גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית 

סימני חיים בשוק הגמל לתגמולים וקרנות ההשתלמות

בשנה שעברה רשמו קופות הגמל לתגמולים גידול של כ-2 מיליארד שקל בהפקדות וצבירה נטו חיובית מצרפית של כ-1.9 מיליארד שקל - הודות לתיקון 190 לפקודת המס ■ "גלובס" ממפה את שוקי הגמל וההשתלמות ב-2015 ומסמן את הגופים שבלטו אשתקד לחיוב ולשלילה

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר
גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

לאחר שנים ארוכות של עמידה יחסית במקום, 2015 הייתה שנה טובה מאוד עבור הגופים המנהלים בשוק קופות הגמל לתגמולים. זאת, לפחות בכל הקשור לצבירה נטו, שלאחר שנים רבות של שורה תחתונה שלילית עברה בשנה שעברה לטריטוריות חיוביות, עם גידול של כ-2 מיליארד שקל בהפקדות ביחס ל-2014.

האם זה מבשר על תחייתו של שוק הגמל לתגמולים, שנכנס לתרדמת חורף ארוכה - ואולי אף סופנית - עוד ב-2008? לא בטוח. כפי הנראה, הגידול החד בכספים שזרמו לשוק הגמל לתגמולים ב-2015, לצד שמירה על אותה רמה של משיכות מהקופות לתגמולים, אינו חלק מהפעילות ה"רגילה", כי אם תוצאה של תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, שהזרימה לשוק הגמל הפקדות חד פעמיות בהיקף מצטבר של כ-1.8 מיליארד שקל, לפי הערכות גסות.

למול זאת, בשוק התאום הסיאמי - קרנות ההשתלמות - 2015 הייתה "עסקים טובים כרגיל", עבור הגופים המנהלים בשוק זה, שנהנים מגידול עקבי בעוגה המצרפית.

במה מדובר? ב-2015 נרשם גידול בהפקדות לקרנות ההשתלמות - שהסתכמו בענף, לראשונה, ביותר מ-20 מיליארד שקל, וגם בשורת הצבירה נטו נרשמה עלייה, והצבירה נטו הכוללת כבר נושקת לרף 10 מיליארד שקל (9.94 מיליארד שקל).

למעשה, מדובר בהמשך של מגמה חיובית בשוק זה, לאחר שהגידול בהפקדות לקרנות ההשתלמות נרשם מדי שנה מאז 2003. גם בצבירה נטו מדובר במגמה חיובית שנמשכת ב-2015 - לאחר גידול שנרשם בשוק גם בשנתיים שקדמו.

שנת 2015, שהתאפיינה בתנודתיות רבה לאחר שהחלה בתשואות חזקות ביותר ברבעון הראשון ולאחר מכן חוותה כמה חודשים קשים - הסתיימה בתשואות חיוביות עבור ציבור החוסכים, אך בטונים פחות אופטימיים מאלה שמאפיינים את המספרים של התעשייה המנהלת, בהכללה. ב-2015 רשמו קופות הגמל לתגמולים תשואה נומינלית ברוטו ממוצעת של כ-2.1%, בעוד שקרנות ההשתלמות הכלליות המובילות רשמו בתקופה האמורה תשואה ממוצעת דומה של כ-2.4%, ובכלל שוק קרנות ההשתלמות - כולל קרנות מפעליות, ענפיות, קטנות ומתמחות - נרשמה תשואה ענפית של כ-1.8% בממוצע.

190 סיבות לצמיחה

"ב-2015 ראינו גידול משמעותי בהפקדות החדשות לגמל - בעיקר הודות לתיקון 190 שהביא לקוחות רבים, בעיקר לקראת גיל פרישה, להעביר כספים לגמל, וזאת גם עקב סביבת הריבית הנמוכה", מסביר גורם בכיר בשוק הגמל, שמוסיף, כי "החיסכון בגמל מאפשר ליהנות ממספר יתרונות בולטים".

עוד הוא ציין ש"השקעה במסגרת קופת גמל מאפשרת ליהנות מיתרונות מס המובנים במוצר. בעת משיכת הכספים תחת תיקון 190, מנוכה מס רווח הון של 15% על הרווח הנומינלי בלבד, במקום25% על הרווח הריאלי - כמו במכשירי השקעה אחרים. נוסף על כך, בתיקון 190 נקבע כי חוסך שנפטר לפני גיל 75, המוטבים שלו יקבלו את הכספים בפטור מלא מתשלום מס", הוסיף, והסביר בכך את הגידול הניכר בכספים שזרמו לתעשייה זו בשנה שעברה, בהמשך לכספים בהיקף צנוע ההרבה שכבר זרמו לענף ב-2015, אצל גופים שהקדימו להבין את היתרונות שבתיקון 190.

על פי ניתוח "גלובס" לנתוני הגמל נט של האוצר, קופות הגמל לתגמולים הציגו ב-2015 צבירה נטו חיובית של כ-1.9 מיליארד שקל, וזאת לאחר רצף של תשע שנים עם צבירה נטו מצרפית שלילית בסיכום שנתי. למעשה, מאז 1999 ועד 2015 היו רק שלוש שנים עם צבירה נטו חיובית - 2004, 2005 ו-2015 - עם צבירה נטו של כ-1.2 ושל כ-3 מיליארד שקל ב-2004 וב-2005, בהתאמה.

ומה לגבי ההפקדות בכל אחת מהשנים הללו? ב-2015 הסתכמו ההפקדות לקופות הגמל לתגמולים לכ-6.46 מיליארד שקל, מעל הממוצע הרב-שנתי, ומעל לרמה שנעה בטווח של כ-4.1 עד 4.4 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2009 עד 2014. למעשה, ההפקדות ב-2015 בשוק הגמל לתגמולים חזרו לרמתן בשנים שעד (וכולל) 2007 - טרום תיקון 3 לחוק קופות הגמל - שהפך אותן ב-2008 לחיסכון קצבתי לפנסיה.

ומה צפוי לקרות בהמשך? בתחילת 2016 קיבל שוק הגמל לתגמולים חדשה טובה מאוד מכיוון משרד האוצר, עם טיוטת תקנות חדשה - שאם וכאשר תאושר, תאפשר גם לחברות ניהול הגמל להציג על המדף קופות גמל להשקעה שאינן חיסכון פנסיוני, ושמאפשרות לציבור לחסוך באמצעות הקופות תוך דחיית אירוע המס, שיחייב תשלום מס רווחי הון, רק למועד פדיון הקופה ולא באופן שוטף. כמו כן, הגמל להשקעה החדש, שהנו חיסכון הוני, כולל גם אופציה להטבת מס עתידית חשובה. מי שישמור את החיסכון הפרטי הזה (שנחסך מהנטו של החוסך ולא מהשכר ברוטו) לגיל פרישה, ואז ימשוך אותו כקצבה חודשית ולא בתשלום הוני, ייהנה מפטור ממס רווחי הון.

נראה שכאשר מוצר זה יותר לשיווק על-ידי חברות ניהול הגמל, הוא יתפוס נתח שוק ניכר, וזאת לאור כך שמוצר דומה שחברות הביטוח משווקות כבר כמה שנים (ללא האופציה לפטור עתידי מתשלום מס רווחי הון) כבר מנהל נכסים בהיקף מצרפי של כ-20 מיליארד שקל. הגמל להשקעה צפוי להוות חלופה אטרקטיבית במיוחד לפיקדונות בבנקים, לקרנות נאמנות ולחיסכון באמצעות חברות ניהול תיקים.

ביחס לגמל להשקעה אמר אותו גורם בכיר בענף הגמל, כי "אנחנו מעריכים שאם אכן מוצר הגמל החדש שעליו הכריז לאחרונה האוצר ייצא לפועל, הוא עשוי להפריח חיים נוספים בשוק זה, גם בשל ה'סוכריה' בכך שמי שימשוך את הכספים כקצבה יהיה פטור מתשלום מס".

מי מוביל, שוב?

כך או אחרת, מיהם הגופים המנהלים שרשמו ב-2015 צבירה נטו בגמל לתגמולים? בית ההשקעות אלטשולר שחם, שעדיין מושך אליו לקוחות בגלל התשואות שהצטיינו בעבר, וילין לפידות. כל אחד מהשניים רשם בשנה שעברה צבירה נטו של מעל למיליארד שקל. אחריהם בולט בית ההשקעות אקסלנס, עם צבירה נטו של כמעט 700 מיליון שקל, ושסוגר את השלישייה המובילה.

אחריהם, בית ההשקעות אי.בי.אי, עם פעילות הגמל וההשתלמות הקטנה בהרבה, שסיכם שנה חיובית עם צבירה נטו של כ-532 מיליון שקל בגמל לתגמולים, וגם הפניקס, ששולטת בבית ההשקעות אקסלנס, ומנורה מבטחים רשמו בשנה שעברה צבירה נטו חיובית.

ומי רשמו ב-2015 צבירה נטו שלילית בגמל לתגמולים? בעיקר כלל ביטוח, שהייתה לה שנה טובה בתשואות, והראל, שהציגו צבירה נטו שלילית של כ-1.5 מיליארד שקל וכ-635 מיליון שקל, בהתאמה.

אם נשקלל את הצבירה נטו ביחס לנכסים המנוהלים הממוצעים ל-2015, נגלה כי הגוף עם הצבירה נטו הגדולה ביותר ביחס לגודלו בתחום הגמל לתגמולים היה ב-2015 בית ההשקעות אי.בי.אי (עם יחס של כ-34.4%), ואחריו ילין לפידות (15.4%) הפניקס (15.3%), אלטשולר שחם (8%), אקסלנס (6.4%) ומנורה מבטחים (1.7%). מנגד, שיעור הצבירה נטו הכי גרוע היה באנליסט (9.9% מהצבירה הממוצעת ב-2015), ואחריו כלל ביטוח (עם צבירה נטו שלילית בשיעור של 6% מהיקף הנכסים הממוצע ל-2015) איילון (מינוס 5.8%) והראל (מינוס 3.5%).

בבדיקת שורת ההעברות בין הגופים בקופות הגמל לתגמולים, ללא קרנות השתלמות וללא קופות מרכזיות לקצבה, עולה כי גם כאן יש שישה גופים שמסכמים את השנה עם חיוך (אלטשולר שחם בפסגה, ואחריו ילין לפידות, פסגות, אקסלנס אי.בי.אי ומנורה מבטחים). יתר הגופים הגדולים שבחנו סיכמו את 2015 עם העברות שליליות - ובראשם הראל, מיטב דש וכלל ביטוח הגדולים, שרשמו העברות שליליות של כ-198 מיליון שקל, 223 מיליון שקל ו-678 מיליון שקל, בהתאמה.

ומה קרה בשוק קרנות ההשתלמות? שם יש רק שתי חברות מנהלות מקרב ה-15 שבחנו, שהציגו ב-2015 צבירה נטו שלילית - מגדל, שבעבר הייתה גוף קרנות ההשתלמות הגדול במשק, והיום היא הרביעית ואנליסט.

מנגד, הגופים שהציגו את הצבירה נטו הגבוהה ביותר בקרנות ההשתלמות הם - שוב - אלטשולר שחם וילין לפידות, כשאחריהם בית ההשקעות פסגות אקסלנס ומנורה מבטחים (ללא הקרן המשותפת לה ולמהנדסים), ועוד.

לסיום, נזכיר כי לפני כחודש נודע שמיטב דש מקיים מו"מ למיזוג פעילות הפנסיה, הגמל וההשתלמות של קבוצת הביטוח איילון לתוכו. ומה ייצור מיזוג כאמור על סמך נתוני 2015? גוף של כ-43 מיליארד שקל בגמל ובהשתלמות, מתוכם נכסים בהיקף של כ-18.3 מיליארד שקל בגמל לתגמולים, עם הפקדות שנתיות של כ-2.8 מיליארד שקל בגמל ובהשתלמות יחדיו.

יש לי מושג - תיקון 190

תיקון לפקודת מס הכנסה שבמסגרתו ניתן להפקיד סכום חד-פעמי בקופת גמל, כולל בהיקפים של מיליוני שקלים, תוך שמירה על הנזילות שלו. כלומר, על היכולת למשוך את הסכום בתשלום חד-פעמי ולא כקצבה חודשית. זאת, תוך הפחתה בתשלום מס רווחי הון, ועם הגיעו של החוסך לגיל 60, ובלבד שהוא זכאי לקצבה חודשית מזערית שכיום היקפה עומד על כ-4,450 שקל.

מה קרה

עוד כתבות

ראלי ה-AI בשווקים מגיע דווקא כשהחששות מפני בועה מרימים ראש

איתות של טראמפ על פתיחת צוהר לדיפלומטיה מצניח את מחירי הנפט ומזניק את מניות הטכנולוגיה בוול סטריט ● הגאופוליטיקה תעמוד השבוע במוקד והשווקים צפויים להיות רגישים יותר לחדשות רעות ● הביטקוין עולה לשיא של מעל שמונה חודשים, והמשקיעים תוהים אם "חורף הקריפטו" נגמר ● וגם: חברת המחקר שחוזה שבועת ה-AI תתפוצץ בשנה הבאה - ושה-S&P 500 יצנח בכ-20%

פרופ' ניר ברזילי במעבדה במכון איינשטיין לחקר ההזדקנות / צילום: באדיבות המצולם

החוקר שבדק 850 בני מאה בחיפוש אחר הסוד לאריכות ימים

ברזילי, ראש מכון אלברט איינשטיין לחקר ההזדקנות ומי שנכנס לאחרונה לרשימת חוקרי הלונג'ביטי הבולטים של המגזין TIME, מספר בראיון לגלובס מה גילה על בני 100, אילו תרופות עשויות לדחות את מחלות הזיקנה ועל הניסוי הגדול שעדיין מחכה למימון ● כמי שגדל בחיפה והגיע לצמרת המחקר, ברזילי מדבר גם על הדרך שלו לשמור על זהות ישראלית ויהודית בארה"ב

כוחות צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

גם כוחות מיוחדים: תגבור משמעותי של צה"ל ברצועה ביום הכיפורים

צה"ל מעלה בצורה משמעותית את הכוננות בגבול רצועת עזה ומתגבר את הכוחות באוויר ועל הקרקע לקראת יום הכיפורים ● ההחלטה התקבלה למרות שאין התרעה קונקרטית ● במערכת הביטחון מעריכים כי חמאס נערך למערכה נוספת ● מחבל פתח באש מרכב חולף לעבר מבלים במעיין הסמוך לציר תנועה מרכזי בבנימין ונמלט ● לאחר שצוותי מד"א וצה"ל נאבקו בשטח על חייו של פצוע אנוש, נקבע מותו ● טהראן טוענת כי העבירה לארה"ב דרך תיווך קטארי את תנאיה לסיום המלחמה; במקביל, הנשיא טראמפ קיצר במפתיע את חופשתו בקמפ דייוויד וחזר לבית הלבן

המפלגה החדשה שעשויה להכריע את גורל הבחירות

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? ● והפעם: הנתון שיכריע את ההובלה הגושית, והלקח הכואב שהמפלגות הקטנות צריכות ללמוד

משחק בסקווישים / אילוסטרציה: Shutterstock

הסקווישי מציג: מהלהיט של השנה לסיוט בטיחותי

הצעצוע הרך והצבעוני שסחף ילדים בארה”ב וגם בישראל הפך לאחת מתופעות הצריכה הגדולות של השנה ● אלא שתחקיר Business Insider חושף אלפי דיווחים על דליפות, ריחות כימיים, כוויות ואפילו התפוצצויות

קפטן סומיט צ'אוהאן / צילום: תמונה פרטית

הנשיא ההודי של נמל חיפה: "יכולות לעבור בישראל פי מיליון סחורות"

ההשתלטות על מצר באב אל־מנדב והמתיחות הגוברת במפרץ הפרסי טלטלו מחדש את נתיבי השיט העולמיים ● בצל החשש ממשבר אנרגיה וגל התייקרויות, נשיא נמל חיפה, קפטן סומיט צ'אוהאן, מזהיר בריאיון כי "הסחר הבינלאומי כבר לא יחזור לקדמותו" ● כעת הוא מצביע על ההחמצה הישראלית, ומציג את המודל שיכול לשנות את התמונה

אליף ארלאפ, מועמדת מפלגת השמאל די לינקה לראשות ברלין / צילום: Reuters

משפחות פשע ותומכי טרור פלסטיני בחגיגות הניצחון של מפלגת השמאל בברלין

"דאגה גדולה" בקרב ראשי הקהילה היהודית בגרמניה ● מפלגת השמאל "די לינקה", שהגדירה את הנעשה בעזה כ"רצח עם", ניצחה מעבר לתחזיות בבחירות בבירת גרמניה, וגרפה 25.7% מהקולות, תוצאה חסרת-תקדים בעבור המפלגה ● התוצאות משקפות תבוסה של המרכז הפוליטי בגרמניה, ובמיוחד של מפלגת השלטון השמרנית

דונלד טראמפ/ צילומים: רויטרס, שאטרסטוק

טראמפ: ארה"ב השיגה שליטה קבועה בענייני הביטחון בגרינלנד

נשיא ארה"ב הודיע על הסכם עם דנמרק וגרינלנד, שצפוי להיחתם בימים הקרובים, ובמסגרתו וושינגטון תקבל סמכות למנוע מאויביה להקים בסיסים או לבצע השקעות רגישות באי ● בנוסף הודיע כי ארה"ב תפתח בו "באופן מיידי" נוכחות צבאית גדולה ● הנשיא האמריקאי דרש בעבר ריבונות על האי ואף לא שלל שימוש בכוח, אך כעת נראה כי מדובר בהסכם ביטחוני בלבד

חדר אירוח של רשת מלונות ''מטיילים''. ''אנטי־תזה לתרבות הבנייה הישראלית'' / צילום: צילום איה בן עזרי

להרכיב מלון כמו רהיט מאיקאה: טכנולוגיות הבנייה מתקדמות וישראל נשארת מאחור

בעוד שבעולם בונים בניין בשנתיים, בישראל משך הזמן כפול ● בשטח יש סטארט–אפים שמפתחים טכנולוגיות מתקדמות ויוזמות לתיעוש הבנייה, אבל בארץ הרגולציה והתקינה מכבידות, ובשוק טוענים שגם היזמים אינם ממהרים לאמץ שיטות חדשות

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

כל הנורות האדומות נדלקות - אבל וול סטריט עדיין לא נבהלת

הנפט מעל 100 דולר, תשואת האג״ח האמריקאית ל-10 שנים חצתה 5%, הפד חזר להעלות ריבית והסיכונים הגיאופוליטיים מתגברים ● ובכל זאת, מדד הפחד נשאר נמוך יחסית ● האם המשקיעים פשוט התרגלו לזעזועים - או שהשוק מפספס משהו?

מה מקור המילה בנק? / צילום: Shutterstock

מה מקור המילה בנק?

איזה שיר ששרה מירי אלוני נפתח במילים מתוך תפילת "כל נדרי", למה משמש קבוע אבוגדרו ואיזה איבר בגופם של תנינים אינו יכול לנוע כלל? ● הטריוויה השבועית

אנטול קוטאו / אילוסטרציה: באדיבות OCCRP

השעות הגורליות בלב ים וההיעלמות המסתורית של מתנגד המשטר

אנטול קוטאו היה בכיר בממשל בלארוס - עד שהתפכח, נמלט והוגדר כמבוקש ● באוגוסט 2025 הוא יצא לטיול בטורקיה, ולא שב ממנו לעולם ● כעת קבוצת עיתונאים חושפת פרטים חדשים על השעות המסתוריות שבילה על סיפונה של יאכטת פאר בים השחור, רגע לפני שנמוג לתוך האפלה

פורטרטים מתוך הספר / צילום: דייוויד שלכטר

הצלם האמריקאי שראיין 100 ישראלים: "גיליתי כמה ישראל מורכבת ופרועה - ואני רק רוצה לדעת יותר"

דייוויד שלכטר מצא את עצמו בישראל בעיצומה של מלחמה ● מכאן הוזנק פרויקט חלומותיו: ספר המאגד פורטרטים וסיפורים של 100 ישראלים, שמשקפים את הפרופיל הדמוגרפי של המדינה - מניצולת שואה בת 95 ועד עולל ביום מילתו

צילום: Shutterstock

הילדים משתוללים? אל תאשימו את הסוכר

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: יש סיבות טובות להגביל את הסוכר אצל ילדים. היפראקטיביות היא לא אחת מהן

הצוללת האמריקאית הבלתי מאוישת שנפלה לידי איראן / צילום: ערוץ היוטיוב של Anduril industries

המדינה שרכשה מישראל נשק במיליארדים ולוטשת עיניים לטכנולוגיה נוספת

צוללת אמריקאית בלתי מאוישת נפלה בשלמותה לידי איראן, שכעת תוכל לבצע בה הנדסה הפוכה ולנסות להעתיק את הטכנולוגיה ● במקביל, חברת רחפנים ישראלית מסמנת את מזרח אירופה כשוק יעד, ואיחוד האמירויות מספקת לאנגולה מסוקים בלתי מאוישים בעסקה של מיליארד אירו ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ג'וני דפ במסע קידום הסרט החדש / צילום: Reuters, IMAGO/MediaPunch

ג'וני דפ חוזר לסרט גדול אחרי 8 שנים ונותן לנו שיעור על מחילה

אחרי שהסערה סביב יחסיו עם אמבר הרד הרחיקה אותו מההפקות הגדולות בהוליווד, ג’וני דפ חוזר לשחק בתפקיד אבנעזר סקרוג', אחת הדמויות המפורסמות שקיבלו הזדמנות שנייה ● המקרה שלו, לצד הסערה המחודשת סביב ג'ון גליאנו, מעלה שאלה שתרבות הביטול מתקשה לענות עליה: מה נדרש מאדם כדי לזכות בדרך חזרה, והאם מחילה מחייבת גם להשיב לו את המקום שהיה לו בעבר? ● רגע לפני יום כיפור, למסורת היהודית יש תשובה מעניינת

בתי התושבים בגרינלנד / אילוסטרציה: ap, Evgeniy Maloletka

טראמפ ישתלט ביטחונית על האי הגדול בעולם. ניצחון או התקפלות?

נשיא ארה"ב הודיע הלילה על הסכם חדש עם דנמרק וגרינלנד לאחר שדרש שליטה מוחלטת באי ● האם מדובר בהתקפלות, למה שליטה באי הגדול בעולם חשובה כל כך לטראמפ ומה ההשלכות הכלכליות? גלובס עושה סדר

כתבות מרתקות מהעיתונים הגדולים בעולם / צילום: Shutterstock

פרויקט מיוחד: כתבות מרתקות מהעיתונים הגדולים בעולם

מנחה הריאליטי שמציע למכירה 800 איים פרטיים, היעלמותו של מתנגד משטר בלארוסי בלב ים, המערכת שעוקבת אחרי מאות מיליוני אמריקאים, תחיית הכורים הגרעיניים בעידן ה־AI ומדריך למלחמה כלכלית מפי החוקר שעיצב את הסנקציות על רוסיה ואיראן ● גלובס מגיש בבלעדיות כתבות שלא תוכלו להפסיק לקרוא מהגופים המובילים בעולם

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

ה-Ai ברח מהמעבדה של חברה ישראלית. מי אשם?

גוגל מצטרפת ל-OpenAI ואנתרופיק ומודה שמודל הבינה המלאכותית שלה יצא מסביבת הניסויים האטומה של אירגיולר ופעל על דעת עצמו ברשת ● למרות חלוקת האחריות על המחדל, הסטארט-אפ הישראלי נהנה מחשיפה פומבית של רשימת הלקוחות הגדולה ביותר שניתן לבקש ● התקריות מוכיחות כי בהיעדר סטנדרט ורגולציה מחייבת, ענקיות הטכנולוגיה קובעות בעצמן את התזמון והקריטריונים לדיווח על כשלים מסוכנים

מרימר מרטינז / צילום: באדיבות WSJ

"אנחנו יודעים שאת גרה כאן": אין סודות ברשת המעקב החדשה של ארה"ב

ארה"ב משתמשת בטכנולוגיה מתוחכמת כדי להילחם בהגירה הבלתי חוקית ● כך סוכנים פדרליים מקבלים גישה למידע האישי ונתוני המיקום של אזרחיה