דרישותיו של ח"כ אביגדור ליברמן להעלאת הפנסיה לעולים חדשים קשישים יורחבו (אם יתקבלו) לכלל הקשישים בישראל - כך הבהירו אנשי משרד האוצר לנציגיו של יו"ר ישראל ביתנו למו"מ על הצטרפות מפלגתו לקואליציה.
עמדת הדרג המקצועי באוצר מבוססת על הנחיית שר האוצר ויו"ר כולנו, משה כחלון, שלא להפלות בין ציבור לציבור. העלות התקציבית של היוזמה מוערכת ב-2 מיליארד שקל לשנה, ולאוצר לא ברור מהיכן לממן אותה, כאשר הבור התקציבי לשנת 2017 עומד כבר כיום על 15 מיליארד שקל. ואולם באוצר התרשמו כי אנשיו של ליברמן הונחו לסיים את המו"מ כבר היום (א'), והעריכו כי ניתן יהיה להגיע להסדרים שיפחיתו במידה משמעותית את העלות התקציבית של הצעד.
נציגיו של ליברמן למו"מ, רו"ח משה ליאון וחבר הכנסת לשעבר ליאון ליטינצקי, נפגשו בראשונה עם אנשי האוצר ביום ה' האחרון. בפגישה הציגו אנשיו של שר הביטחון המיועד דרישה להעלות את הפנסיה לעולים חדשים. מדובר ברבבות עולים הנמצאים מתחת לקו העוני, מכיוון שלא הספיקו לצבור זכויות פנסיה מספיקות בישראל. נציגי האוצר טענו בפגישה כי הדרך לשפר את מצבם של הקשישים היא באמצעות הגדלת קצבת השלמת הכנסה העומדת כיום על כ-3,000 שקל, שהם כ-50% מהשכר החציוני במשק.
בפגישת המשך בין הצדדים שהתקיימה היום דובר על העלאת קצבת השלמת ההכנסה בכ-500 שקל לחודש. כיום זכאים לקצבה כרבע מיליון קשישים בישראל, מהם כ-80 אלף מוגדרים עולים חדשים - מרביתם ממדינות בריה"מ לשעבר, ומיעוטם מצרפת וממדינות נוספות. כמו כן חיים בישראל כ-50 אלף ערבים פלסטינים הזכאים לקצבת השלמת הכנסה, שיזכו גם הם לתוספת אם תתקבל דרישתו של ליברמן. מדובר, בין היתר, בתושבי מזרח ירושלים המחזיקים תעודות זהות ישראליות. מקבלי קצבת הבטחת הכנסה זכאים, נוסף על הקצבה, להנחות משמעותיות בארנונה, מים, חשמל ותרופות.
אגף התקציבים אמור להציג היום לשר כחלון את המלצותיו לגבי דרישותיה של ישראל ביתנו. באוצר מתכוונים להפחית בכל מקרה את העלות של הצעד, ובודקים בין היתר אפשרות לפרוס את הגידול לאורך תקופה. נציין כי בתקציב הקודם כבר הגדיל כחלון את קצבת השלמת ההכנסה לקשישים בסכום כולל הנאמד ב-600 מיליון שקל.
ההוצאה המתוכננת בתקציב 2017 אמורה לגדול ב-9 מיליארד שקל בקירוב לעומת 2016 - כך עולה מהכלל הפיסקלי המכתיב את קצב הגידול של תקרת ההוצאה. לפי מסגרות תקציב 2017 שהוצגו באחרונה למנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, צפוי ב-2017 בור תקציבי של 15 מיליארד שקל, שני שלישים מתוכו חורגים מתקרת ההוצאה, והשליש הנותר חורג מיעד הגירעון העומד על 2.5% תוצר. הבור התקציבי היה אמור לעמוד על 18.4 מיליארד שקל, אך צומצם בזכות הגידול בהכנסות ממסים ומאמצי האוצר לצמצם את התוספות התקציביות הנובעות מגידול האוכלוסיה ("טייס אוטומטי").
בשורה התחתונה, ההוצאה התקציבית המתוכננת ב-2017 חורגת כבר כיום בכ-10 מיליארד שקל מתקרת ההוצאה המותרת בחוק. חריגה זו מורכבת בין היתר מגידול של 4 מיליארד שקל בתקציב הביטחון וגידול של 2.5 מיליארד שקל בתקציבי התחבורה והבריאות (כ"א), ו-1.5 מיליארד שקל בתקציב החינוך. עם זאת, באוצר נשמעו היום אופטימיים לגבי האפשרות להגיע להסדר עם ישראל ביתנו, שיצמצם במידה משמעותית את העלות התקציבית של הצעד ב-2017.