ב-6 השנים האחרונות מתכתשים שני יועצי התקשורת המוכרים, מוטי מורל ורונן צור, בקרב משפטי מבעבע, רווי יצרים וטענות הדדיות, על רקע פירוק השותפות ביניהם ב-2010. בחודש שעבר הגיע הקרב לנקודת רתיחה, כאשר איש התקשורת רונן צור הגיש לבית המשפט המחוזי מרכז בקשה לביטול של פסק בורר שניתן לחובתו במסגרת הסכסוך. פסק הבורר חייב אותו לשלם לשותפו לשעבר מוטי מורל יותר מ-5 מיליון שקל.
כעת, בתפנית חדה בעלילה, הגיעו השניים להסכמות שלפיהן הסכום שישלם צור למורל יופחת משמעותית, והשניים אף יחזרו לשתף פעולה.
ל"גלובס" נודע כי בימים האחרונים הגיעו צור ומורל להסכמה, שלפיה יופחת הסכום שצור ישלם למורל לכ-3 מיליון שקל, בתוספת מע"מ. עוד הוסכם כי צור ימכור למורל את החזקותיו, בשיעור 26%, בחברה המשותפת שניהלו (מורל-צור תקשורת 2007), בתמורה ל-150 אלף שקל. "הליך הגירושים" הזה יוביל, על-פי ההסכמות, לסיום כל המחלוקות המשפטיות בין השניים.
ההסכם בין השניים משקף "הנחה" של כ-2 מיליון שקל שקיבל צור ממורל, אולם "הדרמה" האמיתית אינה טמונה בהפחתת סכום הפיצוי למורל, אלא בהסכמות הנוספות שאליהן הגיעו הצדדים הניצים: בנפרד לכאורה מההסכמות שאליהן הגיעו "להתגרש" (לסיים את המחלוקות המשפטיות ביניהם), הגיעו מורל וצור להסכמה על עמידתם בשנית יחד תחת החופה, לכאורה. השניים מסכימים לשתף פעולה בעתיד, בדרך של הפניית לקוחות זה לזה, וכן בתשלום אחוזים משכר-הטרחה שיקבלו מאותם לקוחות שיועברו ביניהם, ובין היתר הסכימו להעביר ביניהם קמפיינים פוליטיים, וכן על תשלום אחוזים בקשר ללקוחות מ"המחנה הציוני" ועל הענקת שירותי ייעוץ.
כך הסכימו השניים כי ככל שמורל יפנה לצור לקוחות כלשהם, אשר ישכרו את שירותיו בעקבות ההפניה, ישלם צור למורל עמלה בשיעור שליש משכר-הטרחה שיתקבל מאותם לקוחות. עוד הוסכם כי אם לקוח פוליטי יפנה לצור לקבלת שירותי קמפיין בחירות, פריימריז או בחירות מקומיות, יציע צור לאותו לקוח לבחון את האפשרות להתקשר עם מורל.
מורל וצור הסכימו עוד כי אם גורם מ"המחנה הציוני", או מי מטעם המפלגה, יפנה לשכור את שירותיו של צור במהלך שנת 2016, ישלם צור למורל 17.5% עמלה מתוך התקבולים שיתקבלו מ"המחנה הציוני".
עוד הסכימו השניים כי צור יעניק למורל שירותי ייעוץ תקשורתי למשך חצי שנה, בנושאים הקשורים אליו אישית.
עם זאת, "החתונה המחודשת" לא מעידה בהכרח על התחממות היחסים בין השניים. ההסכמות שאליהן הגיעו צור ומורל צריכות להיבחן על רקע הדרמה האופפת את מורל בשבועות האחרונים, סביב פרשת "קמפיין הנאנסות".
"קמפיין הנאנסות" להשחרת עו"ד
בראשית החודש קבע בית המשפט העליון כי מורל הגה קמפיין להשחרת עו"ד אורי דניאל, כאנס, במסגרת תוכנית שכונתה "קמפיין הנאנסות".
כפי שעולה מהכרעתו של בית המשפט העליון, מדובר במקרה נדיר ומסוכן, שבו פעלה קבוצה של מתלוננות יחדיו, בשיתוף-פעולה של עורכי דין ויועץ תקשורת בכיר, כדי ליצור עלילת-דם נגד עו"ד אורי דניאל ולצבוע אותו כ"אנס סדרתי".
סיפורה של "תוכנית הנאנסות" והדרך שבה נרקמה נחשף לראשונה באוקטובר אשתקד ב"גלובס". בתמצית, מדובר בקבוצת נשים, שרובן היו חברות ב"קבוצה ללימוד פילוסופיה" כהגדרתן (כת כהגדרת רבים), שעו"ד דניאל היה חלק ממנה, אך העז להסתכסך עם מנהיגתה - "הגורו". לאחר מכן רקחו 3 חברות הכת תוכנית להעליל לכאורה על דניאל שהוא אנס אותן, והצליחו לשכנע מתלוננת רביעית, מכרה של דניאל, להגיש אף היא תלונה נגדו.
ולענייננו, הפרק המרתק ביותר בסיפור הזה היה הפנייה למשרדו של איש התקשורת מוטי מורל, כדי שזה יכין תוכנית מסודרת "להוציא לאור" את הטענות נגד עו"ד דניאל. כפי שהתברר מאוחר יותר, מורל הוא לא יועץ התקשורת היחיד שאליו פנו המתלוננות. הן פנו למספר יועצי תקשורת, שמצאו שאינם מסוגלים להעניק לקבוצת המתלוננות את "השירות" המבוקש, ודחו אותן - עד שהגיעו למורל, שקיבל אותן בזרועות פתוחות.
בשבועות האחרונים מעיבה העננה הזאת מעל ראשו של מורל, ועל הרקע הזה, "לפתע פתאום", מסכים מורל להעביר לקוחות למשרדו של צור, ולקבל בתמורה עמלה ואחוזים.
השאלה המתבקשת היא: אם עומדות בפני מורל שתי אופציות - להפסיד קמפיין פוליטי עקב העננה של "קמפיין הנאנסות" המרחפת מעליו (כי איזה פוליטיקאי ירצה להיות מזוהה עם יועץ התקשורת שעמד בראש הקמפיין המושמץ הזה; או להעביר את הלקוח לצור ולקבל אחוזים משכר-הטרחה - מה הוא יעדיף?
רונן צור מסר בתגובה: "אני מנוע מלהגיב". מוטי מורל מסר בתגובה: "מתנהלים משאים-ומתנים, ויותר מזה אני לא מגיב על שום דבר".
סאגת צור-מורל: השותפות פורקה. צור חויב ב-5 מיליון שקל
עד לאחרונה קשה היה לדמיין את רונן צור ומוטי מורל משתפים פעולה - גם אם מדובר בשיתוף-פעולה צונן - נוכח הסכסוך שניצת ביניהם עם פירוק השותפות ביניהם.
צור ומורל נחשבים ליועצי תקשורת אגרסיביים ביותר, מן הסוג שנדרש לקרבות תקשורתיים "ללא כפפות".
צור החל את דרכו כאיש תקשורת ב-2004, במשרדו של מורל הוותיק ממנו, ולאור הצלחתו בתפקידו, ביקש וגם קיבל ממורל שותפות במשרד ב-2007. בהתאם להסכם בין הצדדים, צור קיבל שותפות בשיעור של 26%, לעומת 74% שהחזיק מורל.
לתחושתו של צור בשנים הבאות, חלקו בשותפות לא שיקף היטב את התרומה של כל אחד מהצדדים לעבודה וליצירת רווחי החברה המשותפת. לטענת צור, השותף הבכיר מורל לא נענה לדרישותיו לפרק את השותפות ביניהם במשך תקופה ארוכה.
יום אחד ב-2010 עשה צור מעשה: הוא נטל חלק מהלקוחות, העמיס חלק מהציוד המשרדי, רתם אליו את העובדים - ולמעשה "משך" את העסק, או חלק גדול מהעסק, מתחת לרגליו של מורל.
המעשה הזה של צור הצית סכסוך משפטי ממושך, שהתגלגל לפתחי הליך הבוררות. הבורר הראשון שדן בסכסוך, השופט המחוזי בדימוס ורדי זיילר המנוח, קבע כי הצדדים מסרו גרסאות עובדתיות מעורפלות בהליך וטענו טענות משפטיות בלתי ברורות, שלא אפשרו לו להכריע בסכסוך כראוי.
הבורר תיאר כאוס חשבונאי שהתנהל במשרדם של היועצים היריבים, על רקע "משיכות החבל" ההדדיות. בשל אותה "הפקרות חשבונאית", כלשונו של זיילר, הוא קבע הבורר פתרון כלכלי, שלשיטתו היה הרע במיעוטו. השופט בדימוס זיילר הורה לבדוק כמה הכנסות וכמה הוצאות נשא או קיבל כל צד, וכמה היה צריך לקבל או לשאת - כדי ליצור קיזוז המשקף את שיעור השותפות של צור (26%) ושל מורל (74%), בתקופת השותפות.
זיילר הלך לעולמו כמה ימים לאחר שנתן פסק בוררות חלקי בסכסוך בין השותפים. בהמשך ניסו הצדדים לשווא להגיע לכדי פשרה. בהמשך הגישו הצדדים בקשות שונות לבתי המשפט בנוגע לעתיד התיק, עד שהתיק התגלגל עד לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון הורה כי ימונה בורר חדש, שימשיך את הבוררות מהנקודה שבה הפסיק זיילר.
הבורר השני, רו"ח משה רומנו, נקט חישוב שונה מזה שהתווה זיילר - רומנו העריך את שווי תיקי הלקוחות המשותפים באמצעות שיטת היוון תזרים מזומנים (DCF), תוך שימוש במכפיל של 5.5 לקביעת שווי החברה המשותפת. על הבסיס הזה, ועל בסיס וקביעת תשלום שנועד לאזן את שיעור השותפות בחזרה ליחס של 26%-74%, נתן רומנו פסק בורר שחייב את צור בתשלום של יותר מ-5 מיליון שקל (כולל ריבית והצמדה) למורל.
כאמור, בחודש שעבר הגיש צור לבית המשפט בקשה לביטול פסק הבורר, בטענה כי הבורר, רו"ח רומנו, חרג מסמכותו כשנקט דרך חישוב שונה מזו שהתווה הבורר הקודם בתיק, השופט בדימוס זיילר המנוח.
אולם, כפי שנודע ל"גלובס", עוד לפני שנדונה בקשתו של צור בבית המשפט, הגיעו הצדדים - צור ומורל - להסכמות על סיום הסכסוך ביניהם ואף על שיתוף-פעולה בעניינים שונים.