גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העוגה לא תופחת: ההוצאות לפרסום עלו ב-4% בלבד ב-2015

הפרסום בדיגיטל עושה היסטוריה ולראשונה מזנק מעל העיתונות, שממשיכה להיחלש ■ הטלוויזיה עדיין מהווה את המדיום שאליו מופנית רוב ההוצאה לפרסום בארץ ■ הרדיו רושם עלייה זו השנה השלישית ברציפות

הפרסום בוידאו /צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הפרסום בוידאו /צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הסטגנציה בשוק הפרסום נמשכת, וגם השנה לא מציגים אמצעי המדיה המקומיים גידול - כך עולה מנתוני עוגת הפרסום שמפרסמים היום (ב') איגוד השיווק ויפעת בקרת פרסום.

מהנתונים עולה כי ישנה עלייה קלה של 4% בהיקפי הפרסום השנתיים, והם עומדים על 3.785 מיליארד שקל בשנת 2015, אך הם נזקפים לזכות הגידול המשמעותי שרושם הפרסום באינטרנט - בעיקר הפרסום שמופנה לגופי ענק בינלאומיים כמו גוגל ופייסבוק.

לדברי תלמה בירו, מנכ"לית איגוד השיווק, ונתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום, "ענף הפרסום אינו מפגין צמיחה בשנת 2015. אמצעי המדיה המקומיים בסטגנציה, על רקע הקטנת תקציבי הפרסום של חלק מהמפרסמים הגדולים במשק, ובניגוד לענקי האינטרנט מחו"ל שממשיכים לצמוח ולשמש כקטר של עוגת הפרסום המקומית".

נתוני העשור האחרון מלמדים כי עוגת הפרסום לא תפחה כלל. לכל היותר נרשמו תנודות של עשרות מיליוני שקלים בין שנה לשנה. עוגת הפרסום ב-2015 כמעט זהה בהיקפה לעוגת הפרסום של שנת 2007. זהו הנתון המטריד ביותר, שמעיד על עומק הסטגנציה.

טלוויזיה: המפרסמים הגדולים הקטינו תקציבים

הפרסום בטלוויזיה ממשיך להציג פער בין הביצועים שמציגות הזכייניות, לפרמיה שהן מסוגלות לגבות על ביצועים אלה. באופן פרדוקסלי, הטלוויזיה ממשיכה לשמור על ביצועי רייטינג מהגבוהים שנרשמים בעולם המערבי, אך גם הנתח שלה בכלל העוגה ירד ב-2015 לכ-38%, שהם 1.448 מיליארד שקל, וגם המחיר הממוצע לנקודת רייטינג רשם ירידה של כ-2%.

מהנתונים עולה כי המחצית השנייה של השנה, ובעיקר חודשים ספטמבר-נובמבר, התאפיינו בעצירת תקציבים במדיה, הן בשל המצב הביטחוני המעורער והן עקב האטה כללית בצריכה. מפרסמים רבים מתעשיות המזון, המשקאות, התקשורת, הפיננסים והסלולר הקטינו תקציבים בשנה החולפת.

בנוסף, מתמודדים ערוצי הטלוויזיה עם התחרות העזה מצד יו-טיוב ופייסבוק, הנהנות מהיעדר עלויות ייצור תוכן, מפלטפורמת פרסום וידאו פרוגרמטית ומטראפיק אדיר.

המפרסמים הבולטים השנה בטלוויזיה היו קבוצת שטראוס, החברה המרכזית למשקאות וקבוצת בזק, והקטגוריות הבולטות בהשקעתן היו רשתות שיווק, אתרי אינטרנט וביגוד.

המדיה הטלוויזיונית היא עדיין המדיה המשמעותית בישראל ויש לפרסום בה יתרונות יחסיים גדולים, אולם הסביבה העסקית שבה פועלים הערוצים המסחריים בישראל אינה נוחה ומקשה עליהם לצמוח. ועדת פילבר, שהוקמה בשלהי 2015, אמורה להמליץ על רפורמה בטלוויזיה המסחרית ועל הקלת הרגולציה הקיימת היום במדיה. באיגוד השיווק מעריכים כי אם תמליץ הוועדה על הסדרת התוכן השיווקי ואף תדאג לשינוי חקיקה בנושא, אנו צפויים לראות גידול בהוצאות הפרסום בטלויזיה במהלך 2016.

אינטרנט: מזנק ב-25% ועובר לראשונה את העיתונות

ב-2015 הפך הדיגיטל באופן רשמי לאמצעי התקשורת השני בגודלו מבחינת נתח הפרסום שהוא מחזיק בעוגת הפרסום הכוללת, ולראשונה עברה ההשקעה בפרסום בדיגיטל את ההשקעה בפרסום בעיתונות.

על-פי הנתונים, ההשקעה בפרסום באינטרנט ממשיכה לצמוח ביחס ישר לשימוש ולתלות ההולכת וגוברת בעולם הדיגיטלי. ההוצאה לפרסום באינטרנט ב-2015 זינקה בכ-25% ועומדת על 1.023 מיליארד שקל, מה שמהווה מעט יותר מרבע מההוצאה לפרסום בישראל.

עם זאת, באיגוד השיווק וביפעת מדגישים כי הפרסום באינטרנט ממשיך להיות מאתגר למדידה, עקב רב-ממדיותו ומחסור בדיווחים כספיים של המדיומים המובילים בו. זאת גם הסיבה שבפלח זה של העוגה מסתמכים על ניטור שמבצעת חברת יפעת בקרת פרסום, וגם על הערכות מושכלות שגובו בשיחות עם העוסקים בפרסום דיגיטלי ועם מפרסמים שחשפו את עוגת הפרסום שלהם בדיגיטל.

הפרסום באינטרנט מורכב מנגזרות רבות: גוגל, וידאו, מובייל, פייסבוק, דיספליי (web), פרפורמנס וכתבות NATIVE שנכתבות בשיתוף עם מפרסמים. גוגל היא פלטפורמת הפרסום הדומיננטית ביותר בדיגיטל, והארסנל שלה כולל את ה-AD WORDS במנוע החיפוש, יו-טיוב בתחום פרסום הווידאו באינטרנט בישראל ומערכת ה-GDN המוטמעת ברוב האתרים בישראל ומזרימה להם פרסום באנרים. הדומיננטיות של חברת גוגל, וגם של חברת פייסבוק, יוצרת סיטואציה מורכבת ולא תמיד נוחה עבור אתרי התוכן המקומיים, שמצד אחד מקבלים מהן טראפיק משמעותי, ומצד שני נלחמים מולן על נתחי פרסום. מהבחינה הזאת יהיה מעניין לראות כיצד תשפיע כניסתה לשוק של ארטימדיה, שלראשונה מאגדת את פעילות השיווק של האתרים הגדולים במה שאמור להיות מתן תשובה ליכולות של גוגל.

על-פי הנתונים, הצמיחה השנה בפרסום בדיגיטל נבעה בין היתר מהפרסום הייעודי במובייל, שפרח במיוחד בתקופת הבחירות, מצמיחת הווידאו שהואצה על-ידי יו-טיוב, כלי פרסום הווידאו החדש של פייסבוק, וכאמור כניסתה של חברת ארטימדיה, המציעה באופן מרוכז ומתקדם טכנולוגית את נדל"ן הווידאו של האתרים הישראליים המובילים. גורם נוסף שהשפיע הוא הכניסה של טאבולה ואאוטבריין לפעילות בישראל.

המפרסמים הבולטים באינטרנט ב-2015 היו פרוקטר אנד גמבל, קבוצת בזק וסופר-פארם. הקטגוריות המובילות בפרסום באינטרנט הן מכללות, רשתות שיווק וסרטים.

עיתונות: הנתח ממשיך להצטמק

לראשונה בתולדות הפרסום בארץ, יורדת העיתונות בשנת 2015 אל המקום השלישי בטבלת ההשקעות לפרסום. המדיום העיתונאי רושם ירידה של כ-6% בהיקף הפרסום, המשקפים כ-50 מיליון שקל שנגרעו ממנה במהלך השנה האחרונה, וחלקה בעוגה עומד כעת על 804 מיליון שקל.

גם 2015 הייתה שנה קשה ומורכבת לעיתונות בישראל, ובדומה לעולם המערבי כולו - מגמת הירידה בה נמשכת. השנה פורסמו פחות אינצ'ים בעיתונים הגדולים, במקומונים ובמגזינים, חולקו יותר בונוסים, וניתנו בממוצע יותר הנחות למפרסמים. כמו כן, מגמת החינמונים ממשיכה לצבור תאוצה, ולאחרונה אף "מעריב" הוציא מהדורה חינמית בשם "מעריב הבוקר".

מספר השחקנים בעיתונות המודפסת לא גדל, ומגמת הצמצום וההתכנסות נמשכת. ההוצאות על פרסום תדמיתי המשיכו להיות נמוכות, והמפרסמים המחפשים תגובות מיידיות ומכירות למסרים הפרסומיים שלהם, נוהרים בהמוניהם לרשת.

המפרסמים הבולטים בעיתונות ב-2015 היו קבוצת אלקטרה, סופר-פארם ובני משה קרסו. הקטגוריות הבולטות בהשקעתן במדיום הן רשתות השיווק, חנויות חשמל וריהוט.

קולנוע: ממשיך בצמיחה עקבית

הפרסום בקולנוע בישראל נמצא במגמת צמיחה עקבית כבר מספר שנים. השנה נרשם גידול של 5%, וסך כל השקעת המפרסמים במדיה עומד על 44 מיליון שקל. יש לציין כי הגידול מדגיש את מיעוט הצופים בשנת 2014 עקב מבצע "צוק איתן".

המפרסמים הבולטים בקולנוע ב-2015 היו החברה המרכזית למשקאות, מקדונלד'ס וקבוצת בנק הפועלים. הקטגוריות המובילות בפרסום במדיום היו משקאות קלים, רשתות מזון מהיר וכרטיסי אשראי.

שילוט חוצות: הבחירות דחפו למעלה

גם תחום שילוט החוצות רושם עלייה - גידול של 3% בהיקפים לעומת שנת 2014. במחצית הראשונה של 2015 נרשמו עלייה בביקושים, גידול בשיעורי התפוסה ועלייה במחירים, בעיקר בזכות הבחירות לכנסת שמילאו את הבילבורדים, הפוסטרים והקירות, ובזכות השקות רבות שחיכו לתורן אחרי הבחירות.

הצמצום בתקציבי הפרסום אשר אפיין את החודשים ספטמבר-נובמבר בשנה החולפת פגע גם בפרסום החוצות, אולם בזכות החציון הראשון החזק הוא שומר על נתח של 5% בעוגת הפרסום.

המפרסמים הבולטים בשילוט חוצות ב-2015: החברה המרכזית למשקאות, פז וקבוצת בזק. הקטגוריות המובילות: דירות למגורים, רשתות שיווק ומשקאות קלים.

רדיו: שנה שלישית של עלייה

דווקא מי שנחשב לסוג של אנדרדוג, הרדיו שנתפס כמדיום לא ממש סקסי, ממשיך לרשום עלייה בהוצאה לפרסום זאת השנה השלישית ברציפות. חלקו של הרדיו עומד על כ-7% מעוגת הפרסום הכללית, המשקפים גידול של 4% יחסית לעומת שנת 2014 והיקפי פרסום של כ-262 מיליון שקל.

את ההצלחה של הרדיו אפשר לקשר למגמה של חזרה לפרסום בסיסי, פחות תדמיתי ויותר תכליתי-מכירתי. הרדיו הוא פלטפורמה פרסומית שמציעה פעילויות פרסום מגוונות בתשדירים, בשת"פים ובחסויות, מצליחה להניע במהירות לפעולה, בעלויות נמוכות יחסית, ובהתאם מייצרת ROI גבוה.

המפרסמים הבולטים ברדיו ב-2015 היו קבוצת אלקטרה, IDI חברה לביטוח ואל"מ. הקטגוריות המובילות בפרסום היו רשתות שיווק, חנויות חשמל ורכב.

מתודולוגיה

נתוני ההוצאות לפרסום במדיה לשנת 2015 נמסרו על-ידי יפעת בקרת פרסום ואיגוד השיווק הישראלי על סמך איסוף, ניתוח ועיבוד של נתוני ההוצאה לפרסום, מחירוני המדיה, הצלבת המידע מול גופי פרסום ומדיה, ובעיקר מול מחירי אמת ששולמו על-ידי מפרסמים רבים. הניתוח (המביא בחשבון סטייה של עד 4%) מציג את ההוצאה לפרסום במחירי ברוטו, הכוללים את עמלות משרדי הפרסום.

התפלגות ההוצאות לפרסום ב 2015

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך