בימים האחרונים סופגת הממונה החדשה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, ביקורת חריפה על רקע השימוע הציבורי שפרסמה לשינויה או ביטולה של מדיניות "המחיר המופרז", בין היתר בטענה כי המהלך מהווה הפרה של הסכם ניגוד העניינים עליו היא חתומה וחתירה תחת ההחלטה של בית המשפט בתביעה הייצוגית נגד תנובה, לפיה גביית מחיר מופרז על קוטג' מהווה עילת תביעה נגד מונופולים.
על-פי הסדר ניגוד העניינים שלה, בין היתר מנועה עו"ד הלפרין מלטפל בעניינים המשפיעים על חברת תנובה, מאחר שייצגה את החברה עד לאחרונה בכובעה כעורכת דין בשוק הפרטי.
כעת מסתבר כי טרם עסקה בנושא, הלפרין הצטיידה בחוות-דעת משפטית מבכירי משרד המשפטים המאשרת לה לעסוק בנושא.
על-פי מדיניות "המחיר המופרז" שפורסמה לפני כשנתיים, רשות ההגבלים העסקיים רשאית להטיל עיצומים כספיים על מונופול שגבה מחיר מופרז, וזה יהיה חשוף גם לתביעות מצד כל מי שניזוק מהמחיר המופרז, לרבות תביעות ייצוגיות.
השבוע (ב'), כאמור, פרסמה הרשות מסמך גילוי דעת חדש המעמיד לשימוע ציבורי מדיניות זו, לאחר שלעמדתה יישום המדיניות נתקל בקשיים, והתעוררו בעיות בשוק סביב המדיניות האמורה. על רקע פרסום השימוע, ספגה הלפרין כאמור ביקורת חריפה בימים האחרונים, ואף נעשתה פנייה ליועץ המשפטי לממשלה כנגדה בשל כך. ואולם, כעת מתברר כי הטיפול בנושא נערך לאחר אישור משרד המשפטים לכך.
לפני כחודש וחצי נערך דיון במשרד המשפטים, ובו נדון החשש לניגוד עניינים של הלפרין במסגרת הבחינה מחדש של מדיניות הרשות בסוגיית גביית מחיר מופרז,לפני שהתקבלה ההחלטה הרשמית בנושא. בדיון נכחו נציגי משרד המשפטים - עו"ד דני חורין, ממונה בכיר במחלקת ייעוץ וחקיקה, עו"ד לירון נעים ממחלקת ייעוץ וחקיקה (כלכלי פיסקלי) ועו"ד ערן עסיס ממחלקת ייעוץ וחקיקה; ונציגי רשות ההגבלים - עו"ד מיכל הלפריו, אורי שוורץ, היועץ המשפטי לרשות ההגבלים העסקיים, ד"ר אסף אילת, הכלכלן הראשי ברשות, ונועה צבי אוליבר, העוזרת לממונה על הגבלים עסקיים.
בסיכום הדיון קבעו נציגי משרד המשפטים כי "אין מניעה שהממונה תטפל בנושא זה ("המחיר המופרז", א' ל"ו), ובלבד שההחלטות לא תתקבלנה על-ידי הממונה באופן בלעדי, אלא בדיון משותף עם גורמי המקצוע ברשות".
הנימוק שניתן לכך הוא כי "בפרספקטיבה כוללת, הרושם המתקבל הוא שמדובר בנושא מדיניות מאוד כללי ועקרוני, ומאידך ההשפעה העקיפה של נושא זה על תנובה עולה כדי השפעה מהותית ומיוחדת רק בנגזרת מסוימת של הנושא. הנושא אינו 'מזוהה' עם תנובה, וברמה המשפטית הוא אינו משפיע על תנובה יותר מאשר אחרים, למעט ההבדל המעשי בהשפעה האפשרית על הליכי התובענות הייצוגיות".
עוד צוין כי "על-מנת להרחיק מפני מראית-עין של ניגוד עניינים, מוצע כי הרשות לא תסתפק בהכרזה על בחינה מחודשת של המדיניות, שלצדה הבטחה להקפיא את האכיפה בעניין זה, אלא תוסיף להודעה זו גם פירוט של כל הקשיים שבהם נתקלה בניסיון ליישם את המדיניות הנוכחית, ושל כל הטעמים שבגינם החליטה להעמיד מדיניות זו לבחינה מחודשת".
המסקנה בתום הדיון אמנם הייתה כי הלפרין אינה מנועה מלדון בנושא המחיר המופרז, ואולם במסגרת הדיון הזהירו נציגי רשות ההגבלים כי לנושא יש השפעה ישירה על תנובה. כך נאמר בדיון כי "באופן טבעי, כל בעל מונופול מושפע בעקיפין ממדיניות הרשות בדבר האיסור על גביית מחיר לא הוגן, או ההרחבה לאיסור על גביית מחיר מופרז. לצורך העניין, ניתן לצאת מתוך הנחה שתוצרי המדיניות של הרשות בסוגיה ספציפית זו עשויים להשפיע באופן מהותי על כל בעלי המונופולין, שכן האיסור עלול להטיל מגבלה ישירה על המחיר שניתן לגבות על הנכס או השירות שבמונופול. השאלה הרלוונטית היא האם בהחלטה זו גלומה השפעה מיוחדת על חברת תנובה, ואם כן, האם להתיר את השתתפותה של הממונה בהחלטה זו ובאילו תנאים".
היועץ המשפטי של רשות ההגבלים העיר כי באופן עקרוני, מבחינת המשמעות המשפטית והמשמעות המעשית של האיסור על גביית מחיר מופרז, אין הבדל בין ההשלכות שיש לנושא כללי זה על תנובה לבין ההשלכות שיש לו על חברות אחרות שהן בעלות מונופולין.
עוד נאמר בדיון כי "ההשפעה המיוחדת שיש לנושא זה על חברת תנובה מצטמצמת, אם כך, לחלקה הבולט של תנובה בתובענות ייצוגיות המתבררות בבתי המשפט".
על כך אמרו נציגי רשות ההגבלים כי "הרשות אינה מהווה צד לאותם דיונים, וההכרעה באותם עניינים מסורה לשיקול-דעת בית המשפט. עם זאת, ייתכן כי גילוי הדעת היווה טריגר להגשתן של התובענות הייצוגיות, ובכל מקרה גילוי הדעת מהווה חלק מהתשתית לטענותיהם של התובעים, נוכח המעמד המשמעותי של הרשות בקביעת המדיניות בתחום זה".
עוד נכתב במסמך כי "ככל שייערכו שינויים במדיניות הרשות, הדבר עשוי להשפיע על תוצאותיהם של ההליכים, ולמצער, עלולה להתעורר הטענה כי שינוי המדיניות נעשה מטעם זה ולמטרה זו. כמו כן, יש להביא בחשבון כי ייתכן שתידרש מעורבות של המדינה בתובענות הייצוגיות בהמשך הדרך, ככל שתידרש בהן התייצבות היועץ המשפטי לממשלה".
לשאלה שהתעוררה בקשר עם הצטברות התובענות הייצוגיות דווקא כלפי תנובה, השיב הכלכלן הראשי של הרשות כי "ייתכן שהצטברות התביעות נגד תנובה נובעת מטעמים של בסיס ראייתי נוח, במקרה שמדובר במוצר שמחירו היה מפוקח בעבר, ובהקשר זה התביעות הן נגד תנובה דווקא, כיוון שהן עשויות להצטייר לכאורה כ'נוחות' יותר לתובע (וייתכן שיש השפעה בהקשר זה גם לבולטות של מוצרי החלב במחאה הציבורית כנגד יוקר המחיה, שזכתה לכינוי מחאת הקוטג'), ובהקשר זה התביעות הוגשו נגד תנובה דווקא, כיוון שמחירי מוצרי החלב נכנסו לתודעה הציבורית יותר מאשר המחירים בקטגוריות אחרות". ואולם נציגי הרשות טענו כי אין מדובר במאפיין עקרוני של תנובה החושף אותה לאיסור על גביית מחיר מופרז מעבר לבעלי מונופולין אחרים.