גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"למעסיק אסור לעשות שימוש במייל שהשיג מדוא"ל פרטי של עובד"

שופט העליון נעם סולברג קבע כי  הודעות דוא"ל פרטיות של עובד שהובאו כראייה בהליך משפטי, הושגו תוך פגיעה בפרטיו והחזיר את התיק למחוזי

חשבון פייסבוק / צילום: צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
חשבון פייסבוק / צילום: צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

אחת הסוגיות שמטרידה מעסיקים ועובדים היא עד כמה מותר למעסיק לחדור לפרטיות של עובדיו כדי לפקח על עבודתם, ומהם גבולות האסור והמותר בכל הנוגע לחדירה של מעסיקים ומנהלים לתיבות המייל של עובדיהם.

אין כמעט אדם שאינו עושה שימוש בדואר אלקטרוני, הן לצורך תכתובות אישיות והן לצורכי העבודה, אבל התכתובות הללו עלולות ליצור קונפליקט עם המעסיק. כך היה, למשל, במקרה של העובדת טלי איסקוב-ענבר, שעבדה בחברת הסטארט-אפ פאנאיה.

לאחר שאיסקוב-ענבר פוטרה מעבודתה, הגיע הסכסוך בינה לבין החברה שהעסיקה אותה לבית הדין לעבודה. החברה ביקשה להגיש כראיה תכתובות מייל ששלחה איסקוב, כדי להוכיח כי פיטוריה לא נבעו בשל הריונה, אלא כיוון ששלחה קורות-חיים למעסיקים אחרים ממקום עבודתה.

בפברואר 2011 הוציא בית הדין הארצי לעבודה פסק דין נרחב ותקדימי, שבו התווה את העקרונות המנחים בנוגע לחדירת מעסיקים למחשבים ולתיבות המייל של עובדים ולהגשת תכתובות מייל כראיה בהליך משפטי.

בימים אלה הגיעה הסוגיה לראשונה גם לפתחו של בית המשפט העליון. השופט נעם סולברג נדרש להכריע בבקשת רשות ערעור של יהודה זינגר, עובד לשעבר בחברת "יהב חמיאס טכנולוגיות" נגד החלטת המחוזי לאפשר לחברה לעשות שימוש בתכתובת הדוא"ל הפרטית-אישית של עובד אחר, גדעון ברגר, כראיה בתביעה שהגישה החברה נגד השניים.

בתביעה טענה "יהב חמיאס טכנולוגיות" כי ברגר, שהועסק אצלה עד ליוני 2015, שימש למעשה כ"סוס טרויאני" והעביר חלק ניכר מפעילותה העסקית למיזם משותף שלו, של זינגר ושל בנו, עומר ברגר, שהועסק אף הוא זמן קצר בחברת יהב. החברה טענה כי ברגר העביר שמות של לקוחות, ספקים, הזדמנויות עסקיות וקשרים למיזם המתחרה שהיה שותף בו.

לתמיכה בטענותיה צירפה החברה לתביעה העתקים של עשרות הודעות דוא"ל מתיבת המייל הפרטית של ברגר, שאליהן נחשפה לטענתה באקראי, המלמדות לשיטתה על אורכה והיקפה של התרמית הנטענת.

זינגר מצדו העלה טענות נגד קבילותן של הודעות הדוא"ל, ולאחר מכן הגיש בקשה לפסילת הראיות הללו. לטענתו, החדירה לתיבת המייל של ברגר מהווה האזנת סתר אסורה, ולחילופין טען כי הראיות הושגו באופן בלתי חוקי ותוך פגיעה בפרטיותו.

מנגד, החברה טענה כי היא רשאית להשתמש בהודעות המייל כראיות, מכיוון שהיא נחשפה אליהן בתום-לב ובאופן מקרי, כאשר העובד לשעבר הותיר את תיבת הדוא"ל הפרטית-אישית שלו פתוחה במחשבו בחברה לאחר סיום העבודה.

השופט סולברג קיבל את בקשת רשות הערעור של זינגר ופסל את ההודעות בדוא"ל כראיה. לדבריו, "גרסתה של החברה, שלפיה כל המסמכים נתגלו לה באופן מקרי ופאסיבי על גבי המחשב שבבעלותה, מעלה תמיהות לאור כמות ההודעות שצורפו ותאריכיהן, אשר קשה להלום שהיו כולן פתוחות על גבי המחשב, וכי נמצאו ללא חיטוט וחיפוש בתיבת הדוא"ל".

יתרה מכך, כתב סולברג, עובד שהותיר את תיבת הדוא"ל שלו פתוחה על גבי מחשב של המעסיק, לא נתן בכך הסכמה לעיין בהודעותיו, וקיימת חזקה שאין בכך כדי להעניק רשות למעסיק לעיין או להעתיק דברים המצויים בתיבת המייל.

לדבריו, "בזמננו, המרחב הווירטואלי הפרטי של המשתמש במרחב הוא כמו המרחב הפיזי של האדם, ולכן חדירה בלתי מורשית למחשב שבו השתמש, כמוה כחיטוט בחפציו האישיים של בעליו. כאשר אדם מוצא כי אדם אחר השתמש במחשבו ושכח להתנתק מתיבת הדוא"ל שלו, מחשבון הפייסבוק שלו וכיוב' - חובה עליהם להתנתק מהם מיד, ולא לעיין במידע שאליו נחשף".

סולברג ציין כי בכך "לא דומה שולחן וירטואלי לשולחן עבודה פיזי. אדם המשאיר בנכס שהושכר לו יומן אישי - כלום רשאי בעל הנכס לעיין ביומן זה? התשובה לכך היא בשלילה. הנחת המוצא היא שכאשר (מדובר) בחומרים אשר ברור שהם חומרים פרטיים, חזקה כי השארתם ברשות אחר נעשתה בשוגג, ואינה מלמדת כלל ועיקר על הסכמה".

עוד נקבע כי בהעברת הודעות דוא"ל מתיבה עסקית לתיבה פרטית-אישית, אין בכדי לשנות את אופיה של אותה תיבה. "טענת החברה, שלפיה לתיבת הדוא"ל (הפרטית של העובד - ח'מ') היו מאפיינים עסקיים, משום שברגר העביר אליה הודעות דוא"ל מתיבתו העסקית, אינה מקובלת. אין בכך שהועבר לתיבה הודעות, בכדי לשנות את אופיה מתיבת דוא"ל פרטית-חיצונית".

לסיכום, השופט פסק כי אף אם הוא מאמץ את גרסתה העובדתית של החברה, שביקשה להשתמש בדוא"ל הפרטי כראיה בתביעה, הראיות הושגו תוך פגיעה בפרטיות העובד, והן אינן קבילות.

לדבריו, לאור פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בפרשת איסקוב, המעסיק אינו רשאי לעקוב או לנטר הודעות שנמצאות בתיבת דוא"ל אישית-פרטית של העובד, אלא בהסכמת העובד; וראיות שהושגו בדרך זו אינן קבילות כראיה בהליך משפטי.

למרות כל האמור לגבי המקרה הזה, סולברג ציין כי ייתכנו מצבים שבהם אדם שנחשף באופן פאסיבי ומקרי להודעת דוא"ל של אדם אחר, יוכל כן להיות רשאי בכל זאת להעתיק אותן ולהשתמש בהן כראיה, אף ללא צורך בצו שיפוטי; אך לדבריו, "הדבר תלוי בכל מקרה לגופו". בשורה התחתונה, במקרה הנדון, החזיר השופט סולברג את התיק להכרעת בית המשפט המחוזי שיצטרך לבחון את העובדות ולקבוע האם בנסיבות המקרה ניתן לעשות שימוש בראיות למרות הפגיעה בפרטיות. 

ל"גלובס" נודע כי לאור פסק הדין של סולברג, מיהרו משרדי עריכת דין המייצגים מעסיקים להמליץ ללקוחות כיצד לנהוג במקרים שבהם הם עומדים בפני דילמה שמא עובד או עובד לשעבר מעל באמון ו/או הוציא נתונים של החברה.

כך' למשל, כתב משרד עורכי הדין נ. פינברג ללקוחותיו: "במקרה שבו המעסיק נחשף באופן מקרי ו/או פאסיבי לתכתובת דוא"ל שבמסגרתה התגלתה לו פגיעה משמעותית בענייניו, הדורשת הגנה דחופה, המלצתנו הינה לקבל את עזרת בית הדין לעבודה באופן מיידי, באמצעות הגשת בקשה לצו שיפוטי לחיפוש ולתפיסת ראיות, המסתמך על ראשית הראיה שאליה נחשף המעסיק".

ניטור תיבות המייל של עובדים: גבולות המותר והאסור

בשנת 2011 שרטט בית הדין הארצי לעבודה' בפסק דינו בעניין העובדת טלי איסקוב, את גבולות המותר והאסור בכל הנוגע לחדירה ולניטור של מעסיקים לתיבות המייל של עובדיהם. בפסק הדין שכתבה הנשיאה בדימוס נילי ארד, והתקבל בהסכמת הנשיא בדימוס סטיב אדלר והשופטת רונית רוזנפלד, נקבע כי מעסיק רשאי לקבוע כללי "אסור ומותר" בשימוש העובדים במחשב ובמייל, וכי עליו לקבוע מדיניות ולהביאה לידיעת העובדים.

עוד נקבע בבית הדין כי על מעסיק לידע את עובדיו בנוגע לאפשרות של מעקב ספציפי אחר פעילות העובד במחשב, להסביר איזה שימוש ייעשה במידע ולכמה זמן הוא יישמר.

פסק הדין קבע גם כי על המעסיק ליידע צדדים שלישיים, שעשויים להיות מושפעים מהמעקבים, על האפשרות שהם יבוצעו.

בית הדין הארצי קבע עוד כי היקף החדירה המותרת של מעסיקים לתיבות המייל של עובדיהם תלוי בסוג תיבת הדואר האלקטרוני שבה עושה העובד שימוש.

השופטים ציינו כי במקומות העבודה יש 4 סוגי תיבות דואר אלקטרוני: תיבה "מקצועית", תיבה "מעורבת", תיבה "אישית-פנימית" ותיבה "אישית-חיצונית". לגבי כל סוג הם קבעו מה הם התנאים שבהם יוכל מעסיק לחדור לתיבות ולעשות שימוש בתכתובות העובד.

לגבי תיבה "מקצועית", נקבע כי היא אסורה לשימוש אישי, ולכן המעסיק רשאי לקיים פעולות ניטור ומעקב אחר נתוני התקשורת והמייל ולחדור לתוכן תיבה זו. עם זאת, השופטים ציינו כי אם עובד קיים תכתובת אישית בתיבה המקצועית, המעסיק אינו רשאי להיכנס לנתוני התוכן של התכתובת - אלא אם כן מדובר בהתנהגות פוגענית ו/או פלילית של העובד, וגם אז חייב המעסיק לקבל את הסכמת העובד לחדירה לתוכן התכתובת האישית שלו.

לגבי תיבת דואר אלקטרוני שהועמדה לצרכיו האישיים של העובד, או תיבה "מעורבת", קבעו השופטים כי המעסיק אינו רשאי לחדור אליהן ולא לעקוב אחר התכתובת האישית בהן, למעט בנסיבות חריגות ורק לאחר שהעובד הסכים לכך.

באשר לתיבה "אישית-חיצונית", נקבע כי "נוכח בעלותו הבלעדית של העובד בתיבה זו, והיותה רכושו הפרטי כמו מכוניתו או ביתו, אסור למעסיק לקיים מעקב של נתוני תקשורת או תוכן על השימוש שעושה העובד בתיבה הפרטית, ואסור לו לחדור לתיבה הפרטית ולתוכן תכתובת האי-מייל של העובד במסגרתה".

השופטים הוסיפו כי מעסיק יהיה רשאי לחדור לתיבה זו רק במקרים קיצוניים, למשל, כשיש חשד לעבירה פלילית מצד העובד, אבל על המעסיק לקבל לשם כך אישור מראש בצו שיפוטי מבית הדין לעבודה.

בעניין יהודה זינגר, שופט העליון סולברג אימת בפסק דינו את פסיקת בית הדין הארצי, תוך שקבע כי הואיל וחברת "יהב חמיאס טכנולוגיות" חדרה לתיבת המייל הפרטית של העובד לשעבר, זינגר, ללא רשותו ותוך פגיעה בפרטיותו - הדבר אסור, והודעות המייל שהשיגה בדרך זו אינן קבילות כראיה בבית המשפט. 

עוד כתבות

ד"ר אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

הנגיד: בחירות נוספות - בשורה שלילית לכלכלה הישראלית

פרופ' אמיר ירון קורא לממשלה להתעשת בהתייחסות מיוחדת של בנק ישראל להתפתחויות הפוליטיות האחרונות - "ישנה חשיבות רבה ליציבות בהתנהלות הממשלה ולתהליך קבלת החלטות סדור, שיפחיתו את אי הוודאות"

בנימין נתניהו / צילום: צילום מסך

כנס ראשי רשויות למיגור הקורונה: "ניהול דיפרנציאלי הוא המפתח להצלחה"

לאחר שהממשלה הכריזה על אימוץ מודל ה"רמזור" במסגרתו סמכויות בניהול משבר הקורונה יועברו לרשויות המקומיות, מתקיימת היום "הוועידה הלאומית ליישום המודלים למיגור הקורונה" ● נתניהו: "עד שיימצא החיסון, אנחנו בונים אופציה של קטיעת שרשרת ההדבקה באמצעות פיקוד העורף"

מתקן רוח של אנרג'יקס, מכשיר מדידה של חברת נובה, רובוט לניקוי בריכה של מיטרוניקס. מיני-מהפכה בהרכב של מדד ת"א 35  / צילום: יח"צ

ת"א הייטק: הכירו את שש מניות הטכנולוגיה שהצטרפו למדד הדגל של הבורסה

התפשטות וירוס הקורונה הביאה לשינוי בטעמי המשקיעים בבורסת תל אביב ● בעקבות זאת, חלה מיני-מהפכה בהרכב של מדד הדגל בבורסה, עם לא פחות משש מצטרפות חדשות, שחמש מהן נכללות בו לראשונה - החל בתחילת שבוע המסחר הנוכחי

פקקי תנועה באיילון/ צילום: איל יצהר

קבינט הקורונה אישר הגבלת נוסעים ברכבים פרטיים

החל מיום ג' תותר נסיעת נהג ושני נוסעים בלבד שאינם מאותו משק בית ברכבים פרטיים ● נמשך האיסור הגורף על הפעלתם של דיסקוטקים, ברים ופאבים, אולמות או גני שמחות וכן פארק מים, פארק שעשועים ולונה פארק

עופר שלח / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הכנסת תקיים דיון בסוגיית רכש הגומלין בעקבות חשיפת "גלובס"

"גלובס" חשף טענות כי פקידי האוצר מעכבים מכרזים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים בשל התנגדותם לסעיף רכש הגומלין, שמחייב לבצע בישראל רכש או השקעות חוזרות ● הדיון בסוגיה יתקיים מחר

מרכז רמת גן. עוד דירות על חשבון שטחים ציבוריים / צילום: גיא ליברמן, גלובס

בקומה הראשונה יפעל בית הספר, בשנייה הגן, ומעליהם כולנו נגור

בכדי לעמוד בקצב גידול האוכלוסייה צופה המדינה כי יש צורך ב-2.6 מיליון דירות עד שנת 2040 • עקרונות התכנון שהציג מינהל התכנון מבקשים להפוך את הבניינים העתידיים למרובי שימושים

חברת פדקס, שרשמה הטבה של 71 מיליון דולר מפער שיעורי המס, מבקשת עכשיו אישור לשינוי חשבונאי שיניב לה עוד 130 מיליון / צילום: Matt York, Associated Press

חברות אמריקאיות מעדיפות להפסיד הרבה כסף מאשר מעט בעידן הקורונה

חברות יכולות להשתמש בהפסדים שנרשמו לפני ובמהלך המגפה כדי לקזז חמש שנים של רווחי עבר ● זאת משום שהקונגרס מאפשר לחברות לקבל החזרי מס בשיעור של 35% שהיה קיים לפני 2018, ולא בשיעור של 21% כפי שהוא היום

הנשיא טראמפ עומד ברקע פסלי ראשי הנשיאים של ארה"ב, של הר ראשמור המפורסם / צילום: Alex Brandon, Associated Press

זוכר את נובמבר: טראמפ לוחץ על כפתורי הסנקציות, מכסי-העונשין והצווים המנהליים

פחות מ-90 יום לפני הבחירות, הנשיא משתמש בכל סמכויותיו, ואולי גם בלא־סמכויותיו, כדי לשנות את סדר היום ● הוא מעניש בנשימה אחת את "המפלגה הקומוניסטית של סין" ואת בעלת הברית ההיסטורית קנדה ● הקנדים המנומסים מחליטים הפעם להיות פחות מנומסים ולהשיב עין-תחת-עין

בנימין נתניהו ובני גנץ בדיון בכנסת, היום / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

לקראת פיזור הכנסת ה-23? צעקות בין כחול לבן לליכוד בקבינט הקורונה

הכעסים היו בין שר הביטחון בני גנץ, שר הכלכלה עמיר פרץ ושר האוצר ישראל כ"ץ - כאשר כ"ץ התנגד לתוכנית כלכלית לפיצוי עסקים שנאלצו להיסגר בשל גילוי קורונה שהציע פרץ ● ראש הממשלה בנימין נתניהו התערב עקץ את השר גנץ במהלך הישיבה

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר, וסאטיה נדאלה, מנכ"ל מיקרוסופט בקרב על הטיקטוק / צילום: רויטרס

מה הופך את הרשת החברתית טיקטוק לכל כך אטרקטיבית (ושנויה במחלוקת)?

הרשת החברתית טיקטוק מצאה את עצמה באמצע סערה גיאו-פוליטית ועסקית - טראמפ יוצא נגדה, מיקרוסופט וטוויטר רוצות לרכוש חלקים ממנה ● מה הופך את הרשת החברתית לאימת הממשל האמריקאי, ובמקביל לפעילות עסקית מוצלחת?

הצצה לבית החולים איכילוב בימי קורונה / צילום: אסף לוי

ההסתדרות הרפואית הכריזה על סכסוך עבודה

זאת בתקופת הקורונה ועל רקע המחסור החמור בתקנים וידיים עובדות בבתי החולים ובקהילה ● תוך 14 יום יוכלו 28 אלף רופאים ורופאות לפתוח בשביתה ● האוצר: "מחר יקיים כ"ץ ישיבה על מנת לאפשר לציבור הרופאים להמשיך ולמלא במסירות ומחויבות את תפקידם בתקופה מאתגרת זו"

אורית סופר, בעלי "המנשא הנכון", חברה ואתר להדרכת מנשאים להורים / צילום: שרון הורוביץ, יח"צ

"היה לי מזל שהקדמתי להעביר את הפעילות לאונליין"

אורית סופר, בעלי "המנשא הנכון", חברה ואתר להדרכת מנשאים להורים ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

גל החום האחרון בפריז / צילום: Charles Platiau, רויטרס

מחקר: עד 2100 שינויי האקלים עלולים לגרום ליותר מקרי מוות ממחלות זיהומיות

מחקר חדש של הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב מעריך כי עליית הטמפרטורות יובילו ל-85 מקרי מוות לכל 100 אלף איש ● במדינות עניות המצב יהיה חמור יותר ומספר המתים כמעט ויכפיל את עצמו ל-160 איש

יונה אברושמי שרצח את המפגין בהפגנות שמול משרד ראש הממשלה ב-1983 / צילום: צילום מסך חדשות 12

חקירה פלילית נגד יונה אברושמי בחשד להסתה לאלימות בראיון לערוץ 12

בראיון שנתן יונה אברושמי לעיתונאי יגאל מוסקו בערוץ 12 אמר כי "אני לא הולך היום לבלפור. יש היום בחורים צעירים שיילכו לבלפור, והם כבר ידעו מה לעשות" ● אברושמי הורשע ברצח גרינצוויג, פעיל שלום עכשיו, במהלך הפגנה שנערכה ב-1983

בעסקי השכירות חוזרים לשגרה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

חושבים לקנות או למכור דירה בתקופת המגפה? לרשות המסים יש שורה של הטבות עבורכם

בעקבות משבר הקורונה החליטה הממשלה על שורה של הקלות בתחום מיסוי הנדל”ן • "גלובס" עושה סדר בהחלטות האחרונות

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים -  9 באוגוסט 2020

אמש באיכילוב: 11 פצועים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

"גלובס" ובית החולים איכילוב חוזרים לדווח על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

ראש ממשלת ניו זילנד, ג’סינדה ארדרן / צילום: Mark Baker, Associated Press

ראש נקי לפני הבחירות: ניו זילנד חיסלה את הקורונה

בזמן שנבחרי הציבור בניו זילנד נערכים לבחירות שיתקיימו בספטמבר, הממשלה יכולה לרשום הישג ממנו מתפעל העולם כולו: חיסול מוחלט של הקורונה ● זה מה שיכול ללמוד העולם מניו זילנד, ומה שעליה לעשות כדי למנוע התפרצות חוזרת של המגפה

אליעזר פישמן / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"לפרסם דיוני הנגזרת נגד בנק איגוד לגבי האשראי לפישמן"

"גלובס" מבקש מביהמ"ש להסיר החיסיון מעל ההליכים הנוגעים להקצת אשראי חריג לפישמן על ידי הבנק

דדי שוורצברג, מייסד ומנכ״ל עדיקה  / צילום: יח"צ

הסכסוך בין מייסד עדיקה דדי שוורצברג לגולף וכת"ש מסלים

שוורצברג, שהיה מנכ"ל הרשת עד לאחרונה, הגיש היום בקשה לגילוי ועיון במסמכים טרם הגשת תביעה נגזרת נגד הקבוצה האם של חברת האופנה המקוונת, גולף, ונגד הקבוצה שמחזיקה בה, כת"ש

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

עליות קלות בבורסה; רציו קופצת ב-8%, פתאל עולה ב-7%

הזהב פותח את השבוע עם עלייה של כ-0.5% לרמה של 2,040 דולר לאונקיה ● עליות קלות באירופה ובחוזים על מדדי וול סטריט ● מיטב דש: "ממשיכים להמליץ על חשיפה בינונית-נמוכה באפיק המנייתי ולהגביר מעבר לסקטורים מסורתיים יותר"