מעביד יהיה רשאי לחדור למחשב ולדואר אלקטרוני של עובד, ואף להגיש כראיה בסכסוך משפטי את החומר שמצא, רק אם מדובר בתיבת דוא"ל מקצועית שבבעלות המעסיק. כאשר מדובר בתיבת דוא"ל אישית שהעמיד המעביד לטובת העובד, אסור לו לחדור לתוכן התכתובת האישית של העובד, למעט במקרים חריגים - כך קבע היום (ד') בית הדין הארצי לעבודה בפסק דין רחב יריעה ותקדימי, שבו התווה את העקרונות המנחים בנוגע לאפשרות של מעסיקים לחדור למחשבים ולתיבות המייל של העובדים במקום העבודה, ולהגיש אותן כראיה בהליך משפטי.
עוד נקבע בין היתר כי המעסיק רשאי לקבוע כללי אסור ומותר בשימוש העובדים במחשב ובמייל, ועליו לקבוע מדיניות נוהגת בנושא במקום העבודה ולהביא אותה לידיעת העובדים.
פסק הדין שכתבה הנשיאה נילי ארד, אשר התקבל בהסכמתם של הנשיא הפורש סטיב אדלר והשופטת רונית רוזנפלד, ניתן במסגרת שני ערעורים שהוגשו על החלטות של בתי הדין האזוריים לעבודה. האחד - שהגישה העובדת טלי איסקוב-ענבר על ההחלטה לאפשר למעסיקתה לשעבר, חברת הסטארט-אפ פאנאיה, להגיש כראיה תכתובות מייל ששלחה, כדי להוכיח כי פיטוריה מהעבודה לא נבעו מחמת הריונה, אלא מכיוון ששלחה קורות-חיים למעסיקים אחרים; השני - שהגישו חברות אפיקי מים על החלטת בית הדין האזורי לפסול הודעות מייל שביקשו להגיש כראיה נגד העובד, רן פישר, כדי להוכיח התנהגות פוגענית מצדו.
מקצועי או פרטי
בהחלטתם העקרונית חילקו שופטי הארצי ל-3 סוגים את תיבות הדוא"ל של העובד, ולגבי כל סוג קבעו מהם התנאים שבהתקיימם יוכל המעסיק לחדור לתיבות:
1. תיבה מקצועית - תיבה המיועדת לצורכי עבודה בלבד ואסורה לשימושו האישי של העובד. לדברי השופטים, בשים לב למהותה של התיבה המקצועית, המיועדת מראש כל כולה לצורכי עבודה, רשאי המעסיק לקיים פעולות ניטור ומעקב אחר נתוני התקשורת וחדירה לנתוני תוכן בתיבה המקצועית, לרבות תכתובת האי-מייל המקצועית שבה.
ואולם, אם העובד קיים תכתובת אישית בתיבה המקצועית בניגוד למדיניות מקום העבודה, המעסיק אינו רשאי להיכנס לנתוני תוכן של אותה תכתובת אישית. אלא אם כן מדובר בהתנהגות פוגענית או פלילית של העובד, וגם אז חייב המעסיק לקבל הסכמת העובד לחדירה לתוכן התכתובת האישית שלו.
2. תיבה לצרכיו האישיים של העובד - המעסיק רשאי להעמיד לרשות העובד תיבה לצרכיו האישיים ולניהול תכתובתו האישית. גם כאן מחלק בית הדין הארצי את התיבות לשני סוגים משנה:
א. תיבה מעורבת - המשמשת גם לצורכי עבודה ולצורכי תכתובת אישית של העובד. השופטים קובעים כי ככל שמדובר בחדירה של המעביד לתיבה המעורבת, צריך שיתקיימו תחילה תנאים מוקדמים של נסיבות חריגות המצדיקות פעולות מעקב וחדירה לתוכן, וכן שקודם לחדירה ינקוט המעביד באמצעים טכנולוגיים חודרניים פחות, המעידים על שימוש בלתי ראוי של העובד בטכנולוגיות שהועמדו לרשותו לצורכי עבודה. בהתקיים התנאים המוקדמים, נדרשת הסכמתו הספציפית של העובד לכל פעולת חדירה של המעסיק לתוכן התכתובת האישית שלו, להבדיל מתכתובתו המקצועית באותה תיבה.
ב. תיבה אישית של העובד שבבעלות המעביד - תיבה נפרדת המשמשת לצרכיו האישיים של העובד, לרבות תכתובתו האישית בלבד, שאינה לצורכי עבודה. כדי שהמעסיק יוכל לחדור לתיבה זו, בנוסף על התנאים המוקדמים שנקבעו ביחס לתיבה המעורבת, נדרשת הסכמתו הספציפית של העובד בגין כל פעולת מעקב הכוללת חדירה לתיבה האישית ולאיסוף נתוני תקשורת ותוכן, לרבות חדירה לתוכן התכתובת האישית. בית הדין מבהיר כי איסור החדירה לתכתובת אישית חל גם אם התכתובת הופקה בנייר ונמצאה בפח האשפה.
3. תיבה חיצונית-פרטית בבעלותו של העובד - המעסיק רשאי להתיר לעובד גישה לתיבה החיצונית-פרטית במקום העבודה (למשל לתיבת gmail).
"נוכח בעלותו הבלעדית של העובד בתיבה החיצונית-פרטית והיותה רכושו הפרטי כמו מכוניתו או ביתו, אסור למעסיק לקיים מעקב של נתוני תקשורת או תוכן על השימוש שעושה העובד בתיבה הפרטית, ואסור לו לחדור לתיבה הפרטית ולתוכן תכתובת האי-מייל של העובד במסגרתה", קובעים השופטים.
עם זאת, הם מוסיפים כי כאשר המעסיק סבור כי התקיימו התנאים המצדיקים פעולות של חדירה לתיבת המייל הפרטית החיצונית של העובד, עליו לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה למתן צו משפטי לחיפוש ולתפישה בתיבה הפרטית של העובד.
"ככלל, ונוכח הפוגענות הטמונה בסעד מעין זה, יינתן הצו במקרים הנדירים ויוצאי הדופן בלבד ובהתקיים התנאים הנדרשים לכך בדין", נקבע.
תפיסה פסולה
לאור העקרונות שהתווה, קיבל בית הדין הארצי את הערעור של טלי איסקוב על פסיקת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, ופסל את קבילותן כראיה של תכתובות מייל שהגישה המעסיקה שלה, חברת הסטארט-אפ פאנאיה, כדי להוכיח כי פיטוריה מהעבודה לא נעשו בשל היותה בהיריון.
בין היתר נימק בית הדין הארצי את החלטתו בכך ש"חדירתה של החברה לתכתובת האישית של איסקוב בתיבה, שהוקצתה לשימושה, נעשתה מבלי שניתנה הסכמתה של העובדת מרצון ומדעת, מכללא או במפורש, והיוותה פגיעה בפרטיותה. לדבריו, לא הוכחה מדיניות מפורשת מטעם החברה, האוסרת על שימוש אישי בתיבת האי-מייל שהוקצתה לעובדת לצורכי עבודה.
בנוסף, דחה בית הדין הארצי את הערעור שהגישו החברות בפרשת אפיקי מים, שביקשו להגיש תדפיסים מתכתובות אי-מייל ששלח העובד רן פישר במהלך עבודתו, כדי לבסס טענותיהן בדבר פעילותו הפוגענית של העובד. כאשר חלק מן התדפיסים הופקו משרת המחשב בחברות, ואחרים נמצאו בפח האשפה.
"המעסיקות הודו כי לא ביקשו את הסכמת פישר לעיין בתכתובות האי-מייל הפרטיות מתיבת הדואר החיצונית-פרטית שלו", נקבע. "אין לקבל מסמכים שהופקו על-ידי המעסיק בדרך של חדירה לתיבת האי-מייל החיצונית-פרטית של העובד ולתכתובת פרטית במסגרתה, גם אם הופקו באמצעות השרת שבבעלות המעסיק, ללא חדירה בפועל לתיבת האי-מייל הפרטית. בהיעדר צו שיפוטי המתיר חדירה לתוכנן של תכתובות המייל בתיבה הפרטית של העובד, 'התפיסה' של תכתובות אלה - פסולה".
כניסת המעביד לדוא"ל העובד - הכללים
1. תיבה מקצועית לצורכי עבודה - ניתן להיכנס; אם מדובר בתכתובת אישית - רק אם מדובר בהתנהגות פוגענית או פלילית של העובד ורק בהסכמתו.
2. תיבה אישית שהמעביד העמיד לרשות העובד: א. תיבה מעורבת לצורכי עבודה ולצרכים אישיים - רק בנסיבות חריגות ולאחר שהמעביד ניסה אמצעים פחות חודרניים שהעידו על שימוש לא ראוי; בכל מקרה כניסה לתכתובת האישית דורשת אישור העובד; ב. תיבה אישית - רק בתנאים חריגים ובהסמכת העובד.
3. תיבה חיצונית פרטית (כמו gmail) - רק במקרים חריגים ובאישור בית הדין האזורי לעבודה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.