גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סימני חיים בשוק הגמל לתגמולים וקרנות ההשתלמות

בשנה שעברה רשמו קופות הגמל לתגמולים גידול של כ-2 מיליארד שקל בהפקדות וצבירה נטו חיובית מצרפית של כ-1.9 מיליארד שקל - הודות לתיקון 190 לפקודת המס ■ "גלובס" ממפה את שוקי הגמל וההשתלמות ב-2015 ומסמן את הגופים שבלטו אשתקד לחיוב ולשלילה

גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר
גילעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

לאחר שנים ארוכות של עמידה יחסית במקום, 2015 הייתה שנה טובה מאוד עבור הגופים המנהלים בשוק קופות הגמל לתגמולים. זאת, לפחות בכל הקשור לצבירה נטו, שלאחר שנים רבות של שורה תחתונה שלילית עברה בשנה שעברה לטריטוריות חיוביות, עם גידול של כ-2 מיליארד שקל בהפקדות ביחס ל-2014.

האם זה מבשר על תחייתו של שוק הגמל לתגמולים, שנכנס לתרדמת חורף ארוכה - ואולי אף סופנית - עוד ב-2008? לא בטוח. כפי הנראה, הגידול החד בכספים שזרמו לשוק הגמל לתגמולים ב-2015, לצד שמירה על אותה רמה של משיכות מהקופות לתגמולים, אינו חלק מהפעילות ה"רגילה", כי אם תוצאה של תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, שהזרימה לשוק הגמל הפקדות חד פעמיות בהיקף מצטבר של כ-1.8 מיליארד שקל, לפי הערכות גסות.

למול זאת, בשוק התאום הסיאמי - קרנות ההשתלמות - 2015 הייתה "עסקים טובים כרגיל", עבור הגופים המנהלים בשוק זה, שנהנים מגידול עקבי בעוגה המצרפית.

במה מדובר? ב-2015 נרשם גידול בהפקדות לקרנות ההשתלמות - שהסתכמו בענף, לראשונה, ביותר מ-20 מיליארד שקל, וגם בשורת הצבירה נטו נרשמה עלייה, והצבירה נטו הכוללת כבר נושקת לרף 10 מיליארד שקל (9.94 מיליארד שקל).

למעשה, מדובר בהמשך של מגמה חיובית בשוק זה, לאחר שהגידול בהפקדות לקרנות ההשתלמות נרשם מדי שנה מאז 2003. גם בצבירה נטו מדובר במגמה חיובית שנמשכת ב-2015 - לאחר גידול שנרשם בשוק גם בשנתיים שקדמו.

שנת 2015, שהתאפיינה בתנודתיות רבה לאחר שהחלה בתשואות חזקות ביותר ברבעון הראשון ולאחר מכן חוותה כמה חודשים קשים - הסתיימה בתשואות חיוביות עבור ציבור החוסכים, אך בטונים פחות אופטימיים מאלה שמאפיינים את המספרים של התעשייה המנהלת, בהכללה. ב-2015 רשמו קופות הגמל לתגמולים תשואה נומינלית ברוטו ממוצעת של כ-2.1%, בעוד שקרנות ההשתלמות הכלליות המובילות רשמו בתקופה האמורה תשואה ממוצעת דומה של כ-2.4%, ובכלל שוק קרנות ההשתלמות - כולל קרנות מפעליות, ענפיות, קטנות ומתמחות - נרשמה תשואה ענפית של כ-1.8% בממוצע.

190 סיבות לצמיחה

"ב-2015 ראינו גידול משמעותי בהפקדות החדשות לגמל - בעיקר הודות לתיקון 190 שהביא לקוחות רבים, בעיקר לקראת גיל פרישה, להעביר כספים לגמל, וזאת גם עקב סביבת הריבית הנמוכה", מסביר גורם בכיר בשוק הגמל, שמוסיף, כי "החיסכון בגמל מאפשר ליהנות ממספר יתרונות בולטים".

עוד הוא ציין ש"השקעה במסגרת קופת גמל מאפשרת ליהנות מיתרונות מס המובנים במוצר. בעת משיכת הכספים תחת תיקון 190, מנוכה מס רווח הון של 15% על הרווח הנומינלי בלבד, במקום25% על הרווח הריאלי - כמו במכשירי השקעה אחרים. נוסף על כך, בתיקון 190 נקבע כי חוסך שנפטר לפני גיל 75, המוטבים שלו יקבלו את הכספים בפטור מלא מתשלום מס", הוסיף, והסביר בכך את הגידול הניכר בכספים שזרמו לתעשייה זו בשנה שעברה, בהמשך לכספים בהיקף צנוע ההרבה שכבר זרמו לענף ב-2015, אצל גופים שהקדימו להבין את היתרונות שבתיקון 190.

על פי ניתוח "גלובס" לנתוני הגמל נט של האוצר, קופות הגמל לתגמולים הציגו ב-2015 צבירה נטו חיובית של כ-1.9 מיליארד שקל, וזאת לאחר רצף של תשע שנים עם צבירה נטו מצרפית שלילית בסיכום שנתי. למעשה, מאז 1999 ועד 2015 היו רק שלוש שנים עם צבירה נטו חיובית - 2004, 2005 ו-2015 - עם צבירה נטו של כ-1.2 ושל כ-3 מיליארד שקל ב-2004 וב-2005, בהתאמה.

ומה לגבי ההפקדות בכל אחת מהשנים הללו? ב-2015 הסתכמו ההפקדות לקופות הגמל לתגמולים לכ-6.46 מיליארד שקל, מעל הממוצע הרב-שנתי, ומעל לרמה שנעה בטווח של כ-4.1 עד 4.4 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים 2009 עד 2014. למעשה, ההפקדות ב-2015 בשוק הגמל לתגמולים חזרו לרמתן בשנים שעד (וכולל) 2007 - טרום תיקון 3 לחוק קופות הגמל - שהפך אותן ב-2008 לחיסכון קצבתי לפנסיה.

ומה צפוי לקרות בהמשך? בתחילת 2016 קיבל שוק הגמל לתגמולים חדשה טובה מאוד מכיוון משרד האוצר, עם טיוטת תקנות חדשה - שאם וכאשר תאושר, תאפשר גם לחברות ניהול הגמל להציג על המדף קופות גמל להשקעה שאינן חיסכון פנסיוני, ושמאפשרות לציבור לחסוך באמצעות הקופות תוך דחיית אירוע המס, שיחייב תשלום מס רווחי הון, רק למועד פדיון הקופה ולא באופן שוטף. כמו כן, הגמל להשקעה החדש, שהנו חיסכון הוני, כולל גם אופציה להטבת מס עתידית חשובה. מי שישמור את החיסכון הפרטי הזה (שנחסך מהנטו של החוסך ולא מהשכר ברוטו) לגיל פרישה, ואז ימשוך אותו כקצבה חודשית ולא בתשלום הוני, ייהנה מפטור ממס רווחי הון.

נראה שכאשר מוצר זה יותר לשיווק על-ידי חברות ניהול הגמל, הוא יתפוס נתח שוק ניכר, וזאת לאור כך שמוצר דומה שחברות הביטוח משווקות כבר כמה שנים (ללא האופציה לפטור עתידי מתשלום מס רווחי הון) כבר מנהל נכסים בהיקף מצרפי של כ-20 מיליארד שקל. הגמל להשקעה צפוי להוות חלופה אטרקטיבית במיוחד לפיקדונות בבנקים, לקרנות נאמנות ולחיסכון באמצעות חברות ניהול תיקים.

ביחס לגמל להשקעה אמר אותו גורם בכיר בענף הגמל, כי "אנחנו מעריכים שאם אכן מוצר הגמל החדש שעליו הכריז לאחרונה האוצר ייצא לפועל, הוא עשוי להפריח חיים נוספים בשוק זה, גם בשל ה'סוכריה' בכך שמי שימשוך את הכספים כקצבה יהיה פטור מתשלום מס".

מי מוביל, שוב?

כך או אחרת, מיהם הגופים המנהלים שרשמו ב-2015 צבירה נטו בגמל לתגמולים? בית ההשקעות אלטשולר שחם, שעדיין מושך אליו לקוחות בגלל התשואות שהצטיינו בעבר, וילין לפידות. כל אחד מהשניים רשם בשנה שעברה צבירה נטו של מעל למיליארד שקל. אחריהם בולט בית ההשקעות אקסלנס, עם צבירה נטו של כמעט 700 מיליון שקל, ושסוגר את השלישייה המובילה.

אחריהם, בית ההשקעות אי.בי.אי, עם פעילות הגמל וההשתלמות הקטנה בהרבה, שסיכם שנה חיובית עם צבירה נטו של כ-532 מיליון שקל בגמל לתגמולים, וגם הפניקס, ששולטת בבית ההשקעות אקסלנס, ומנורה מבטחים רשמו בשנה שעברה צבירה נטו חיובית.

ומי רשמו ב-2015 צבירה נטו שלילית בגמל לתגמולים? בעיקר כלל ביטוח, שהייתה לה שנה טובה בתשואות, והראל, שהציגו צבירה נטו שלילית של כ-1.5 מיליארד שקל וכ-635 מיליון שקל, בהתאמה.

אם נשקלל את הצבירה נטו ביחס לנכסים המנוהלים הממוצעים ל-2015, נגלה כי הגוף עם הצבירה נטו הגדולה ביותר ביחס לגודלו בתחום הגמל לתגמולים היה ב-2015 בית ההשקעות אי.בי.אי (עם יחס של כ-34.4%), ואחריו ילין לפידות (15.4%) הפניקס (15.3%), אלטשולר שחם (8%), אקסלנס (6.4%) ומנורה מבטחים (1.7%). מנגד, שיעור הצבירה נטו הכי גרוע היה באנליסט (9.9% מהצבירה הממוצעת ב-2015), ואחריו כלל ביטוח (עם צבירה נטו שלילית בשיעור של 6% מהיקף הנכסים הממוצע ל-2015) איילון (מינוס 5.8%) והראל (מינוס 3.5%).

בבדיקת שורת ההעברות בין הגופים בקופות הגמל לתגמולים, ללא קרנות השתלמות וללא קופות מרכזיות לקצבה, עולה כי גם כאן יש שישה גופים שמסכמים את השנה עם חיוך (אלטשולר שחם בפסגה, ואחריו ילין לפידות, פסגות, אקסלנס אי.בי.אי ומנורה מבטחים). יתר הגופים הגדולים שבחנו סיכמו את 2015 עם העברות שליליות - ובראשם הראל, מיטב דש וכלל ביטוח הגדולים, שרשמו העברות שליליות של כ-198 מיליון שקל, 223 מיליון שקל ו-678 מיליון שקל, בהתאמה.

ומה קרה בשוק קרנות ההשתלמות? שם יש רק שתי חברות מנהלות מקרב ה-15 שבחנו, שהציגו ב-2015 צבירה נטו שלילית - מגדל, שבעבר הייתה גוף קרנות ההשתלמות הגדול במשק, והיום היא הרביעית ואנליסט.

מנגד, הגופים שהציגו את הצבירה נטו הגבוהה ביותר בקרנות ההשתלמות הם - שוב - אלטשולר שחם וילין לפידות, כשאחריהם בית ההשקעות פסגות אקסלנס ומנורה מבטחים (ללא הקרן המשותפת לה ולמהנדסים), ועוד.

לסיום, נזכיר כי לפני כחודש נודע שמיטב דש מקיים מו"מ למיזוג פעילות הפנסיה, הגמל וההשתלמות של קבוצת הביטוח איילון לתוכו. ומה ייצור מיזוג כאמור על סמך נתוני 2015? גוף של כ-43 מיליארד שקל בגמל ובהשתלמות, מתוכם נכסים בהיקף של כ-18.3 מיליארד שקל בגמל לתגמולים, עם הפקדות שנתיות של כ-2.8 מיליארד שקל בגמל ובהשתלמות יחדיו.

יש לי מושג - תיקון 190

תיקון לפקודת מס הכנסה שבמסגרתו ניתן להפקיד סכום חד-פעמי בקופת גמל, כולל בהיקפים של מיליוני שקלים, תוך שמירה על הנזילות שלו. כלומר, על היכולת למשוך את הסכום בתשלום חד-פעמי ולא כקצבה חודשית. זאת, תוך הפחתה בתשלום מס רווחי הון, ועם הגיעו של החוסך לגיל 60, ובלבד שהוא זכאי לקצבה חודשית מזערית שכיום היקפה עומד על כ-4,450 שקל.

מה קרה

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדדי הבנקים והבנייה נפלו בכ-2%

מדד ת"א 35  יורד ב-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.09 שקלים ● טבע נתנה תחזית מאכזבת להכנסותיה ורווחיה ב-2026 ● מיקרוסופט, מטא וטסלה יפרסמו היום דוחות, הפד יודיע על החלטת הריבית בארה"ב ● וגם: בבנק הפועלים מסמנים ארבע מניות דיפנס אירופיות מומלצות

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר; זוהר גולן, יו״ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים / צילום: כדיה לוי

להוזיל את מחיר הנסיעה או להגן על נהגי המוניות? בעד ונגד כניסת אובר לישראל

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס דנו בשאלה האם יש להתיר את כניסתה של אובר לישראל, או לא לאפשר זאת על מנת להגן על נהגי המוניות ● בדיון הציגו את עמדותיהם עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות לשעבר שתמכה במהלך, וזוהר גולן, יו"ר ההתאגדות נהגי במוניות בפורום העצמאיים שהתנגד לו

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

יועצו של חמינאי: כל תקיפה של ארה"ב תיענה בתגובה לת"א

עלי שמח'אני, יועצו הבכיר של המנהיג העליון של איראן: "כל פעולה צבאית מצד ארה"ב מכל מקור ובכל רמה - תיחשב לפתיחת מלחמה" ● האיחוד האירופי צפוי להגדיר את משמרות המהפכה כארגון טרור ● טראמפ: "יש צי גדול בדרך לאיראן, מקווה שהם יחתמו על עסקה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "אנחנו ערוכים לעימות ארוך-טווח" ● שר החוץ האיראני: "אם ארה"ב רוצה לנהל מו"מ, היא צריכים לשים בצד את האיומים ● עדכונים שוטפים

דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כ"כ דחוף?"

השופטים רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת השידור עד 1 במרץ, כולל סביב זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ●  מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "על רקע קריסת העיתונות שראינו ב-BBC, התפקיד שלנו בגלובס רק מתחדד"

כנס תשתיות לעתיד של גלובס נפתח עם דבריה של מו"ל גלובס, אלונה בר און, שדיברה על ירידת האמון בתקשורת בישראל ובעולם, אך אמרה שזה לא קורה בטעות, אלא בגלל התנהלות לקויה של כלי התקשורת ● "לתפיסתנו יש להביא תוכן עובדתי, בדוק, רלוונטי ומונגש - ובהקשרו"

מימין: איל ברוש, אביב רווח, עומר מילר / צילום: אקליפס מדיה

אביב רווח חושף את אדפטיב6: גייסה 44 מיליון דולר לשוק הענן הרותח

היזמים הסדרתיים אביב רווח ואיל ברוש חוזרים עם חברה חדשה, שנועדה הפעם לתחומי תשתיות הענן והבינה המלאכותית: אדפטיב6, שגייסה עד היום 44 מיליון דולר בשני סבבים ● בחברה טוענים כי המערכת שלהם מסוגלת לחסוך בין 15% ל-35% מסך הוצאות הענן

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהוזלת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ״ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

אברהם נובוגרוצקי / צילום: תמר מצפי

ברוב גדול: זה נשיא התאחדות התעשיינים החדש

אברהם (נובו) נובוגרוצקי זכה ב-523 קולות מול המועמד צורי דבוש שקיבל רק 219 קולות ● הוא יחליף את רון תומר שכיהן בתפקיד בשש השנים האחרונות

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע הכפילה תוך שנה את סכום הקנסות בשוק ההון

רשות ניירות ערך מדווחת על עלייה חדה בקנסות ב-2025: הוטלו 29 עיצומים בסכום מצטבר של יותר מ-6 מיליון שקל, לעומת 23 עיצומים בכ-3 מיליון שקל ב-2024 ● רוב הקנסות נגעו להפרות דיווח ולגילוי חסר למשקיעים

ח''כ עופר כסיף, חד''ש־תע''ל. כיכר הכנסת, ערוץ כנסת, 15.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

מה חלקם של הסייענים בפשיעה בחברה הערבית?

מה הביא את האלימות בחברה הערבית לממדים כאלה? עופר כסיף נתן הסבר לא שגרתי, אבל מתברר שהוא ניצב על יסודות רעועים • המשרוקית של גלובס

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות לאחר החלטת הריבית; אינטל זינקה ב-11%, Wix ב-5%

הפד הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי, כצפוי ● ASML, חברת השבבים ההולנדית עקפה את הציפיות ומפיחה אופטימיות במניות השבבים ● אמזון  מפטרת 16 אלף עובדים ● Wix הודיעה על רכישה עצמית של מניות בשווי 2 מיליארד דולר ● הדולר התאושש לאחר דברי שר האוצר בסנט: "מעוניינים בדולר חזק" ● מיקרוסופט, מטא וטסלה יפרסמו דוחות לאחר הנעילה

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה

מיקי רביב, מנכ''ל כאף ישראל / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל כאף ישראל: "יש גורמים שיהיו מעוניינים לממן את הפרויקט לחיבור המסילה במפרץ עם ישראל"

מיקי רביב, מנכ"ל כאף ישראל, סיפר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי החברה פועלת בסעודיה ובאמירויות והיא בהחלט רואה היתכנות להשלמת רשת הרכבות המפרצית ● "רק 200 קילומטר בירדן מפרידים בינינו לרשת הרכבות המפרצית"

ארז בלשה, מייסד ומנכ''ל קרן ג'נריישן / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל ג'נריישן על משבר התשתיות: "הפתרון חד משמעית במגזר הפרטי. למדינה יש תפקיד חשוב בהסרת החסמים"

מנכ"ל ג'נריישן ישראל, ארז בלשה, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי הפתרון לפיתוח התשתיות נטוע במגזר הפרטי, ש"מביא יכולות שאין במגזר הציבורי" ● בלשה מסביר כי השירות הנמוך של התחבורה בישראל קשור ל"מחסור בנהגים ובנתיבים עמוסים"

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון ו-yes, בשיחה עם גלית חתן בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פלאפון ו-yes: "הגיע הזמן שהתחרות בסלולר לא תהיה רק ברמת המחיר אלא גם ברמת האיכות"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס הזהיר אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-yes, כי התחרות בשוק הסלולר הפכה למלחמת מחירים, וכי בלי מיזוגים והסרת חסמים ישראל תישאר מאחור בפריסת דור 5