קריירה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בשנת 2008 נכנס לתוקפו צו הרחבה לפנסיית חובה בישראל, שהטיל על כלל המעסיקים במשק את החובה להפריש כספי פנסיה לעובדיהם השכירים (גברים מגיל 21 ונשים מגיל 20) עד להגיעם לגיל פרישה חובה.
צו ההרחבה הבטיח שיפור בתנאים לאורך שנים, ומ-2014 עומד שיעור ההפרשה הכולל לעובדים (הפרשות המעסיקים והעובדים) על 17.5%. עם זאת, עד היום חובת ההפרשה לפנסיה לא חלה על עצמאים. אותם בעלי עסקים קטנים אמנם זכאים להפריש לעצמם כספים לקרן פנסיה ולחסוך כך לימי זקנתם, אך אינם מחויבים לעשות זאת על-פי החוק.
על-פי דוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2015, מספר העצמאים בישראל הוא כ-209 אלף עצמאים (כ-8% מכלל המועסקים במשק). לפי הערכות, ל-40% מהעצמאים הללו, כלומר ליותר מ-83 אלף עצמאים, כלל אין הסדרים פנסיוניים. כך, לא מעט עצמאים המגיעים לגיל הפרישה נאלצים להסתמך, בלית-ברירה, על קצבת זיקנה של ביטוח לאומי, העומדת על סכומים נמוכים וספק אם היא מאפשרת קיום בכבוד, או על חסכונות ונכסים שצברו במהלך חייהם, אם יש כאלה.
הצעת חוק פנסיה חובה שהונחה על שולחן הכנסת בשנה שעברה נועדה לשנות את המצב הזה. בדצמבר 2015 עברה ההצעה בוועדת השרים לענייני חקיקה ובהמשך אושרה בקריאה ראשונה בכנסת והיא צפויה לאישור סופי בחצי השנה הקרובה.
לדברי עו"ד רמי לנדא, שותף במשרד עורכי הדין מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם-טל ומומחה לדיני עבודה, "מטרת הצעת החוק היא לנסות להבטיח שקט כלכלי לעצמאים גם בעתיד ולדאוג לכך שתהיה להם בגיל הפרישה רשת ביטחון סוציאלית, בדיוק כמו זו שיש לעובדים השכירים באמצעות יצירת הסדר פנסיוני". לפי ההצעה, מסביר לנדא, בעל עסק עצמאי יהיה חייב ליצור קרן פנסיה לעצמו ולהפריש אליה מדי חודש כ-12% מהשכר הממוצע במשק, שעומד כיום על מעט פחות מעשרת אלפים שקל ברוטו בחודש. "זאת אומרת שעצמאי יצטרך להפריש כ-1,200 שקל בחודש לפנסיה. מדובר אמנם בסכום לא גבוה אבל המשמעות היא שלעצמאים שכיום אין קרן פנסיה כלל יהיה חיסכון והם יוכלו לקבל מדי חודש עוד כמה אלפי שקלים כדי להתקיים בתקופת חייהם המבוגרת".
- גם היום עצמאי יכול ליצור לעצמו קרן פנסיה ולהפריש אליה. למה זה לא קורה?
"הסיבה העיקרית היא כמובן כלכלית. בניגוד לעובד שכיר, שההפרשה מתחלקת בינו ובין מעסיקו, כאשר רוב ההפרשה חלה על המעסיק, אצל העצמאי נטל ההפרשה כולו חל עליו וזאת בנוסף למסים שהוא משלם. רוב העצמאים בישראל הם בעלי עסקים קטנים שמעסיקים את עצמם או את עצמם ועוד עובד או שניים. אנחנו מדברים על שני חבר'ה שפתחו פאב, על מורה ליוגה, על בעל מכולת קטנה, על בעלת עסק לציור על קירות חדרי ילדים, מאמני כושר וכיוצא באלה. רבים מהעצמאים הללו בקושי גומרים את החודש, וכשאתה לא גומר את החודש הנטייה הטבעית היא קודם כול לשלם את התשלומים הדחופים לעסק ולקיום האישי או המשפחתי ולדחות את התשלומים שנועדו לחיסכון לעוד שנים רבות.
"רבים מאותם עצמאים גם אומרים לעצמם, 'אני בלאו הכי אתעשר בקרוב אם העסק רק יתפתח ויצליח', עדיף לי להשקיע עוד בעסק ולא בפנסיה".
מי יאכוף את החוק?
ועם זאת, למרות הכוונות הטובות, לנדא מציין גם את הבעיות בהצעה. לדבריו, המרכזית שבהן היא הקושי לאכוף את החוק. "לא ברור איך ההצעה תיאכף, אם בכלל. לאכיפה יש קשיים אינהרנטיים ברורים, היות שלא יהיה מי שמתלונן או חושף מצב שבו עצמאי אינו מפריש לפנסיה. מי שאוכף על המעסיקים את ההפרשות לפנסיה הם העובדים שבאים ומתלוננים ומגישים תביעות משפטיות נגד המעסיק, אם לא מפרישים להם לפנסיה, אבל העצמאי לא יתלונן על עצמו ולא יתבע את עצמו".
- המדינה או משרד הכלכלה יכולים להקים גוף שיפקח על העצמאים.
"לדעתי זה לא יקרה. כשבא עצמאי ואומר אין לי הכסף להפריש לעצמי לקרן פנסיה, מה יעשה אותו גוף? איך תחייב אותו להפריש לפנסיה אם אין לו כסף לארנונה של העסק או לתשלום פנסיה למזכירה שלו? יש כאן שאלה גדולה עד כמה המדינה יכולה וצריכה להיות פטרנליסטית כלפי האזרחים שלה ולהתערב לאדם בחייו ובעסקו".
- אז מהו הפתרון?
"לטעמי, הפתרונות צריכים להיות באמצעות מתן הטבות מס לעצמאים שיהפכו את ההפרשה לפנסיה לכדאית כלכלית. צריך להפוך את ההפרשה למשהו שהוא מאוד כדאי עבור העצמאי, ואם הוא לא מפריש לפנסיה, הוא מפסיד הטבות מיסוי. הפרשה לקרן השתלמות, למשל, היא הפרשה שיש לה הטבות מס. צריך לדאוג למנגנון דומה לגבי הפרשת העצמאי לקרן פנסיה של עצמו".
לנדא מצביע על בעיה נוספת והיא שהצעת החוק אינה מתייחסת למצב שבו לאורך תקופה מסוימת לא הפריש העצמאי לקרן פנסיונית, וכך רצף ההפקדות למעשה נקטע ועלול לפגוע בזכויותיו הפנסיוניות ולגרום לבעיית כיסוי בעת הצורך.
גם במקרה הזה הוא מציע פתרון: לדבריו, אחת הדרכים לנסות לפתור את הבעיה הזאת היא על-ידי מתן האפשרות לעצמאים להפקיד כספים בקרן הפנסיה באופן תקופתי ואף שנתי, ולאו דווקא מדי חודש בחודשו.