מחקר רפואי / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
ההשקעה של חברות התרופות במימון מחקרים רפואיים שמובילים רופאי בתי החולים בישראל ממשיכה לגדול באופן עקבי. על פי דוח של משרד הבריאות, המתפרסם כאן לראשונה, חברות התרופות השקיעו בשנת 2015 סכום כולל של כ-557 מיליון שקל במחקרים רפואיים שהתנהלו בבתי החולים הממשלתיים ובבתי החולים של שירותי בריאות כללית. לשם השוואה, המימון של חברות התרופות עמד בשנת 2014 על כ-468 מיליון שקל, ואילו בשנת 2012 עמד על כ-366 מיליון שקל. הנתונים אינם כוללים מימון שניתן לבתי חולים המוחזקים בידי עמותות כמו הדסה, שערי צדק, מעייני הישועה ועוד.
על פי הדוח, שחובר על ידי הוועדה להתקשרויות עם חברות מסחריות בראשות עוזי קרן, מזכיר ועדת ההתקשרויות במשרד הבריאות, מספר הבקשות להתקשרות בין קרנות המחקר של בתי החולים לחברות התרופות עמד בשנת 2015 על 1,671, זאת לעומת 1,521 בקשות בשנת 2012. למרבה הפלא, כששאלנו כמה בקשות נדחו על ידי הוועדה, השיבו במשרד הבריאות: "כל הבקשות אושרו". זאת, צריך לומר, כאשר הוועדה התכנסה לא פחות מ-23 פעמים בשנת 2015. במשרד מסבירים כי הוועדה דורשת לעתים מקרן המחקרים של בית החולים הסברים נוספים או תיקונים במבנה העלויות (כמו הגבלת מרכיב הטיסות לכדי 10% לכל היותר), אבל לא היו מקרים שהצדיקו פסילה גורפת. ניגוד עניינים כמו קשר עסקי בין הרופא החוקר לחברת התרופות? את זה אמורה לבדוק קרן המחקרים של בית החולים, טוענים במשרד - לא ועדת ההתקשרויות.
בעיה אחרת שעולה מן הדוח היא חוסר היכולת לקשור בין הגוף המממן לגוף שמקבל את המימון ומבצע את המחקר. הדוח מפרט כמה השקיעה במצטבר כל חברת תרופות במחקר רפואי, בלי לציין מי הם בתי החולים והרופאים שזכו למימון ולאיזו מטרה בדיוק (ראו פרשנות).
מהדוח עולה כי המימון הגבוה ביותר למחקרים רפואיים ניתן לבית החולים הממשלתי רמב"ם בחיפה, והוא עמד על כ-95 מיליון שקל באמצעות 209 התקשרויות שונות. כדי לסבר את האוזן, בשנת 2014 השקיעו חברות התרופות במחקרים של רופאי רמב"ם כ-68 מיליון שקל, ובשנת 2012 "רק" כ-38 מיליון שקל. בית החולים בילינסון של שירותי בריאות כללית ניצב במקום השני עם השקעה של כ-89 מיליון שקל מצד חברות התרופות, ב-250 מחקרים בשנת 2015. ביה"ח שיבא (תל השומר) הממשלתי במקום השלישי עם מימון של כ-69 מיליון שקל, מיד אחריו איכילוב עם כ-67 מיליון שקל, וסוגר את החמישייה הראשונה ביה"ח מאיר של הכללית עם מימון של כ-39 מיליון שקל. בתי חולים קטנים כמו זיו בצפת, הלל יפה בחדרה, פוריה שליד טבריה או השרון בפתח תקווה, הסתפקו במימון הנמוך מעשרת אלפים שקל בשנת 2015.
"למחקרים בארץ יש תוצאות טובות"
שיאנית ההשקעות במחקרים רפואיים מקרב חברות התרופות היא MSD, שמימנה 76 מחקרים בשנת 2015 בעלות כוללת של כ-40 מיליון שקל. מדובר בגידול דרמטי אך עקבי ביחס לשנים קודמות: כ-25 מיליון שקל בשנת 2014 וכ-14 מיליון שקל בלבד בשנת 2012.
"חברות התרופות השכילו להבין שלמחקרים בארץ יש תוצאות טובות", מסביר ל"גלובס" עוזי קרן. "היו שנים שהחברות ברחו למזרח אירופה, שם היה להן קל לאסוף חולים ולשלם פחות, אבל הן חזרו אלינו אחרי שהבינו כי תוצאות המחקרים בישראל אותנטיות ושאפשר להסתמך עליהן", הוא מוסיף.
מיד אחרי MSD ניצבת חברת התרופות באייר שמימנה 77 מחקרים בשנת 2015 בסך כולל של כ-37 מיליון שקל. במקום השלישי ניצבת חברת אסטרהזניקה שהשקיעה כ-36 מיליון שקל ב-78 מחקרים. במקום הרביעי נוברטיס עם השקעה של כ-33 מיליון שקל ב-91 מחקרים, ובמקום החמישי פייזר עם השקעה של כ-31 מיליון שקל ב-71 מחקרים. אל המקום העשירי ברשימה הגיעה חברת אלי לילי עם השקעה של כ-15 מיליון שקל ב-32 מחקרים. ענקית התרופות הישראלית טבע השקיעה בשנת 2015 סכום צנוע של כ-4.6 מיליון שקל בלבד, ב-25 מחקרים.
מי שחושש במידה סבירה של צדק מהתלות של עולם המחקר והרפואה בחברות התרופות, יתאכזב ודאי לגלות כי גופים שאינם מסחריים נעדרים כמעט לחלוטין מהרשימה הזאת, ודאי בכל הקשור למימון משמעותי. כך למשל, האגודה למלחמה בסרטן, שמופיעה השנה לראשונה ברשימת ההתקשרויות עם בתי החולים, השקיעה לפי הדוח סכום צנוע של כ-58 אלף שקל במחקר אחד בלבד. הקרן למחקר ותכנון מדיניות בריאות השקיעה כ-130 אלף שקל במחקר אחד לעומת 576 אלף שקל שהשקיעה בשנת 2014. קרן פרקינסון השקיעה כ-48 אלף שקל במחקר אחד לעומת 108 אלף שקל בשנת 2014, ואילו "הקבוצה לחקר דכאון עמיד", למשל, השקיעה 6,500 שקל בלבד במחקר אחד.
המדען הראשי של משרד הבריאות, שלא מימן מחקרים בשנים קודמות על פי הדוח, השקיע בשנת 2015 כ-450 אלף שקל בשני מחקרים. בגלל היעדר השקיפות לא ברור למי ועל מה, אבל מהדוח עולה כי קרן המחקרים של איגוד חברות הביטוח השקיעה בשנת 2015 סכום של 848 אלף שקל במחקר בודד. גם חברת שטראוס, שלא עוסקת כידוע ברפואה, מימנה מחקר אחד - אבל בסכום צנוע מאוד של 17 אלף שקל.
השיאנית: רופאה מבי"ח מאיר
את המימון הגבוה ביותר, על פי הדוח, קיבלה ד"ר מיה גוטפריד, מנהלת המכון האונקולוגי בבית החולים מאיר של שירותי בריאות כללית. ד"ר גוטפריד, מומחית לטיפול בסרטן הריאה, קיבלה מחברות התרופות 13.9 מיליון שקל עבור 15 מחקרים שונים שהובילה בשנת 2015.
לשם השוואה, בשנת 2014 עמד המימון שקיבלה על 1.7 מיליון שקל בלבד עבור 6 מחקרים. גם במקום השני ניצבת מומחית לסרטן הריאה, ד"ר מירה וולנר מבית החולים רמב"ם, עם מימון בסך 12.1 מיליון שקל עבור 9 מחקרים שהובילה. במקום השלישי ניצבת ד"ר הילה מגן-נתיב, מנהלת מרפאה למיאלומה נפוצה במערך ההמטולוגי של ביה"ח בילינסון, עם מימון בסך 10.3 מיליון שקל עבור 7 מחקרים.
הכוכבים הגדולים שמוכרים יותר לציבור, בעיקר בתפקידי הכירורגיה, נמצאים במעמקי הרשימה ובסופה, עם מימון נמוך עבור מעט מאוד מחקרים. כך למשל, מנהל יחידת הצנתורים בביה"ח שיבא, פרופ' ויקטור גויטע, זכה למימון צנוע של כ-11 אלף שקל למחקר בודד. ב-2014, לעומת זאת, זכה למימון של 835 אלף שקל עבור 3 מחקרים שהוביל. פרופ' צביקה רם, מנהל המערך הנוירו-כירורגי באיכילוב, זכה למימון של 196 אלף שקל עבור שני מחקרים שהוביל. פרופ' יריב יוגב, כוכב הסדרה "בייבי בום" שעבר מבילינסון לניהול מחלקת היולדות באיכילוב, זכה למימון של 656 אלף שקל עבור 6 מחקרים שהוביל.
חברות התרופות: להפחית רגולציה
עידית צ'רנוביץ, מנכ"ל פארמה ישראל, הארגון שמייצג את חברות תרופות המקור שפועלות בישראל, סבורה כי משרד הבריאות צריך דווקא להפחית את הרגולציה על המחקרים הקליניים. לדבריה, "ההשקעות הנרחבות והמתמשכות של חברות הפארמה הרב-לאומיות במחקר ופיתוח תרמו רבות למינופה של ישראל כמוקד בינלאומי אטרקטיבי של חדשנות ואיכות בתחום הרפואה ומדעי החיים. ואולם, בישראל ניכרת סטגנציה בכמות המחקרים הקליניים הנערכים מדי שנה. זאת, בשל ריבוי חסמים רגולטוריים המקשים על קיום המחקרים הנ"ל בישראל. מחקרים מבוטלים לשווא, מעוכבים או מוסטים למדינות מתחרות.
"אנו מצויים בעידן מאתגר בו קצב ההתפתחויות הטכנולוגיות הרפואיות הוא דרמטי, ולכן מחייב שינוי תפיסה והערכות מתאימה של מדינות ורשויות בריאות בין השאר בכל הקשור למחקרים הקליניים... אנו סבורים כי אפשר גם אפשר להגדיל, שלא לומר להכפיל, את היקף הפעילות של המחקרים הקליניים בישראל".
