נצרבת במאוזן ועל גחלים: השווארמה הנדירה בכפר שלא מפסיקה להאכיל

הכביש מתפתל במעלה ההר בין מטעים טרם לבלוב, מפלח את שמורת הטבע של נחל כזיב, ואנחנו בקצה העולם על קודקודו של הר. מימין היישוב המנומנם פסוטה ומשמאל נוף ממלא לב. "ברוכים הבאים לאבירים", מקדם את פנינו שלט צנוע שאינו מעיד מאום על האוצרות שבפנים.

● עם פסקול נוסטלגי: הבר הקטן בקיבוץ שמגיש המבורגר מבשר מקומי
● המבורגר מהמשובחים שבאו אל פינו: המסעדה הוותיקה חוזרת בגרסת דיינר
● גם אנחנו לא האמנו שב־22:00 יש כזה תור למאפייה באמצע עיר

אבירים הוא יישוב קהילתי בגליל המערבי, שנבנה סביב שלושה עקרונות: חלוציות, חיי קהילה והרבה טבע. "הרעיון היה לשמור על הטבע, להתאים את עצמנו אליו, ולא להפך", מסבירים לנו התושבים. הקהילה מונה כ־100 משפחות, שבחרו לחיות את חייהם באמצע שומקום, מה שיוצר דנ"א מיוחד, המורגש בשלווה הסטואית האופפת את היישוב.

מובן שלא כל הנוצץ זהב, וכמו רבים מיישובי הגליל המערבי אבירים לא פונה וספג מנה הגונה של טילים. התושבים ברובם לא נשברו ונותרו נטועים באדמתם, מתוך אמונה שכאן בנו את ביתם, לטוב ולרע.

10:00 | משהו לשתות: קפה וקוקטיילים בהכנה עצמית

יש ביישוב קהילה מחבקת ותחושה ממכרת. קחו לדוגמה את בית הקפה Dear Coffee, שבו מתחילים התושבים את הבוקר. "זר לא יבין זאת", מגחכים המקומיים ומובילים אותנו לקרון עם שלטים מצחיקים שמסבירים היכן מוחבא הקפה וכיצד להכין קוקטיילים. המקום פועל בשיטת האמון: לוקחים ומשלמים בקופה הקטנה. התושבים שותים שם כוס קפה מתחת לסככה, ואילו אורחי הצימרים, שפוקדים את היישוב בסופי השבוע, מוזמנים לקחת מהמקרר יין וגבינות עיזים משובחות מתוצרת אלטו הגלילית.
Dear Coffee

11:00 | משהו לעשות: רוקט חריף לצד כלניות סגולות

דור פינטל, חקלאי, מורה דרך ואיש חזון, מטפח את חלקת האדמה שלו, חרף הנבואות השחורות של אנשי אבירים הוותיקים, שהזהירו אותו שמאום לא יגדל באדמת טרשים גבוהה וסחופת רוח. ואף על פי נבואות הזעם תשעה דונם של חקלאות אורגנית בריאה צומחת כאן: חסה אייסברג, כרוב, חסה ליטל ירוקה ואדומה, שומר, כוסברה, רוקט, כרישה וקולורבי. ביניהם מבצבצות כלניות סגולות כמו סימני קריאה צבעוניים.

 קטיף בלגעת בשדה / צילום: דור פינטל

גם מה שקרה בשדה שלו באחד מימי המלחמה לא שבר אותו. "ב-7 באוקטובר 2024, כשחיזבאללה חגג שנה למלחמה במטח טילים חריג במיוחד, אני הייתי בשדות עם הבת שלי, מדשן, קוטף ועושה כל מה שחקלאי נורמלי אמור לעשות, "אבל כל השמים היו יירוטים וטילים, בשדה לא הייתה מיגונית, אז כל מה שיכולתי לעשות הוא לשכב על האדמה, צמוד לחסות, ולגונן בגופי על הילדה".

היום הוא שוב מעבד את האדמה בשקט ומחכה למבקרים באבירים. הוא עורך בשדה סיורים וקטיף משולבים בטעימה של פירות האדמה.
לגעת בשדה

13:00 | משהו לקנות: האוצר הצבעוני של חוגגי המידברן

בקצה היישוב שוכן מבנה של לול ישן שהוסב למרחב סדנאות של אמני אבירים: סטודיו לקרמיקה, שתי סדנאות נגרות וסטודיו אחד שהכניסה אליו היא כמו ביקור על הסט של משחקי הכס. בתוכו חבויות תחפושות עם מוטיבים המזכירים ממלכות ויקינגיות קדומות - פרוות, כובעים, נוצות וקרניים - שנראות לקוחות מסיפורי אגדות וסרטים.

 תחפושות אצל Dee Dee design / צילום: דניאל מוטולה

לחגיגה הזאת אחראית עדי (דידי) לגזיאל צ'ציק, אמנית שעסקה שנים בעיצוב תלבושות להפקות טלוויזיה. בשעות הפנאי תפרה תחפושות לחברים, והביקוש הלך וגדל עד שפתחה חנות בנחלת בנימין. כשהקימה משפחה שבה לאבירים והביאה איתה את הסטודיו, וכיום עם לקוחותיה נמנים מבוגרים שנוסעים לפסטיבל המידברן.

מהמבנה הסמוך בוקעים קולות נקישה עליזים. כאן אנחנו פוגשים את תם אטיאס, נגר ואמן עץ מוכשר שיוצר אפילו את כלי עבודתו בעצמו. הנגרות של תם היא לפי הזמנה, מעץ מלא, עם אהבה שמורגשת בכל חיתוך. אפשר כם להצטרף לסדנת נגרות בת שבוע.
Dee Dee design, תם אטיאס - מלאכת עץ

15:00 | משהו לאכול: חיוך שומני של שביעות־רצון

אוהבי השווארמה עורו, השכימו קום וסעו לתחנת דלק עלומה בחורפיש, שם מצפה לכם חוויה נוטפת שומן של גלילי כבש על שיפודים שנצרבים תחת גחלים במאוזן (ולא במאונך כמקובל). חובבי הז'אנר מכירים את הפלא מהסניף המקורי של BBQ Mirage בעוספיה. השמועה על השווארמה על גחלים בסניף החדש פשטה כאש לוחשת, ובימים אלה נראה מגרש החניה של תחנת הדלק כמו זה של אצטדיון בלומפילד.

בפנים המתינה לנו לאפה דקיקה, שחפנה פרוסות מענגות של עגל וכבש מתובלות בעדינות עם מעט סלטים וזרזיף טחינה, כדי חלילה לא להאפיל על טעמו המשובח של הבשר. לאחר גלגולה של הלאפה היא נצרבת שוב תחת הגחלים ומעלה חיוך שומני של שביעות־רצון כבר עם הביס הראשון.
BBQ Mirage, חורפיש