גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוצים שנעבוד יותר? תעלו את קצבאות הזיקנה

למה אסור לתת לפקידי האוצר לממש חלומם בלי תיקונים נוספים במע' הפנסיה, איך להפוך את קרן ברירת המחדל לקרן פנסיה ממלכתית ומה מגלה המסע העולמי במערכות הפנסיה בקנדה ואיטליה ■ טור סופ"ש / אלי ציפורי

משה כחלון אבי ניסנקורן / צילום: אוריה תדמור ותמר מצפי
משה כחלון אבי ניסנקורן / צילום: אוריה תדמור ותמר מצפי

1. מסע הפנסיה השבועי מגיע היום לקנדה ולאיטליה. שתי המדינות מקיימות מערכות פנסיה שונות בתכלית, אך בשתיהן השכר הממוצע גבוה מאשר בישראל - פקטור משמעותי מאוד בדרך לקבלת קצבת פנסיה גבוהה יותר בגיל הפרישה. באיטליה השכר הממוצע הוא כ-12 אלף שקל בחודש ואילו בקנדה הוא כבר ממריא לכ-14 אלף שקל בחודש, לעומת פחות מעשרת אלפים שקל בישראל. בקנדה, קצבת הזיקנה יכולה להגיע לכ-3,700 שקל בחודש, יחד עם השלמת הכנסה.

באיטליה, מערכת הפנסיה דומה לזו שפרופ' איתן ששינסקי דיבר עליה - פנסיה "רעיונית" שבמסגרתה הכסף מופקד לחשבונו האישי של העובד וצובר ריבית "רעיונית" בהתאם לעליית התמ"ג (במקרה של איטליה), שממומנת בידי הממשלה. כלומר, אין צורך בניהול השקעות ומן הסתם גם לא בדמי ניהול. דבר נוסף בולט במערכת האיטלקית הוא היקף ההפרשות מהשכר לצורך צבירת פנסיה - 33%, כמעט כפול מאשר בישראל. שני שלישים ממומנים על ידי המעסיקים, עניין שיישומו בישראל נראה דמיוני לחלוטין.

2. וזה מוביל אותנו להעלאת ההפרשות לפנסיה ב-1% (מ-17.5% ל-18.5%), כפי שסיכמו השבוע המעסיקים וההסתדרות. זהו עניין ש"גלובס" דוחף אליו כבר זמן רב. הרי חייבים להגדיל את ההפרשות וחייבים להגדיל את קצבאוהזיקנה - כפי שכתבנו באחרונה בכותרת אחד הטורים בסדרת הפנסיה - כדי להבטיח קצבאות ראויות בגיל הפרישה.

דוברי האוצר מיהרו לכנות זאת "ספין" של המעסיקים ושל ההסתדרות, כי הם התכוונו לכאורה להעלות את ההפרשות ב-3% דרך תיקוני חקיקה, ולא באחוז בודד ומסכן. ובכן, זו אחיזת עיניים וגניבת דעת: האוצר מעולם לא התכוון להעלות את ההפרשות כפי שהוא רוצה שנחשוב, אלא התכוון ליישר קו בהפרשות במסלולי החיסכון המגוונים לפנסיה.

התוצאה הייתה יכולה להיות גם הפוכה וייתכן שבפועל שיעורי ההפרשות לא היו עולים כלל, אבל את זה האוצר מנסה לגמד. ובכלל, אף שזה יישמע לכם כפירה בקודש הקודשים של הבון-טון התקשורתי, בעסקי פנסיה ודאגה לעובדים (כן, גם חלשים ולא רק חזקים), אנחנו סומכים יותר על יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן מאשר על פקידי האוצר.

אלא שלפקידי האוצר יש גייסות של עיתונאים הסמוכים על שולחנם ועסוקים בשטיפת מוח. צריך גם להבין שכל מהלך משותף להסתדרות ולמעסיקים הוא מהלך של פשרות, בין אם זה בשכר המינימום ובין אם בהפרשות לפנסיה, אבל כל עוד הכיוון הוא כלפי מעלה, צריך להיות מרוצים.

אין צורך להפוך כל דבר לקומבינה כדי לשרת את הרייטינג התקשורתי ואת השיח הרדוד. אנחנו בטוחים שבשנים הקרובות יהיה ניסיון נוסף להעלות את ההפרשות, שממילא גבוהות מהרף שנקבע, אצל עובדים חלשים יותר (למשל מועסקים בשמירה ובניקיון).

3. דווקא הספין המביך ביותר בנושא הפנסיה השבוע היה, כצפוי, מבית מדרשו של האוצר. הכוונה היא להעלאת גיל הפרישה של נשים וגברים. פקידי האוצר מנהלים קמפיין ארוך שנים למען המטרה הזאת, והם עושים זאת באופן דתי, כמעט עיוור, בלא פקפוק, מתוך איזשהו שכנוע פנימי עמוק וכמובן בטיעון "כלכלי" מנצח: תוחלת החיים התארכה, הפנסיה עלולה שלא הספיק ולכן צריך לעבוד יותר כדי לחסוך יותר וכדי להתקיים בכבוד לעת זיקנה. נכון? בטח שנכון. 100% נכון כלכלית, אבל כלכלה, או כל דיון כלכלי, לא יכולים להישען על טיעון אחד מנצח כביכול. זהו דיון שיש בו כמה טיעונים כבדי משקל, שפקידי האוצר מודעים להם היטב.

הטיעון המנצח שלהם לא מספר את כל האמת: אכן, יש בעיה כלכלית, ואנחנו מספרים לכם עליה מדי שבוע כמעט בחודשים האחרונים, אבל הדבר שמדאיג את פקידי האוצר הוא לא החלשים עם הפנסיה המצומקת שיתקשו לגמור את החודש, אלא הגירעונות העתידיים. הרי הדוח האקטוארי האחרון של הביטוח הלאומי חשף את הסוד הממש גלוי ואת האמת העירומה: אם יימשך המצב הנוכחי, הארגון שמשלם את קצבאות הזיקנה העלובות ממילא בישראל ייקלע לגירעונות כבדים בעתיד. פקידי האוצר רוצים לדחות את גיל הפרישה, אם כן, כדי לחסוך מהמדינה את כאבי הראש האלה ולחסוך ממנה תשלומי קצבאות. מצדם, שאנשים יעבדו עם רגל וחצי בקבר, אבל שיחסכו בקצבאות.

ובכלל, העלאת גיל הפרישה היא חצי בלוף: הרי כל מעסיק במדינת ישראל יכול ורשאי להעסיק עובדים מעל גיל הפרישה ה"רשמי", הקבוע בחוק, אבל העובדה שרבים מהמעסיקים (בין היתר מדינת ישראל בכבודה ובעצמה) מעדיפים לזרוק עובדים עוד לפני גיל הפרישה הרשמי (כמובן, חוץ מאנשי צווארון לבן, מסוגם של פקידי האוצר) נעלמת מהטיעונים ה"כלכליים" של פקידי האוצר. כן, העובדים זקנים מדי, יקרים מדי, לא ממש יעילים - אפשר להניח שכל עובד מעל גיל 50 כבר מכיר את המנטרות הללו, גם ואולי במיוחד בתחום ההיי-טק שנחשב השוק הכי תחרותי, הכי גמיש והכי יעיל.

אז ככה: אסור, ממש אסור, לאפשר לפקידי האוצר את הלוקסוס הזה של העלאת גיל הפרישה בלי להעלות, למשל, את קצבאות הזיקנה או להביא לאיזון טוב יותר בין הפנסיה התקציבית לפנסיה הצוברת. בפשטות, איזון טוב יותר פירושו לקחת ממעושרי הפנסיה התקציבית, בין אם באמצעות הגדלת ההפרשות ובין אם במבחני הכנסה לקצבאות זיקנה, ולתת לאלה שמבקשים מהם להמשיך לעבוד קשה, מצאת החמה עד צאת הנשמה. הביטו נא, פקידי האוצר, בכל מערכות הפנסיה שפרסמנו כאן בשבועות האחרונים: כמעט כולן נדיבות יותר לחלשים ואפילו מאפשרות פרישה מוקדמת, גם אם בקצבאות מופחתות.

4. בהמשך לכללים שגיבשנו בשבוע שעבר (מודעות, הקפדה של שכר ברוטו מלא להפרשות ודמי ניהול הם לא חזות הכול), העיר לנו אחד הקוראים, בצדק רב, שחסר כלל נוסף: בחירת מסלול ההשקעות בקרן הפנסיה. זה מביא אותנו לכלל הרביעי, שנקרא לו "דינמיות": קרן הפנסיה ומסלול ההשקעות בה איננה לכל החיים, כפי שנהוג לחשוב. אפשר לשנות את זהותה ואת מנהליה ואפשר לשנות את מסלול ההשקעות בה. נכון שרוב הציבור בוחר שלא לבחור ולא לשנות (במיוחד השכבות החלשות) - זה משהו ששמים בצד ושוכחים ממנו, כי זה סוג של כאב ראש - אבל השורה התחתונה היא שבחירה נכונה יכולה להשפיע על היקף קצבת הפנסיה בעשרות אחוזים, ואנחנו לא מגזימים.

5. דורית סלינגר, המפקחת על שוק ההון והביטוח, מקדמת בקדנציה שלה שורה של צעדים שמגדילים את כוח המיקוח של העובדים מול המעסיקים, חברות הביטוח וסוכני הביטוח בכל הנושא הפנסיוני. אחד הצעדים שהיא יזמה הוא הקמת קרן פנסיה של ברירת מחדל. למה הכוונה? אם העובד לא מימש את זכותו לבחור את קרן הפנסיה שלו במקום העבודה, הכספים יעברו לקרן שתיבחר במכרז בדמי ניהול נמוכים (לא יעלו על 2% מההפקדות ובמכרז תיבחר החברה שתציע את דמי הניהול הנמוכים מהצבירה).

הצעד של סלינגר מבורך, כי מה שקורה הוא שארגוני עובדים גדולים (בין אם הם חברים בהסתדרות ובין אם לאו) יכולים לקבל תנאים הרבה יותר טובים מקרן הפנסיה, אבל לעובדים יחסית חלשים, בעסקים קטנים ובינוניים, אין הפריבלגיה הזאת והם עלולים לשלם את המקסימום (6% ו-0.5% בהתאמה). כצפוי, הלובי של חברות הביטוח, ששולטות בשוק הפנסיה לחלוטין, קמו על סלינגר מחשש לאובדן נתח שוק. למרבה הצער, חלק מהלובי הזה הם חברי כנסת שיצאו השבוע נגד היוזמה בוועדת הכספים השבוע.

עזבו את המאבק בצד, אנחנו חושבים שיש כאן הזדמנות, גם למחוקקים וגם למשרד האוצר (במקרה הזה הדבר לא תלוי בסלינגר אלא בכחלון) להנהיג, כמו שהציע ששינסקי, אפילו כברירת מחדל, קרן שאינה תלויה לא בחברות הביטוח ולא בבית השקעות אחר שיזכה במכרז לניהול הקרן החדשה. אנחנו מדברים על קרן ברירת מחדל בדומה לאיטליה: קרן שתצבור ריבית רעיונית (בין אם בשיעור צמיחת התמ"ג ובין אם בחישוב אחר), בלי דמי ניהול ובלי ניהול השקעות, או קרן של 100% אג"ח מיועדות, שעשויה להתאים במיוחד לאנשים עם שכר נמוך יחסית. הבעיה הכי גדולה מבחינת האוצר היא שיש כאן סוג של סבסוד, אבל אפשר למצוא לו את הכסף, הרי תמיד אפשר למצוא אותו אם ממש מתאמצים. אבל יותר קל להגיד לאנשים לעבוד קשה יותר והרבה יותר.

eli@globes.co.il

קנדה: מערכת הפנסיה בשנת 2014

המערכת הקנדית מבוססת על קצבת זיקנה בשיעור קבוע, שאפשר להוסיף לה הטבות רווחה על פנסיה ציבורית הקשורה לשכר ועל תוכניות פרטיות.

חישוב ההטבות

קצבת הזיקנה (OAS) היא מבוססת תושבות. תושב קנדה מגיל 18 עד למקסימום של 40 שנה זכאי ל-2.5% מהקיצבה בשנה. המינימום לזכאות הוא עשר שנים. הקיצבה משולמת מגיל 65 (יעלה ל-67 בשנים 2023-2029).

קצבת הזיקנה המלאה ב-2014 הייתה 6,676 דולר קנדי)כ-1,600 שקל) לכל השנה. היא צמודה למדד המחירים לצרכן. הקיצבה כפופה למבחן הכנסה באמצעות מערכת המס. על הכנסה של יותר מ-71,592 דולר קנדי בשנה (ב-2014), קצבת הזיקנה היא רק 15% מהקיצבה המלאה.

בתוספת השלמת ההכנסה, GIS, לקצבה הבסיסית, מתקבלת קצבת זיקנה מרבית של 15,729.69 דולר קנדי לגמלאי יחיד (כ-3,700 שקל לחודש, נכון ל-2014).

פנסיה צמודת שכר

פנסיות שקשורות לשכר העבודה ניתנות על ידי תוכניות CPP או QPP (האחרונה בקוויבק). היעד הוא 25% מהשכר, עד למקסימום שמתבסס על השכר הממוצע לאורך הקריירה (בניכוי 17% משנות העבודה הכי פחות רווחיות). שכר העבודה מהשנים הראשונות משוערך לפי התפתחות השכר הממוצע במשק. פנסיה מלאה מחייבת כ-39 שנות הפרשה מהשכר. הפנסיה המרבית צמודת השכר ב-2014 הייתה 12,780 דולר קנדי, והיא צמודה למדד המחירים. בעלי שכר נמוך מ-3,500 דולר בשנה פטורים מהפרשות לפנסיה. תקרת השכר להפרשה הייתה 52,500 דולר, והיא צמודה לשכר הממוצע במשק.

תוכניות פרטיות וולונטריות

יש תוכנית פנסיה וולונטרית שמבוססת על הפרשה של 8.5% מהשכר לאורך הקריירה.

פרישה מוקדמת

אפשרית מגיל 60 במערכת הפנסיה הציבורית צמודת השכר, אך לא לצורך קבלת הקיצבה הבסיסית והשלמת ההכנסה. מ-2016 ההפחתה של הקיצבה בפרישה מוקדמת היא 7.2% לכל שנה לפני גיל 65.

פרישה מאוחרת

אפשר לדחות את קבלת קצבת הזיקנה הבסיסית עד גיל 70. היא תעודכן כלפי מעלה ב-7.2% לכל שנת דחייה, עד למקסימום של 36%. אי אפשר לדחות את קצבת השלמת ההכנסה. אפשר לדחות את הפנסיה הציבורית שצמודה לשכר עד גיל 70 ולקבל תוספת של 8.4% לכל שנת דחייה.

מקור: דוח OECD על מערכות הפנסיה

OECD המספרים של קנדה

איטליה: מערכת הפנסיה ב-2014

המערכת מבוססת על "חשבונות רעיוניים". ההפרשות מזכות בפנסיה שצמודה לצמיחת התמ"ג. בגיל הפרישה ההון הרעיוני הצבור מתורגם לקיצבה שנתית שתלויה בתוחלת החיים הממוצעת באותו גיל.

גיל הפרישה יהיה 67 לגברים ונשים ב-2019. ב-2014 הוא היה 63 ותשעה חודשים לנשים במגזר הפרטי, אחרי 20 שנות עבודה לפחות

חישוב ההטבות 

מערכת החשבונות ה"רעיוניים" מבוססת על שיעור הפרשה מהשכר של 33%. כשליש ממנו משולם על ידי העובד ושני שלישים על ידי המעסיק. בגיל הפרישה, הקיצבה מחושבת באמצעות "מקדם המרה" להפרשות המצטברות בגילום עליית התמ"ג הנומינלית (ממוצע נע של חמש שנים). מקדם ההמרה הוא פונקציה של הסתברות המוות, הסתברות ההותרה של אלמנה/אלמן ומספר השנים הצפוי לתשלום הקיצבה. הוא מתעדכן בכל שלוש שנים וזמין לגמלאים בני 62-70.

הצמדת הקצבאות פרוגרסיבית: פנסיות עד 1,486 אירו בחודש נהנות מהצמדה של 100% למדד יוקר המחיה בשנים 2014-2016. פנסיות עד 2,477 אירו נהנות מהצמדה של 75% ופנסיות עד 2,972 אירו (פי שישה מקצבת המינימום) מוצמדות למדד יוקר המחיה ב-50%.

עזרה סוציאלית

ניתן לקבלה מגיל 65 ושלושה חודשים אחרי מבחני הכנסה, והגיל עולה עם תוחלת החיים כדי להגיע לרמה של כ-6,500 אירו קצבת פנסיה שנתית (כ-2,300 שקל לחודש לגמלאי יחיד). ב-2015 הייתה התוספת הזאת 5,824 אירו בשנה, ב-13 תשלומים. מקבלי עזרה סוציאלית בגיל 70 ויותר זכאים לתוספת חודשית של עד 190.15 אירו, וההטבה הסוציאלית הכוללת היא 8,285 אירו בשנה (כ-3,000 שקל בחודש).

פרישה מוקדמת

פרישה מוקדמת אפשרית מגיל 62 אם בוצעו הפרשות במשך 42 שנה ועשרה חודשים לפחות לגברים ו-41 שנה ועשרה חודשים לנשים (מ-2016). ההפחתה של הקיצבה היא ב-1% לכל שנה של הקדמה. פרישה מתחת לגיל 62 מפחיתה את הקיצבה ב-2% לכל שנה. בשנת 2017 תבוטל ההפחתה לפרישה מוקדמת. אפשרות נוספת היא לפרוש בגיל 63 ושלושה חודשים אחרי הפרשות במשך 20 שנות עבודה לפחות, כאשר הקיצבה אינה נמוכה מפי 2.8 מהעזרה הסוציאלית הממוצעת לגמלאי ב-2012.

פרישה מאוחרת

ניתן לדחות קבלת פנסיה ולקבל בתמורה מקדם המרה גבוה יותר.

מקור: דוח OECD על מערכות הפנסיה

OECD המספרים של איטליה

עוד כתבות

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו שתפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם