גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גוגל ניצלו את חוסר הרגולציה והפכו לחברת מדיה - כמו סוס טרויאני"

50 מיליון שקל השקיעה ארטימדיה בשוק המקומי, כדי לגייס אתרים ישראליים ולמכור את פרסום הווידאו שלהם ■ כעת היא פועלת לעצירת בריחת תקציבי הפרסום מהאתרים ליו-טיוב, פלטפורמת הווידאו של גוגל ■ ד"ר עופר מילר, מנכ"ל ומייסד ארטימדיה, מספר איך מתמודדים מול הענקית העולמית

עופר מילר / צילום: תמר מצפי
עופר מילר / צילום: תמר מצפי

ביום רביעי האחרון נפל דבר בשוק המדיה בישראל - חברת ארטימדיה, העוסקת בשיווק פרסום הווידאו של אתרי התוכן בישראל, קיבלה את אישורה של הממונה על ההגבלים העסקיים לפעול. על פניו מדובר במהלך הנוגד כל תפיסה של שוק תחרותי, שכן במגבלות מסוימות הממונה אישר  לארטימדיה למכור תחת קורת-גג אחת את חלק הארי של מלאי הפרסום בווידאו. אבל מתברר כי הכלכלה החדשה התדפקה סוף-סוף גם על דלתה הכבדה של הרגולציה, וזו הייתה חייבת לשים על כף המאזניים משקלות שונות מהרגיל: לא עוד תחרות בין גופים ישראליים לבין עצמם, אלא בין אתרי התוכן המקומיים לענקית הבלתי מנוצחת כמעט גוגל וליתר דיוק - פלטפורמת הווידאו שלה יו-טיוב.

כניסתה של גוגל לישראל הצליחה לעשות את הבלתי אפשרי לא רק במשרדי הממונה. קדמה לכך נכונות לא שגרתית של אתרי התוכן וחברות המדיה בישראל לשים בצד את המלחמה הנצחית ביניהם ולשלב כוחות על-מנת לעצור את בריחת תקציבי הפרסום בווידאו מהאתרים הישראליים לענקית הבינלאומית. חיבור זה התאפשר כתוצאה מכניסתה לארץ של חברה חדשה ששאפה לעשות לשוק הפרסום בווידאו את מה שהפרפורמנס (פרסום מבוסס תוצאות) עשה שנתיים קודם לכן לפרסום הפשוט - להפוך אותו לאוטומטי.

ארטימדיה, מקבוצת ההחזקות הסינגפורית ארטיוויז'ן, נכנסה לשוק בכוונה לבנות רשת פרסום המבוססת על כל האתרים הישראליים המובילים. היא לא היססה לבצע את ההשקעות הכספיות הנדרשות בפיתוח ובהטמעת הטכנולוגיות שלא היו עד אז בארץ, הצליחה לאגד את האתרים הגדולים, שכנעה את חברות המדיה ללכת איתה והחלה לפעול - תוך המתנה להחלטת הממונה.

לא הרווח הכלכלי הצפוי מההצלחה המקומית היווה את המנוע לניסיונות החברה בארץ, אלא ההתייחסות לשוק הישראלי כניסוי כלים לפני המהלך הגדול יותר, שבו תנסה ארטיויז'ן להילחם בגוגל גם בשווקים אחרים. כמובן, לא הזיקה העובדה שד"ר עופר מילר, אחד מבעלי ארטיוויז'ן, הוא ישראלי שרואה בתוכן ישראלי ערך אידיאולוגי שיש לשמר. אם שואלים אותו, החלטת הממונה היא לא פחות מהצלה לאתרים הישראליים.

"הממונה לא בחן את ארטימדיה בפורמט הרגולטיבי בתפישה הרגילה, אלא יותר הסתכל מה היה קורה בשוק בלי ארטימדיה", אומר מילר בראיון ל"גלובס". "אם גוגל לא הייתה משתלטת על שוק הפרסום, לא בטוח שהיינו מקבלים אישור. בנפרד אין לאף אחד סיכוי לשרוד מול גוגל, ולדעתי זו הייתה המחשבה של הממונה. במצב הקודם אפשר היה להניח שגוגל ירכוש את הצפיות של כל אתר בנפרד ויהפוך להיות מונופול דה-פקטו. הממונה ראה מה הולך להיות בעתיד: עם 350 מיליון צפיות שיש לגוגל בווידאו אל מול מיליוני צפיות בודדות שיש לכל פבלישר בנפרד, רוב תקציבי הפרסום כבר ממילא עברו לגוגל. לפני כניסת ארטימדיה החלוקה בווידאו בדיגיטל הייתה 65% לגוגל ו-35% לאתרים הישראליים".

- ומה המשמעות של המספרים הללו?

"שהאתרים נעלמים. שלא שווה למי שמייצר תוכן וידאו להמשיך לייצר אותו. המודל של מנוי לא הצליח בעולם, ולכן הדרך היחידה לעיתון דיגיטלי להתפרנס היא מפרסום. ההשתלטות של גוגל השאירה את הפבלישרים בלי מודל כלכלי. גוגל ייבשה את אתרי התוכן הישראליים כי הם המשיכו לייצר תוכן, אבל תקציבי הפרסום שאמורים לממן את התוכן הזה עברו לגוגל, שהתוכן שלה חינמי. היא מעלה ביו-טיוב תוכן של גולש שנתן לה אותו חינם, וכשהעיניים של הצופה מסתכלות עליו יש לה 100% רווח. זה בלתי נתפס. גם אם היא תוריד את מחיר הפרסום לאפס היא לא תפסיד כסף. אי-אפשר לנצח את זה.

"בלי ארטימדיה יכולנו לקום יום אחד למציאות חדשה שבה אין אתרי תוכן. או שהם יהיו ממומנים על-ידי גוגל, שיקבעו את המחיר, מי יחיה ומי ימות. וכמובן שהם ייבלעו בתוכה כי אם 70% מהתכנים של גוגל זה תוכן גולשים, אולי כל הקנייה של התוכן תעלה להם יותר מדי והם לא צריכים את זה? המציאות הזאת הייתה מסוכנת. כמו שמדינה צריכה ערוץ טלוויזיה ממלכתי, כך היא צריכה תכנים משלה. לכן ההיתר מהווה את ההסדר החוקי של גוף המשרת אינטרסים של הרבה גופים קטנים, ואנחנו יכולים להתמודד כגוף אחד עם גוגל - שלפני כן לא הייתה דרך להתמודד איתה. דרך החוק נוצר מצב של תחרות הוגנת".

"האיזון חוזר לאתרים הישראליים"

מילר מסביר איך המצב הלא מאוזן בין גוגל לפבלישרים גרם לתחרות שאינה הוגנת. "התוכן של האתרים הישראליים והתוכן של גוגל נמכר לאותם מפרסמים, אבל לגוגל אין עלויות תוכן ולאתרים יש - ותוכן, בעיקר תוכן וידאו, הוא דבר יקר. עד שהגענו הטכנולוגיה של גוגל הייתה עדיפה על זאת של האתרים הישראליים. לאתר הכי גדול יש 20 מיליון צפיות בחודש - זה לא יכול לייצר את הדאטה של גוגל גם אם יפילו עליו טכנולוגיה של נאסא. היה צורך לאחד את כל הצפיות באתרים הישראליים שייצגו את כלל תושבי ישראל, ועכשיו יש אותנו, עם טכנולוגיה שמחברת הרבה צפיות ומייצרת דאטה איכותי לפחות כמו גוגל. אם פעם מפרסם היה יכול להגיע לקהל מסוים רק דרך גוגל, היום לארטימדיה יש את סך הצפיות של הישראלים, ולכן אם מישהו מחפש גברים בני 25-35, אנחנו יודעים איפה למצוא אותם.

"ברגע שהטירגוט - ההגעה שלי לקהלים - הוא כמו של גוגל, האיזון מופר בחזרה לטובת האתרים הישראליים. כי אם הטכנולוגיה היא אותו דבר, אז נוצר מצב שלנו יש טכנולוגיה עם תוכן שמתמודדת מול גוף שיש לו טכנולוגיה ותוכן גולשים. אנחנו טוענים שיש אפקטיביות גבוהה יותר לפרסום שנמצא בתוך תוכן ופחות בתוך תוכן גולשים.

"לגולש יש יחסי אמון מסוימים עם האתרים שבהם הוא נמצא, וכשהוא צורך תוכן איכותי הוא בעמדה טובה לקבל את הפרסום. לעומת זאת, כשאין יחסי אמון עם האתר, גם אין עם המפרסם. כשמבינים את זה התוכן הופך להיות משהו אפקטיבי שמוכנים לשלם עליו. זה בדיוק כמו בטלוויזיה, שבה מפרסמים מוכנים לשלם הרבה יותר על תוכניות שיש להן רייטינג גבוה או תוכן שנחשב.

"יש הבדל גדול אם אתה משלם על פרסום בסרטון של חתול רודף אחרי כלב ביו-טיוב או בכתבה. הרי התוכנית משפיעה על המותג. אם אני ב.מ.וו אני רוצה לפרסם בתוכניות איכות, לא בתוכנית שתקועה ב-3 בבוקר. אז איך בדיגיטל זה לא רלוונטי? גוגל מובילה טכנולוגיה והיא הביאה את שפת העיניים. מחיר הפרסום היה ל-100 אלף עיניים. אנחנו החזרנו למה שהיה פעם - לתוכן. נביא את האיכות למשחק של האינטרנט".

- כמה כסף השקעתם בפעילות בישראל?

"כ-50 מיליון שקל".

- מה ההבדל המוצרי ביניכם ובין גוגל?

"לנו יש חיסרון - אין לנו מנוע חיפוש. אנחנו לא יודעים מה הצרכן צריך. גוגל יודעים לפלח פרסומת על-פי מה שהצרכן צריך. אנחנו בונים פרופיל לפי מה הצרכן צורך. אנחנו יודעים איזה תכנים הוא צורך, באילו אתרים הוא טייל, באילו פרסומות הוא צפה. יו-טיוב מפולח כאתר אחד. לנו יש עשרות אתרים בהמון תחומים וקהלים, מגוון גדול של נושאים, ולכן אפשר לבנות פרופילים על בסיס מה שמעניין את הצרכן ומה שהוא צורך. צורך משתנה, פרופיל לא. מי שחיפש בגוגל דירה - ברגע שהוא מצא דירה זה לא מעניין אותו יותר, אבל בשיטת גוגל הוא ימשיך לקבל פרסומות לדירה. בארטימדיה אנחנו בונים נטיות, תחביבים וכדומה".

- ופייסבוק?

"כמו גוגל, פייסבוק נשענת על תוכן גולשים שעולה לה אפס והיא לא משלמת מסים. אבל היא הרבה יותר מתוחכמת, וזה איום גדול על ארטימדיה. כי טירגוט של פייסבוק הוא כזה שיודע בדיוק מי הגולש, בן כמה הוא, עם מי הוא מדבר, על מה ומי החברים שלו. אבל המדיה שלה פחות איכותית משל גוגל, גם כי היא בנויה על שיתוף וגם בגלל הסטייט אוף מיינד - מראש לא באים לראות וידאו. והשיטה של האוטו פליי היא קצת רמאות - מחשיבים צפייה ברגע שהנגן התחיל להתנגן, אבל הצופה לא בהכרח הסתכל. רוב הסיכויים שהוא גלל למטה, ומישהו משלם על 30%-40% צפיות שלא נצפו באמת.

"במערכות של גוגל יש אותה גברת בשינוי אדרת: רשימת השמעה. 25%-30% מהמדיה של גוגל שנצפית היא רשימת השמעה. הצרכן מקשיב ובכלל לא רואה את הפרסומת. ארטימדיה מביאה סרט שהתכוונו לראות, את הכתבה, ורק אז את הפרסומת".

- למה אתם מתחרים רק בווידאו?

"הערך שיכולנו להביא בבאנרים היה קטן ולא הצדיק את ההשקעה. עם הזמן כל הפרסום והכתבות יעברו לווידאו. בישראל, כמו בעולם, תחום הבאנרים גדול יותר מהווידאו, אבל הוא הולך וקטן ואילו תחום הווידאו גדל. הגולש פיתח סוג של עיוורון לבאנרים כי האתרים השתמשו בהם בצורה מוגזמת, וכעת גם כשהפרסומת רלוונטית כמות האנשים שמקליקים על פרסומות נמצאת בירידה מתמדת.

"מודעות וידאו לפני הכתבה חייבים לראות. אפשר לא להתעניין, לפתח אדישות, אבל לא עיוורון. אנחנו מנסים לקבוע בין האתרים מדיניות אחידה ומוסכמת של מקסימום פרסום שמותר, כי בווידאו צריך להיזהר שבעתיים בכמות הפרסומות. הגולש רואה פרסומת בזמן שהוא מחכה לכתבה - אין לו בחירה, ואם יגזימו הוא לא יישאר לראות את הכתבה. כמו בטלוויזיה: אם יעשו רק פרסומות, בלי תוכן, הצופה יכבה וילך".

"שוק של מוות איטי"

הדרך לקבלת אישור הממונה לא הייתה קלה, אבל מילר מבין שהמלחמה הקשה עדיין לפניו - מלחמה מול גוגל, שהחזית בארץ תהיה רק המערכה הראשונה שלה. ולכן בנימוס וברהיטות - כיאה לדוקטור - הוא מטיח בגוגל האשמות לא פשוטות, כאלה שבארץ לא נוטים להשמיע בקול רם, בוודאי לא לציטוט. לטעמו גוגל מרוויחה כרגע מאוזלת ידם של הרגולטורים בארץ ובעולם, ומי שמתנהל מולה מוצא את עצמו בקרב לא הוגן.

"גוגל לא משלמים מסים בארץ", הוא אומר. "אם מצרפים לזה את העובדה שהם לא משלמים על התוכן, זאת בעיה גדולה. יש מדינות שטיפלו בחוסר האיזון הזה באמצעות רגולציה. למשל, מה עם לשלם מסים? כמה אפשר להגיד שיש להם פה רק יועצים פה והם רק פלטפורמה? אם הם פלטפורמה הם לא אמורים לגבות כסף על הפרסומת ולעשות ארביטראז' מהפער בין מחיר הקנייה למכירה, לחייב על חשיפות ולתמחר פרסום - אלא רק לגבות כסף על שימוש במערכת. לממשלה הם אומרים 'אנחנו פלטפורמה', למפרסמים הם אומרים 'אנחנו מדיה'".

- איך אתה מסביר את העובדה שבודקים את נושא המס כל-כך הרבה זמן? הרגולטור מפחד מגוגל?

"אני נוטה להאמין שלא מטפלים בזה כי זו כלכלה חדשה, והכלים של הרגולטור לא מספיק מתקדמים בשביל לטפל בחוסר איזונים כאלה. כל עוד זה לא הפריע להרבה אתרים, לא היה צורך להתאמץ ולטפל. היום זה כבר מאסיבי ומפריע לתעשייה הישראלית".

- אפשר היה לצפות שגם חברות המדיה יתנגדו - אחרי הכול, במערכת אוטומטית כמו שלכם יותר קשה לגבות עמלות יתר וליהנות מארביטראז'ים.

"פעם העמלות היו מוצדקות, כי אם מישהו רצה להריץ קמפיין הוא היה צריך להתרוצץ בין 20 אתרים, לתכנן, לרכוש, להפעיל קשרים כדי לקבל מחיר. התכנות הפרוגרמטי עושה את זה בלחיצת כפתור ולכן עניין העמלה מוטל בסימן שאלה, אבל אי-אפשר לבוא ביום אחד ולהגיד 'אין עמלה בכלל'. יש עמלות שבעיניי הן עיוות, כי איך אפשר לתת עמלה על משהו שלא עלה לך? גם אצלנו יש עמלה, אבל היא מוקטנת ושקופה. הרי בסופו של דבר חברות מדיה עם ערך גדול יגבו על הערך האמיתי שהן נותנות ופחות על המדיה.

"כשנכנסנו לשוק שאלתי את עצמי אם השוק יהפוך להיות פרוגרמטי. מכלל הקמפיינים שעלו אז בווידאו 40% השתמשו במערכות פרוגרמטיות, ולשאר אנחנו ניהלנו את הקמפיינים דרך המערכות הפרוגרמטיות שלנו. היום, אחרי 9 חודשים, 95% מהקמפיינים של ארטימדיה מנוהלים על-ידי מערכות פרוגרמטיות של המשרדים בשירות עצמי. וגם גוגל זה לגמרי פרוגרמטי, כמובן".

- לאן אתם מסתכלים בהמשך?

"ישראל היא מעבדה טכנולוגית מעולה וגם מראה שמשקפת מה שקורה בעולם. המצב שנוצר כאן דומה לזה שנוצר באירופה, בסין ובמדינות נוספות - שגוגל ניצלו את חוסר הרגולציה, נכנסו כפלטפורמה והפכו להיות חברת מדיה. כמו סוס טרויאני. הם חברה לגיטימית, אבל הם בעיה קשה. בכל מקום שארטימדיה מזהה את חוסר התחרות בין יצרני תוכן לפלטפורמה שהופכת להיות חברת מדיה - היא רוצה להיכנס ולהתבסס. כרגע אנחנו פועלים בסין בצורה אינטנסיבית ונמצאים במו"מ מתקדם לרכוש שם חלק מהמדיות ולהכניס מערכות שהוכיחו את עצמן בארץ ובאירופה".

- וארה"ב?

"בארה"ב יש לגוגל תשובות של רשתות מתמחות מהסוג שלנו, ולכן היא לא היעד הראשון שלנו. האיזון שם לא הופר ברמה כואבת כמו במדינות אחרות. בישראל השוק קטן מדי - אין מספיק כסף שמצדיק את ההשקעה. אם הייתי מסתכל על ישראל באופן מסחרי ולא כמעבדה, לא הייתי נכנס. מי שתצדיק את ההשקעה זאת סין. שם יש תשתית טובה לטכנולוגיות והשוק יודע לאמץ אותן מהר, בניגוד לאירופאים.

"באירופה הייתה שמרנות טכנולוגית, אבל גם שם הגיעו למקום של אין ברירה, וחברות כמו ארטימדיה ברמה הקונספטואלית הוקמו שם על-ידי כמה פבלישרים שדיממו. אבל מה שיש שם לא מספיק להתחרות בגוגל, וכיום אנחנו במגעים באירופה. השיח שם שונה מאשר בארץ. בישראל כל פבלישר דואג לאינטרסים שלו, אבל במקביל יש דאגה כללית משותפת לתוכן ישראלי ואכפתיות משוק התוכן הישראלי. לכולם חשוב שיהיה משהו שלנו, וזה דבר שלא מצאתי במקום אחר. החשיבות הזאת נתנה לארטימדיה סוג של עוגן. בארץ באנו לשוק של מוות איטי של יצרני התוכן, שזה חמור מאוד, אבל כלכלית זה משהו שיש בו הזדמנות".

- מה היעד שאתה שואף שארטימדיה תעמוד בו בעתיד?

"אני שואף שארטימדיה תהיה השחקן המוביל, וגוגל תהפוך להיות פלטפורמה. שהפרסום יהפוך להיות על תכנים, לא רק על עיניים - ושניקח 80% מתקציבי הפרסום בווידאו".

מגוגל נמסר: "אנו מברכים על כל תחרות בשוק. גוגל עובדת ותמשיך לעבוד בשיתוף-פעולה עם אתרי תוכן בארץ ובחו"ל כדי לפתח טכנולוגיות חדשות שירחיבו את קהל הגולשים, ההכנסות ומעורבות המשתמשים באתריהם. אנו פועלים על-מנת להעניק למפרסמים את הפתרונות האיכותיים ביותר בתחום הפרוגרמטיק".

בפייסבוק ישראל סירבו להתייחס לדברים.

עופר מילר

תפקיד: מייסד ומנכ"ל ארטיוויז'ן וארטימדיה

אישי: בן 45, נשוי+1

תפקידים קודמים: סמנכ"ל מחקר ופיתוח של InfoWrap וראש קבוצת האלגוריתמים של חברת ImageID

השכלה: דוקטורט במדעי המחשב מאוניברסיטת תל-אביב

ארטימדיה

הקמה: 2008, חברה-בת של ארטיוויז'ן הסינגפורית

פעילות: פיתוח טכנולוגיות פרסום בווידאו

מיקום: קריית אונו

עוד כתבות

התרחישים האופטימיים לכלכלה / צילום: Shutterstock

חברות הנשק ירוויחו, ומה יקרה לטיסות? כך נראה התרחיש האופטימי לכלכלת ישראל

ההסכם ההיסטורי לסיום המלחמה עורר אופטימיות רבה עם זינוק חד במדדים המובילים בשווקים - וזה יכול להיות רק השלב הראשון ● מתחום התשתיות, דרך התעופה ועד לענף ההייטק: גלובס משרטט 7 תרחישים אופטימיים ביותר שעשוי ההסכם להניב לכלכלה הישראלית

מפעל HP בקרית גת / צילום: יח''צ

גל פיטורים של "אחרי החגים" בפתח: HP אינדיגו תפטר עשרות עובדים

HP תחל אחרי החגים בגל פיטורים שיעמוד על עשרות עובדים, ככל הנראה בין 50 ל- 90, מתוך 2,500 עובדי החברה בישראל ● מצבת העובדים של החברה בישראל ובעולם לא השתנתה - והיא עומדת על 2,500-2,400 עובדים בישראל בשנתיים האחרונות ועל 58 אלף בעולם, נכון לתחילת השנה

אילוסטרציה: Shutterstock

"דברים מוזרים קורים בסין": מה הפיל אמש את השווקים, ואיך ממשיכים מכאן?

הבורסה האמריקאית סגרה את יום המסחר האחרון לשבוע עם ירידות חדות במיוחד ● הסיבה: עימות חדש-ישן בין ארה"ב לסין, שכולל איומים בהטלת מכסים גבוהים ● המניות שנפלו, הבודדות שעלו, ואיך כל זה קשור לנסיגה הפתאומית של השקל?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שיעיבו על פתיחת המסחר והאם האופטימיות של העסקה תצליח לאזן?

שבוע המסחר המקוצר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● מצד אחד עסקת החטופים שיוצאת לדרך תיתן רוח גבית, ומנגד המניות דואליות שחזרו עם פערי ארבטיראז' שליליים בעקבות איומי טראמפ על מכסים חדשים יעיבו על המסחר ● וגם: מה צפוי בנתוני האינפלציה בישראל שיתפרסמו ביום רביעי?

''נחש מי בא לארוחת ערב'', 1967 , מימין: ספנסר טרייסי, קת'רין הפבורן, קתרין הוטון וסידני פואטייה. / צילום: mptvimages.com

על אושפיזין שבאים לטלטל את העלילה

בעוד שבסוכה האושפיזין הם סימן למנהג דתי - בקולנוע דמות האורח היא לרוב המנוע המרכזי של העלילה ● מ"חבל" של היצ'קוק בו הרוצחים מזמינים את מי שחושף את הפשע ועד "נחש מי בא לסעוד" של סטנלי קריימר בו האורח חושף דעות קדומות, המסך מיטיב לזהות את המתחים שבין אורח למארח

וול סטריט / צילום: Shutterstock

איומי המכסים של טראמפ חוזרים: S&P 500 ביום הגרוע מאז אפריל

נאסד"ק נפל ב-3% ● טראמפ: "סין מחזיקה את העולם בשבי בתחום המתכות", מאיים בצעדים נגדיים נגדה ● אמזון ירדה ב-4% ● מחיר אונקיית כסף בשיא של 45 שנה ● ישראליות בוול סטריט: מניות השבבים נובה, קמטק וטאואר נפלו ● עקב רכישת אוטוטוקס הישראלית: חקירת הגבלים עסקיים נגד קוואלקום בסין ● המושג החדש בוול סטריט: "טרייד הדה-בייסמנט"

המגמות החדשות בלימודים / צילום: Shutterstock

סטודנטים כבר לא רוצים ללמוד מדעי המחשב. איזה תואר מבוקש במקום?

הנהירה למדעי המחשב ומינהל עסקים נבלמת, ותוכניות אלטרנטיביות של AI נפתחות בזו אחר זו ● בצל המלחמה הביקוש למקצועות הבריאות עולה, וכך גם מסלולי ההנדסה ואפילו לימודי מזרח תיכון ● לקראת תחילת השנה האקדמית יצאנו לבדוק עם האוניברסיטאות בישראל מהן המגמות החדשות ואיך הן נערכות לעולם המשתנה ● מה היינו לומדים היום, פרויקט מיוחד 

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

האח סירב לפנות את הבית שהאם הורישה לאחיו. מה קבע ביהמ"ש?

ארקיע תשלם 43 אלף שקל והוצאות משפט למשפחה דתית, שטיסתה חזור מפריז נדחתה מעל 20 שעות ונקבעה לערב שישי ● בימ"ש השלום קבע כי סוכן מכס אחראי לטעות בסיווג יבוא בוטוקס לישראל, וחייב אותו לשלם כ־542 אלף שקל לחברה ששכרה את שירותיו ● ולמה קבע ביהמ"ש כי אדם שסירב לפנות את בית אמו המנוחה יפנה את הנכס לאלתר? ● 3 פסקי דין בשבוע

רועי שלו ז''ל / צילום: N12

רועי שלו, בן זוגה של מפל אדם ז"ל שנרצחה בנובה, שם קץ לחייו

אחרי שאיבד את בת זוגו ב-7 באוקטובר ואת אמו, שלא עמדה בזוועות והתאבדה שבועיים לאחר מכן - רועי ז"ל פרסם פוסט פרידה באינסטגרם • "לא יכול לשאת את הכאב הזה יותר", כתב. "אני רק רוצה שהסבל הזה ייגמר, אני חי, אבל מבפנים הכול מת" • למרבה הצער, גופתו אותרה בתוך רכב בוער באזור השרון כמה שעות לאחר מכן

איזה בעל חיים צולל לעומק הרב ביותר? / צילום: Shutterstock

איזה בעל חיים צולל לעומק הרב ביותר ואיזה תואר קיבלה ג'יין גודול בישראל?

מהו קו מאז'ינו, מהי מדינת המקור של משחק הפוצ'יוולי, ועל מה זכה אובמה בפרס נובל לשלום? ● הטריוויה השבועית

צ'ארלי קירק, 2024 / צילום: ap, Alex Brandon

צ'ארלי קירק היה פרו־ציוני נלהב. רציחתו הזכירה לאמריקה את מומי תרבותה הפוליטית

קירק היה ידיד ישראל מובהק, במיוחד מאז ה־7 באוקטובר ● הוא אפילו השיא עצות לנתניהו איך לשפר את ההסברה ● אבל הרטוריקה שלו הייתה שזורה אפיונים אנטישמיים קלאסיים

שי ג'ינפינג, נשיא סין / צילום: ap, Ng Han Guan

מלחמת הסחר חוזרת? טראמפ שולח מסר מרגיע לשווקים

החשש מהתחממות מלחמת הסחר מול ארה"ב חזר בגדול בסוף השבוע ● סין הגבילה יצוא מינרלים ומתכות נדירות, טראמפ הגיב פומבית באיומי מכסים גבוהים והפיל את וול סטריט ● כעת, הנשיא האמריקאי מנסה מעט להרגיע: "אל תדאגו לגבי סין, הכל יהיה בסדר"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ורה''מ בנימין נתניהו בביקור הבזק של טראמפ בארץ, היום / צילום: Reuters

טראמפ בכנסת: "המלחמה הסתיימה, זה שחר של יום חדש"

טראמפ אמר לכתבים: "המלחמה הסתיימה באופן רשמי" • בניגוד לפרוטוקול, טראמפ הזמין את נתניהו ורעייתו לרכב הנשיאותי - והם עלו יחד לירושלים • הנשיא ייפגש עם משפחות חטופים וינאם בכנסת, בצוהריים הוא כבר ימריא לפסגת המנהיגים במצרים • טראמפ לחדשות 12: "העסקה לסיום המלחמה? זה יכול להיות הדבר הכי גדול שבו הייתי מעורב אי פעם"

מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און / צילום: Shutterstock, Alexander Khitrov

במצעד ענק: צפון קוריאה הציגה העתקה למל"ט מתאבד ישראלי

קוריאה הצפונית, אחת הידידות הקרובות של משטר האייתוללות, קיימה ביום שישי מצעד צבאי ענק שבו הוצג מל"ט מתאבד שנראה כהעתקה של "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● ההעתקה הצפון קוריאנית ברורה לא רק מעצם הכלי, צורתו והמבנה, כי אם גם בגלל המשגרים שהוצגו – וזהים להארופ

יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן / צילום: ap, Nathan Howard

גם ג'ארד קושנר ופיטר ת'יל בפנים: עזה עשויה להפוך למקלט מס שיביא את הסכם הנורמליזציה עם סעודיה

הפרויקט הכלכלי הענק של שיקום עזה לאחר המלחמה כבר מעורר עניין של מדינות, מיליארדרים ומנהיגים לשעבר ● מחתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר, ששואף להקים מרכזי AI ברצועה, ועד למשקיעים זרים שמחפשים רגולציה מאפשרת ● מומחים צופים: יוזמות הפיתוח עשויות לשמש מנוף לקידום נורמליזציה עם סעודיה, גם באמצעות המעורבות של קושנר, אך הדרך לשם עדיין רצופה מכשולים פוליטיים וביטחוניים

ליאור ועופר פיין במטולה. הקימו את עגלת הקפה גולדי / צילום: אלה לוי-וינריב

במטולה התיירים חוזרים לצימרים, בקריית שמונה הרחובות מתעוררים: החיים בצפון שבים בהדרגה למסלולם

הגליל העליון חוזר לשגרה לאחר 14 חודשי מלחמה מול חיזבאללה, שהובילה להרס רב באזור ● יותר ויותר עסקים נפתחים מחדש, רוב התושבים חוזרים לבתיהם, והמוני ישראלים מגיעים לחוות את הטבע היפה שבאזור ● אבל יש גם מי שמדבר על לא מעט אתגרים בדרך: "נאבקים על לקבל פיצוי ראוי, המדינה עדיין לא באירוע"

ג'יימי דיימון, מנכ''ל ג'י.פי מורגן / צילום: Reuters, Mikala Compton

תיקון משמעותי בדרך? מנכ"ל הבנק הגדול בארה"ב מזהיר את המשקיעים

ג’יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, סיפר כי הוא "מודאג הרבה יותר מאחרים" מהסיכונים להתרסקות השוק ● "יש הרבה דברים שם בחוץ שיוצרים הרבה בעיות שאין לנו דרך ברורה לענות עליהן"

משרדים בתל אביב. העיר עדיין מובילה את הטבלה / צילום: Shutterstock

שוק המשרדים מדשדש, אבל עיר מפתיעה אחת מתברגת בכל זאת בצמרת

קצב הוספת פרויקטים חדשים של משרדים במחצית הראשונה של השנה היה הנמוך מאז 2016 - לעומת התחלות בנייה של שטחי מסחר, תעשייה ואחסנה, שם המספרים גבוהים מאוד ● בתל אביב, לאורך כל המחצית הראשונה של השנה, החלה בנייתם של כ־38 אלף מ"ר משרדים בלבד ● לעומת זאת, גמר הבנייה בסקטור המשרדים בשיא כל הזמנים ● ולאיזה מקום מפתיע הגיעה נתיבות בטבלת התחלות הבנייה?

הותר לפרסום: רס''ר במיל' שמואל גד רחמים מת מפצעיו לאחר שנפצע בשבוע שעבר מפיצוץ רימון צה''לי

הותר לפרסום: הלוחם במיל' שמואל גד שנפצע קשה בתאונה מבצעית בדרום הרצועה נפטר מפצעיו

רס"ר במיל' שמואל גד רחמים מת מפצעיו לאחר שנפצע בשבוע שעבר מפיצוץ רימון צה"לי ● שליחו המיוחד של טראמפ וחתנו ג'ארד קושנר משתתפים בעצרת לשחרור החטופים בכיכר החטופים בתל אביב ● נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אישר: החטופים יחזרו ביום שני. בנוסף, הנשיא הביע אופטימיות לגבי הפסקת האש: "כולם עייפים מהמלחמה" ● ערוץ אל-ג'זירה פרסם פרטים מתוך מסמך מפורט של השלבים הביצועיים ליישום תוכנית טראמפ: שחרור החטופים  יתבצע עד יום שני ב-6:00 בבוקר ללא טקסים, ובמקביל - הסיוע ההומניטרי ייכנס לעזה באופן מיידי • 48 חטופים, 736 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

מייסדי נאבן אריאל כהן ואילן טוויג / צילום: נאבן

החברה הישראלית שמכוונת לשווי של מעל 6 מיליארד דולר בהנפקה המתוכננת

חברת נאבן, לשעבר טריפאקשנס, מתכננת לגייס כ־960 מיליון דולר בהנפקה ראשונית בנאסד"ק לפי שווי של עד 6.45 מיליארד דולר - נמוך מהשווי שבו הוערכה ב־2022, אז הוא עמד על מעל ל-9 מיליארד דולר