גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אין יישום, אין בקרה, אין אכיפה

כ-50% מהמעסיקים בישראל לא מיישמים את ההסכם לקיצור שבוע העבודה, בהיעדר אכיפה ובקרה

שעות ארוכות בעבודה לא מבטיחות יעילות / צילום: Shutterstock
שעות ארוכות בעבודה לא מבטיחות יעילות / צילום: Shutterstock

לפני כמה שנים שוחחתי עם איש הייטק ישראלי שהיגר בענייני עבודה לאירופה, שם קודם לתפקיד ניהולי. האיש, שהיה מורגל לעבודה בשוק הישראלי, נהג לעזוב את מקום העבודה בשעות הערב המאוחרות, ולעתים אף נשאר אחרון. בוקר אחד הוא זומן לפגישה לא מתוכננת עם מנהלו. בניגוד למחמאות שחשב שיקבל בשל ההשקעה הגדולה בעבודתו, שאל אותו המנהל אם הוא בטוח שהוא מתאים לתפקידו, ואמר לו: "אם אתה לא מצליח לסיים את העבודה שלך עד שעות אחרי-הצהריים, אינך יעיל מספיק".

שיחה זו היא דוגמה לפערים האדירים בין התפיסה בשוק העבודה הישראלי לעומת רוב המדינות באירופה, בכל הנוגע לקשר בין שעות עבודה לפריון עבודה.

השיחות והדיונים בין ההסתדרות לנשיאות התאחדות התעשיינים ולנשיאות הארגונים העסקיים החלו בתחילת 2017. על הפרק עמד החזון של צמצום שבוע העבודה במשק ל-40 שעות במקום 43 שעות שבועיות שהיו נהוגות אז. לשם השוואה, על-פי נתוני ה-OECD, במרבית מדינות אירופה שבוע העבודה הוא 40 שעות, כאשר בצרפת 35 שעות בלבד ובבלגיה 38. הדיונים בנושא נפתחו בהכרזות חגיגיות, בין היתר בגלל העובדה ש-22 שנה לא דנו ארגוני העובדים והמעסיקים בקיצור שבוע העבודה במשק.

בסופו של דבר, לאחר שעות של דיונים בהשתתפות בכירים, עסקנים, מנהיגי עובדים ומעסיקים, וחתימת השר על צו ההרחבה, ההר הוליד עכבר. במגזר הציבורי, שכבר אז שבוע העבודה בו היה 42.5 שעות שבועיות, פחתה חצי שעה בשבוע, ובמגזר הפרטי קוצר שבוע העבודה בשעה, 4 שעות בחודש. ליישום הקיצור נדרשו יותר מ-12 חודשים, והוא נקבע ל-1.4.2018.

חודשיים לאחר היישום, סקר של "עוקץ מערכות" שפורסם באמצעי התקשורת חשף את מה שהיה צפוי מראש - קרוב ל-50% מהמעסיקים לא מיישמים את ההסכם החדש. בחודשים האחרונים אני שומעת, בדומה לעמיתיי, תלונות רבות הקשורות לקיצור שבוע העבודה. בין היתר, מכיוון שלא סוכם על מנגנוני בקרה ואכיפה מיוחדים לנושא זה, ומאחר שהאכיפה במה שקשור לסוגיה זו אינה גבוהה במיוחד. כך שבפועל, רוב העובדים בישראל לא נהנים מקיצור שבוע העבודה, לא בשעה ואף לא בדקה. "ישראבלוף".

מחקרים שנערכו במקומות רבים בעולם המערבי חשפו כבר מזמן שהקשר בין שעות עבודה ארוכות לפריון עבודה גדול או ליעילות של העובדים, הולך ומתרופף. הבעיה שלנו היא שינוי דפוסי החשיבה. ללא שינוי כזה, אלף חוקים וצווי הרחבה לא יעזרו. ברור לכל בר-דעת שהפתרון לקיצור שבוע העבודה במשק והשוואתו למקובל ברוב המדינות שכמותן אנו שואפים להיות, יכול להגיע בעיקר מהמעסיקים עצמם ומחייב את הירתמותם.

אחת הסיבות לכישלון היישום של קיצור שבוע העבודה קשור לתחושה המוטעית של המעסיקים בישראל, שלהם תפיסות עולם מיושנות, והם מסרבים להכיר במציאות. בדיונים שקדמו לחוק, התעקשו המעסיקים לשמר כמה שיותר את הנורמות הישנות הקושרות את הפריון למספר שעות העבודה. המעסיקים חייבים להפנים שאם הם מעוניינים בעסק משגשג ומצליח - חלוקה הגיונית בין זמני העבודה לזמן הפרטי, תוך שיפור היעילות של העובדים כאשר הם בעבודה, יכולה לתרום לכך, ולמעשה היא המפתח לגידול בפריון.

חלוקה ראויה של זמן העבודה תביא בהכרח לשיפור בתפוקת העובדים, תצמצם את שחיקתם ותשפר את הרגשתם בשעות העבודה. שינויים אלה יבהירו לעובדים שהמעסיקים מתעניינים בהם ודואגים להם, מה שיחזק את תחושת המחויבות שלהם.

בשורה התחתונה, עד שהמעסיקים לא ישנו באופן מהותי את התייחסותם לעובדיהם, שוק העבודה ילך וידרדר ביחס לעצמו וביחס לשאר מדינות העולם. 

■ הכותבת היא מומחית לדיני עבודה, עומדת בראש משרד עורכי הדין נעמי לנדאו. 

עוד כתבות

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מכרז המיליארדים של צבא ארה"ב שאלביט עשויה לקטוף

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ

בכיר אמריקאי: הצבא לא יהיה מוכן באופן מלא לתקיפה בסוף השבוע ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ●  צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון  ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים