בורסת תל אביב / צילום: תמר מצפי
5.5 חודשים לאחר שהבורסה בת"א פרסמה לראשונה את תוכניתה המקדמית לשינוי מדדי הבורסה וליצירת כמה מדדים חדשים, היא מפרסמת היום את התוכנית המעודכנת, שאותה ניסחה לאחר דיונים עם נציגים רבים משלל השחקנים הפעילים בשוק ההון הישראלי. במסגרת השינויים ביחס לתוכנית המקורית, שאותה הוציאה לשם דיון בנושא, מצמצמת הבורסה את הקיטון המוצע במשקלה של חברה מסוימת ממדד הדגל של הבורסה, תוך שהיא מרחיבה את מדד הדגל החדש שהיא מתכננת להשיק, ושפונה בעיקר למשקיעים זרים, ומכניסה לתוכו גם את שני הבנקים הגדולים.
באוגוסט השנה פרסמה הבורסה, בניהולו של יוסי ביינארט, את היוזמה לשיפור הנזילות ומחזורי המסחר באמצעות רתימת המסחר הפסיבי ההולך וגדל, באמצעות תעודות הסל והקרנות המחקות, על-ידי שינוי מדדי המניות והרחבתם, כך שיותר מניות יוכנסו לכל מדד. נוסף עך כך מדובר בהוספת שלושה מדדים חדשים (ולא רק שניים כפי שהוצע בתחילה), בהם מדד בלו-צ'יפ ישראלי. בין היתר דובר על הפיכת מדד ת"א 25 למדד ת"א 35, ועל הפיכת מדד ת"א 75 לת"א 90 (כך שמדד ת"א 100 יהפוך למדד ת"א 125).
ישנם כמה שינויים בתוכנית המוצגת עתה לעומת התוכנית המקורית. בראש ובראשונה, כפי שהבורסה מיהרה להחליט ולהדגיש עוד קודם, תיוחס חשיבות רבה לזיקה לישראל של מניות שייכללו במדדים השונים. למעשה, כבר לאחר שספגה אש אדירה מכיוון השוק, ונאלצה לשנות את דרכיה, בעקבות הפיאסקו של מנקיינד ושל הנפקות נוספות, הבהירה הבורסה כי במדדיה העתידיים תהיה חשיבות אדירה לזיקה ישראלית חזקה ואמיתית, שתהווה תנאי להיכלל במדד, ובמדד החדש, הבלו-צ'יפ 15, אף מדובר בחברות ישראליות בלבד (כאלה שהתאגדו בישראל - חזק הרבה יותר מזיקה).
"מאוד נקפיד על זה", אומרים היום בבורסה, ומוסיפים ש"זה לא 'סימון וי'. אנו מאמינים שהערך המוסף של מדדי הבורסה זה המיקום. הזהות הישראלית חשובה לנו, ולכן אנו מדגישים שמעכשיו צריך זיקה מהותית, וחברות זרות שקיימות במדדים יורשו להישאר במדדים כל עוד יישארו, אך אם הן ייצאו מהמדדים הן לא יורשו להיכנס מחדש".
עם זאת, השמות שנבחרו עתה למדדים פונים למשקיעים זרים. כך, בבורסה מקפידים על הזיקה לישראל, וזה אומר שמנקיינד לא תוכל להיכנס ל-35, אבל גם אומרים שהפנים לחו"ל. במסגרת זו תושק סדרת 'מדדי גלובל', כי לדברי אנשי הבורסה, "אנו כן רוצים מניות זרות פה".
ומה השינויים ברפורמה המוצעת, ביחס להצעה המקורית, לגבי הרכב המדדים? את עיקרי הרפורמה שהוצעה באוגוסט 2015 הבורסה שמרה, ואולם, ישנם כמה שינויים משמעותיים, בהם בשני המדדים המרכזיים שהבורסה מייעדת. אם בתחילה דיברה הבורסה על כך שהמשקלות המקסימליים לכל חברה במדד ת"א 35 החדש יעמדו על 4%, לעומת 10% כיום במדד ת"א 25, הרי שעכשיו הבורסה מציעה שהמשקל המקסימלי למניה מסוימת במדד יופחת ל-7% בלבד.
בהצעה לגבי מדד ת"א 90 (כיום ת"א 75) לא חלו שינויים ביחס להצעה המקורית, ומדד יתר 50 יהפוך למדד יתר 60 ויקבל שם שפונה למשקיעים חיצוניים - ת"א SME60 (חברות קטנות ובינוניות). כמו כן, מדד בלו-צ'יפ 12 שאותו הציעה הבורסה להשיק, אכן יתווסף לבורסה גם על פי המתווה הנוכחי של הרפורמה, אך הוא יכלול 15 חברות. המדד החדש, שאותו מייעדים בבורסה בעיקר למשקיעים זרים שרוצים חשיפה לישראל, לא יכלול רק חברות מענפי "ריאלי" ו"היי-טק", אלא גם מענפים אחרים, ובראשם הבנקים, כך שיכלול את שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי (למעשה המדד החדש לא יכלול רק את חברות ההשקעות וההחזקה).
נוסף על כך, באוגוסט שעבר הציעה הבורסה להשיק מדד חדש נוסף: מדד המידקאפ שיאחד את היתר 60 ות"א 90, ושלמרות שמו יכלול חברות קטנטנות במונחים בינלאומיים. עתה הבורסה מציעה שמדד זה ייקרא מדד SME150. כמו כן, בהצעתה העדכנית מהיום מציעה הבורסה להשיק עוד מדד: ת"א רימון, שיכלול מאגר של כ-180-200 חברות במשקל מקסימלי של 1% לכל מניה.
במדדים היותר קטנים שינתה הבורסה את הצעתה הראשונה לגבי מדד ת"א ביטוח שיכלול 16 חברות ולא 7 פי שהוצע בתחילה (בעוד שהמשקל המקסימלי לחברה מסוימת במדד יפחת מ-20% ל-15%), ואילו מדד ת"א תקשורת (שיכלול גם חברות מתחום טכנולוגיות מידע) יכלול כ-21 חברות ולא 8, והמשקל המקסימלי למניה יופחת מ-20% בהצעה המקורית של הרפורמה ל-10%.
בבורסה מציעים גם להאריך את תקופת ההכשרה למניות חדשות לפני כניסתן למדדים, משבועיים כיום לפרק זמן של 7 עד 12 שבועות, וש"מניות גדולות יצורפו למדדים בתהליך הדרגתי מבוקר".
במסגרת הרפורמה ישונו עוד כללים, בהם מינימום החזקות ציבור, שיועלה ל-30% מהמניות המונפקות שיהיו בידי הציבור בחברות הוותיקות (שכבר במדדים), ו-35% לחברות חדשות שיצטרפו למדדים. זאת לעומת שיעורים של 20% ו-25% כיום, בהתאמה. נוסף על כך, יהיו דרישות למינימום סחירות ומינימום שווי החזקות הציבור כדי להיכלל במדדים. בהקשר זה נציין כי מכירת מניות שליטה על-ידי בעלי שליטה בבורסה תיעשה באופן הדרגתי, במטרה להימנע ממימוש חד מדי של מניות על מנת לעמוד בכללי ההון הצף המינימלי.
מקווים שיספיקו לרבעון הרביעי
בבורסה מציינים היום, כי "בחצי השנה האחרונה הצגנו את עקרונות המתודולוגיה החדשה של מדדי המניות וקיימנו דיאלוג אינטנסיבי עם קשת רחבה של גופים בשוק ההון... רובם המכריע של פעילי השוק קידמו בברכה את הרפורמה המוצעת, ועיקר המלצות הפעילים אומצו", אמרו.
לאור זאת, היום פורסמה הרפורמה בנוסחה החדש, שלאחר הדיון עם הפעילים בשוק. השלב הבא לאחר הערות הציבור הוא 18 בפברואר, אז עולה הרפורמה לאישור דירקטוריון הבורסה. בבורסה צופים שהמחשוב של המהלך יקרה עד התחלת הרבעון הרביעי השנה, אך מציינים שעדיין מוקדם לדעת מתי הרפורמה תצא לפועל באופן סופי. בכל אופן, בבורסה מקווים ומאמינים שזה יקרה עוד השנה.
מבחינת ראשי הבורסה מדובר במהלך משמעותי, שמטרתו לנצל את הגידול האדיר בהיקפי הכספים שמנוהלים באפיקי ההשקעה הפסיביים - תעודות סל וקרנות מחקות (שנכון לסוף 2015 נוהלו באמצעותן בישראל נכסים בהיקף כולל של כ-133 מיליארד שקל) - באופן שיביא להרחבת המסחר במספר גדול של מניות. זאת באמצעות יצירת שלל מדדים והכנסת מספר גבוה ככל שניתן של מניות ישראליות - אפילו קטנטנות - למדד כלשהו.
בבורסה מסבירים שמבחינתם יש עוד כמה יעדים לרפורמה, ובראשם הפחתת הריכוזיות במדדי הבורסה. כמו כן, מטרות נוספות הן הפחתת סיכון למנהלי מוצרי המדדים, צמצום תופעת אפקט המדד (שינוי במניה בגלל עדכוני מדדים או לקראתם) בגלל שינוי מועדי העדכונים מפעם ברבעון לפעם בחודש, וגם בגלל הפחתת תקרת המשקל של מניה מסוימת (מטפלים גם באירוע מדד של הצטרפות ראשונה למדד או היגרעות ממדד, כשבמקרים כאלה המהלך ייעשה בהדרגתיות), עידוד משקיעים זרים, הגדלה של שיעור החזקות ציבור ומיצוי הפוטנציאל של חברות גדולות וקטנות (SME), וכמובן יצירת זיקה ישראלית במדדי הבורסה.