גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"גוגל ניצלו את חוסר הרגולציה והפכו לחברת מדיה - כמו סוס טרויאני"

50 מיליון שקל השקיעה ארטימדיה בשוק המקומי, כדי לגייס אתרים ישראליים ולמכור את פרסום הווידאו שלהם ■ כעת היא פועלת לעצירת בריחת תקציבי הפרסום מהאתרים ליו-טיוב, פלטפורמת הווידאו של גוגל ■ ד"ר עופר מילר, מנכ"ל ומייסד ארטימדיה, מספר איך מתמודדים מול הענקית העולמית

עופר מילר / צילום: תמר מצפי
עופר מילר / צילום: תמר מצפי

ביום רביעי האחרון נפל דבר בשוק המדיה בישראל - חברת ארטימדיה, העוסקת בשיווק פרסום הווידאו של אתרי התוכן בישראל, קיבלה את אישורה של הממונה על ההגבלים העסקיים לפעול. על פניו מדובר במהלך הנוגד כל תפיסה של שוק תחרותי, שכן במגבלות מסוימות הממונה אישר  לארטימדיה למכור תחת קורת-גג אחת את חלק הארי של מלאי הפרסום בווידאו. אבל מתברר כי הכלכלה החדשה התדפקה סוף-סוף גם על דלתה הכבדה של הרגולציה, וזו הייתה חייבת לשים על כף המאזניים משקלות שונות מהרגיל: לא עוד תחרות בין גופים ישראליים לבין עצמם, אלא בין אתרי התוכן המקומיים לענקית הבלתי מנוצחת כמעט גוגל וליתר דיוק - פלטפורמת הווידאו שלה יו-טיוב.

כניסתה של גוגל לישראל הצליחה לעשות את הבלתי אפשרי לא רק במשרדי הממונה. קדמה לכך נכונות לא שגרתית של אתרי התוכן וחברות המדיה בישראל לשים בצד את המלחמה הנצחית ביניהם ולשלב כוחות על-מנת לעצור את בריחת תקציבי הפרסום בווידאו מהאתרים הישראליים לענקית הבינלאומית. חיבור זה התאפשר כתוצאה מכניסתה לארץ של חברה חדשה ששאפה לעשות לשוק הפרסום בווידאו את מה שהפרפורמנס (פרסום מבוסס תוצאות) עשה שנתיים קודם לכן לפרסום הפשוט - להפוך אותו לאוטומטי.

ארטימדיה, מקבוצת ההחזקות הסינגפורית ארטיוויז'ן, נכנסה לשוק בכוונה לבנות רשת פרסום המבוססת על כל האתרים הישראליים המובילים. היא לא היססה לבצע את ההשקעות הכספיות הנדרשות בפיתוח ובהטמעת הטכנולוגיות שלא היו עד אז בארץ, הצליחה לאגד את האתרים הגדולים, שכנעה את חברות המדיה ללכת איתה והחלה לפעול - תוך המתנה להחלטת הממונה.

לא הרווח הכלכלי הצפוי מההצלחה המקומית היווה את המנוע לניסיונות החברה בארץ, אלא ההתייחסות לשוק הישראלי כניסוי כלים לפני המהלך הגדול יותר, שבו תנסה ארטיויז'ן להילחם בגוגל גם בשווקים אחרים. כמובן, לא הזיקה העובדה שד"ר עופר מילר, אחד מבעלי ארטיוויז'ן, הוא ישראלי שרואה בתוכן ישראלי ערך אידיאולוגי שיש לשמר. אם שואלים אותו, החלטת הממונה היא לא פחות מהצלה לאתרים הישראליים.

"הממונה לא בחן את ארטימדיה בפורמט הרגולטיבי בתפישה הרגילה, אלא יותר הסתכל מה היה קורה בשוק בלי ארטימדיה", אומר מילר בראיון ל"גלובס". "אם גוגל לא הייתה משתלטת על שוק הפרסום, לא בטוח שהיינו מקבלים אישור. בנפרד אין לאף אחד סיכוי לשרוד מול גוגל, ולדעתי זו הייתה המחשבה של הממונה. במצב הקודם אפשר היה להניח שגוגל ירכוש את הצפיות של כל אתר בנפרד ויהפוך להיות מונופול דה-פקטו. הממונה ראה מה הולך להיות בעתיד: עם 350 מיליון צפיות שיש לגוגל בווידאו אל מול מיליוני צפיות בודדות שיש לכל פבלישר בנפרד, רוב תקציבי הפרסום כבר ממילא עברו לגוגל. לפני כניסת ארטימדיה החלוקה בווידאו בדיגיטל הייתה 65% לגוגל ו-35% לאתרים הישראליים".

- ומה המשמעות של המספרים הללו?

"שהאתרים נעלמים. שלא שווה למי שמייצר תוכן וידאו להמשיך לייצר אותו. המודל של מנוי לא הצליח בעולם, ולכן הדרך היחידה לעיתון דיגיטלי להתפרנס היא מפרסום. ההשתלטות של גוגל השאירה את הפבלישרים בלי מודל כלכלי. גוגל ייבשה את אתרי התוכן הישראליים כי הם המשיכו לייצר תוכן, אבל תקציבי הפרסום שאמורים לממן את התוכן הזה עברו לגוגל, שהתוכן שלה חינמי. היא מעלה ביו-טיוב תוכן של גולש שנתן לה אותו חינם, וכשהעיניים של הצופה מסתכלות עליו יש לה 100% רווח. זה בלתי נתפס. גם אם היא תוריד את מחיר הפרסום לאפס היא לא תפסיד כסף. אי-אפשר לנצח את זה.

"בלי ארטימדיה יכולנו לקום יום אחד למציאות חדשה שבה אין אתרי תוכן. או שהם יהיו ממומנים על-ידי גוגל, שיקבעו את המחיר, מי יחיה ומי ימות. וכמובן שהם ייבלעו בתוכה כי אם 70% מהתכנים של גוגל זה תוכן גולשים, אולי כל הקנייה של התוכן תעלה להם יותר מדי והם לא צריכים את זה? המציאות הזאת הייתה מסוכנת. כמו שמדינה צריכה ערוץ טלוויזיה ממלכתי, כך היא צריכה תכנים משלה. לכן ההיתר מהווה את ההסדר החוקי של גוף המשרת אינטרסים של הרבה גופים קטנים, ואנחנו יכולים להתמודד כגוף אחד עם גוגל - שלפני כן לא הייתה דרך להתמודד איתה. דרך החוק נוצר מצב של תחרות הוגנת".

"האיזון חוזר לאתרים הישראליים"

מילר מסביר איך המצב הלא מאוזן בין גוגל לפבלישרים גרם לתחרות שאינה הוגנת. "התוכן של האתרים הישראליים והתוכן של גוגל נמכר לאותם מפרסמים, אבל לגוגל אין עלויות תוכן ולאתרים יש - ותוכן, בעיקר תוכן וידאו, הוא דבר יקר. עד שהגענו הטכנולוגיה של גוגל הייתה עדיפה על זאת של האתרים הישראליים. לאתר הכי גדול יש 20 מיליון צפיות בחודש - זה לא יכול לייצר את הדאטה של גוגל גם אם יפילו עליו טכנולוגיה של נאסא. היה צורך לאחד את כל הצפיות באתרים הישראליים שייצגו את כלל תושבי ישראל, ועכשיו יש אותנו, עם טכנולוגיה שמחברת הרבה צפיות ומייצרת דאטה איכותי לפחות כמו גוגל. אם פעם מפרסם היה יכול להגיע לקהל מסוים רק דרך גוגל, היום לארטימדיה יש את סך הצפיות של הישראלים, ולכן אם מישהו מחפש גברים בני 25-35, אנחנו יודעים איפה למצוא אותם.

"ברגע שהטירגוט - ההגעה שלי לקהלים - הוא כמו של גוגל, האיזון מופר בחזרה לטובת האתרים הישראליים. כי אם הטכנולוגיה היא אותו דבר, אז נוצר מצב שלנו יש טכנולוגיה עם תוכן שמתמודדת מול גוף שיש לו טכנולוגיה ותוכן גולשים. אנחנו טוענים שיש אפקטיביות גבוהה יותר לפרסום שנמצא בתוך תוכן ופחות בתוך תוכן גולשים.

"לגולש יש יחסי אמון מסוימים עם האתרים שבהם הוא נמצא, וכשהוא צורך תוכן איכותי הוא בעמדה טובה לקבל את הפרסום. לעומת זאת, כשאין יחסי אמון עם האתר, גם אין עם המפרסם. כשמבינים את זה התוכן הופך להיות משהו אפקטיבי שמוכנים לשלם עליו. זה בדיוק כמו בטלוויזיה, שבה מפרסמים מוכנים לשלם הרבה יותר על תוכניות שיש להן רייטינג גבוה או תוכן שנחשב.

"יש הבדל גדול אם אתה משלם על פרסום בסרטון של חתול רודף אחרי כלב ביו-טיוב או בכתבה. הרי התוכנית משפיעה על המותג. אם אני ב.מ.וו אני רוצה לפרסם בתוכניות איכות, לא בתוכנית שתקועה ב-3 בבוקר. אז איך בדיגיטל זה לא רלוונטי? גוגל מובילה טכנולוגיה והיא הביאה את שפת העיניים. מחיר הפרסום היה ל-100 אלף עיניים. אנחנו החזרנו למה שהיה פעם - לתוכן. נביא את האיכות למשחק של האינטרנט".

- כמה כסף השקעתם בפעילות בישראל?

"כ-50 מיליון שקל".

- מה ההבדל המוצרי ביניכם ובין גוגל?

"לנו יש חיסרון - אין לנו מנוע חיפוש. אנחנו לא יודעים מה הצרכן צריך. גוגל יודעים לפלח פרסומת על-פי מה שהצרכן צריך. אנחנו בונים פרופיל לפי מה הצרכן צורך. אנחנו יודעים איזה תכנים הוא צורך, באילו אתרים הוא טייל, באילו פרסומות הוא צפה. יו-טיוב מפולח כאתר אחד. לנו יש עשרות אתרים בהמון תחומים וקהלים, מגוון גדול של נושאים, ולכן אפשר לבנות פרופילים על בסיס מה שמעניין את הצרכן ומה שהוא צורך. צורך משתנה, פרופיל לא. מי שחיפש בגוגל דירה - ברגע שהוא מצא דירה זה לא מעניין אותו יותר, אבל בשיטת גוגל הוא ימשיך לקבל פרסומות לדירה. בארטימדיה אנחנו בונים נטיות, תחביבים וכדומה".

- ופייסבוק?

"כמו גוגל, פייסבוק נשענת על תוכן גולשים שעולה לה אפס והיא לא משלמת מסים. אבל היא הרבה יותר מתוחכמת, וזה איום גדול על ארטימדיה. כי טירגוט של פייסבוק הוא כזה שיודע בדיוק מי הגולש, בן כמה הוא, עם מי הוא מדבר, על מה ומי החברים שלו. אבל המדיה שלה פחות איכותית משל גוגל, גם כי היא בנויה על שיתוף וגם בגלל הסטייט אוף מיינד - מראש לא באים לראות וידאו. והשיטה של האוטו פליי היא קצת רמאות - מחשיבים צפייה ברגע שהנגן התחיל להתנגן, אבל הצופה לא בהכרח הסתכל. רוב הסיכויים שהוא גלל למטה, ומישהו משלם על 30%-40% צפיות שלא נצפו באמת.

"במערכות של גוגל יש אותה גברת בשינוי אדרת: רשימת השמעה. 25%-30% מהמדיה של גוגל שנצפית היא רשימת השמעה. הצרכן מקשיב ובכלל לא רואה את הפרסומת. ארטימדיה מביאה סרט שהתכוונו לראות, את הכתבה, ורק אז את הפרסומת".

- למה אתם מתחרים רק בווידאו?

"הערך שיכולנו להביא בבאנרים היה קטן ולא הצדיק את ההשקעה. עם הזמן כל הפרסום והכתבות יעברו לווידאו. בישראל, כמו בעולם, תחום הבאנרים גדול יותר מהווידאו, אבל הוא הולך וקטן ואילו תחום הווידאו גדל. הגולש פיתח סוג של עיוורון לבאנרים כי האתרים השתמשו בהם בצורה מוגזמת, וכעת גם כשהפרסומת רלוונטית כמות האנשים שמקליקים על פרסומות נמצאת בירידה מתמדת.

"מודעות וידאו לפני הכתבה חייבים לראות. אפשר לא להתעניין, לפתח אדישות, אבל לא עיוורון. אנחנו מנסים לקבוע בין האתרים מדיניות אחידה ומוסכמת של מקסימום פרסום שמותר, כי בווידאו צריך להיזהר שבעתיים בכמות הפרסומות. הגולש רואה פרסומת בזמן שהוא מחכה לכתבה - אין לו בחירה, ואם יגזימו הוא לא יישאר לראות את הכתבה. כמו בטלוויזיה: אם יעשו רק פרסומות, בלי תוכן, הצופה יכבה וילך".

"שוק של מוות איטי"

הדרך לקבלת אישור הממונה לא הייתה קלה, אבל מילר מבין שהמלחמה הקשה עדיין לפניו - מלחמה מול גוגל, שהחזית בארץ תהיה רק המערכה הראשונה שלה. ולכן בנימוס וברהיטות - כיאה לדוקטור - הוא מטיח בגוגל האשמות לא פשוטות, כאלה שבארץ לא נוטים להשמיע בקול רם, בוודאי לא לציטוט. לטעמו גוגל מרוויחה כרגע מאוזלת ידם של הרגולטורים בארץ ובעולם, ומי שמתנהל מולה מוצא את עצמו בקרב לא הוגן.

"גוגל לא משלמים מסים בארץ", הוא אומר. "אם מצרפים לזה את העובדה שהם לא משלמים על התוכן, זאת בעיה גדולה. יש מדינות שטיפלו בחוסר האיזון הזה באמצעות רגולציה. למשל, מה עם לשלם מסים? כמה אפשר להגיד שיש להם פה רק יועצים פה והם רק פלטפורמה? אם הם פלטפורמה הם לא אמורים לגבות כסף על הפרסומת ולעשות ארביטראז' מהפער בין מחיר הקנייה למכירה, לחייב על חשיפות ולתמחר פרסום - אלא רק לגבות כסף על שימוש במערכת. לממשלה הם אומרים 'אנחנו פלטפורמה', למפרסמים הם אומרים 'אנחנו מדיה'".

- איך אתה מסביר את העובדה שבודקים את נושא המס כל-כך הרבה זמן? הרגולטור מפחד מגוגל?

"אני נוטה להאמין שלא מטפלים בזה כי זו כלכלה חדשה, והכלים של הרגולטור לא מספיק מתקדמים בשביל לטפל בחוסר איזונים כאלה. כל עוד זה לא הפריע להרבה אתרים, לא היה צורך להתאמץ ולטפל. היום זה כבר מאסיבי ומפריע לתעשייה הישראלית".

- אפשר היה לצפות שגם חברות המדיה יתנגדו - אחרי הכול, במערכת אוטומטית כמו שלכם יותר קשה לגבות עמלות יתר וליהנות מארביטראז'ים.

"פעם העמלות היו מוצדקות, כי אם מישהו רצה להריץ קמפיין הוא היה צריך להתרוצץ בין 20 אתרים, לתכנן, לרכוש, להפעיל קשרים כדי לקבל מחיר. התכנות הפרוגרמטי עושה את זה בלחיצת כפתור ולכן עניין העמלה מוטל בסימן שאלה, אבל אי-אפשר לבוא ביום אחד ולהגיד 'אין עמלה בכלל'. יש עמלות שבעיניי הן עיוות, כי איך אפשר לתת עמלה על משהו שלא עלה לך? גם אצלנו יש עמלה, אבל היא מוקטנת ושקופה. הרי בסופו של דבר חברות מדיה עם ערך גדול יגבו על הערך האמיתי שהן נותנות ופחות על המדיה.

"כשנכנסנו לשוק שאלתי את עצמי אם השוק יהפוך להיות פרוגרמטי. מכלל הקמפיינים שעלו אז בווידאו 40% השתמשו במערכות פרוגרמטיות, ולשאר אנחנו ניהלנו את הקמפיינים דרך המערכות הפרוגרמטיות שלנו. היום, אחרי 9 חודשים, 95% מהקמפיינים של ארטימדיה מנוהלים על-ידי מערכות פרוגרמטיות של המשרדים בשירות עצמי. וגם גוגל זה לגמרי פרוגרמטי, כמובן".

- לאן אתם מסתכלים בהמשך?

"ישראל היא מעבדה טכנולוגית מעולה וגם מראה שמשקפת מה שקורה בעולם. המצב שנוצר כאן דומה לזה שנוצר באירופה, בסין ובמדינות נוספות - שגוגל ניצלו את חוסר הרגולציה, נכנסו כפלטפורמה והפכו להיות חברת מדיה. כמו סוס טרויאני. הם חברה לגיטימית, אבל הם בעיה קשה. בכל מקום שארטימדיה מזהה את חוסר התחרות בין יצרני תוכן לפלטפורמה שהופכת להיות חברת מדיה - היא רוצה להיכנס ולהתבסס. כרגע אנחנו פועלים בסין בצורה אינטנסיבית ונמצאים במו"מ מתקדם לרכוש שם חלק מהמדיות ולהכניס מערכות שהוכיחו את עצמן בארץ ובאירופה".

- וארה"ב?

"בארה"ב יש לגוגל תשובות של רשתות מתמחות מהסוג שלנו, ולכן היא לא היעד הראשון שלנו. האיזון שם לא הופר ברמה כואבת כמו במדינות אחרות. בישראל השוק קטן מדי - אין מספיק כסף שמצדיק את ההשקעה. אם הייתי מסתכל על ישראל באופן מסחרי ולא כמעבדה, לא הייתי נכנס. מי שתצדיק את ההשקעה זאת סין. שם יש תשתית טובה לטכנולוגיות והשוק יודע לאמץ אותן מהר, בניגוד לאירופאים.

"באירופה הייתה שמרנות טכנולוגית, אבל גם שם הגיעו למקום של אין ברירה, וחברות כמו ארטימדיה ברמה הקונספטואלית הוקמו שם על-ידי כמה פבלישרים שדיממו. אבל מה שיש שם לא מספיק להתחרות בגוגל, וכיום אנחנו במגעים באירופה. השיח שם שונה מאשר בארץ. בישראל כל פבלישר דואג לאינטרסים שלו, אבל במקביל יש דאגה כללית משותפת לתוכן ישראלי ואכפתיות משוק התוכן הישראלי. לכולם חשוב שיהיה משהו שלנו, וזה דבר שלא מצאתי במקום אחר. החשיבות הזאת נתנה לארטימדיה סוג של עוגן. בארץ באנו לשוק של מוות איטי של יצרני התוכן, שזה חמור מאוד, אבל כלכלית זה משהו שיש בו הזדמנות".

- מה היעד שאתה שואף שארטימדיה תעמוד בו בעתיד?

"אני שואף שארטימדיה תהיה השחקן המוביל, וגוגל תהפוך להיות פלטפורמה. שהפרסום יהפוך להיות על תכנים, לא רק על עיניים - ושניקח 80% מתקציבי הפרסום בווידאו".

מגוגל נמסר: "אנו מברכים על כל תחרות בשוק. גוגל עובדת ותמשיך לעבוד בשיתוף-פעולה עם אתרי תוכן בארץ ובחו"ל כדי לפתח טכנולוגיות חדשות שירחיבו את קהל הגולשים, ההכנסות ומעורבות המשתמשים באתריהם. אנו פועלים על-מנת להעניק למפרסמים את הפתרונות האיכותיים ביותר בתחום הפרוגרמטיק".

בפייסבוק ישראל סירבו להתייחס לדברים.

עופר מילר

תפקיד: מייסד ומנכ"ל ארטיוויז'ן וארטימדיה

אישי: בן 45, נשוי+1

תפקידים קודמים: סמנכ"ל מחקר ופיתוח של InfoWrap וראש קבוצת האלגוריתמים של חברת ImageID

השכלה: דוקטורט במדעי המחשב מאוניברסיטת תל-אביב

ארטימדיה

הקמה: 2008, חברה-בת של ארטיוויז'ן הסינגפורית

פעילות: פיתוח טכנולוגיות פרסום בווידאו

מיקום: קריית אונו

עוד כתבות

שמנת מתוקה של תנובה / צילום: צילום מסך

לאן נעלמה השמנת המתוקה? אחרי החלב, מחסור חדש בסופרמרקטים

השמנת המתוקה נעלמה מהמדפים ● הסיבה: מדובר במוצר בפיקוח ופחות משתלם ליצרניות לייצר אותו בתקופה הזו, שזוכה לביקוש גבוה לקראת ארוחות החג ● המחסור הצפוי בחלב הוביל להיערכות מוקדמת של יבואנים ורשתות לייבוא מחו"ל, אך לא ידוע מתי החלב המיובא יגיע לסופרמרקטים ● תנובה: "החברה מייצרת מסביב לשעון בהתאם למופע החגים והשבתות תוך תעדוף המוצר המפוקח וייצור רק של שמנת להקצפה 38%"

נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: ap, Stephanie Scarbrough

טורקיה תחזיר את הטיסות לישראל ולא תוותר על חמאס

"אם דברים יזוזו בצורה חיובית לכיוון שיקום הרצועה, אני רואה את טורקיה מחזירה גם את הטיסות שלה לישראל וגם, במידת מה, את הסחר", מעריכה ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה מעורבת בת"א; הבנקים ירדו ב-1%, ישרוטל זינקה ב-8%, אל על נפלה ב-5.5%

הירידות נרגעו לקראת הנעילה ומדד ת"א 35 ירד ב-0.2%, ת"א 90 על ב-0.2% ● נשיא מצרים, א-סיסי אמר: "שמעתי דברים מעודדים מהשיחות לסיום המלחמה בעזה" ואף הזמין אף טראמפ לטקס החתימה ● המניות הדואליות חזרו בפערים שליליים ברובן ● השקל, שנחלש הבוקר בהתאם למגמה בעולם, נסחר כעת ביציבות ● מחיר הזהב בשיא, ריי דליו ממליץ להחזיק עד 15% מהתיק בזהב, ובגולדמן זאקס אומרים שהראלי עוד רחוק מסיומו

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI וליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: ap, Kevin Wolf

"הולך על כל הקופה": המהלך של סם אלטמן לבניית תשתית ה־AI הגדולה בעולם, והסיכונים

OpenAI הזרימה בחודשים האחרונים כטריליון דולר לחברות ענן ויצרניות שבבים, האחרונה בהן היא AMD ● השחקניות בשוק הבינה המלאכותית משמשות בעת ובעונה אחת כמשקיעות, לקוחות וספקיות זו של זו ● בינתיים הגישה של OpenAI לכוח מחשוב חסרת תקדים, אך אנליסטים מזהירים: המימון ההדדי בין החברות עלול לקרוס

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; ה-S&P 500 והנאסד"ק בשיאים חדשים של כל הזמנים

הנאסד"ק קפץ בכ-1.1% ● מניות השבבים התחזקו, לאחר שמנכ"ל אנבידיה ציין כי הביקוש ל-AI "עלה משמעותית" בחצי השנה האחרונה. אנבידיה עלתה בכ-2%, AMD זינקה בכ-11% ● מחיר הזהב בשיא, ריי דליו ממליץ להחזיק עד 15% מהתיק בזהב, ובגולדמן זאקס אומרים שהראלי עוד רחוק מסיומו • אסטרטגים בוול סטריט מעלים תחזיות ל-S&P 500 לקראת עונת הדוחות: "היסודות חזקים"

אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

בני הזוג נפרדו, הודעות וואטסאפ הובילו לתשלום של 400 אלף דולר

המחוזי דחה טענה של אישה כי הייתה שותפה בחברות הקריפטו של בן זוגה לשעבר, וכי הוא חייב לה 3.5 מיליון שקל בגין הסכם בע"פ עליו "חתמו בנשיקה" ● עם זאת, בן הזוג חויב לשלם לה 400 אלף דולר אותם התחייב לשלם בתכתובות וואטסאפ ובשיחות מוקלטות ● מומחית לדיני משפחה: "פסק הדין ממחיש את החשיבות המכרעת שיש לאיסוף ראיות מודרניות, דיגיטליות ואחרות"

המניות שיעלו בעקבות ההסכם ואלו שירדו / צילום: שוק ההון והשקעות

עם עלייה של מעל 100%, בשוק מסמנים הזדמנות דווקא בסקטור מפתיע

החתימה על ההסכם לסיום המלחמה בעזה והחזרת החטופים שלחה את הבורסה בת"א לשיאים חדשים ● מנהלי ההשקעות מעריכים שחברות הנדל"ן והתקשורת ירוויחו בגדול מהיום שאחרי המלחמה, בעוד שלהיטי הבורסה - אל על והמניות הביטחוניות - עלולים לאבד גובה ● וגם: איפה כדאי לשים את הכסף?

מניות הבנייה מובילות את העליות בתל אביב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

"נקודת מפנה אדירה": מה עומד מאחורי הזינוק במניות הנדל"ן בבורסה?

הבורסה בתל אביב מזנקת בעקבות ההסכם לסיום המלחמה בעזה, ומדד הבנייה מוביל את העליות, עם קפיצה של כ-9% ● המשקיעים צופים שהורדת הריבית תגביר ביקושים לרכישת דירות וכן תקטין את עלויות המימון של פרויקטים ● מנכ"לים של חברות בנייה מצביעים גם על הוזלה בעלויות חומרי הבנייה ובחזרה של עובדים זרים כגורמים חיוביים

חיילי מילואים בגבול רצועת עזה / אילוסטרציה: ap, Ohad Zwigenberg

נוגסים בהטבות ללוחמים: חודש בלבד אחרי ההשקה, כרטיס "פייטר" שווה פחות

בצה"ל לא מהססים לתת הטבות למשרתי מילואים – ואז לבטל אותן באופן רטרואקטיבי: משתמשים בכרטיס מועדון "פייטר" מדווחים על ירידה של יותר מ־50% בכמות העסקים במועדון הצרכנות החדש, שקרתה מתחת לרדאר ● מי שהספיק לנצל את ההטבה עד השבוע האחרון, נהנה מהטבות ב־66 סוגי עסקים. השאר יצטרכו להסתפק בפחות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ודיוויד פרידמן / צילום: ap, George Walker IV

שגריר ארה"ב בישראל לשעבר: "כל דבר חוץ מהנחת הנשק יוביל את חמאס להשמדה"

דיוויד פרידמן, המקורב לנשיא טראמפ, התראיין לגלובס לאחר ההסכם שנחתם בין חמאס לישראל ● הוא מודה שעם חזרת החטופים "יהיו הרבה אנשים בדמעות, ואני אהיה אחד מהם" ● על המזה"ת הוא אומר כי "אני מקווה שההסכם מאותת על שינוי במיקוד אצל מדינות ערביות"

יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן / צילום: ap, Nathan Howard

היום שאחרי: המיליארדרים יסתערו, הטבות המס בעזה יחגגו. ומה הסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה?

הפרויקט הכלכלי הענק של שיקום עזה לאחר המלחמה כבר מעורר עניין של מדינות, מיליארדרים ומנהיגים לשעבר ● מחתנו של טראמפ, ג’ארד קושנר, ששואף להקים מרכזי AI ברצועה, ועד למשקיעים זרים שמחפשים רגולציה מאפשרת ● מומחים צופים: יוזמות הפיתוח עשויות לשמש מנוף לקידום נורמליזציה עם סעודיה, גם באמצעות המעורבות של קושנר, אך הדרך לשם עדיין רצופה מכשולים פוליטיים וביטחוניים

באוסטרליה בטוחים: זה המפסיד הגדול מההסכם בין ישראל וחמאס

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: מנהיגי העולם מברכים על הסכם הפסקת האש, באוסטרליה מסמנים את חמאס כמפסיד ומה יקרה למחירי הנפט ● כותרות העיתונים בעולם 

השקל הפך למטבע החזק בעולם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

היכונו לשער דולר של 3 שקלים: עד לאן יתחזק המטבע הישראלי

השקל זכה בתואר "המטבע החזק ביותר" בשבוע האחרון, לאחר ששבר שיא בן שלוש שנים מול הדולר ● זה קרה עוד לפני החתימה הרשמית על הסכם, וכעת המגמה צפויה להתחזק ● בשוק יש מי שמעריך: שער הדולר יירד מתחת ל-3 שקלים

קן גריפין, מנכ''ל קרן הגידור סיטאדל / צילום: Reuters, Lucy Nicholson

מחיר הזהב שובר שיאים - והמיליארדר קן גריפין מאוד מודאג

לפי מייסד קרן הגידול סיטאדל, המשקיעים נוטשים את הדולר ובורחים לזהב, "אנחנו על 'היי מסוכר' כלכלי" ● גולדמן זאקס: העלייה בהשקעות בקרנות סל זהב משקפת ציפיות להפחתות ריבית מצד הפד

מסעדת מלכה של איל שני / צילום: אנטוליו מיכאלו

החריימה מושלם, השניצל מתפרץ והקינוח אגדי - אבל משהו חסר

בבית האוכל מבית איל שני מבקשים להיות בו זמנית גם מסעדת שף עכשווית וגם ליצור אווירת חאפלה, ולא תמיד זה מצליח להתיישב יחד

דייב לובצקי / צילום: אייל טואג

מנכ"ל אי.בי.אי: "יש פוטנציאל אדיר לכסף זר שיחזור לארץ עם סיום המלחמה ושובם של החטופים"

דייב לובצקי, מבעלי בית ההשקעות אי.בי.אי, טוען כי אם ההסכם לסיום המלחמה יגיע יחד עם מהלך גיאופוליטי משמעותי, "כסף רב שיצא מפה, יוכל לחזור במהירות" ● עוד הוא מספר על ההיערכות לקראת המעבר למסחר בימי שישי: "אירוע מורכב. יש עוצר יציאות אצלנו בינואר" ● בפודקאסט "כוחות השוק" הוא מדבר גם על מהפכת המסחר שמשנה את הכללים בבורסה ● ובתחום אחד הוא מודה: "ניסינו ולא הצלחנו"

מרכז רפואי שמיר / צילום: תמר מצפי

התעלומה מאחורי מתקפת הסייבר על אסף הרופא: מדוע הוסרו דרישות ההאקרים?

קבוצת ההאקרים מאחורי מתקפת סייבר על המרכז הרפואי טענה שגנבה מידע רפואי חסוי ● הקבוצה דרשה שייפתח מו"מ על החזרת הנתונים, אך מחקה את הבקשה ● מה עומד מאחורי ההחלטה, ומדוע גופים רפואיים מותקפים פי כמה מתחומים אחרים?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הראלי בוול סטריט נעצר; אנבידיה טיפסה לשיא, סולאראדג' זינקה ב-8%

תיקון משמעותי בדרך? מנכ"ל הבנק הגדול בארה"ב מזהיר את המשקיעים ● מניות המתכות הנדירות זינקו לאחר שסין הרחיבה את המגבלות על היצוא ● דלתא איירליינס עקפה את הציפיות ברבעון השלישי, מעלה תחזית ● פרארי הקטינה ציפיות בקשר לייצור רכב חשמלי ● סולאראדג' זינקה בעקבות המלצה

צהלות השמחה בכיכר החטופים בעקבות חתימת ההסכם / צילום: ap, Emilio Morenatti

הממשלה אישרה את ההסכם להחזרת החטופים ולסיום המלחמה

אחרי שנתיים ויומיים, העסקה שתביא לשחרור כל החטופים יוצאת לדרך ● השרים התכנסו לאשר את ההסכם עם חמאס בנוכחות וויטקוף וקושנר - והצביעו רובם בעד ● עם אישור העסקה, הפסקת האש בעזה נכנסת לתוקף ועל חמאס יהיה לשחרר את כל החטופים החיים תוך 72 שעות ● טראמפ: סיימנו את המלחמה, שחרור החטופים - בשני או שלישי  ● 48 חטופים, 734 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

הנפקת WIX בנאסד''ק. מהמקום הראשון אל מחוץ לרשימה / צילום: יח''צ

בנקים במקום הייטק: החברות הישראליות הגדולות עברו לת"א. למי מגיע הקרדיט?

עד לפני 5 שנים, רוב החברות הישראליות הגדולות בעולם נסחרו בוול סטריט ונמנעו מהשוק המקומי ● כיום, לאור העליות בתל אביב, 7 מתוך 10 הגדולות נסחרות בארץ ובבורסה טוענים שחברות מוול סטריט בדרך לשוק המקומי ● "השינוי מגיע בעיקר מהכסף של הישראלים"