דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

בעקבות מיזוג אסם-נסטלה: גל של תביעות ייצוגיות נגד החברה

לטענת אחד התובעים, טעויות בהערכת השווי של אסם הפחיתו מיליארדי שקלים מערכה לצורך העסקה עם נסטלה

אסם לוגו / צילום: יחצ
אסם לוגו / צילום: יחצ

הודעתה של חברת אסם, חברת המזון השלישית בגודלה בישראל, ביום חמישי האחרון על אישור מיזוגה עם ענקית המזון העולמית נסטלה, הובילה לגל של תביעות ייצוגיות כנגד החברה. לא פחות מ-3 תביעות, ובקשות לאישורן כייצוגיות בהיקף של מאות מיליוני שקלים, הוגשו הבוקר (א') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בהפרש של מספר דקות בלבד בשעת ההגשה.

הראשונה, בקשתו של יאיר גולדשמיט, בעל מניות באסם, הוגשה באמצעות עורכי הדין עמית מנור ואלרן שפירא, בהיקף מוערך של 250 מיליון שקל, ובמסגרתה נטען כי טעויות מהותיות שנפלו בהערכת השווי של אסם הפחיתו מיליארדי שקלים מערכה של החברה לצורך העסקה.

לטענת גולדשמיט, בעסקת המכירה, כפי שאושרה על-ידי כלל הגורמים הרלבנטיים באסם וכפי שבוצעה, נפלו כשלים מהותיים, ובכך התאפשר לנסטלה לרכוש את מניות המיעוט באסם במחיר שאינו משקף את שווייה ההוגן של אסם ואת התועלת שתפיק נסטלה מהפיכתה של אסם לחברה פרטית בבעלותה המלאה.

על-פי הודעתה של אסם ונסטלה, המכירה תתבצע באמצעות מיזוג משולש הופכי, באמצעות הקמת חברה ייעודית למיזוג, במסגרתו תרכוש את מניות הציבור, המהוות כיום כ-36% מהון החברה, לפי מחיר מניה של 82.5 שקל, המשקף לאסם שווי של כ-9.1 מיליארד שקל.

"לא בכדי בחרה נסטלה להציע כי העסקה תתבצע בדרך של מיזוג משולש הופכי, על אף שדרך המלך בעסקה מסוג זה היא הצעת רכש מלאה", נכתב בתביעה, ונטען כי "ביצוע העסקה באופן זה שלל את יכולתם של בעלי מניות המיעוט לנהל משא-ומתן עם בעלת השליטה, וזאת מבלי שאיש מאנשי אסם - ובפרט חברי הוועדה המיוחדת שהוסמכו לבחון את העסקה ולאשרה - לא נתן את הדעת לכך".

בנסיבות אלה, נטען כי יש לראות בעסקה כ"הצעת רכש מלאה מוסווית", לקבוע כי לא התקיימו התנאים הקבועים בחוק לביצוע העסקה, ולהורות על הקפאת המניות שנרכשו ועל מתן סעד של הערכה.

עוד נטען, כאמור, כי הצעת נסטלה הסתמכה על הערכת שווי שדבקו בה פגמים מהותיים, ובין היתר היא בוצעה על-ידי גורם שאינו אובייקטיבי, הנוטה לטובת האינטרס של בעלת השליטה להקטין את שוויה של אסם.

בקשה ייצוגית נוספת באותו עניין, בהיקף של כ-200 מיליון שקל, הוגשה על-ידי חברת שירותי הייעוץ אברהם ברק, באמצעות עורכי הדין יצחק אבירם ושחר בן-מאיר, בטענה כי העסקה פסולה, אינה חוקית ואינה מותרת, היא בוצעה באופן לא חוקי, מניות הציבור שלא הסכים לרכישה נלקחות שלא כדין, והתמורה המשולמת לבעלי המניות של אסם בעסקה מקפחת את מחזיקי המניות מקרב הציבור ויוצרת העדפה ומקנה הטבה לטובת נסטלה בעלת השליטה באסם. 

לטענת אברהם ברק, "מדובר בעסקה פיקטיבית שאין בה כלום. מדובר בתרגיל משפטי אשר אמור היה להיפסל כבר ביום הראשון כשעלה על הפרק. מדובר בעסקה שהיא כמוצהר בה למראית-עין, והיא פעולה חסרת תום-לב ומעשה שהוא לא חוקי בעליל. מדובר בתרגיל ובמניפולציה מפורשת על החוק, שנעשים בשתיקה מוזרה של הבורסה ורשות ניירות ערך".

עוד נכתב בבקשה: "איך ייתכן שאיש באסם לא פתח פה ואמר שזה לא בסדר? איך ייתכן שכל מי שאמור לשמור על הציבור, דירקטורים חיצוניים ודירקטורים לא תלויים, לא קם ואמר שמדובר בפיקציה כנגד הציבור? איך ייתכן שכל שומרי הסף הלכו לישון?". 

תביעה ייצוגית שלישית הוגשה הבוקר על-ידי עו"ד עידן איידן, בשם בעל מניות של אסם (עצמון נ' אסם), בהיקף מוערך של 400 מיליון שקל.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות