איילת שקד / צילום: איל יצהר
"כל עוד אני מכהנת כשרת המשפטים, לא תהיה הגבלת שכר של בכירים בחברות הציבוריות. אני לא אתן להפוך את ישראל לרפובליקת בננות, וכמי שאחראית על יישום חוק החברות, לא אאפשר לערוך שינויים נוספים בחוק החברות, מעבר לתיקון 20" - כך אמרה היום (ב') ל"גלובס" שרת המשפטים איילת שקד, בהצהרה ראשונה בעניין.
נזכיר כי רק ב-16 במארס אישרה ועדת הכספים של הכנסת בצעד דרמטי את המלצת שר האוצר, משה כחלון, להגביל את שכר הבכירים במערכת הפיננסית (בנקים וחברות ביטוח) לעלות של 2.5 מיליון שקל בשנה, כולל מענקים ובונוסים.
מיד לאחר האישור בוועדה קראו גורמים שונים, ובהם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה), להחיל את הגבלת השכר על כלל החברות הציבוריות במשק. גפני התפרץ לדלת פתוחה. משרד האוצר, בראשותו של המנכ"ל שי באב"ד, בחן בעבר את האפשרות להרחיב את הצעת החוק של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, השואפת להחיל את הגבלת שכר הבכירים בבנקים ובחברות הביטוח על כלל החברות הציבוריות.
בשיחה עם "גלובס" היום הוסיפה שקד ואמרה כי תיקון 20 לחוק החברות, שנכנס לתוקף ב-2012 במטרה לשנות את כללי המשחק בכל הקשור לקביעת שכר הבכירים בחברות הציבוריות, הוא מספק, ואין צורך לערוך שינויי חקיקה נוספים בתחום.
"תיקון 20 לחוק החברות הוא גם ככה יוצא דופן ביחס למה שקורה בעולם. הוא מחייב את החברות בחשיבה לטווח ארוך בנוגע לתגמול לבכירים וקובע כי התגמול יהיה תלוי בביצועים שלהם. התיקון צריך לעבוד, ומבחינתי לא יהיה עוד שום שינוי בנושא כל עוד אני שרת משפטים. אם חבר כנסת ינסה ליזום שינוי בתחום, אני אעצור אותו", אמרה שקד.
תיקון 20, כזכור, נחקק ב-2012 בעקבות ביקורת ציבורית על שכר הבכירים וכלל 3 שינויים מרכזיים בחוק: חיוב חברה בהקמת ועדת דירקטוריון בהרכב שיבטיח את עצמאותה שתדון בכל ענייני התגמול; קביעת מדיניות תגמול לכל חברה בתוך ראייה ארוכת-טווח הקושרת בין ביצועי נושא המשרה לבין שכרו; וכן התוויית הליך אישור ועדת התגמול והליך אישור העסקאות הפרטניות עם נושאי משרה באופן שמחייב להביא בחשבון את בעלי מניות המיעוט, בעיקר הציבור, טרם קבלת החלטה.
- לאור עמדתך, מה דעתך על ההחלטה להגביל את שכר הבכירים במערכת הפיננסית?
"אני חושבת שהחוק שאושר בסופו של דבר על-ידי ועדת הכספים של הכנסת הוא קיצוני מדי, ונכון היה לעשות בו שינויים ולהיצמד לגרסה הממשלתית".