שר החקלאות אורי אריאל ("הבית היהודי") הכריז על כוונתו להעביר את מכון וולקני ממתחם בית דגן בראשל"צ לאיזור הצפון, והסביר זאת בפינוי קרקע יקרה למגורים במרכז הארץ, ובסיוע בפיתוח וייהוד הגליל. כנגד המטרות האלה עומד הצורך לשמר ולפתח את המחקר החקלאי דווקא עכשיו, כשמדעני החקלאות טוענים שהבעיות בחקלאות הולכות ומתרבות: מידבור, סחף קרקעות חקלאיות, המלחה וזיהום קרקע ומי תהום, בעיות הדברה והאבקה על ידי חרקים, בצורות ומזג אוויר משתגע.
למדעני המכון יש רשימה ארוכה של הישגים, וגם טיעונים טובים נגד המהלך: התוכנית יצאה לאוויר העולם ללא בדיקה יסודית של השלכות מהלך כזה על מכון וולקני, שפועל כבר 95 שנים בהצלחה בסביבה תומכת של משרד החקלאות, הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן ואוניברסיטאות בר אילן, תל אביב ובן גוריון. מכון וולקני מהווה למעשה את הציר המרכזי לביצוע מחקרים חקלאיים עם המוסדות האקדמיים הללו. ללא קשר יומיומי עם המוסדות האלה וללא פעילות מחקרים של סטודנטים, כולל לתארים הגבוהים - לא יתקיים מחקר חקלאי ולא יוכשר דור המשך.
עלות של מיליארדי שקלים למדינה
בפועל, רק מספר קטן ביותר של עובדי מכון וולקני יעתיקו את מגוריהם ועבודתם צפונה, לכן משמעות התוכנית היא פגיעה במקומות התעסוקה של מאות עובדים בדרוגים השונים, ולא מעבר המוסד צפונה כפי שהרעיון מוצג.
העברה צפונה של כל מכון וולקני, כולל התשתית הטכנולוגית והמחקרית של מרכז וולקני על כל מכוניו, לרבות המעבדות, חממות, בתי גידול והתשתית המחקרית - תעלה למדינה מיליארדי שקלים, ועל כן העלות מול התועלת תקטן משמעותית. מאידך תוכנית העברה כזו תשבית את המחקר למשך ההעברה. התוצאה מכך היא שמחקרים רבים ייעצרו ושיקומם יארך זמן רב, אם בכלל.
בהיבט הנדל"ני, לא התייעצו עם דב צור, ראש עיריית ראשל"צ, המתנגד בחריפות להעברת מעון וולקני וקורא לכוונה "מהלך הזוי". לדבריו, התשתיות הקיימות בבית דגן לא יעמדו ממילא בעומס של בנייה המסיבית על השטח שיתפנה, ויפגעו בריאות הירוקות של האזור, ולכן היעד האמיתי לתוספת יחידות דיור צריך להיות מחנה צריפין המתפנה. עוד לדבריו, ניתן לרכז את פעילות מכון וולקני על לא יותר מ-15% מהשטחים שעליהם הוא יושב כרגע, ללא צורך בפינוי של בניין אחד, ולבנות על יתרת השטח.
המועצה הלאומית לכלכלה שבראשה עמד יוג'ין קנדל, המליצה בזמנו לחזק את מכון וולקני בצפון ובדרום (ראו מסגרת על פעולות המכון) - אבל עמדת המועצה היתה ברורה: לא לפגוע בריכוז המחקר והפעילות באיזור הגיאוגרפי שבו היא מתקיימת כיום.
"הסיכון גדול והרווח יהיה קטן"
פרופ' ג'ון המונד, מבכירי המכון למינהל מחקר חקלאי בארה"ב (USDA), היה אחד מאלה שהצליחו למנוע ב-1983 את תוכנית ממשל רייגן להעביר את מכון המחקר המוביל בלצ'וויל במרילנד, כדי למכור את הקרקע ליזמי נדל"ן. המאבק הצליח.
"במהלך השנים קיימתי דיונים עם חוקרים רבים ממכון וולקני וביקרתי במרכז וולקני מספר רב של פעמים", אומר המונד, "וכמו כן כיהנתי כיו"ר הוועדה הטכנית המייעצת של BARD כך שאני בקיא באספקטים המגוונים של המחקר החקלאי באזורים השונים של הארץ. יש לי גם קשרי עבודה עם חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מהפקולטה לחקלאות ברחובות, מאוניברסיטת תל אביב וממוסדות מחקר נוספים כך שאני בהחלט מודע לחשיבות הגיאוגרפית בקיום אינטראקציה בין חוקרי מכון וולקני לחוקרים ממוסדות המחקר השכנים.
"העברה של מרכז וולקני יכולה לגרום להשלכות הרסנית לחקלאות ישראל, לדוגמא, העברה של מעבדה אחת למקום אחר באותו מוסד פוגעת ברצף העבודה לחודשים רבים; העברה של מוסד שלם למקום אחר יכולה לפגוע ברצף העבודה למספר שנים רב.
"נוסף לכך, מעבר כזה יפגע בניסיון שהצטבר במחקרים השונים משום שחלק מהחוקרים הבכירים לא יעברו. מרכז החיים שלהם נמצא בסמוך למיקום הנוכחי. גם חלק עיקרי מכוח האדם הטכני המיומן שצבר ניסיון רב ערך לא יעבור למיקום החדש וההכשרה של עובדים טכניים חסרי ניסיון יכולה לקחת חודשים רבים.
"העברה של וולקני יכולה לשבש קשות ואולי אף להרוס את היחסיים הפרודוקטיביים של חוקרים רבים ממרכז וולקני עם חוקרים מהאוניברסיטאות הקרובות ובכך גם תיפגע היכולת לגייס סטודנטים מתאימים לביצוע של המחקרים השונים בתחומי החקלאות. למיטב ידיעתי אין בצפון אוניברסיטה העוסקת בתחומי המחקר החקלאי והקמה של אוניברסיטה כזו תיקח שנים רבות.
"המיקום הנוכחי בבית דגן הוא מיטבי מאחר שיש גישה תוך כמה שעות אל כל אזורי הגידול ברחבי ישראל. העתקה של וולקני לצפון הארץ תקשה מאוד על ההתנהלות באזורי הגידול הרחוקים שבנגב ובערבה ותבזבז שעות וימי עבודה על כל נסיעה לדרום.
"ההעתקה תפגע אנושות באחד ממוסדות המחקר החקלאי המובילים בעולם. הסיכון גדול מדי והרווח שיתקבל יהיה נמוך מאוד; לכן כדאי לבחון את הרעיון מחדש, ביתר רצינות ובמקצועיות".
מכון וולקני פועל בשלושה מרכזים ברחבי הארץ:
צפון - נווה יער ליד רמת ישי, 1,800 דונם, 1,500 מתוכם מעובדים השאר כבישים ומבנים. כ-100 עובדים, כולל מספר סטודנטים, מתוכם 25 חוקרים בתחומים אלה: בשר לבקר, צמחים ארומטים, תבלינים ורפואיים, דלועיים, מטעים, גנטיקה של הצמח, עשבים רעים, הדברה ביולוגית ואנטומולוגיה, קרקע, מים וסביבה, חקלאות אורגנית. מעבדת ריחות לאומית.
דרום - מושב גילת, 2,500 דונם, כ-60 עובדים כולל מספר סטודנטים, מתוכם 14 חוקרים בתחומים אלה: חקלאות על סף מדבר - פיתוח ממשקי גידול למגוון רחב של גידולים כולל מטעים. דגש מיוחד על זית, פלפל, עגבנייה ובזיל, מחלות, מזיקים, סוג הקרקע ואיכות המים בנגב ובערבה. מעבדה לאבחון מחלות צמחים, מעבדה לאיכות שמן, שיטה לניבוי וחיזוי תכולת חנקן וזרחן בקרקע, מעבדה לאיכות קמח, שימור והספקה של אוסף זני ההדרים בישראל.
מרכז - בית דגן, ראשון לציון, 3,200 דונם, כ-900 עובדים כולל משתלמים וסטודנטים, מתוכם כ- 140 חוקרים בכל תחומי החקלאות והסביבה.
הסיכון גדול מדי
מרכזי מחקר חקלאי ותיקים בעולם צמודים בדרך כלל לאוניברסיטה אחת או יותר, ולניסיונות להזיז אותם יש מחיר:
הולנד - מכון המחקר היוקרתי PTG בנאלדוויק אולץ ב-1995 להתמזג עם מרכז מחקר בעיר אלסמר, במרחק 60 ק"מ. מתוך 190 חוקרים נותרו במכון הממוזג רק 20 חוקרים. הולנד איבדה מעמד מוביל בתחום מחקר חקלאות בבתי צמיחה.
קנדה - מרכז המחקר הפדרלי a.c.v.r.c בעיר ונקובר הועבר לפריפריה בקולומביה הבריטית. מרבית המדענים והעובדים פרשו ולא עברו. מערכת מחקרים ותיקה נהרסה למעשה.
צרפת - לפני שש שנים הוחלט להעביר מחקר שבדק את עמידות החיטה למחלות מהמרכז המוביל בעיר רן (RENNES) למרכזים קטנים אחרים. כל החוקרים העדיפו לעבור הסבה מקצועית ולהישאר בעיר, ולא ללכת בעקבות המחקר ולעבור למקום מגורים חדש. המרכז נפגע קשות ואיבד את מעמדו כמוביל בתחום.
מכון וולקני - תעודת זהות
כ-1.2 מיליון דונם מסך 3.3 מיליון דונם הקרקע החקלאית בכל הארץ הם בנגב, 421 אלף בשפלה ובהרי יהודה ושומרון, 408 אלף במרכז הארץ, 740 אלף בעמקים, 300 אלף דונם בגליל המערבי, ורק 230 אלף דונם בגולן ובגליל המזרחי.