גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סימני חיים בשוק הגמל לתגמולים וקרנות ההשתלמות

בשנה שעברה רשמו קופות הגמל לתגמולים גידול של כ-2 מיליארד שקל בהפקדות וצבירה נטו חיובית מצרפית של כ-1.9 מיליארד שקל - הודות לתיקון 190 לפקודת המס ■ "גלובס" ממפה את שוקי הגמל וההשתלמות ב-2015 ומסמן את הגופים שבלטו אשתקד לחיוב ולשלילה

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר
גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

לאחר שנים ארוכות של עמידה יחסית במקום, 2015 הייתה שנה טובה מאוד עבור הגופים המנהלים בשוק קופות הגמל לתגמולים. זאת, לפחות בכל הקשור לצבירה נטו, שלאחר שנים רבות של שורה תחתונה שלילית עברה בשנה שעברה לטריטוריות חיוביות, עם גידול של כ-2 מיליארד שקל בהפקדות ביחס ל-2014.

האם זה מבשר על תחייתו של שוק הגמל לתגמולים, שנכנס לתרדמת חורף ארוכה - ואולי אף סופנית - עוד ב-2008? לא בטוח. כפי הנראה, הגידול החד בכספים שזרמו לשוק הגמל לתגמולים ב-2015, לצד שמירה על אותה רמה של משיכות מהקופות לתגמולים, אינו חלק מהפעילות ה"רגילה", כי אם תוצאה של תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, שהזרימה לשוק הגמל הפקדות חד פעמיות בהיקף מצטבר של כ-1.8 מיליארד שקל, לפי הערכות גסות.

למול זאת, בשוק התאום הסיאמי - קרנות ההשתלמות - 2015 הייתה "עסקים טובים כרגיל", עבור הגופים המנהלים בשוק זה, שנהנים מגידול עקבי בעוגה המצרפית.

במה מדובר? ב-2015 נרשם גידול בהפקדות לקרנות ההשתלמות - שהסתכמו בענף, לראשונה, ביותר מ-20 מיליארד שקל, וגם בשורת הצבירה נטו נרשמה עלייה, והצבירה נטו הכוללת כבר נושקת לרף 10 מיליארד שקל (9.94 מיליארד שקל).

למעשה, מדובר בהמשך של מגמה חיובית בשוק זה, לאחר שהגידול בהפקדות לקרנות ההשתלמות נרשם מדי שנה מאז 2003. גם בצבירה נטו מדובר במגמה חיובית שנמשכת ב-2015 - לאחר גידול שנרשם בשוק גם בשנתיים שקדמו.

שנת 2015, שהתאפיינה בתנודתיות רבה לאחר שהחלה בתשואות חזקות ביותר ברבעון הראשון ולאחר מכן חוותה כמה חודשים קשים - הסתיימה בתשואות חיוביות עבור ציבור החוסכים, אך בטונים פחות אופטימיים מאלה שמאפיינים את המספרים של התעשייה המנהלת, בהכללה. ב-2015 רשמו קופות הגמל לתגמולים תשואה נומינלית ברוטו ממוצעת של כ-2.1%, בעוד שקרנות ההשתלמות הכלליות המובילות רשמו בתקופה האמורה תשואה ממוצעת דומה של כ-2.4%, ובכלל שוק קרנות ההשתלמות - כולל קרנות מפעליות, ענפיות, קטנות ומתמחות - נרשמה תשואה ענפית של כ-1.8% בממוצע.

190 סיבות לצמיחה

"ב-2015 ראינו גידול משמעותי בהפקדות החדשות לגמל - בעיקר הודות לתיקון 190 שהביא לקוחות רבים, בעיקר לקראת גיל פרישה, להעביר כספים לגמל, וזאת גם עקב סביבת הריבית הנמוכה", מסביר גורם בכיר בשוק הגמל, שמוסיף, כי "החיסכון בגמל מאפשר ליהנות ממספר יתרונות בולטים".

עוד הוא ציין ש"השקעה במסגרת קופת גמל מאפשרת ליהנות מיתרונות מס המובנים במוצר. בעת משיכת הכספים תחת תיקון 190, מנוכה מס רווח הון של 15% על הרווח הנומינלי בלבד, במקום25% על הרווח הריאלי - כמו במכשירי השקעה אחרים. נוסף על כך, בתיקון 190 נקבע כי חוסך שנפטר לפני גיל 75, המוטבים שלו יקבלו את הכספים בפטור מלא מתשלום מס", הוסיף, והסביר בכך את הגידול הניכר בכספים שזרמו לתעשייה זו בשנה שעברה, בהמשך לכספים בהיקף צנוע ההרבה שכבר זרמו לענף ב-2015, אצל גופים שהקדימו להבין את היתרונות שבתיקון 190.

על פי ניתוח "גלובס" לנתוני הגמל נט של האוצר, קופות הגמל לתגמולים הציגו ב-2015 צבירה נטו חיובית של כ-1.9 מיליארד שקל, וזאת לאחר רצף של תשע שנים עם צבירה נטו מצרפית שלילית בסיכום שנתי. למעשה, מאז 1999 ועד 2015 היו רק שלוש שנים עם צבירה נטו חיובית - 2004, 2005 ו-2015 - עם צבירה נטו של כ-1.2 ושל כ-3 מיליארד שקל ב-2004 וב-2005, בהתאמה.

ומה לגבי ההפקדות בכל אחת מהשנים הללו? ב-2015 הסתכמו ההפקדות לקופות הגמל לתגמולים לכ-6.46 מיליארד שקל, מעל הממוצע הרב-שנתי, ומעל לרמה שנעה בטווח של כ-4.1 עד 4.4 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2009 עד 2014. למעשה, ההפקדות ב-2015 בשוק הגמל לתגמולים חזרו לרמתן בשנים שעד (וכולל) 2007 - טרום תיקון 3 לחוק קופות הגמל - שהפך אותן ב-2008 לחיסכון קצבתי לפנסיה.

ומה צפוי לקרות בהמשך? בתחילת 2016 קיבל שוק הגמל לתגמולים חדשה טובה מאוד מכיוון משרד האוצר, עם טיוטת תקנות חדשה - שאם וכאשר תאושר, תאפשר גם לחברות ניהול הגמל להציג על המדף קופות גמל להשקעה שאינן חיסכון פנסיוני, ושמאפשרות לציבור לחסוך באמצעות הקופות תוך דחיית אירוע המס, שיחייב תשלום מס רווחי הון, רק למועד פדיון הקופה ולא באופן שוטף. כמו כן, הגמל להשקעה החדש, שהנו חיסכון הוני, כולל גם אופציה להטבת מס עתידית חשובה. מי שישמור את החיסכון הפרטי הזה (שנחסך מהנטו של החוסך ולא מהשכר ברוטו) לגיל פרישה, ואז ימשוך אותו כקצבה חודשית ולא בתשלום הוני, ייהנה מפטור ממס רווחי הון.

נראה שכאשר מוצר זה יותר לשיווק על-ידי חברות ניהול הגמל, הוא יתפוס נתח שוק ניכר, וזאת לאור כך שמוצר דומה שחברות הביטוח משווקות כבר כמה שנים (ללא האופציה לפטור עתידי מתשלום מס רווחי הון) כבר מנהל נכסים בהיקף מצרפי של כ-20 מיליארד שקל. הגמל להשקעה צפוי להוות חלופה אטרקטיבית במיוחד לפיקדונות בבנקים, לקרנות נאמנות ולחיסכון באמצעות חברות ניהול תיקים.

ביחס לגמל להשקעה אמר אותו גורם בכיר בענף הגמל, כי "אנחנו מעריכים שאם אכן מוצר הגמל החדש שעליו הכריז לאחרונה האוצר ייצא לפועל, הוא עשוי להפריח חיים נוספים בשוק זה, גם בשל ה'סוכריה' בכך שמי שימשוך את הכספים כקצבה יהיה פטור מתשלום מס".

מי מוביל, שוב?

כך או אחרת, מיהם הגופים המנהלים שרשמו ב-2015 צבירה נטו בגמל לתגמולים? בית ההשקעות אלטשולר שחם, שעדיין מושך אליו לקוחות בגלל התשואות שהצטיינו בעבר, וילין לפידות. כל אחד מהשניים רשם בשנה שעברה צבירה נטו של מעל למיליארד שקל. אחריהם בולט בית ההשקעות אקסלנס, עם צבירה נטו של כמעט 700 מיליון שקל, ושסוגר את השלישייה המובילה.

אחריהם, בית ההשקעות אי.בי.אי, עם פעילות הגמל וההשתלמות הקטנה בהרבה, שסיכם שנה חיובית עם צבירה נטו של כ-532 מיליון שקל בגמל לתגמולים, וגם הפניקס, ששולטת בבית ההשקעות אקסלנס, ומנורה מבטחים רשמו בשנה שעברה צבירה נטו חיובית.

ומי רשמו ב-2015 צבירה נטו שלילית בגמל לתגמולים? בעיקר כלל ביטוח, שהייתה לה שנה טובה בתשואות, והראל, שהציגו צבירה נטו שלילית של כ-1.5 מיליארד שקל וכ-635 מיליון שקל, בהתאמה.

אם נשקלל את הצבירה נטו ביחס לנכסים המנוהלים הממוצעים ל-2015, נגלה כי הגוף עם הצבירה נטו הגדולה ביותר ביחס לגודלו בתחום הגמל לתגמולים היה ב-2015 בית ההשקעות אי.בי.אי (עם יחס של כ-34.4%), ואחריו ילין לפידות (15.4%) הפניקס (15.3%), אלטשולר שחם (8%), אקסלנס (6.4%) ומנורה מבטחים (1.7%). מנגד, שיעור הצבירה נטו הכי גרוע היה באנליסט (9.9% מהצבירה הממוצעת ב-2015), ואחריו כלל ביטוח (עם צבירה נטו שלילית בשיעור של 6% מהיקף הנכסים הממוצע ל-2015) איילון (מינוס 5.8%) והראל (מינוס 3.5%).

בבדיקת שורת ההעברות בין הגופים בקופות הגמל לתגמולים, ללא קרנות השתלמות וללא קופות מרכזיות לקצבה, עולה כי גם כאן יש שישה גופים שמסכמים את השנה עם חיוך (אלטשולר שחם בפסגה, ואחריו ילין לפידות, פסגות, אקסלנס אי.בי.אי ומנורה מבטחים). יתר הגופים הגדולים שבחנו סיכמו את 2015 עם העברות שליליות - ובראשם הראל, מיטב דש וכלל ביטוח הגדולים, שרשמו העברות שליליות של כ-198 מיליון שקל, 223 מיליון שקל ו-678 מיליון שקל, בהתאמה.

ומה קרה בשוק קרנות ההשתלמות? שם יש רק שתי חברות מנהלות מקרב ה-15 שבחנו, שהציגו ב-2015 צבירה נטו שלילית - מגדל, שבעבר הייתה גוף קרנות ההשתלמות הגדול במשק, והיום היא הרביעית ואנליסט.

מנגד, הגופים שהציגו את הצבירה נטו הגבוהה ביותר בקרנות ההשתלמות הם - שוב - אלטשולר שחם וילין לפידות, כשאחריהם בית ההשקעות פסגות אקסלנס ומנורה מבטחים (ללא הקרן המשותפת לה ולמהנדסים), ועוד.

לסיום, נזכיר כי לפני כחודש נודע שמיטב דש מקיים מו"מ למיזוג פעילות הפנסיה, הגמל וההשתלמות של קבוצת הביטוח איילון לתוכו. ומה ייצור מיזוג כאמור על סמך נתוני 2015? גוף של כ-43 מיליארד שקל בגמל ובהשתלמות, מתוכם נכסים בהיקף של כ-18.3 מיליארד שקל בגמל לתגמולים, עם הפקדות שנתיות של כ-2.8 מיליארד שקל בגמל ובהשתלמות יחדיו.

יש לי מושג - תיקון 190

תיקון לפקודת מס הכנסה שבמסגרתו ניתן להפקיד סכום חד-פעמי בקופת גמל, כולל בהיקפים של מיליוני שקלים, תוך שמירה על הנזילות שלו. כלומר, על היכולת למשוך את הסכום בתשלום חד-פעמי ולא כקצבה חודשית. זאת, תוך הפחתה בתשלום מס רווחי הון, ועם הגיעו של החוסך לגיל 60, ובלבד שהוא זכאי לקצבה חודשית מזערית שכיום היקפה עומד על כ-4,450 שקל.

מה קרה

עוד כתבות

מליאת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בדרך לפיזור הכנסת? "אין לנו אמון יותר בנתניהו"

המשבר סביב חוק הגיוס מגיע לנקודת רתיחה: מנהיג דגל התורה העביר מסר חריף לנציגיו בכנסת אחרי שנתניהו הבהיר שלא יקדם את חוק הפטור לפני הבחירות ● חברי הכנסת שזומנו לביתו של הרב הונחו: "המושג גוש אינו קיים יותר מבחינתנו" ● בש"ס מבהירים: "מתואמים עם דגל התורה" ● במקביל להתפתחויות יש עתיד הגישה הצעת חוק לפיזור הכנסת ● בקואליציה תוקפים: "החרדים עוזרים ליועמ"שית"

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שמאשימה: "אירופה לא מהירה מספיק בסנקציות נגד ישראל"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: למה כמעט חצי מהלבנונים מתנגדים לפירוק חיזבאללה מנשקו, הולנד רוצה לקדם חקיקה נגד ההתנחלויות, ואיך משפיע החרם נגד ישראל על האירוויזיון • כותרות העיתונים בעולם 

עמית בן דב, מנכ''ל גונג / צילום: איל יצהר

למרות התחזיות השחורות: קצב ההכנסות השנתי של גונג חצה את רף חצי מיליארד הדולר

בשנה שעברה דיווחה גונג על קצב הכנסות שנתי של 300 מיליון דולר, כך שמדובר על צמיחה מרשימה - למרות התחזיות השחורות שחזו לה ● המנכ"ל עמית בן דב: "יש לנו לפחות 500 מהנדסים שעובדים על המערכת הזו"

בנייה / צילום: Shutterstock

המהלך שיקצר דרמטית את הדרך לדירה

משך הזמן הממוצע להוצאת היתר בנייה עומד על 407 ימים, כשצוואר בקבוק מרכזי הוא ריבוי הגופים המאשרים ● כעת, משרד ראש הממשלה ומינהל התכנון מקדמים מודל של הצהרה במקום אישור, שעשוי לקצר את הזמן להיתר בעד 50% ● הבעיה: הסעיפים העיקריים דורשים חקיקה

רכבים מיובאים בנמל. ירידה במכירות של המותגים הסיניים שאינם בצמרת / צילום: Shutterstock

עד עשרות אחוזים מתחת למחיר המחירון: קנו את הלהיט של הכביש ונתקעו במכירה

מנתוני המסירות של רכבים חדשים בשליש הראשון עולה כי 5 מבין 10 המותגים המובילים הם סינים ● למרות הדומיננטיות, המותגים הסינים שאינם בצמרת סובלים מירידה במכירות ומאי־ודאות לגבי שמירת הערך

מייסדי Frame Security, טל שלמה ושרון שמואלי / צילום: עומר הכהן

עזב את וויז רגע לפני האקזיט - וגייס מיליונים מאסף רפפורט

טל שלמה, שהיה בין העובדים הראשונים בוויז ועזב אותה זמן קצר לפני מכירתה לגוגל כדי להקים סטארט-אפ משלו, חושף את חברת אבטחת הסייבר פריים סקיוריטי ואת שני גיוסי ההון שהוביל, שהסתכמו בכ-50 מיליון דולר מאז הקמת החברה בשנה שעברה

מנכ''ל OpenAI סם אלטמן מגיע לבית המשפט בקליפורניה היום (ג') / צילום: Reuters, Manuel Orbegozo

סם אלטמן בבית המשפט: מאסק ניסה להפוך את OpenAI לחלק מטסלה

סם אלטמן עלה היום (ג') לדוכן העדים במסגרת תביעת הענק של אילון מאסק, שבמרכזה הטענה כי OpenAI הפרה את הבטחתה לפעול כארגון ללא מטרות רווח ● בעדותו סיפר אלטמן כי מייסדי החברה חששו מהיקף השליטה שמאסק ביקש לעצמו, ואף טען כי ניסה למזג אותה לתוך טסלה ● עוד אמר כי פרישתו של מאסק הייתה בגדר "חיזוק למורל העובדים"

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

הרגולטור האירופי מאריך את ההמלצה שלא לטוס לישראל, אבל מרכך את ההנחיות

EASA, סוכנות בטיחות התעופה של האיחוד האירופי, עדכנה בדוח שהוציאה כי אמנם הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן "מחזיקה מעמד", ורמת הסיכון באזור ירדה, אך מדגישה כי עדיין קיימת אפשרות להסלמה מהירה

פקקים / אילוסטרציה: Shutterstock, bibiphoto

בנק ישראל: הרחבת כבישים מגדילה את השימוש ברכב ואינה מפחיתה את עומסי התנועה

מחקר חדש של חטיבת המחקר של בנק ישראל מצא כי הרחבת קיבולת הכבישים באזורים עירוניים מובילה בעיקר לעלייה במספר כלי הרכב שבבעלות משקי הבית ולהחמרת עומסי התנועה ● החוקרים מזהירים כי הרחבת תשתיות לבדה מתקשה להתמודד עם הגידול בביקוש לרכב פרטי

אילוסטרציה: Shutterstock

המשבר בענף הקפיץ את האשראי ליזמי נדל"ן למגורים ב-40%

לפי מחקר של בנק ישראל על המערכת הבנקאית, כושר הספיגה של הבנקים נפגע, אך עדיין לא הגיע לרמת מסוכנות ● להערכת הבנק, היקף המשכנתאות יעלה בהמשך עקב המבצעים הפיננסיים של יזמי הנדל"ן

פינוי בינוי ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

הסוף ל-12 מ"ר לכולם? פסק הדין שמאיים על מודל הפינוי-בינוי המוכר

פסיקה חדשה של בית המשפט המחוזי בת"א קובעת כי תוספת שטח זהה לכלל הדיירים בבניין מקפחת בעלי דירות גדולות ולא עומדת בכללי השיוויון ● בענף חוששים מחוסר ודאות כתוצאה משינוי המודל המקובל, מה שיביא לגל התנגדויות שיעכבו פרויקטים

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר / צילום: Reuters, James Manning

תשואות האג"ח בשיא של 28 שנה: איום הדחת רה"מ בבריטניה מטלטל את הכלכלה

בבחירות ב־2024 זכה קיר סטארמר בראשות הממשלה, עם הבטחה לטפל בהגירה בבריטניה ולאושש את הכלכלה ● שנתיים לאחר מכן, 70 חברים ממפלגתו קוראים להדיח אותו מהתפקיד ● הכלכלה המקומית לא מתלהבת מטלטלה פוליטית נוספת, ומי השמות להחלפתו?

אלדד תמיר / צילום: שריי עוז

אלדד תמיר: "המשבר בשוק הנדל"ן הישראלי עוד לא התחיל. הוא בחיתולים"

מייסד ומנכ"ל תמיר פישמן טוען כי מניות ענקיות הטכנולוגיה בוול סטריט זולות יחסית, בעוד ששוק המניות כאן יקר ● לדבריו, היחלשות הדולר גורמת לכך ש"עובד בסן פרנסיסקו נהיה זול יותר מעובד בת"א" ● וגם: מהו הסקטור שיוביל את השוק, וכיצד להיחשף להשקעה באורניום?

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Luis M. Alvarez

הערכות בישראל: טראמפ צפוי להחליט בסוף השבוע על עתיד המערכה באיראן

דיווח ברויטרס: סעודיה ביצעה תקיפות באיראן במהלך המלחמה ● רצף של אזעקות הופעלו בצפון מוקדם יותר הערב, חיזבאללה שיגר כמה רחפני נפץ לשטח הארץ; נגד וחייל מילואים נפצעו בינוני וקל ● טראמפ: "בטוח ב-100% שאיראן תפסיק להעשיר אורניום" ● לראשונה מאז הפסקת האש: כטב"ם ששוגר ממזרח יורט באילת ● מקור איראני לסוכנות פארס: דורשים פיצוי על הנזקים שנגרמו מהמלחמה ● דיווחים שוטפים

דיון בבג''ץ בעתירות נגד מינוי האלוף רומן גופמן לראש המוסד, היום / צילום: דוברות הרשות השופטת

השופט שטיין: אם גופמן התרשל, למה אני צריך להתערב בהחלטת ראש הממשלה?

בשידור חי: בג"ץ דן בעתירות נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לראש המוסד ● השאלה שבמוקד הדיון: האם נפל פגם בטוהר המידות של גופמן בהפעלתו של הקטין אורי אלמקייס, והאם התנהלותו מצדיקה את פסילת מינויו לראש המוסד ● העתירות הוגשו ע"י התנועה לאיכות השלטון, התנועה לטוהר המידות ואורי אלמקייס עצמו ● הדיון הסתיים והחלטה תימסר במועד מאוחר יותר

פרויקט נווה דוד חיפה של אזורים. הדיירים יקבלו דירה חדשה לפני הריסת הישנה / הדמיה: גיורא גור אדריכלים

110 דיירים מול "סרבן" אחד: מה קבע ביהמ"ש?

110 דיירים מול "סרבן" אחד: העליון אישר את התנעת פרויקט הענק של חברת אזורים בחיפה וקבע כי הערעור יימשך תוך כדי תנועת הדחפורים

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

בג"ץ נגד קרעי: פעל ללא סמכות כשהדיח את יו"ר ועדת האיתור של התאגיד

השופטים קבעו כי החלטת שר התקשורת להפסיק את כהונת השופטת בדימוס נחמה מוניץ הייתה בלתי חוקית, והורו לקדם בהקדם את מינוי מועצת התאגיד - שמשותקת מאז נובמבר 2024 ● טענותיו של קרעי ללחצים ופגמים בהליך האיתור נדחו ● קרעי תקף: "בג"ץ מוזמן למנות בעצמו את מי שהוא רוצה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה שלילית בתל אביב; המניות הביטחוניות בלטו לטובה

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3%, מדד הביטחוניות מטפס ב-2% ● אנלייט תרכוש משמיר אנרגיה חשמל ב-240 מיליון שקל ● דלתא גליל זינקה בעקבות הדוחות ● האינפלציה בארה"ב עלתה ל-3.8%, הכי גבוה בשלוש השנים האחרונות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אחרי 30 שנות זוגיות, האישה קיבלה רק רבע מהבית. איך זה קרה?

למרות קשר של 30 שנה והשקעה של יותר ממיליון שקל בבניית הבית, ידועה בציבור תקבל רק רבע מהנכס שנרשם על שם בן זוגה ● בפסק דין נוסף נקבע כי ועד בית אינו יכול לחלק עלויות שיפוץ באופן שווה בין דירות בגדלים שונים ● וגם: ביהמ"ש דחה ניסיון לחייב בעל חברת משחקי ילדים באופן אישי בחובות של מיליוני שקלים, לאחר שקבע כי מדובר בכישלון עסקי ולא בהונאה ● 3 פסקי דין בשבוע 

קמפייני AI שפורסמו על ידי פוליטיקאים בתקופה האחרונה / צילום: צילומי מסך מהרשתות החברתיות

נתניהו משחק מונופול, בנט מתעורר מסיוט: מתי שימוש ב־AI מהווה עילה לתביעה?

לקראת מערכת הבחירות של 2026, הבינה המלאכותית הופכת לנשק תעמולתי מרכזי בשני צדי המפה הפוליטית ● בזמן שהמפלגות מותחות את גבולות חופש הביטוי, מומחים מנתחים את הסיכון לתביעות לשון הרע ואת המבחנים שמציבה ועדת הבחירות נגד הטעיה ממשית