גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גרושים"

לידיעת גרוניס: יש רופאים שהפנסיה שלהם היא רבע משכרם

השופט אשר גרוניס / צילום: שלומי יוסף
השופט אשר גרוניס / צילום: שלומי יוסף

הטור שפרסמנו כאן לפני כעשרה ימים על אמירותיו מעוררות המחלוקת של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס בעניין פנסיית השופטים ("מחוץ לעמו", "גלובס", 14 בינואר 2016), עורר שפע של תגובות.

בכלל, לשמחתנו נושא הפנסיה מעורר בשנים האחרונות התעניינות הולכת וגוברת. מאז חשף "גלובס" חלק די גדול מהסדרי הפנסיה התקציבית - לא רק בצבא, אלא גם בשאר הסקטורים הממשלתיים - ומאז החל העיתון לעסוק באינטנסיביות בפצצת הפנסיה הצוברת (אנשים יקבלו בקושי 30%-40% ממשכרותם האחרונה), יותר ויותר אנשים מתחילים להתעניין באותו דף שנשלח אליהם לבתיהם ומגלה להם כמה הם צברו עד כה לפנסיה ומה עומדת להיות הפנסיה העתידית שלהם; יותר ויותר אנשים מתחילים להתעניין בדמי ניהול, באיכות של קרן הפנסיה, בקצבת הפנסיה הצפויה, וגם בהשוואות מעוררות הקנאה (והזעם) לאנשים שזכו לפנסיה תקציבית.

תזכורת: גרוניס אמר, בין היתר, את הדברים הבאים: "האם אנחנו רוצים ששופט או שופטת ייצאו לפנסיה בגיל 55 או בגיל 60 עם פנסיה של 10,000 שקל או 15,000 שקל? זו פשוט בושה וחרפה! בטווח הארוך כולנו נשלם ביוקר על השינוי הזה שנעשה".

גרוניס אף אמר ששופטים המתמנים לתפקידם בגיל 40 מגיעים עם זכויות שהן "גרושים", כהגדרתו, מהסקטור הפרטי. מטרת גרוניס, להערכתנו, היא להחזיר את הפנסיה התקציבית לשופטים, בין היתר על רקע הפערים הגדולים בין אלה שממשיכים לקבל פנסיה תקציבית לבין אלה שעברו לפנסיה צוברת, כתוצאה מהחלטת המדינה. לשופטים בפנסיה תקציבית יש התנאים הטובים ביותר במערכת (ראו פירוט): אם שופט כיהן לא יותר מ-5 שנים הוא זכאי ל-7% (!) מהמשכורת הקובעת (לעומת 2% בשאר המגזר הממשלתי) כפול מספר שנות כהונתו. כלומר, שופט הנהנה מפנסיה תקציבית מקבל אחרי 5 שנים 35% ממשכורתו האחרונה כקצבה - מה שאנשים העובדים 30-40 שנה וחוסכים בפנסיה צוברת לא יקבלו.

דבריו של גרוניס קוממו, כאמור, לא מעט קוראים. החלטנו להביא שתיים מהתגובות, בעילום שם לבקשת כותביהן.

1. התגובה הראשונה היא של רופאה בפנסיה, שחשפה בפנינו את תלוש הפנסיה שלה ובהמשך את תלוש השכר האחרון שלה. "אני רופאה מאז 1972", היא כותבת לנו, "מומחית בשני מקצועות. שנות הלימוד שלי כללו 15 שנים שהושקעו בהן מאמצים קשים, עבודה סיזיפית, השקעה כלכלית עצומה והשתלמות מתמדת בארץ ובחו"ל. המוסד שבו אני עובדת איננו משתתף כלל בהוצאות (שלא כמו במוסדות אקדמיים אחרים).

"יצאתי לגמלאות לפני שנה, בגיל 68. אני רופאה מומחית בשני מקצועות כירורגיים זה שנים רבות ומתוכן כ-15 שנים מנהלת מחלקה. עבודתי חייבה אותי באחריות רבה, במיוחד במעמדי. מקצוענו הוא עניין של חיים ומוות והאחריות המוטלת על כל רופא היא לא פחותה מזו של שופט, וגם לא פחותה מזו של שופט בבית הדין הגבוה לצדק. לילותינו אינם לילות והמתח רב.

"מצורף בזאת תלוש הפנסיה שלי (הרופאה מקבלת קצבה מקרן עמיתים, הקרן הוותיקה שהולאמה בפועל - א"צ). אתה יכול לראות שקצבת הפנסיה שלי מגיעה לכ-11 אלף שקל בחודש. לא מדובר בפנסיה בגיל 55, לא מדובר ב-5-10 שנות שירות! מדובר בכל החיים!

"אני אחת ממייסדות המקצוע בישראל בתחומי, והנה זה לאן שהצלחתי להגיע! מה יאמר רופא מומחה מן השורה שעובד בבית חולים שלא הצליח להיות מנהל או סגן מנהל? הפנסיה שלו נמוכה בהרבה. לעומתנו, רופא מקצועי בקופת החולים זוכה לפנסיה גבוהה פי 2-3 משלי. רופאי הקופה זוכים לנוח לפחות פעמיים בשבוע בצהריים, אינם מחויבים לתורנויות או כוננויות. רופא מקצועי לאחר חמש שנות מומחיות לערך עובד רק 38 שעות בשבוע. משכורתו דומה לזו שהייתה שלי. תלמידיי הראו לי את התלוש שלהם כדי להצדיק את נטישתם את בית החולים לטובת הקופה. משכורתי הייתה מורכבת בעיקר משעות נוספות ועבודות נוספות - תורנויות, כוננויות, שר"פ, מרפאות אחר הצהריים, ניתוחים אחר הצהריים, קיצורי תורים, שלא לדבר על לימוד סטודנטים, הכשרת מומחים, כתיבת מאמרים והרצאות ללא תשלום. במקרה הטוב התשלום כיסה את הוצאות הנסיעה בלבד.

"לפני פרישתי הייתי יוצאת מבית החולים שלוש פעמים בשבוע בין 9 ל-11 בלילה. בימים אחרים יצאתי בין 4 ל-6 אחר הצהריים. כך במשך 35 שנים, וזה לא כולל הגעה לניתוחים לפי קריאה בלילה. באופן מעשי, רופא בית חולים עובד בבית חולים ובבית (הכנת הרצאות, תכנון ניתוחים וכו') 14 שעות ביום לפחות. זו הייתה הסיבה להקמת "ארבל", ארגון רופאי בתי החולים, כדי להבחין בין האינטרסים של רופאי בתי החולים מאלו של המרפאות. ארגון זה נדרס ברגל גסה.

"כתוצאה מהתקנת השעון בבתי החולים במרכז, הרופאים לא נשארים שעות ארוכות יותר בבית החולים. ההנהלות מסרבות לשלם עבור השעות הנוספות למומחים בהעדר תקציב ורק המתמחים מתוקצבים. בבית החולים שבו עבדתי אין שעון למומחים ועבדנו שעות ארוכות ללא תשלום נוסף.

"והנה אנחנו נתונים כל העת למתקפות של התקשורת (כמוך). מרבית הרופאים זוכים למשכורת יסוד עלובה. רק המיעוט זוכה למשכורת נדיבה. חלק גדול מהם - רופאים שעובדים לפי חוזה מיוחד. אנחנו חיים רק מהעבודה הנוספת בשעות שלאחר העבודה וברפואה פרטית. עובדה היא שרוב הרופאים ממשיכים לעבוד עד גיל 80! לא מתוך תענוג אלא מתוך אילוץ.

"לקראת סוף שירותי קיבלתי הצעת עבודה ניהולית קוסמת בבית חולים גדול בבירה אירופית. משכורת גבוהה פי שלושה, ללא שעות נוספות. נאלצתי לסרב. למי יש כוח בגילי להתחיל בארץ אחרת? מה ששופט בדרגה הכי נמוכה מקבל כקצבה אני השתכרתי ברוטו בחודשים טובים במיוחד!הפנסיה מהווה רבע עד חמישית ממשכורתי בסוף ימי עבודתי. והנה השופטים מתלוננים..."

או.קיי, לפני שאתם מרימים גבה ושואלים את עצמכם מדוע הרופאה מתלוננת על קצבת פנסיה של 11 אלף שקל, כדאי מאוד להקשיב למה שהיא אומרת בין השורות. ראשית, יש מתח מובנה בין רופאי בתי חולים לרופאי קופת חולים, שאותו הזכירה הרופאה.

שנית, וזה הדבר המשמעותי יותר: יש אפליית רופאים בפנסיה. אלו שזכו לעבוד בבתי חולים ממשלתיים ואלו שזכו לעבוד בקופת חולים כללית זכאים לפנסיה תקציבית, שהיא פנסיה משודרגת בהרבה. כל השאר - ממש לא. לרופאים שאינם זכאים לפנסיה תקציבית יש תנאים שמסדירים להם פנסיה נוספת באמצעות קופות גמל (ראו הסבר בפרשנות) שמופרשות מהתוספות, אבל השורה התחתונה של אותה רופאה צריכה להדאיג, שוב, כל אחד מאיתנו. אם מנהלת מחלקה מקבלת קצבת פנסיה שהיא רבע בלבד משכרה האחרון, והשכר שלה כרופאה בכירה היה גבוה באופן משמעותי מהשכר הממוצע במשק, מה יגידו כל אלה שמרוויחים הרבה פחות?

אותה רופאה הסבירה לנו מאוחר יותר, לפרטי פרטים, איך הגיעה למצב שבו היא מקבלת קצבת פנסיה שהיא רבע-חמישית משכרה האחרון. זה נובע בעיקר משיטת חישוב המבוססת על שכר יסוד בלבד, "מחלה" שאופיינית בסקטור הממשלתי ואף בפרטי. לולא ההסדר של הפרשות נוספות משעות נוספות, היא אומרת, הפנסיה שלה הייתה נעה סביב 7,000-8,000 שקל בחודש.

השורה התחתונה של הרופאה הייתה חשובה מאוד, עם מסר ערכי: "אני חשה קצת ברע בגלל ה'תלונות' שלי, כאשר במשק יש אנשים עם פנסיה שאיננה קיימת בכלל ואין להם אלטרנטיבה לעבוד כמוני, גם אחרי צאתי לגמלאות. אני חיה טוב. דאגתי כל חיי להשקיע ולחסוך ולא בזבזתי כספים. אינני בורה בשוק ההון ולכן מצבי יחסית טוב. אינני נוטה לרוץ אחרי העדר ולא נבהלתי מנפילות בשוק. זה הציל את חסכונותיי. אם לא יקרה איזשהו אסון קריטי בחיי, צפויים לי חיים מסודרים וגם אוכל לעזור לילדיי. לו המשק הזה היה שוויוני יותר והמדינה הייתה מוסרית יותר, כמו שציפו המייסדים; לו ניתן היה לסמוך על ממשלות ישראל שידאגו לאזרחים ולא רק לחשבון הבנק שלהם (כמובן, לא כולם כאלו), אולי היינו יותר מאושרים עם פחות דאגות לעתיד. הדאגות הללו וחוסר היכולת לסמוך על השלטון שלך - הופך את האנשים לתאבי בצע יותר, מתוך חשש לעתידם".

2. התגובה השנייה היא של גמלאי צה"ל, שעובד היום במערכת הפיננסית. "גילוי נאות: אני שייך לקבוצת 'שודדי הקופה הציבורית', גמלאי צה"ל כבר 21 שנים אשר צבר גמלה של 2% לשנת שירות ולא חלם אף פעם על אפשרות ל-7% לשנה כפי שציינת בכתבה כתנאי השופטים.איני יודע מה הביא את גרוניס לומר את דבריו באותו כנס. מן הראוי היה שלובי השופטים יפעל מול מקבלי ההחלטות (משרד המשפטים, האוצר).

"גרוניס גם ציין כי שופטים שמתמנים לכהונה בגיל 40 לא צברו זכויות בעבודתם הקודמת כעורכי דין בשוק הפרטי, וגם על זה אני חולק. כל עצמאי נבון מקבל ייעוץ מרואה החשבון שלו לגבי הפרשות לקרן פנסיה וקופות גמל.

"עם זאת, אני חש אמפתיה רבה לדברים כיוון שהיום אנו חיים בתקופה שבה מתייחסים בבוז למקבלי פנסיה תקציבית ו"שודדי הקופה הציבורית". בעבר הייתה הערכה אמיתית לפועלם ולצורך בתגמול כזה. כמובן שקיימת גם הבעיה התקציבית, ואני ככלכלן מודע לה היטב.

"אז למה אני כותב לך? ראשית, כי הכתבה הייתה מעניינת. היא נגעה לי אמנם בעקיפין, אבל בהחלט הציפה פן נוסף של הפנסיה התקציבית. אני שלם עם עצמי ודרכי ולא חש אפילו לרגע צורך להתנצל על תנאי הגמלה שלי. ויש חיים אחרי הצבא".

eli@globes.co.il

תנאי הפנסיה התקציבית של השופטיםסכר שופטים ודיינים

עוד כתבות

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין