התעמרות במקום העבודה / צילום: Shutterstock
בשנים האחרונות אנו עדים ליותר מקרי התעמרות בעובדים במקום העבודה. אולם חלק נכבד מהקורבנות אינם מרבים לחשוף את בעיותיהם, בין אם בעקבות מבוכה, חוסר מודעות או במקרים חמורים יותר פחד מפיטורים. מדובר בתופעה מדאיגה, בעלת ממדים רחבים, שהולכת, תופחת ונחשפת מדי יום.
מצופה ממעסיק וממנהל להתייחס במקצועיות ובכבוד לעובדיו ולארגן עבורם סביבת עבודה נאותה, אך לא כל המעסיקים יודעים להפריד בין העולם המקצועי לעולם האישי. עובדים מסוימים מוצאים לעתים את עצמם נתקלים בהערות עוקצניות, בסיטואציות לא נעימות ובסביבת עבודה עוינת, כך שלעתים נדמה כי סביבת העבודה שיוצר המעסיק דומה יותר לזירת קרב.
נתוני משרד הכלכלה מגלים כי מדובר בתופעה די שכיחה, לפיה כ-30% מהעובדים בישראל נחשפו להתעמרות משמעותית במקום עבודתם.
התעמרות יכולה להגיע בכל מיני דרכים וצורות, והיא פוגעת במאות אלפי עובדים בישראל שנתקלים בה על בסיס יומיומי. חשוב להזכיר כי עובד אינו בובת משחק, אלא אדם עם כבוד, רגשות, חיים ומשפחה, ולא ניתן להתעלל, להשפיל, לצעוק ולגדף אותו.
לא אחת נתקלתי במקרים של עובדים שבוכים מדי יום כשהם חוזרים לביתם, חלקם מטופלים טיפולים פסיכולוגיים לאחר שעברו מה שלא ניתן לכנותו אלא התעללות, וחלקם שואפים אף לשים קץ לחייהם כפי שצוין הפגיעה מקיפה, אלפי עובדים בישראל פוגשים על בסיס יומיומי סקאלה רחבה של דרכים שבהן מתעמרים בהם בעבודה: מגידופים פומביים, דרך העמסת משימות ועד בידוד חברתי.
בשנת 2015 הגישה ח"כ מרב מיכאלי הצעת חוק למניעת התעמרות במקום העבודה. בדברי ההסבר שלה הודגש כי מדובר בתופעה חברתית נפוצה הפוגעת בעובדים רבים, וכי התעמרות במסגרת עבודה היא התנהגות פוגענית המופנית כלפי אדם באופן חוזר ונשנה, לא במסגרת אירוע חריג וחד-פעמי אלא במספר אירועים נפרדים, ויוצרת עבור האדם סביבה עוינת, הפוגעת בכבודו, בחירותו, ברווחתו, ביכולתו לבצע את עבודתו ובתפקודו המקצועי ולעתים רבות גם האישי (הפיזי והגופני).
הצעת החוק החשובה עבור ציבור העובדים כמו גם עבור מעסיקים נאורים נועדה, בין היתר, להסדיר מסלול של פיצוי ללא הוכחת נזק היכול להגיע עד כדי 120 אלף שקל. הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה עברה בקריאה טרומית, אך מסיבות פוליטיות אלה או אחרות לא קודמה ונותרה תקועה.
בהיעדר חוק ספציפי שעוסק בהתעמרות במקום העבודה, בתי הדין בישראל ניצבים מול אתגר אמיתי, קשה אך מאתגר, עת מגיעים לפתחם תיקים רבים העוסקים בנושא. בתי הדין יצירתיים בבואם לפסוק פיצוי הולם לנפגע, אך אין בכך די.
מנקודת מבטו של המעסיק מדובר בתופעה מזיקה ביותר, שכן התנהגות שיטתית מרושעת במקומות עבודה פוגעת פגיעה אנושה בעובד, אך היא פוגעת לא פחות בארגון עצמו ויוצרת אווירה שלילית שמשפיעה על עובדים רבים בארגון מעבר לנפגע הישיר, ובסופו של דבר מביאה לכך שהעובדים אינם עושים עבודתם נאמנה, נעדרים חדשות לבקרים ממקום העבודה, המוטיבציה יורדת, ובעקבותיה פריון העבודה, וכמובן התופעה מגדילה את שיעורי העזיבה של מקום העבודה.
ברור כי התנכלות תעסוקתית בעובדים לא רק שאינה מוסרית, אלא פוגעת ברווחיות המעסיקים ולמעשה במשק כולו, ולפיכך עלינו כחברה המודעת לממדי התופעה ותוצאותיה הרות ההרס צריכים לחתור למימוש האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו, כגון שימוש באמצעי התקשורת והרשתות החברתיות, ובכך להעניק רוח גבית ולגיטימציה לסובלים מהתעמרות, להתלונן, למצות את הדין עם המתעמרים וליצור הרתעה כלפי מתעמרים פוטנציאלים.
אלמלא כך, העובד ימשיך לסבול ללא מענה והמשק ישלם את המחיר.
■ הכותבת היא מומחית לדיני עבודה, ראש משרד נעמי לנדאו ושות'. מייצגת בין היתר את מני נפתלי וגיא אליהו.