גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ממדורת השבט לקהילות מובחנות - איך השתנה קהל היעד של ענף הפרסום?

צמיחת ענף הדיגיטל בפרסום משנה את פני התחום כולו ■ היא מובילה אותו מפנייה אל מכנה משותף רחב לעבר היכרות עמוקה עם קהלי יעד מגוונים ופיתוח תכנים מותאמים עבורם

שיווק דיגיטלי – פנייה עם ערך מוסף לקהלים ספציפיים / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ
שיווק דיגיטלי – פנייה עם ערך מוסף לקהלים ספציפיים / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ

*** הכתבה בשיתוף ביטוח ישיר

התפתחויות הטכנולוגיות ששינו את האופן בו אנחנו צורכים תוכן ומידע, מדברים זה עם זה ואפילו עושים ספורט או מנהלים את לוח הזמנים שלנו, שינו גם באופן מהותי את עולם הפרסום והשיווק. בתוך כך, לפי נתוני "יפעת" ואיגוד השיווק הישראלי בשנה האחרונה (2015) עבר לראשונה נתח הפרסום באינטרנט את הפרסום בעיתונות והתבסס כמדיום השני בגודל ההשקעה בו אחרי הטלוויזיה, שמוסיפה להיות ערוץ פרסום עיקרי בארץ ובעולם. דוח המדיה העולמי השנתי של חברת מקנזי צופה שבשנים הקרובות תימשך המגמה בה תחום הדיגיטל מראה את הצמיחה המהירה ביותר בין קטגוריות הפרסום, ואף מעריך שב-2017 תעקוף ההשקעה בדיגיטל את ההשקעה בטלוויזיה ברמה העולמית.

אך השינוי המעניין ביותר אינו הכמותי, אלא זה האיכותי: האתגרים וההזדמנויות בתחום הדיגיטל משנים בטווח הארוך את תחום הפרסום והשיווק, לא פחות מששינו את התחום בעבר הופעת העיתונות היומית או המצאת הטלוויזיה. מגמה עיקרית המאפיינת את השינוי הזה היא מעבר מפרסום הפונה אל מכנה משותף רחב אל פרסום מכוון המבוסס על היכרות עם קהלי יעד שונים ומשתמש בסל כלים גדל והולך כדי להגיע אליהם.

בין הכלים המשפיעים ביותר על התפתחות המגמה הזו נמצא השימוש ב"ביג דאטה" או בעברית - נתוני עתק. במאמר מ-2014 מזכירים הפרופסורים ניק קולדרי וג'וזף טורו, שאיסוף וניתוח מידע אינו פרקטיקה חדשה של מפרסמים ואנשי שיווק. כבר במאה ה-19 מפרסמים קנו וניתחו רשימות של יחידים שעשויים להיות מושפעים מפנייה ישירה בדואר כדי להחליט אם השימוש בו הוא כלי פרסומי מוצלח. לדבריהם החידוש שמבטא השימוש בנתוני עתק טמון הן בסדר הגודל שלהם והן באפקטיביות של השימוש בהם.

בניגוד למחקרים סטטיסטיים המספקים מידע כללי על קבוצות אוכלוסייה מאופיינות מראש, נתוני עתק מספקים אינספור נקודות מידע על דפוסי פעילות ועניין של יחידים ומאפשרים פעולה בזמן אמת. הידע הזה והטכנולוגיה המתלווה אליו מאפשרים למפרסמים להחליף את הגישה המסורתית של שימוש בזירות תוכן ספציפיות כדי להגיע לפלח אוכלוסייה מסויים, בגישה ממוקדת הרבה יותר - טרגוט של קהל היעד (בחירה של תכנים מסויימים שיוצגו בפני משתמשים בעלי מאפיינים מסויימים) ושאיפה להגיע אל משתמשים בזמן ובמקום אידיאליים.

שיווק בעידן הדיגיטלי / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

מן העבר השני אחד האתגרים הגדולים המשפיעים על התפתחות התחום הוא הופעתם של צרכנים בעלי כוח בחירה גדול מאי פעם, שהולכים ונעשים ביקורתיים כלפי תכנים פרסומיים בוטים - כפי שבא לידי ביטוי בעליית השימוש בחוסמי פרסומות. היכולות החדשות לצד העלייה בכוחו של הצרכן מובילות את אנשי ענף הפרסום בדיגיטל לוותר על הגישה הרואה את קהל היעד כהמון פסיבי יחסית והומוגני יחסית שמחכה שהפסקת הפרסומות תיגמר, לטובת גישה הרואה בו אוסף מגוון של קהלי יעד בעלי תחומי עניין שונים. הפנייה אל קהלי היעד האלה מתבססת על הענקת ערך מוסף שתואם את צרכיהם, במטרה לעודד אותם לבחור באופן אקטיבי להמשיך לצפות בסרטון ולשתף אותו, לשחק במשחק או להשתמש בטכנולוגיה נלווית המוצעת להם.

ערך מוסף ואג'נדה

בדיגיטל, כמו בפרסום בכלל, יצירת ערך מוסף מתחילה בתוכן מעניין, מושך או מצחיק - רק שכעת התוכן הזה הופך להיות הרבה יותר מותאם לקהל יעד ספציפי, קל להפצה חוזרת על ידי המשתמשים ומגוון מבחינת הפורמט שלו. סדרת הרשת המשעשעת "רצים לאגודה", שהפיקה התאחדות הסטודנטים בשיתוף עם הקומיקאית תום יער היא דוגמה לתוכן מצחיק בפורמט מושך שמדגימה את היתרונות של חריגה מהסרטון הבודד לטובת תוכן שמופץ בהדרגה ומושך עניין לאורך זמן.

מגוון הכלים והטכנולוגיות שקיימים בעבודה בדיגיטל מעודדים מפרסמים לפתח מוצרים נלווים יעודיים כחלק ממהלכים שיווקיים. בין אלה אפשר למצוא למשל את משחקי הרשת השואפים לבדר צרכנים ספציפיים ולמשוך אותם, כמו המשחק החדש שהטמינה "ביטוח ישיר" בעמוד ביטוח רכב באתר שלה (פשוט לחצו בו על היונים), או אפליקציית המשחק GT RIDE שהוציאה חברת KIA ב-2014 כדי לקדם את מכונית הספורט החדשה שלה. מוצרים אחרים - כמו אפליקציית "40 שבועות" של קופת חולים כללית שמעניקה מידע וליווי לנשים בהריון ואפליקציית "שטראוס פלוס" שמספקת פלטפורמה לניהול משותף של רשימות קניות - לא מסתפקים בבידור ומציעים לקהל היעד ערך מוסף שימושי.

אל מול דור חדש של צרכנים וצרכניות ביקורתיים שאינם ממהרים להתחייב למותג, תכנים שימושיים או מצחיקים הם כלים חשובים אבל לא בהכרח מספקים. במענה לעמדה הביקורתית של אותם צרכנים, חברות מובילות בעולם בוחרות להצטרף לתנועות הפועלות למען שינוי חברתי ולאמץ אג'נדה של אחריות חברתית במטרה לבסס אופי למותג ולבנות קהילה שתשאף לקדם אותו. כך עשו למשל בחברת "אולווייז" עם קמפיין הסרטונים #LikeAGirl שנוקט עמדה פמיניסטית מובהקת ופונה במיוחד לילדות ונערות צעירות.

נקיטת עמדה חברתית ופוליטית כחלק מקמפיין שיווקי היא אסטרטגייה שמבטאת התרחקות בצעדים בטוחים מהגישה של פרסום "נייטרלי" הפונה לכאורה למכנה משותף רחב. פרסום כזה משתמש לא פעם בסטראוטיפים ודעות קדומות המבטאים את יחסי הכוח בין קבוצות חלשות וחזקות בחברה, ובתורו עשוי לחזק את אותן דעות. קשה לחמוק מהמלכודת הזו כאשר משתמשים במספר מצומצם של כלים כדי לפנות לקהל רחב ככל האפשר. קל יותר ואפילו מתבקש לעשות זאת במציאות שנוצרת בהדרגה בעולם הווירטואלי - מציאות רבת קולות (לטוב ולרע), רבת פלטפורמות, וכזו שבה למפרסמים ומשווקים יש יכולת הולכת וגוברת ללמוד את הקהלים המגוונים אליהם הם פונים ולהגיב לצרכים שלהם.

לא בטוח שבמציאות אחרת היינו רואים פרויקט כמו הסרטון הזה, המלווה את קמפיין הגיוס למוצר חדש להתמודדות עם כאבי מחזור. הוא מדבר בלי בושה על חוויית חיים יומיומית של נשים, שלא זוכה בדרך כלל לייצוג אמין באמצעי התקשורת ובכך מצטרף לגל חדש של יצוג נשים בטלוויזיה (יותר), בקולנוע (פחות) ולעיתים גם בפרסום.

יש החוששים שפלטפורמות התוכן החדשות שקמו בשנים האחרונות ופונות לקהלים מובחנים מביאות בטווח הארוך לפיצול חברתי ופוגעות באפשרות לקיים שיח ציבורי על בסיס ערכים משותפים. אך הצד השני של המטבע הוא שקולות מגוונים יותר יכולים להישמע בזירה הציבורית וזה כולל גם את שדה הפרסום והשיווק. הפרסום בדיגיטל ובטווח הארוך ענף הפרסום כולו הופך בעקבות ההתפתחיות האלה לתהליכי יותר, כולל בחינה של תגובות וחזרה אל משתמשים עם תכנים מותאמים, ולמבוסס הרבה יותר על פנייה ישירה בגובה העיניים לקהלים מגוונים שמחליפה את הקול האחיד שפנה לכולם ולכן לאף אחד.

 

 

עוד כתבות

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם מחירי הדירות בתל אביב באמת עולים? הגרף שכדאי להכיר

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● לאחר שנים שמחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה נעו במתאם גבוה, כעת הם מתנתקים והפערים שנפתחים מגיעים לרמה היסטורית ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

״השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי״: מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את צביקה לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

כותרות העיתונים בעולם

העסקה הסודית של איראן ורוסיה: טילים נגד מטוסים ב-500 מיליון דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

משרדי EY / צילום: Shutterstock

15 שנה אחרי קריסת אגרקסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו מפרקי החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרקסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש שהדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט