"אני לא מכיר מדינה מערבית נאורה שמכבדת את עצמה שתתיר למישהו למכור קרן נאמנות שאין בה נאמן. היא לא צריכה לחייב שבקרן משותפת יהיה נאמן, אלא לחייב נאמן בקרן נאמנות. אני לא מבין מה הבעיה להגיד ששגיתם, שגיתם, שמתם את כספו של האדם על קרן הצבי. זה בסדר להודות בטעות מדי פעם" - כך הטיח אתמול (ד') פרופ' ירון זליכה בנציגי בנק הפועלים והבנק הבינלאומי, במסגרת עדותו בתביעת ענק שהגיש איש העסקים שמואל מנדזיצקי, מבעלי רשת מחסני חשמל לשעבר, נגד חברת אלפא פלטינום, שהייתה בבעלות עמיחי (עמי) סגל, וכן נגד שורת נתבעים נוספים, בהם בנק הפועלים והבנק הבינלאומי, שלטענת המשקיע אחראים לכך שכספי משקיעים באלפא פלטינום נעלמו כלא היו.
בתביעה נטען כי סגל העביר את כספי המשקיעים באלפא - מאות מיליוני שקלים - לקרנות זרות, וכספים אלה חזרו לכיסו בדמות הלוואות שנתנו הקרנות לחברות בשליטתו, מבלי לקבל כל ביטחון או עירבון להחזר הכסף, וכי הבנקים התרשלו בטיפול בהשקעות אלה.
זליכה העיד כעד מטעם התובע, שמואל מנדזיצקי, ואמר, בין היתר, כי הבנקים עשו טעויות חמורות. לדברי זליכה, יועצת ההשקעות של בנק הפועלים בעצמה אמרה כי כספי המשקיעים בקרנות של סגל הונחו על קרן הצביע.
"מי שהשתמש בביטוי הזה ראשון, ואמר שזה על קרן הצבי, היא למעשה יועצת ההשקעות של בנק הפועלים, שאמרה שמדובר בתיבת פנדורה או קופסה שחורה, שאין לדעת מה עומד מאחוריה. יש פה שני סיכונים - סיכון של היעדר נאמן; והסיכון השני שמתחבר לזה שאין נאמן - שגם מדובר בקרן צינור. החיבור הזה של שניהם הופך את זה (ההשקעות בקרנות של עמי סגל, א' ל"ו) לקרן הצבי, ואני לא ממליץ לאף אחד לשים את כספו בקרן צינור בלי נאמן, לאף אחד".
בהמשך העדות הוסיף זליכה: "אני לא חושב שבנק הפועלים התכוון לרמות את מנדזצקי, אלא אני חושב שהוא טעה טעות חמורה ומבישה".
הדברים נאמרו במסגרת חקירתו הנגדית של זליכה על-ידי עו"ד ברוריה שריר-הראל ממשרד ב. לוינבוק, המייצגת את בנק הפועלים. עו"ד שריר-הראל עימתה את זליכה עם העובדה שמנדזיצקי, התובע בתיק, השקיע גם בחברות הזנק, ושאלה האם השקעה בחברות הזנק מיוחסת ככלל למשקיעים מתוחכמים.
על כך השיב זליכה: "את משתמשת במכבסות מלים. זו דיאלקטיקה שאינה מקובלת עליי. כל ברדלס הוא חתול, אבל לא כל החתולים הם ברדלסים".
עו"ד שריר-הראל התעקשה ושאלה: "האם האבחנה בין משקיע מתוחכם למשקיע לא מתוחכם היא אבחנה מקובלת בשוק ההון?", וזליכה השיב כי "זה שיש משקיעים מתוחכמים זה נכון, אבל להגיד ששמואל הוא משקיע מתוחכם זה רחוק מאוד מהאמת, מבלי לפגוע בכבודו".
עו"ד שריר-הראל הקשתה: "אבל הוא בחר בהשקעות שמתאימות למשקיעים מתוחכמים וחותם על כך שהוא משקיע מתוחכם", וזליכה השיב: "אז מה? הוא יכול להצהיר שהוא פלה".
פרשת אלפא פלטינום התפוצצה לפני למעלה משנתיים, בשלהי 2013. במסגרת תביעה ראשונה שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב מנדזיצקי, שהיה אחד ממשקיעי החברה, נגד בית ההשקעות ובעליו, עמיחי (עמי) סגל, עלו טענות חמורות בנוגע להעלמת כ-30 מיליון שקל, אותם השקיע מנדזיצקי באמצעות בית ההשקעות בקרנות נאמנות זרות שנוהלו על-ידי סגל.
תוך זמן קצר צצו עשרות לקוחות נוספים של אלפא פלטינום, שרכשו קרנות דומות לאלה שרכש מנדזיצקי, וטענו אף הם כי הם לא מצליחים למשוך את כספם. בעקבות זאת, רשות ניירות ערך החלה לחקור חשדות להונאה באלפא פלטינום. בהמשך הכריז סגל על פשיטת-רגל, בית ההשקעות אלפא פלטינום נכנס להליכי פירוק - ואת הכסף אף משקיע לא ראה עד היום.
שנתיים ויותר חלפו, במהלכם הסתובב סגל כאיש חופשי, ופתאום, בראשית חודש פברואר השנה עצרה רשות ניירות ערך את סגל בחשד לביצוע שורת עבירות: עבירות תרמית בניירות ערך, גניבה, גניבה בידי מנהל, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, עבירות עובדים ומנהלים בתאגיד, מירמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות על חוק איסור הלבנת הון. החקירה נמצאת כיום בעיצומה.
מנדזיצקי, שחשף את הפרשה בתביעתו, ייחס אז לסגל ולמעורבים נוספים בפרשה גזל, הונאה, גניבה, העלמה והסתרה של כספי משקיעים בסך כולל של כ-29 מיליון שקל.
בהמשך לכך ולממצאים לפיהם החברות בבעלות סגל אינן יכולות לעמוד בהתחייבויותיהם למשקיעים, מינה השופט חאלד כבוב מבית המשפט המחוזי בתל-אביב כונס נכסים ונאמן לאלפא פלטינום ולחברת "פורום ייעוץ ופיתוח עסקים" שבשליטתו של סגל והמחזיקה (בשרשור) בקרנות. כמו כן מינה בית המשפט תופס נכסים נגד נכסיהם של סגל, אלפא פלטינום, חברת פורום ומעורבים נוספים. בהמשך לכך, בנובמבר 2013, נמכרה אלפא פלטינום וחדלה מאז מפעילות. בספטמבר 2014 בוטל רישיון ניהול התיקים של החברה.
עוד במהלך 2014 משך מנדזיצקי את תביעתו המקורית נגד סגל - שבינתיים פתח בהליכי פשיטת-רגל, ולכן ההליכים המשפטיים נגדו עוכבו - והגיש באמצעות עורכי הדין אסף ברם ורועי סלוקי תביעת ענק חדשה נגד חברת אלפא פלטינום בשמה החדש - "סופריור בית השקעות" - וכן נגד שורת נתבעים נוספים, בהם בנק הפועלים והבנק הבינלאומי, שלטענתו אחראים לכך שכספי משקיעים באלפא פלטינום נעלמו כלא היו.
בתביעה נטען כי סגל העביר את כספי המשקיעים באלפא - מאות מיליוני שקלים - לקרנות זרות, וכספים אלה חזרו לכיסו בדמות הלוואות שנתנו הקרנות לחברות בשליטתו, מבלי לקבל כל ביטחון או עירבון להחזר הכסף. לדברי מנדזיצקי, במקרה שלו מדובר בכ-15.6 מיליון דולר מחשבונות קרנות הנאמנות הזרות לחשבון חברה בשליטת סגל, בפרק זמן של כ-10 חודשים בלבד.
לדבריו, במסגרת הבירורים שעשה עם נציגי בנק הפועלים בניסיונותיו לפזר את הערפל באשר להימצאות כספו, נמסר לו מפי נציגי הבנק כי הם אינם יודעים להסביר מדוע טרם מומשו החזקותיו בקרנות הזרות, בניגוד לבקשותיו, וכי "האינדיקציות רומזות לכך שמדובר במעין מעשה 'מיידוף'".
הליך ההוכחות בתביעה זו נפתח השבוע, ובמסגרתו העיד גם זליכה כאמור מטעמו של מנדזיצקי.
אורי גאון, שותף במשרד ב. לוינבוק, המייצג בתיק את בנק הפועלים, מסר בתגובה לדברים: "בכל הכבוד לפרופ' זליכה, נושא חוות-הדעת אינו בתחום מומחיותו ונסיונו הפרקטי, כפי שעלה בעדותו בבית המשפט. יתרה מכך, חוות-הדעת של פרופ' זליכה נפסלת על-ידי חוות-דעתו של פרופ' צבי וינר, שהוא מומחה בתחום המימון ובשוק ההון, וגם על-ידי חוות-הדעת של יוסי בהיר, שהוא מומחה בתחום והגיש חוות-דעת מטעם בית ההשקעות. חוות-הדעת שלהם הוגשו לבית המשפט, אך הם טרם העידו".