ד"ר דני בן–שחר / צילום: איל יצהר
המפקח על הבנקים מסרב לחשוף נתונים מפורטים אודות משכנתאות הנדרשים למחקר אקדמי בתחום זה בישראל - כך עולה מעתירה בעניין שהוגשה על-ידי ד"ר דני בן-שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב. דיון מקדים בעתירה יתקיים בבית המשפט ב-25 בינואר, לאחר שהמפקח על הבנקים כבר השיב לעתירה.
המידע שמבקש העותר כולל פרטים אודות הנכס נשוא ההלוואה (סוג הנכס, ערכו והיישוב), פרטים אודות הלווה (הכנסה, גיל, מין, מצב תעסוקתי ומשפחתי) ופרטים אודות ההלוואה (שם הבנק המלווה, סכום ההלוואה שנדרש ושאושר, מסלולי ההלוואה, משך פירעון, סיבת הדחייה אם הייתה) - כל זאת ללא פרטים אישיים של הלווים.
"העותר פרש בעתירתו תמונת מצב קשה אודות שוק המשכנתאות בישראל והצביע על פערים לכאורה הן על רקע לאומי (בין יהודים וערבים) והן על בסיס גיאוגרפי (מרכז ופריפריה). למרבה הצער והתמיהה, המשיב לא התייחס אף לא במילה אחת לטענות העותר בעניין זה", כך כותב בן-שחר לבית המשפט, באמצעות עו"ד הישאם שבאיטה מהקליניקה המשפטית של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב בשבוע שעבר.
"שתיקה זו היא תמוהה ומדאיגה, שכן תפקידו העיקרי של המשיב (הפיקוח על הבנקים, א.ח.) הוא לפקח על הבנקים ועל תפקודם לטובת הציבור. התעלמות המשיב ותגובתו מעידים על תפיסה צרה של המפקח את תפקידו, שכן עולה כי המשיב סבור לכאורה כי תפקידו העיקרי ואף היחיד הוא לפקח על היציבות הפיננסית של הבנקים, מבלי להבטיח גם הגינות במתן הלוואות המשכנתא".
ד"ר בן-שחר טוען עוד כי בתשובתו לעתירה, המפקח על הבנקים לא התייחס לטענה מרכזית שהועלתה בעתירה לגבי המצב הקשה של שוק המשכנתאות בישראל.
"המפקח על הבנקים נשען בסירובו להעברת המידע המבוקש על טענות חיסיון המידע, הפגיעה בפרטיות, פגיעה בסודות מסחריים של הבנקים, השקעת משאבים בלתי סבירה למסירת הנתונים ורגישות מאגר המידע", ממשיך ד"ר בן-שחר. "יש למצוא פתרונות שישלבו בין האינטרס הציבורי של מסירת הנתונים לצורכי מחקר אקדמי והחובה לחשיפתם על-פי חוק חופש המידע, לבין השמירה על פרטיות הלווים. הדבר נדרש לצרכים מחקריים, ולא נדרש כל פרט מזהה של הלווים או מידע שיאפשר לזהות אותם. סירובו הגורף של המפקח לחשוף כל מידע הוא לפיכך חסר היגיון ובלתי סביר בעליל".
בן-שחר מסכם: "המפקח על הבנקים מתעלם מעקרונות השקיפות המאפיינים את הכלכלה המודרנית בכלל ואת שוק המשכנתאות בפרט. המגמה במדינות העולם, ובכלל זה בארה"ב, היא להביא לחשיפה רבה של המידע בנוגע להלוואות משכנתא. חשיפת המידע בארה"ב נעשתה על רקע פערים קשים ואפליה במתן הלוואות בשוק המשכנתאות וסייעה בצמצום ניכר של פערים אלה".
נציין כי בשנת 2010 הורה בית המשפט בפעם הראשונה בישראל על פרסום נתוני עסקאות הנדל"ן הרשומות במאגר נתוני רשות המסים, בעקבות עתירה שהגישו ד"ר בן-שחר וד"ר אפרת טולקובסקי באמצעות עו"ד אורה בלום מהקליניקה המשפטית באוניברסיטת תל-אביב. כזכור, בית המשפט קיבל את העתירה ובכך חולל מהפכה באינפורמציה ובמחקר שזרמו לשוק הנדל"ן ב-5 השנים האחרונות מאז נפתח המאגר לציבור.
איך לבחור משכנתא?