מנכ"ל מזרחי טפחותאלדד פרשרו יו"ר הבנק מזרחי טפחות משה וידמן / צילום: תמר מצפי
בנק מזרחי טפחות , בניהולו של אלדד פרשר, הרוויח סכום שיא של 1.13 מיליארד שקל ב-2015. מדובר בגידול של כמעט 4% ברווחי הבנק בהשוואה ל-2014. התשואה על ההון עמדה על 10%, לעומת 10.6% ב-2014, וזאת לאור עלייה של 9.7% בהון העצמי, לרמה של 11.8 מיליארד שקל.
הכנסות הריבית נטו של הבנק (אחרי הוצאות להפסד אשראי בסך 211 מיליון שקל) עלו אשתקד ביותר מ-3% ל-3.5 מיליארד שקל, בעוד שההכנסות מעמלות גדלו ב-2% ל-1.4 מיליארד שקל. סך האשראי לציבור גדל ב-8% ל-159 מיליארד שקל, ושיעור ההוצאות להפסדי אשראי עמד על 0.37%, לעומת 0.33% ב-2014. הלימות ההון ליבה של הבנק עמדה בסוף 2015 על 9.5%.
באשר לרבעון הרביעי ב-2015, הבנק רשם עלייה של 18% ברווח הנקי, ל-240 מיליון שקל. הכנסות הריבית ירדו בכ-3% ל-820 מיליון שקל, וההכנסות מעמלות עלו ב-2% ל-390 מיליון שקל. ההוצאות בגין הפסדי אשראי עמדו על 75 מיליון שקל, מחצית מההפרשות שנרשמו ברבעון הרביעי 2014. הבנק יחלק דיבידנד של 36 מיליון שקל בגין רווחי הרבעון, וכך יגיע הדיבידנד השנתי ל-122 מיליון שקל.
מזרחי טפחות הוא השחקן הגדול בישראל בשוק המשכנתאות, עם נתח שוק של כ-35%. שנת 2015 הייתה שנת שיא במשכנתאות, והדבר ניכר בדוחות הבנק. בשנה החולפת הלווה הבנק 28.7 מיליארד שקל במשכנתאות, מזה 24 מיליארד שקל משכנתאות חדשות (והשאר במיחזורים). מדובר בזינוק של 31% בסך הביצועים, ושל 29% במשכנתאות חדשות. גודל המשכנתה הממוצעת עמד על 484 אלף שקל אשתקד, לעומת 468 אלף שקל ב-2014.
"שוק המשכנתאות היה השנה במוקד השיח", אמר פרשר במסיבת עיתונאים שקיים היום הבנק. "שיעור המימון הממוצע (LTV, Loan to Value - ע'ב'י') היה 51.8%, יחס ההחזר להכנסה החודשית עמד על 25.8% בממוצע, ושיעור הפיגורים היה 0.77% מהתיק. הפרמטרים של הסיכון הם בני שליטה, כאלה שמאפשרים להגדיל את התיק בלי להגדיל סיכונים לבנק".
תיק המשכנתאות של מזרחי טפחות עמד על 106 מיליארד שקל בסוף 2015. מהדוחות עולה כי רוב התיק (78%) הוא ביכולת החזר חודשית של פחות מ-35% מסך ההכנסה של הלווים, בעוד ש-17% מהתיק הוא בשיעור החזר של 35%-50% מההכנסה. כ-4% מהתיק ניתנו ללווים עם החזר חודשי של 50%-80% מההכנסה.
בדוח נכתב בהקשר להלוואות בהחזר חודשי גבוה, כי "ההלוואות ששיעור ההחזר בהן גבוה הן הלוואות הניתנות ללווים בעלי היקף גדול של רכוש נוסף - ואשר יכולת ההחזר שלהם אינה מבוססת בהכרח על הכנסה שוטפת - ללווים בעלי הכנסה גבוהה מאוד, שלגביה שיעור ההחזר משמעותי פחות, או בהתקיים חיזוקים נוספים להלוואה, מעבר לנכס הממושכן וליכולת ההחזר של הלווה עצמו, כגון ערבים בעלי איתנות פיננסית". באשר לתמהיל המשכנתאות, מהדוח עולה כי סך המשכנתאות בריבית פריים עומד נכון לסוף 2015 על 33.1 מיליארד שקל, כלומר 31% מתיק המשכנתאות של הבנק. כמו כן, משכנתאות צמודות מדד בריבית משתנה הן בהיקף של 7.6 מיליארד שקל, והלוואות צמודות מט"ח הן ב-4.2 מיליארד שקל.
"רק שליש מהתיק הוא בריבית משתנה", אמר פרשר. "כשאנחנו נותנים משכנתה אנחנו רוצים לוודא שהלקוח יעמוד בה גם בתנאי שוק משתנים, ולכן אנחנו מבצעים מבחן לחץ לעליית ריבית כדי לראות מה יקרה ליכולת ההחזר של הלקוח. אם לפני 5-6 שנים יכולת ההחזר הייתה 33% מההכנסה, והיום היא 26% בממוצע, אזי לקוחות יוכלו לעמוד בעליית ריבית".
היקף המשכנתאות בריבית פריים שניתנו בשנתיים האחרונות - "המהוות את מרכיב הסיכון העיקרי במשכנתאות אלה", ככתוב בדוחות, עמד על 9.7 מיליארד שקל, שהם 9.1% מתיק המשכנתאות. "יצוין כי לפני אישור הלוואה לא צמודה בריבית פריים, בדומה לאישורי הלוואות במסלולים אחרים בריבית משתנה, בוחן הבנק את יכולת ההחזר של הלווה בתרחיש שבו יעלה שיעור ריבית הפריים בהתאם ל'ריבית נורמטיבית'".
כאשר נשאל על מחירי הדירות נוכח מכרזי מחיר למשתכן של משה כחלון, העריך פרשר כי המחירים לא יירדו: "הביקוש לדירות הוא אמיתי, של אנשים שברובם רוצים לקנות דירות כדי לגור בהן. אני לא רואה סיבה כלכלית שתגרום לשוק המשכנתאות לשנות כיוון באופן דרמטי, ובשנה הקרובה שוק המשכנתאות יהיה דומה לזה של שנה שעברה, בניכויים מתבקשים, שקשורים לעיכובים שקרו במהלך 2014 בגלל הציפיות לתוכנית מע"מ 0%, שבאו לידי ביטוי בעודף ביקוש ב-2015.
"תוכנית מחיר למשתכן נכונה, מכיוון שהיא מטפלת בהיצע הדיור ובמחירי הדיור בפריפריה. אבל צריך לזכור שלמרות השיווקים הגדולים במכרזים הללו, ההשתכנות בפועל תקרה רק בעוד מספר שנים, ולכן יהיה לתוכנית אפקט רק בעוד מספר שנים - ולא מועט. אנחנו לא נראה השנה ירידה במחירי הדירות, בוודאי לא ירידה מהותית. זו ההערכה שלנו. הריבית האפסית בהחלט תורמת לכך שיש ביקוש לדיור".
"הטכנולוגיה אינה תחליף"
במסיבת העיתונאים היום התייחסו פרשר והיו"ר משה וידמן להחלטה האסטרטגית של מזרחי טפחות להשקיע יותר בשירות בנקאי אישי, בעוד שהבנקים האחרים סוגרים סניפים ונשענים על אמצעים דיגיטליים יותר.
"חדירת הערוצים הדיגיטליים תשנה את השירות הבנקאי", אמר וידמן, "ועדיין, אין לנו ספק כי בנושאים המהותיים גם בעוד שנים ארוכות הלקוחות יעדיפו לקבל ערך מוסף מבנקאי אחראי ומנוסה, שמכיר אותם אישית, על פני ערוץ דיגיטלי קר ומנוכר".
פרשר הוסיף, כי "יש בנקים שהאסטרטגיה שלהם היא טוטאל דיגיטל, לאפשר ללקוח לבצע את כל המגע שלו עם הבנק באמצעות המחשבים או הסלולר. אנחנו מאמינים שהטכנולוגיה היא רק מכשיר, היא עוד ערוץ על מנת לספק חוויה בנקאית טובה יותר. היא לא תחליף לחוויה בנקאית. אנחנו משקיעים המון בטכנולוגיה. לא שמים לב לזה, וחושבים שיש לנו נחיתות טכנולוגית, אבל זה לא נכון".
בעוד שהמתחרים סוגרים סניפים, מזרחי טפחות פתח שלושה סניפים חדשים ב-2015, מהם שניים במגזר הערבי. השנה מתכנן הבנק לפתוח ארבעה סניפים מהם שניים במגזר הערבי.
פרשר התייחס לנושא הבוער במערכת הבנקאית - הגברת התחרות - והציג נתונים שמעידים לדבריו על התחרות בענף: "צמחנו באשראי בכמעט 8% אשתקד, לאחר צמיחה של כ-7% מדי שנה מ-2012. אם מחפשים תחרות בבנקאות - הנה קיבלתם אותה. חלקו של מזרחי טפחות באשראי לציבור עלה ל-17.8% נתח שוק, לעומת 17.4% ב-2014, וזה ועולה בחצי אחוז מדי שנה מאז 2012.
"גייסנו 40 אלף לקוחות מדי שנה, מזה 30 אלף לקוחות קמעונאיים. זה מנוע הצמיחה שלנו. בשנה אנחנו צומחים דו-ספרתית באשראי לעסקים קטנים, וצמחנו שם ב-43% מאז 2012. הצמיחה הזו תיתן את אותותיה בשנים הבאות. השנה החלטנו לעשות מאמץ מרוכז בעסקים הבינוניים, וצמחנו ב-6% ל-4.4 מיליארד שקל. תראו את הצמיחה המסיבית באשראי לעסקים קטנים: 9.5% השנה ל-9.8 מיליארד שקל. בכל שנה אנחנו צומחים דו-ספרתית באשראי לעסקים קטנים, וצמחנו שם ב-43% מאז 2012".
כשנשאל פרשר על אמירתו של שר האוצר משה כחלון שלפיה בעוד 10 שנים לא יהיו בנקים, התלוצץ פרשר: "בגלל זה אנחנו עושים תוכנית אסטרטגית לחמש שנים".
