גיל שרון / צילום: תמר מצפי
איש העסקים אדוארדו אלשטיין הוסיף אתמול עוד כישלון צורב לרשימה ההולכת ומתארכת לה הוא אחראי, מאז קיבל לידיו לפני כשנתיים את השליטה בקבוצת אי.די.בי - מהלך עליו הוא מופסד כבר יותר מחצי מיליארד שקל.
זאת, לאחר שגיל שרון, מועמדו של אלשטיין לתפקיד מנכ"ל החברה הבת המרכזית של אי.די.בי, דיסקונט השקעות (דסק"ש), החליט אתמול לסגת ולוותר על המינוי, אחרי שהסכם העסקתו המנופח נדחה בידי בעלי מניות המיעוט בחברה.
מקורבי שרון טענו אמש כי בינו לבין אלשטיין התגלו פערים בתפיסות הניהול של החברה והחברות הבנות, וכי הם לא ראו עין בעין את הצעדים האופרטיביים שנקיטתם נדרשת. אותם מקורבים גם העריכו כי את המחלוקת עם בעלי מניות המיעוט בנוגע לחבילת השכר ניתן היה לפתור, בעוד שבסיבת אי.די.בי דווקא טענו כי התעקשותו של שרון על חבילת שכר עצומה של עשרות מיליוני שקלים היא שגרמה למסמוס המהלך. כך או כך, ברור שלא רק אלשטיין אלא גם שרון כשל בקריאת המפה, ולא צפה את הביקורת החריפה על הסכם התגמול שלו ואת השפעתה על בעלי המניות בדסק"ש.
דוברת דסק"ש מסרה אמש בתגובה רשמית כי החברה ושרון "הגיעו להסכמה משותפת לפיה נכון להפסיק את תהליך המינוי. זאת, עקב התארכותו וקשיים רבים שעלו במהלכו, לרבות פערים בין הצדדים, באשר לגישה הניהולית הנדרשת בקבוצה".
הסכם השכר של גיל שרון נחתם מראש לתקופה ארוכה יחסית של חמש שנים, ובגרסתו הראשונה עמד היקפו על יותר מ-70 מיליון שקל (כ-14 מיליון שקל בשנה): שכר ותנאים נלווים של 3.24 מיליון שקל בשנה, מענק שנתי בהיקף של עד 12 משכורות ובעיקר - חבילת מניות דסק"ש והחברות הבנות, שופרסל וסלקום, בשווי של כ-42 מיליון שקל.
בהמשך, ולנוכח התנגדות מחזיקי האג"ח של דסק"ש, הסכים שרון לקצץ 40% מהתמורה במניות שופרסל וסלקום, מה שהפחית את חבילת התגמול הכוללת בכ-18 מיליון שקל (לכ-11 מיליון שקל בשנה). אלא שגם הצעה "מכווצת" זו לא עברה את מבחן אסיפת בעלי המניות של דסק"ש, כאשר כמעט כל המשקיעים הישראלים, מוסדיים ופרטיים כאחד, התנגדו לה.
לאחר הודעת שרון אתמול מיהר אלשטיין למנות את איש אמונו שולם לפידות לתפקיד מנכ"ל זמני בדסק"ש, אולם הפארסה של הליך המינוי של שרון תמשיך לדבוק בו. דסק"ש גם תידרש לשלם כעת לשרון (שפרש לאחרונה מתפקיד מנכ"ל פלאפון) פיצוי בגובה של שמונה משכורות, כל אחת בגובה 200 אלף שקל, ובסך הכל 1.6 מיליון שקל. זאת, לאחר שלא הצליחה לאשר את תנאי העסקתו באסיפת בעלי המניות ולאחריה בוועדת התגמול של הדירקטוריון.
שולם לפידות, שכיהן עד כה כדירקטור בדסק"ש, נחשב למוציא ומביא של אלשטיין בישראל. כעת, הוא מקבל באופן רשמי את האחריות לפעילות החברה, לניהול החזקותיה המרכזיות - סלקום ושופרסל - ולהתמודדות עם חובות הענק שרובצים עליה, בשעה שקופת המזומנים שלה הולכת ומתכווצת מדי רבעון. לצד זאת, הוא יצטרך להוכיח שלקבוצת האנשים שסובבת את אלשטיין יש רעיון, דרך ושיטה, ולא רק כסף (שיגמר מתישהו) לפירעון חובות.
אלשטיין לא למד את הכללים
אלשטיין, איש העסקים היהודי מארגנטינה, החל את הרומן שלו עם שוק ההון המקומי בסתיו 2012 עם ההשקעה הראשונית של 25 מיליון דולר בחברת גנדן של נוחי דנקנר. בהמשך, קיבל מביהמ"ש (יחד עם שותפו לשעבר, מוטי בן משה) את שרביט השליטה בקבוצת אי.די.בי פתוח, בה השקיע עד היום יותר מ-1.5 מיליארד שקל.
אולם עד לרגע זה דומה שאיש העסקים המשופשף לא השכיל ללמוד את הכללים של שוק ההון המקומי ולשחק לפיהם. כך, רק בחודשים האחרונים הספיק אלשטיין להיקלע למספר עימותים - עם שותפו לשעבר בן משה במסגרת הליך הבמב"י ביניהם; עם נאמני הסדר החוב באי.די.בי על הצעות הרכש למניות החברה; וכעת עם בעלי מניות המיעוט בדסק"ש על שכרו המופרז של שרון - ולהפסיד בכולם.
למעשה, מלבד הזרמות הון מאסיביות לאי.די.בי, ששימשו לתשלומי חובות, אלשטיין טרם הוכיח את יכולתו להוביל מהלך אסטרטגי לשיפור מצבן של אי.די.בי ודסק"ש. בתקופתו נכשלה גם הנפקת חברת אדמה בוול סטריט, סלקום חתמה על הסכם לרכישת גולן טלקום שהסבירות לאישורו אינה גבוהה, נכסים ובנין סירבה למכור את בניין HSBC בניו יורק למרות שקיבלה הצעה מפתה בהיקף של כמיליארד דולר, ואילו תהליך של כמעט שנה למכירת כלל ביטוח הסתיים היום במפח נפש, כאשר הרוכשים הפוטנציאלים בחרו לסגת מהעסקה (ראו ידיעה נפרדת בעמוד 2).
על רקע האירועים מניית דסק"ש רשמה היום ירידה מתונה של כ-2% בלבד, אולם איגרת החוב הארוכה שלה (סדרה ו') המשיכה להיסחר בתשואה גבוהה יחסית של 11%, שמאותתת על חשש מקשיים פיננסיים בעתיד.
