה להיות מהאימהות המייסדות של הקולינריה המקומית, חלום שנדחק הצידה עד שהלכה ל"מאסטר שף" ● בראיון לגלובס היא מספרת על חוויית ההשתתפות ("השתדלתי להיות בשליטה") על קשיי המסעדנים ("חיים כהן נסע לחפש עובדים בתאילנד") ועל הריפוי: "אתה לא באמת יכול להיות בסטרס אם אתה מנקה הר של טימין"

שער הדולר מתחיל להשפיע על ענף ההייטק / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

מנוע הצמיחה בסכנה: שחיקת הדולר מרוקנת את קופות המזומנים של חברות ההייטק הישראליות

בזמן שטראמפ מצהיר כי "מצב הדולר מצוין", חברות ההייטק הישראליות מתמודדות עם שחיקה מתמשכת בהון שגייסו וזינוק בעלויות השכר השקליות ● השילוב בין היחלשות המטבע לחוסר התערבות ממשלתית מעמיד בסכנה את הכנסות המדינה ממסים, ומאלץ את התעשייה לבחון מחדש את תוכניות הצמיחה והגיוס בישראל

משה מזרחי, מנכ''ל אינמוד וממייסדיה, עם מכשיר החברה / צילום: איל יצהר

המנכ"ל שמכר מניות ב-200 מיליון דולר ורוצה לצאת מהבורסה בניו יורק: "זה נהיה לא נעים"

בעיצומו של מאבק שליטה בחברת האסתטיקה הרפואית שהקים, מספר מזרחי על התלאות והמשקיעים שהכבידו עליו בשנים האחרונות ● לאחר שמניית אינמוד צללה ב–84% בשל ירידה בעסקיה, והועמדה למכירה, חבר מזרחי למאיר שמיר בניסיון לרכוש אותה ולהפכה לפרטית, "גם כדי להוריד אותם מהגב שלנו" ● לצורך זה הוא מוכן להשקיע את 200 מיליון הדולר שהרוויח בשוק

חלפני כסף ברחובות טהראן / צילום: ap, Vahid Salemi

מצבה של איראן מחמיר והמשטר שולף שפן חדש

הריל האיראני הגיע לשפל חדש - 1.6 מיליון ריאל איראני לדולר אחד ● בניסיון להתמודד עם השחיקה, בבנק המרכזי בטהרן השיקו היום מטבע חדש של 5 מיליון ריאל

אילוסטרציה: Shutterstock

"גיליתי שאני כבר לא הבעלים": הסיפור על הקבלן שגנבו ממנו את החברה

הקבלן אפי פריס נקלע לסאגה שלא תיאמן, במהלכה גילה כי מניות החברה שלו הועברו לזרים, והפכו לכלי להפצת חשבוניות פיקטיביות במיליונים ● הוא משחזר בריאיון לגלובס את המצוד העצמאי אחר ה"קופים" והמאבק המשפטי לעצירת הקריסה של עסקת נדל"ן גדולה

אלי מיזרוח, מנכ''ל סילבר קסטל / צילום: אלי כהן

"נבנה פה את גולדמן זאקס הבא": כך התרסקה הבטחת הקריפטו של ת"א

סילבר קסטל נכנסה לבורסה כחברת ההשקעות הראשונה בנכסים דיגיטליים, עם הבטחות גדולות ונבחרת של כוכבי שוק מאחוריה ● אלא שכעת, לאחר שמחקה 99% משוויה, היא נמכרת לבית ההשקעות אי.בי.אי, שישקיע בה 10 מיליון שקל וינסה לרתום את הפלטפורמה שפיתחה לעסקיו

קריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

פחות משהובטח: הממשלה אישרה תוכנית תמיכה בקריית שמונה

הבוקר התכנסה הממשלה בעיר וקיבלה החלטה לשיקום וצמיחה דמוגרפית בקריית שמונה, ואולם הארנק הדיגיטלי שהובטח לתושבים יתקבל כמענק חד-פעמי ● מאידך, תושבים חדשים, אם יגיעו לעיר, יזכו למענק חודשי של כ-2,000 שקל למשך שנה וחצי

לירון אייזנמן (סיליקום), יהוא עופר (אודיסייט) / צילום: ברצי גולדבלט, שלומי יוסף

הישראלית שקפצה במעל 30% בשבוע, וזו שירדה לשפל של שנתיים וחצי

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סיליקום קפצה במעל 20% בעקבות פרסום תוצאותיה הכספיות ותחזית חיובית לרבעון הראשון של 2026 ● אודיסייט טיפסה במעל 30% בשבוע, לאחר שדיווחה על שתי הזמנות פיילוט חדשות מלקוח ביטחוני גדול ● ורוניס ירדה לשפל של שנתיים וחצי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את המלצתם למניה

עדי שלג / צילום: אלון רון

עד המדינה בפרשת אי.די.בי: כולם "שיפצו" אז מחירי מניות, בדיעבד הבנתי שזו עבירה

עדי שלג העיד כי ביצע את הפעולות סביב הרצת מניות אי.די.בי ב-2012 לפי הנחיותיו של איתי שטרום, וכי הפך לעד מדינה אחרי שגילה כי שטרום ונוחי דנקנר "מפילים עליו הכול" ● הוא טען כי הוא "הוכה בתדהמה" מכך שדנקנר מייחס לו אחריות לפרשה, ולגבי פעולותיו הסביר כי "היום ברור לי שזה אסור, אבל אז זה היה אחרת"

זכרון יעקב / צילום: איל יצהר

חברות תובעות 343 מיליון שקל מרמ"י: שיווקה קרקעות שאי אפשר לפתח

שלוש חברות שזכו במכרזי קרקעות בזכרון יעקב תובעות מרמ"י לבטל את העסקאות ולשלם להן 343 מיליון שקל, שכוללים את התשלומים ששילמו ופיצויים ● לטענתן, המדינה שיווקה את הקרקעות ביודעה שאין כל היתכנות לפיתוחן, גבתה מאות מיליוני שקלים מהיזמיות, ולאחר הזכייה הותירה אותן להתמודד לבדן עם סכסוך בין הרשויות

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

רשות שוק ההון דורשת מגלובל נט גמל להחזיר 11 מיליון שקל שהושקעו בקרנות בחו"ל

בדיקת הרשות מצאה כי הכספים שהשקיעו עמיתים בקופות גמל בניהול אישי (IRA) של החברה הועברו לקרנות בחו"ל, אשר חלקן אורגנו על ידי סוכנים המעורבים בפרשת סלייס ● גלובל נט גמל: "דוחים את המסקנות, שוקלים את צעדינו המשפטיים"

האינפלציה שוחקת את הכסף שבעו''ש. אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

כך "מתאדה" הכסף שלכם בעו"ש: "הסיכון האמיתי הוא מזומן ולא מניות"

1.5 טריליון שקל מכספי הציבור מונחים בחשבונות עו"ש ובפיקדונות ● בשוק מסבירים כי "להשאיר את הכסף בבנק" היא החלטה על הפסד בטווח הארוך, ומייעצים כיצד לשמור על ערכו ואף להרוויח ● מתן שטרית, הפניקס: "הסיכון המרכזי למשקי הבית הוא לאבד כוח קנייה"

25 מניות אירופיות שעשויות לנצוץ השנה / צילום: Shutterstock

תשכחו מוול סטריט: 25 מניות אירופיות לשים אליהן לב

בזמן שהשוק האמריקאי מתייקר, בבנק אוף אמריקה מסמנים את היבשת הישנה כיעד חלופי מרכזי ● בניגוד לריכוזיות במדדים בארה"ב, אירופה מציעה שוק מגוון ובריא יותר ● איפה מחכות הזדמנויות צמיחה וחדשנות במגזרים מסורתיים שעוברים טרנספורמציה טכנולוגית

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

הגורמים מאחורי הצניחה של הדולר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

קרנות הנאמנות הממונפות הן השקעת אקסטרים: מי השיגה תשואה של 870% ומה קרה למי שהימר נגד השוק ● מנהל ההשקעות שמסמן מניות בארה"ב, ישראל וגרמניה ●  האינטרס של דונלד טראמפ מאחורי הדולר החלש, והמפסידים הגדולים ● וגם: המניות האירופיות שעשויות לנצוץ השנה

מוחמד ספורי / איור: גיל ג'יבלי

פס הייצור של עו"ד ספורי: כך הפכו התביעות הייצוגיות למנגנון שכר טרחה

עמותת "היבה" הוקמה כדי לסייע למשפחות במצוקה, אך ביהמ"ש העליון קבע כי נעשה בה "שימוש פיקטיבי" לתביעות ייצוגיות של עו"ד מוחמד ספורי ● כעת מתנהלת נגדו קובלנה משמעתית של ועדת האתיקה ● מודל הפעולה: הגשת עשרות הליכים, הסתלקות שיטתית מוסכמת וקבלת שכר טרחה - בלי דיון מהותי ובלי פיצוי לציבור ● ספורי בתגובה: "אין שחר לטענות, זה ניסיון ניגוח"

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

הזיגזג ההולנדי: חברת התעופה שהודיעה על חידוש הטיסות לישראל

שינוי מגמה? חברת התעופה ההולנדית KLM מודיעה על חידוש הטיסות לישראל, זאת לאחר היסוס שנרשם בשבועות האחרונים

נשיא סין שי ונשיא איראן פזשכיאן נפגשים בבייג'ינג / צילום: ap, Ng Han Guan

תחת עיני הבית הלבן: סין הפכה לגורם מרכזי בשימור המשטר האיראני

בעוד שמוסקבה מתמהמהת באספקה, סין מטמיעה בטהרן מערכות הגנה מתקדמות ● מנגנון משומן של "מכליות רפאים" מאפשר לסין ליהנות מנפט איראני בהנחות עתק ● אלא שמאחורי הדברים, מסתתרת תמונה מורכבת של גירעון סחר מעמיק וניצול ציני

העיר עזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

איחוד האמירויות לישראל: רוצים לנהל אזרחית את עזה

איחוד האמירויות מנהלת בשבועות האחרונים מגעים עם ארה"ב וישראל על ניהול ההיבטים האזרחיים של רצועת עזה ● בישראל מציגים 3 תנאים לעסקה טובה עם איראן: ללא גרעין, ללא טילים - וללא פרוקסי ● צה"ל חיסל אחראי במחלקת ההנדסה של חיזבאללה שפעל לשיקום תשתיות בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

מה מביא לירידות בשוק הקריפטו? / צילום: Shutterstock

111 מיליארד דולר נמחקו ביממה: מה עומד מאחורי הירידות החדות בקריפטו?

הביטקוין צנח מתחת ל-80 אלף דולר, הרמה הנמוכה שלו מאז אפריל ● גם יתר המטבעות רושמים ירידות חדות ● בין הסיבות: נזילות נמוכה ואכזבה מכך שהתחום לא מתפקד כ"מקלט בטוח" כמו בעבר