עידן איידן / צילום: אמיר מאירי
ביום חמישי האחרון הודיעה חברת אסם כי אסיפת בעלי המניות אישרה את מיזוגה עם ענקית המזון העולמית, נסטלה. את המהלך מתכננת נסטלה לבצע באמצעות מיזוג משולש הופכי, באמצעות הקמת חברה ייעודית למיזוג, במסגרתו תרכוש את מניות הציבור באסם, המהוות כ-36% מהון החברה, לפי מחיר מניה של 82.5 שקל, המשקף לאסם שווי של כ-9.1 מיליארד שקל. כאשר העסקה תצא לפועל, מניות אסם יימחקו מהמסחר.
ההודעה היוותה את יריית הפתיחה להכנתן והגשתן שלשום (א') של 3 תביעות ייצוגיות מטעם בעלי המניות באסם, בטענות שונות, ובהן שהעסקה פסולה, מקפחת את מחזיקי המניות מקרב הציבור ויוצרת העדפה לטובת נסטלה.
על הרקע הזה התרחש שלשום במחוזי בתל-אביב מחזה לא שגרתי, שכלל צעקות במזכירות בתי המשפט ותיקונים בדיעבד של רישומים במערכת הממוחשבת של המזכירות, "נט המשפט" - והכול סביב מירוץ הגשת התביעות הייצוגיות.
סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות מעניק קדימות לתביעה הייצוגית הראשונה שהוגשה לבית המשפט, כאשר מתעוררות בהן שאלות משותפות של עובדה או משפט. כך, ככלל, אם התביעה הייצוגית הראשונה שהוגשה תקינה ועומדת בסטנדרט הכללי של פעילות ל"טובת הקבוצה" שאותה התובע הייצוגי מתיימר לייצג, היא תקבל עדיפות.
בית המשפט רשאי להורות גם על צירוף הבקשה לאישור ייצוגית המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת אחת הבקשות, כולה או חלקה, או להורות על צירוף או החלפה של התובע הייצוגי או של בא-כוח מייצג - והכול כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר.
לפיכך, חשיבות השאלה מי מגיש התביעה הראשון לכאורה לא ברורה, במיוחד אם מאחדים תביעות. לא תמיד התביעה שהוגשה מוקדם יותר היא זו שתזכה לעדיפות על-ידי בית המשפט. ואולם, להיות ראשון תמיד מסייע - עורכי הדין מייחסים חשיבות רבה למירוץ ההגשה, ולא בכדי הם מתייצבים בבית המשפט מוקדם בבוקר, טרם פתיחת המזכירות, לצורך ההגשה.
מעמדו של התובע הייצוגי הראשון חזק יותר. ככלל - התובע הראשון ייהנה מהגמול הגבוה יותר שיפסוק בית המשפט, ועורכי דינו ייהנו משכר-הטרחה הגבוה יותר. זאת, במקרה שהתביעה תתקבל או שתושג פשרה.
איבד את הבכורה
וכך, על רקע הרצון להיות מגיש התביעה הראשון, התייצבו שלשום בשעות הבוקר המוקדמות - הרבה לפני פתיחת מזכירות בית המשפט - מספר עורכי דין ממשרדים מוכרים בתחום הייצוגיות והמתינו מול דלתות המזכירות לפתיחתן.
עורכי הדין היו מנומסים - היה ברור להם שהראשון שהגיע, קצת לפני 7:00 בבוקר, הוא הראשון שייכנס להגיש את התביעה, והשני ייכנס אחריו, וכן הלאה. הם גם לקחו מספרים ממכונת המספרים שנועדה להסדיר את סדר הכניסה. כך, לכאורה, לא היו אמורות להתעורר בעיות בשאלה מי מגיש את התביעה ראשון.
ב-8:30 נפתחו דלתות המזכירות, ועורך הדין הראשון שהגיע נכנס כדי להגיש את תביעתו, ונהנה מתחושת ניצחון. ואולם, כשהתייצב מול המזכירה שהכניסה את פרטי התביעה למחשב, הוא גילה לתדהמתו כי דקות קודם לכן כבר הוגשה ונרשמה במערכת תביעה ייצוגית באותו עניין, וזאת לפני שהמזכירות נפתחה בכלל.
כיצד קרה שמישהו הקדים את מי שהקדים את כולם? הזוכה המאושר ברישום תביעתו ראשון היה עו"ד עידן איידן, מעורכי הדין המובילים והבולטים בתחום התביעות הייצוגית. הוא התייצב בעצמו במזכירות בשעות הבוקר המוקדמות, ותביעתו הוכנסה למערכת המחשב כבר ב-8:20.
עו"ד אלרן שפירא, שהיה אמור להיות המגיש הראשון - שהגיש תביעה ייצוגית במשותף עם עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש, גם הם מעורכי הדין הבולטים בתחום הייצוגיות - לא נותר אדיש. העוברים ושבים מחוץ למזכירות יכלו לשמוע מבעד לדלתות את צעקותיו על המזכירות ואת תסכולו מכך שפעל לפי הכללים - ובכל זאת "הפסיד" את הבכורה.
כיצד זה קרה? עו"ד מנור, שהגיש את התביעה הייצוגית נגד אסם עם עו"ד שפירא, תיאר את העובדות בפני "גלובס". לדבריו, עו"ד שפירא התייצב מחוץ למזכירות כבר ב-7:00 בבוקר, והמתין לכניסת המזכירות ולפתיחת הדלתות. הוא לא חשב לרגע לשאול את המזכירות שעברו על פניו בדרכן לחדר אם יוכל להיכנס לפני הזמן ולהגיש את תביעתו.
ואולם, מישהו אחר כן חשב - עו"ד איידן, שהגיע ב-7:45. איידן נכנס, ראה את עו"ד שפירא ונעלם לזמן קצר לחדר אחר. לאחר זמן מה, הוא שב, מלווה באחת המזכירות, ונכנס עמה לחדר המזכירות, כשהיא סוגרת אחריו את הדלת. בעודם נכנסים מבעד לדלת, סינן לעברם עו"ד שפירא: "אני ראשון".
זמן קצר לאחר מכן, בשעה 8:20 לערך, יצא עו"ד איידן מהמזכירות ונטל מספר ממכונת המספרים המסדירה את התור. לאחר 10 דקות נפתחו רשמית דלתות המזכירות לקבלת קהל, ועו"ד שפירא היה הראשון להיכנס בהן. אז התברר לו כי עו"ד איידן, בסיוע המזכירה שליוותה אותו אל תוך החדר, כבר הגיש את תביעתו, וזו נקלטה במערכת "נט המשפט" כתובענה הייצוגית הראשונה שהוגשה בעניין אסם.
שפירא לא קיבל זאת בשוויון-נפש. הוא הרים את קולו על המזכירות שאפשרו את העניין, עד שמנהלת המזכירות (אורלי) הגיעה וביררה את הפרטים. נאמר לה כי אותה מזכירה שהגיעה עם עו"ד איידן מסרה למזכירות האחרות שהתקבל אישור מהמזכירה הראשית של בית המשפט, ריקי, להגיש את התביעה לפני 8:30. עוד נאמר לה כי המזכירה מסרה שעו"ד איידן טען שיש עניין של חיסיון ודחיפות מיוחדת בהגשת התביעה. "עו"ד איידן אמר למזכירה שזה דחוף וחסוי וצריך להגיש מהר, והיא האמינה לו. בכך קיבל כמה דקות קדימות", טוען גורם מבית המשפט.
מנהל המזכירות החליטה לברר את הסוגיה - היא דיברה עם המזכירה שליוותה את עו"ד איידן, שוחחה עם המזכירה הראשית, שהבהירה כי היא לא אישרה הגשה מוקדמת, ובסוף הבירור עלה כי לא הייתה כל הצדקה להענקת קדימות לאיידן.
בשלב זה נרשמה בתיק של עו"ד שפירא הערה, לפיה למרות שעו"ד איידן נרשם כמגיש ראשון, ההגשה הראשונה היא של עו"ד שפירא. ואולם, עו"ד שפירא לא ויתר ופנה למזכירת הראשית בבקשה לתקן את הרישום באופן ברור, כך שהשעה הנקובה בבקשות תשקף את קדימות הבקשות. ואכן, הרישום תוקן, כך שתביעתם של עורכי הדין שפירא ומנור נרשמה כראשונה "'נט המשפט".
"תחרות לא הוגנת"
לשאלה מדוע חשוב להיות הראשון התובע הייצוגי הראשון בנושא מסוים, יש תשובה אחת ברורה: הפוטנציאל לכסף. הרבה כסף. בעשור האחרון, מאז שחוקק ב-2006 חוק תובענות ייצוגיות במטרה לעודד סוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים, לעמוד על זכויותיהם מול הגופים הגדולים במשק - הושבו לציבור מיליארדי שקלים בזכות ניהול תביעות ייצוגיות. ב-15 התביעות הייצוגיות הגדולות ביותר בעשור האחרון הושבו לציבור מעל 1.325 מיליארד שקל - ממוצע השבה של 88.5 מיליון שקל לתיק.
ואולם, המרוויח הגדול באמת בתביעות הללו, במקרים רבים לא היה "הציבור" אלא עורכי הדין בתחום, שזוכים לשכר-טרחה שמן, לעתים של מיליוני שקלים, וכן התובע הייצוגי שמקבל גמול גבוה יותר משאר חברי הקבוצה הנפגעת, אותם הוא מייצג.
כך, שכר-הטרחה שחולק לעורכי הדין שייצגו ב-15 התביעות הייצוגיות הגדולות של העשור האחרון עמד על 67.5 מיליון שקל - כלומר, עורכי הדין גרפו לכיסם כ-5% מהסכום שנפסק. עורכי הדין הללו מייצגים את התובעים הייצוגיים - ומי הם? אלה שהגישו ראשונים את תביעתם לבית המשפט.
גם עו"ד איידן מכיר בחשיבות של להגיש ראשון תביעה ייצוגית, ול"גלובס" נודע כי אין זו הפעם הראשונה שעולות נגדו טענות שהוא מנסה לכופף את הכללים כדי לנצח במירוץ ההגשה. טענה כזו עלתה נגדו במסגרת הגשת התביעה הייצוגית נגד פולקסוואגן וצ'מפיון מוטורס בפרשת זיופי נתוני הפליטה של מכוניות פולקסוואגן בספטמבר אשתקד. אז הגישה קבוצת עורכי דין הודעה לבית המשפט, במסגרתה טענו כי עו"ד איידן הגיש תביעה ייצוגית באמצעות מערכת "נט המשפט", באמצעות סיווגה כתביעה נגזרת ולא ייצוגית, וזאת כדי לעקוף את האיסור להגיש תביעות ייצוגיות באמצעות המחשב ו"נט המשפט".
בהמשך, נטען, ביקש עו"ד איידן לתקן את סיווג התביעה כנגזרת לייצוגית, בטענה שמדובר בטעות טכנית. כך, נטען, הקדים איידן את כל שאר עורכי הדין במירוץ הגשת התביעה.
"מדובר חד-משמעית בעורך דין שעשה מעשה פסול מאין כמוהו, ולמעשה הגיש במירמה בקשה לאישור ייצוגית בלבוש בקשה לאישור נגזרת", נכתב בבקשה שהוגשה לבית המשפט לפסילת תביעתו של עו"ד איידן. "האם תובע כזה, ששותף במירמה - ראוי לייצג? לא. האם עורך דין כזה שפעל במירמה מכוונת ראוי לייצג מבקשי אישור של תביעה ייצוגית? ברור שלא".
על הבקשה חתומים מספר עורכי דין שהגישו אף הם תביעות ייצוגיות נגד פולקסוואגן באותו עניין: עורכי הדין יצחק אבירם, שחר בן-מאיר, ניזאר טנוס ועובדיה כהן.
"המשמעות של האמירה 'הראשון זוכה' היא שהתחרות צריכה להיות שוויונית והגונה", טענו עורכי הדין. "כמו בתחרות ריצה, כולם מתחילים מאותה נקודת התחלה - גם כאן, התחרות ביחס למי שהגיש את הבקשה ראשון צריכה להיות שווה... אין זה סביר כי מי שנוהג שלא בתום-לב ולמעשה מתחיל את התחרות שלא מנקודת ההתחלה של כולם, ייהנה מזכייתו זו, המבוססת על הטעיה וחוסר תום-לב והיעדר תחרות הוגנת - ובמקרה של עו"ד איידן - על מירמה".
בתגובה לפנייתם, זכו עורכי הדין למענה מהנהלת בתי המשפט, בה צוין כי ההנהלה תפעל לעדכון פנקס התובענות הייצוגיות, כך שישקף נאמנה את מצב הדברים.
הגשה בפגרה
במסגרת הטענות שהעלו עורכי הדין בפרשת צ'ימפיון מוטורס נגד עו"ד איידן, עלו גם טענות נגד עורכי דין נוספים, שכופפו מעט את הכללים על-מנת לקבל קדימות בהגשה. כך למשל, נטען, כי באותה פרשה הגישו שני עורכי דין אחרים את תביעותיהם במהלך פגרת בית המשפט - כשמזכירות בית המשפט פועלת במתכונת חירום בלבד, ואינה אמורה לקבל תביעות רגילות שאין בהן דחיפות מיוחדת.
"גם אם אפשר לסבור שמדובר במעשה קצת פחות חמור מזה של עו"ד איידן, עדיין מדובר במעשה חמור שאמור להוביל לפסילת בקשתם", נכתב בפניית עורכי הדין לבית המשפט. "לפי הוראות חוק תובענות ייצוגיות יש נפקות ומשמעות רבה לאיזו תביעה מוגשת ראשונה. כלומר, המחוקק עצמו ראה לנכון לקבוע כי (למעט במקרים המנויים בחוק) הראשון זוכה".
אחד מעורכי הדין המוכרים בתחום הייצוגיות אמר ל"גלובס" כי "בזמן האחרון יש תופעות מוזרות סביב מירוץ ההגשות. לא ברור איך עורכי דין מצליחים לשכנע את המזכירות לאפשר להם הגשת ייצוגית בפגרה, למשל, אבל אלה תופעות שרואים. זו לא הפעם הראשונה שנתקלתי בזה".
תגובות: "אנו עדים לשבירת כל הכלים בהגשת ייצוגיות"
עו"ד עידן איידן - שכלפיו נטען כי הוא פעל במירמה כדי לרשום תביעה ייצוגית ראשונה נגד עסקת אסם-נסטלה - הוא מעורכי הדין המובילים בהגשת ייצוגיות. מסקר שפורסם ב"גלובס" לאחרונה עלה כי בשנת 2015 מוקם עו"ד איידן במקום השני של עורכי הדין המרוויחים הגדולים מהגשת בקשות לאישור תביעות ייצוגיות. זאת, לאחר שגרף לכיסו, יחד עם עו"ד דוד תירוש, שכר-טרחה בסך כ-4.4 מיליון שקל במסגרת התביעה ייצוגית, שבה הם ייצגו בעלי מניות שתבעו את כלל תעשיות, בטענה כי החברה נמחקה מהבורסה במחיר שקיפח את הציבור. הצדדים הגיעו לפשרה, שבה הוסכם כי הציבור יזכה להשבה של 37 מיליון שקל.
בשמו של עו"ד איידן, מסר משרד איידן-תירוש ושות': "השאלה מי ינהל תביעה ייצוגית איננה מוכרעת בהתאם לשאלה 'מי רץ מהר יותר'. המחשבה שבית המשפט יחליט מי ינהל את התביעה על בסיס פער של דקות בהגשה היא הזויה ומופרכת על פניה. מדובר בעוללות שממילא נשענות על עובדות שגויות מן היסוד".
עו"ד עמית מנור, שהגיש את התביעה הייצוגית הראשונה נגד אסם, מסר בתגובה: "אני מבין שאין זו הפעם הראשונה שעו"ד איידן נוקט בטקטיקות פסולות על-מנת להשיג יתרון על פני עורכי דין אחרים. אני מקווה שבית המשפט יבהיר לעו"ד איידן שהתנהגותו פוסלת אותו מייצוג חברי הקבוצה בהליך הנוכחי".
עו"ד אלרן שפירא, שהגיש עם עו"ד מנור את התביעה, מסר: "עו"ד איידן הוא חבר שלי, ואת מה שיש לי להגיע על ההתנהלות שלו במקרה זה, אמרתי לו אישית".
עו"ד איציק אבירם, שהגיש את התביעה הייצוגית השלישית נגד אסם יחד עם עו"ד שחר בן-מאיר, מסר: "יש תחרות בתחום הייצוגיות, והיא רצויה ואפילו בונה. אבל בתקופה האחרונה אנחנו עדים לשבירת כל הכלים. כדי לתפוס מקום בתור, עורכי דין משתמשים במניפולציות אסורות ומנסים להערים על מזכירות בית המשפט. הנהלת בתי המשפט חייבת לתת את הדעת על עניינים אלה ולחדד את הכללים. מעבר לכך, ברור כי הגשה בצורה מניפולטיבית ובניגוד להוראות מעידה על תום-הלב של מגיש הבקשה ובא-כוחו. אני תקווה ששופטים הדנים בבקשות יהיו ערים לסיטואציות מביכות אלה וייתנו עליהם את הדעת".
