מיכל הלפרין / צילום: רוני שיצר
עוד לא יבשה הדיו על הסכם ניגוד העניינים של הממונה החדשה על ההגבלים העסקיים, וכבר מוגשת לבג"ץ עתירה נגד המינוי. הבוקר (ד') הגישו עורכי הדין יצחק אבירם ושחר בן-מאיר עתירה לביטול החלטת הממשלה למנות את עו"ד מיכל הלפרין לממונה על ההגבלים העסקיים, או לכל הפחות לערוך דיון מחודש במינוי לאור הסדר ניגוד העניינים עליו חתמה.
עוד מבוקש בעתירה, לכל הפחות, להאריך את תקופת הצינון הקבועה בהסדר לטיפול בענייניים שיש בהם חשש לניגוד עניינים מצד הלפרין - הן בקשר ללקוחותיה לשעבר של הממונה החדשה והן בקשר למשרד עורכי הדין מיתר בו עבדה - לתקופה של 5 שנים לפחות.
העתירה תוקפת הן את הסדר ניגוד העניינים עליו חתמה הלפרין, והן את המינוי שלה "לאור ניגוד העניינים הנרחב והמשמעותי בו היא נתונה", לטענת העותרים.
עורכי הדין אבירם ובן-מאיר טוענים בעתירה כי מדובר "במינוי בלתי סביר, ויותר מכך בהסדר ניגוד עניינים בלתי סביר שנחתם על רקע מינוי בלתי סביר של עו"ד הלפרין, לצורך מינויה כממונה על ההגבלים העסקיים".
השבוע, לקראת כניסתה לתפקיד של הממונה החדשה, פורסם הסכם ניגוד העניינים שעליו חתמה.
על-פי ההסדר, הממונה החדשה על ההגבלים העסקיים תהיה מנועה מלעסוק בענייני אשראי וסליקה, שירותי מיתוג ATM, הפעלת מערכת תקשורת בין סולקים למנפיקים והפצת תוכנות אשראי, ענייני תעופה וכן בתחומים שבהם חברת תנובה מהווה גורם דומיננטי בהם - זאת במשך שנה וחצי מיום כניסתה לתפקיד.
אחד הנושאים המדוברים כיום בשוק האשראי והבנקאות הוא תוכניתו של שר האוצר, משה כחלון, להפריד את חברות כרטיסי האשראי מבעלות הבנקים, על-מנת לאפשר לחברות האשראי להתחרות בבנקים על מתן אשראי בתנאים שווים. הלפרין, על-פי ההסכם הנ"ל, לא תוכל לקחת חלק בדיון זה.
נושא אקטואלי נוסף שבו עלולה הלפרין להיתקל בבעיה, ולהיאלץ להימנע מלקבל החלטות בנוגע אליו, הוא עסקת המכירה של מגה הקורסת. אם רשת יינות ביתן תבחר להגיש הצעה לרכישת מגה (וייתכן כי גם אם לא), הלפרין תהיה מנועה מלדון במיזוג זה, היות שהלפרין - כך על-פי הסדר ניגוד העניינים - ייצגה את רשת יינות ביתן במסגרת עבודתה במשרד עורכי הדין מיתר.
עוד על-פי הסכם ניגוד העניינים של הלפרין, בנוסף להימנעותה מלעסוק בנושאי שירותי סליקה ואשראי, תעופה וענייני תנובה, מנועה הלפרין מלעסוק גם בנושאים הקשורים לבן זוגה, אבנר הלפרין, מנכ"ל חברת ארליסנס (EarlySense); וכן בעניינים הנוגעים לחמיה, אבי בעלה, דני הלפרין.
"כידוע, סוגיית ניגוד עניינים נועדה במיוחד לשם שמירת אמון הציבור בעובדי הציבור ואמון הציבור במוסדות הממשלה וליצירת הפרדה מתאימה בין המסגרת האישית לבין המסגרת הציבורית בעבודתו של עובד ציבור", כותבים העותרים בעתירתם נגד המינוי וטוענים כי "מינוי של בעל תפקיד הנמצא במצב של ניגוד עניינים ידוע מראש פוגע באופן חמור באמון שהציבור רוכש הן לעובדי הציבור והן למערכת הציבורית בכללותה, ופוגע באמון שירכוש הציבור גם בעתיד לאותו מנגנון הממונה על ענייני הציבור".
לטענתם, הדברים מתעצמים כשמדובר בעובד ציבור שהוא בעל סמכויות נרחבות ברובן, סמכויות שהן מעין-שיפוטיות - רגולטור בעל סמכויות נרחבות; והדברים מתעצמים אף יותר כשמדובר בתפקיד - ממונה על ההגבלים העסקיים - שהגדרת תפקידו היא לפקח ולאסדר, ואף ובמיוחד להגיש כתבי אישום ולקבוע עיצומים כספיים, וליתן הוראות ביחס לגופים הגדולים ביותר במשק הישראלי, בעלי מונופולין, הסדרים כובלים ועוד.
"מדובר בבעל תפקיד שבהכרח עליו לעמוד מול כל החברות הגדולות במשק ומול כל ענפי המשק - ללא מורא, ללא פחד וללא ניגוד עניינים. והנה אותה ממונה על ההגבלים המיועדת היא-היא מי שייצגה רק לפני 'שעה' את אותם גופים כלכליים גדולים מול הרשות שביקשה להגבילם, ובלי הינד עפעף היא הופכת להיות בבת-אחת מי שאמורה לקבל החלטות מעין-שיפוטיות ביחס לאותם הגופים בדיוק - הם הלקוחות שלה", כותבים העותרים.
עו"ד הלפרין כיהנה בתפקיד היועצת המשפטית של רשות ההגבלים וכסגנית ראש רשות ההגבלים העסקיים בשנים 2006-2002. ב-2007, לאחר שהפסידה לגילה במרוץ על ראשות הרשות להגבלים, הצטרפה הלפרין כשותפה וכראשת מחלקת הגבלים עסקיים במשרד עורכי הדין הגדול בארץ - מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל.
בחודש במאי 2015 הודיע גילה על התפטרותו, על רקע התנגדותו למתווה הגז שהתגבש, ופרש מתפקידו בחודש אוגוסט. מאז התנהל בעצלתיים הליך האיתור של מחליפו, ואת תפקיד הממונה הזמני מילא עו"ד אורי שוורץ, היועץ המשפטי של רשות ההגבלים, שהפסיד להלפרין במרוץ לתפקיד.
במסגרת הסכם ניגוד העניינים מתחייבת הלפרין להימנע מלעסוק - "לקבל החלטות, להשתתף או מלטפל בכל צורה אחרת, במישרין או בעקיפין" - בנושאים העלולים להעמיד אותה במצב של ניגוד עניינים, בכל הקשור לעניינים אישיים, עניינים של קרובי משפחה ועניינים של אנשים שיש לה זיקה אישית, פוליטית וכלכלית-עסקית אליהם. כמו כן, היא מתחייבת כי ככל שיתעורר ספק בדבר טיבו של הקשר או הזיקה - היא תתייעץ עם היועץ המשפטי של הרשות באשר ליכולת שלה לדון בנושא.
עו"ד הלפרין מפרטת עוד שורה של חברות שאותן ייצגה במהלך עבודתה כעורכת דין במשרד עורכי הדין מיתר, ובהם סוכנות הביטוח מדנס, אדמה פתרונות לחקלאות, סימנס גרמניה, אל-על נתיבי אוויר לישראל, Glaxo Smith Kline גי-פור-אס פתרונות אבטחה, טמבור, סיסקו סיסטמס, יינות ביתן, ליימן-שליסל, סטורנקסט, מוצרי שלם אריזות, פי-גלילות מסופים וצינורות נפט, מרכז סליקה בנקאי (מס"ב), בנק איגוד, קבוצת לאומי, Stratasys Ltd, פוקס, תנובה, שבא שירותי בנק אוטומטיים, ונטו מ.ע.
בענייני לקוחות אלה - וכן כל הלקוחות העיקריים של משרד מיתר - מתחייבת הלפרין שלא לעסוק במשך כשנה וחצי, ממועד סיום ההתחשבנות שלה מול משרד מיתר על שירותיה; וכן מתחייבת להימנע מלעסוק בנושאים של לקוחות אחרים שבהם טיפלה במשרד, שאינם כלולים בקטגוריה של לקוחות.
ואולם, לטענת עורכי הדין אבירם ובן-מאיר, תקופת צינון זו אינה מספיקה. "בכל הכבוד, תקופת 'הצינון' שנקבעה בהסדר הניגוד עליו חתמה עו"ד מיכל הלפרין היא בבחינת לעג לרש. תקופה של שנה וחצי של איסור עיסוק מנוגדת לכל היגיון של מניעת ניגוד עניינים ובמיוחד במקום הספציפי בו תיקים, חקירות, דרישות ובדיקות מתנהלים למשך תקופות ארוכות של שנים רבות".
לטענתם, נוכח תפקידה ובעיקר הסמכויות שמקנה החוק לממונה על ההגבלים, ונוכח ההשפעה המשמעותית שיש להחלטות מעין-שיפוטיות שלה על הגופים הכלכליים הגדולים ביותר במשק, שהיו רק לאחרונה לקוחותיה הישירים - חובה לקבוע תקופת צינון בת 5 שנים, בדומה לכלל החל בעניין זה על שופטים או לכל הפחות תקופה קרובה לכך.
"כל החלטה של הממונה על ההגבלים לאסור או להתיר, כל החלטה של הממונה על ההגבלים לדחות החלטה ואף כל החלטה שלא להחליט על, למשל, מונופול או הגבל עסקי או צמצום סמכויות או ענישה וכו' - היא החלטה שיש לה משמעות כספית של עשרות ומאות מיליוני ואף מיליארדי שקלים", נכתב בעתירה, ועוד נטען: "מדובר בסמכות מקיפה, הן סמכות חקירתית וענישתית פלילית ומינהלית, הן בקביעת קביעות אזרחיות ושיפוטית, הן בסמכות אזרחית והן בסמכות מול בית הדין להגבלים עסקיים. לכן יש להקביל את הממונה מבחינת הסמכויות שלה, לא לשופט שלום אלא לשופט מחוזי. אבל אפילו שופט שלום מנוע במשך 5 שנים מלדון בלקוחותיו בהם טיפל טרם המינוי שלו! לטעמנ, כלל זה אמור לחול במפורש על המשיבה 5".
לאור זאת, טוענים העותרים, "גם החלטת הממשלה למנות את עו"ד הלפרין לממונה על ההגבלים, והחלטת שר הכלכלה להמליץ על המינוי שלה דווקא, מבלי לבחון כלל את סוגיית ניגוד העניינים, היא החלטה בלתי סבירה באופן קיצוני, שראוי לבטלה - או לכל הפחות להורות לדון בה מחדש לאור ולאחר תיקון הסדר ניגוד העניינים והתאמתו לדין הרצוי ולדעתנו גם המצוי".
