גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיעור בצביעות

פרופ' קרמניצר מדבר על ליברמן ואבדן דרך מוסרי. ומה עם האוניברסיטה העברית?

קמפוס האוניברסיטה העברית / צילום: איל יצהר
קמפוס האוניברסיטה העברית / צילום: איל יצהר

1.

"זהו ביטוי חריף להתבהמותה של חלק מהחברה, לאובדן דרך מוסרי, לבגידה בערכים הומניסטיים בסיסיים... ואף להתרסה כלפי שלטון החוק... במינוי ליברמן משדרת הממשלה ותשדר הכנסת, אם היא תאשרו, כי טוהר מידות מעניין כקליפת השום... זה סותר את אופייה הדמוקרטי של ישראל... המינוי מהווה קריאת תיגר על הכרזת העצמאות... זה שיא של ציניות אנטי-פרוגרמטית, הפוגעת ובצדק באמון הציבור בנבחריו, אמון זה שנמצא בשפל כבר שנים ארוכות, הוא הכרחי לקיומה של דמוקרטיה"

(פרופ' מרדכי קרמניצר, במאמר ל"גלובס" השבוע על מינוי ליברמן).

פרופ' קרמניצר הוא איש רב זכויות ופעלים. הוא מומחה במשפט פלילי ובמשפט צבאי, הוא היה סגן התובע הצבאי הראשי ושופט צבאי, היה דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמש כסגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופ' (אמריטוס) בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

דעתו ראויה להישמע והיא כמובן לגיטימית, אבל, וזה אבל גדול, כמו שאומרים: תראו מי מדבר.

2.

בנובמבר 2014 פרסמנו כאן תחקיר על האוניברסיטה העברית, שפרופ' קרמניצר הוא בשר מבשרה ("האוניברסיטה העברית פושטת רגל", "גלובס", 13.11.2014). המספרים שחשפנו בזמנו היו מדהימים, ושיקפו את שערוריית הפנסיה התקציבית באוניברסיטה העברית שהביאו אותה לעברי פי פחת.

הנה תזכורת למספרים, שרק הולכים ומתנפחים עם השנים:

12.6 מיליארד שקל, זה הסכום העצום שמשקף את ההתחייבות האקטוארית של האוניברסיטה העברית לתשלומי פנסיה תקציבית. בפשטות, זו ההתחייבות שקיבלה על עצמה האוניברסיטה לתשלום בעיקר לפנסיונרים שלה וגם לעובדיה הפעילים שזכאים לפנסיה כזאת (היא אמנם חלפה מן העולם בכל הסקטור הציבורי אבל התשלום הרי לא חלף, הוא רק עולה מדי שנה).

כרגיל במקומותינו, האוניברסיטה הרשתה לאמץ לעצמה ועל דעתה הסדרי פנסיה נדיבים ומפנקים מאוד. שיעורי הפנסיה מחושבים באופן הבא: אחרי 10 שנות עבודה בלבד הזכאים לפנסיה תקציבית צוברים 35% משכרם האחרון לפנסיה, כלומר 3.5% (!) בשנה.

תבינו עד כמה זה אבסורד: יש אנשים בפנסיה צוברת שיקבלו את היחס הזה, בקושי, אחרי 30 שנות עבודה ויותר. המדרג של הפנסיה התקציבית אמנם יורד אחר כך ל-1% לכל השנה ועולה שוב ל-2% עד התקרה המקובלת של 70% מהשכר האחרון, אבל 70% זה בהחלט לא סוף הסיפור באוניברסיטה המפנקת: יש גם "מענק שנים עודפות", צ'ופר לפורשים. ומה זה אומר? בפרישה לגמלאות באוניברסיטה משולם מענק שנים עודפות בשיעור של 100% מהמשכורת הקובעת לפנסיה בגין כל שנת שירות עודפת על 30 שנה. האקטואר שהעריך את התחייבויות האוניברסיטה לא כלל את החבות הזו וכתב בדוח שלו שהיא כלולה בדוחות הכספיים של האוניברסיטה.

ויש עוד צ'ופרים, כמו פרישה מוקדמת שמאפשרת לקבל את הפנסיה כבר בגיל 60 ("לפי רצון ההנהלה") ומענק פיטורים, הניתן לעובדים הפורשים לפנסיה מוקדמת כתוצאה מפיטורים (מדובר במענק בגובה חצי משכורת בגין כל שנת שירות). אפשר להגדיר זאת כך, ברוח הטרמינולוגיה של הסקטור הציבורי: באוניברסיטה העברית יש שכבה מאוד גדולה של עובדי דור א', שבגלל הזכויות העודפות שלהם, הדורות היותר מתקדמים די סובלים (מזכיר לכם משהו? חברת חשמל? בנקים? וכן, גם באוניברסיטאות יש נפוטיזם סמוי).

600 מיליון שקל, אלה תשלומי הפנסיה התקציבית השנתיים שמשלמת האוניברסיטה לפנסיונרים שלה. זה סכום אדיר, קרוב לשליש מהתקציב הכולל של האוניברסיטה, המעיק על התפעול השוטף שלה, מעיק על השכר לדור הצעיר יותר של העובדים באוניברסיטה ומעיק כמובן גם על התקצוב הממשלתי שהולך וגדל כדי "להתאים" את עצמו לתשלומי הפנסיה הנדיבים באוניברסיטה. וגרוע מכול: תשלומי הפנסיה הללו, בגובה של כ-600 מיליון שקל ויותר (לא כולל "מענק שנים עודפות"), יעיקו על האוניברסיטה במשך 12 השנים הקרובות ורק אז יתחילו לרדת באיטיות. את המחיר משלם כמובן תקציב המדינה, שנאלץ "לעזור" לאוניברסיטה הרבה יותר מכפי שצריך, משהו בסביבות של לפחות 1.4 מיליארד שקל בשנה, התמיכה התקציבית הגבוהה ביותר בתקציב ההשכלה הגבוהה. זה מכספי משלם המסים.

התוצאה היא שבכירי האוניברסיטה מסוגלים להגיע לחבילת פנסיה של 8-10 מיליון שקל כל אחד, בהנחה ששירתו זמן רב את האוניברסיטה והגיעו לרף השכר העליון. וזה לא הכול, כי בדרך כלל כוחם של המרצים המבוקשים עדיין במותניהם, ויחד עם הפנסיה התקציבית השמנה הם ממשיכים להרצות במכללות מבוקשות שהשכר בהן למרצים יותר נדיב, או לשרת עמותות כמו "המכון הישראלי לדמוקרטיה", כפי שפרופ' קרמניצר עושה, בשכר שהגיע למאות אלפי שקלים בשנה.

במקביל לפרסום התחקיר התחיל האוצר לפשפש בתנאים החריגים שתפרה לעצמה האוניברסיטה העברית, למעשה, על דעת עצמה. מתברר שהצבירה המואצת באחוזי הפנסיה, המענק על שנים עודפות ומענקים נוספים לקצבה ושיעור תוספת היוקר מנוגדים, לכאורה, לסעיפים בחוק יסודות התקציב ולחוק הגמלאות. האוצר דורש, למעשה, להחזיר, במצטבר, כולל תשלומים עתידיים, משהו כמו מיליארד שקל(!). בשורה התחתונה, ראשי האוניברסיטה, לפחות לעת עתה, די מצפצפים על הדרישות הללו. הם מתנהגים ומתנהלים כאחרוני הבריונים, והכול בתחפושת נאורה, ליברלית, מתנשאת, מצוחצחת לשון, גבוהת מצח - כי הרי "מגיע לנו".

בשלהי 2015 גם פורסם דוח ביקורת חמור על מצבה הפיננסי של האוניברסיטה. נכתב שם, בין היתר, כי מצב הנזילות של הארגון גרוע, שהאוניברסיטה עשתה שימוש בתקבולים לצורכי מחקר ופרויקטים מיוחדים ובנכסי קרנות צמיתות בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל לצורך מימון פעילותה השוטפת ולכיסוי גירעונות. כלומר, כספים שנועדו למחקר, נותבו למעשה לתשלומי פנסיה תקציבית מנופחים. נכתב שם שהדבר מעיד שמצבה הפיננסי של האוניברסיטה קשה מאוד, עד כדי אפשרות כי בהתקיים אי-אלו נסיבות, כגון האטה בקצב התרומות לפרויקטים חדשים, היא עלולה להגיע לכדי קושי לעמוד בהתחייבויותיה. אל דאגה, היא לא תגיע למצב הזה. משלם המסים יסתום כל גירעון מתקציב המדינה, כדי לממן את חגיגת הפנסיה התקציבית באוניברסיטה.

דוח הביקורת החמור הזה, שלכאורה היה חסוי, מצביע על ממצאים חמורים גם בתחום הפרויקטים באגף בינוי ותשתיות, שבמקרה אחר היה מיד מקפיץ את כל טהרני התקשורת בבקשה-דרישה לפתוח בחקירת משטרה וכד'. אבל כנראה התקשורת הטהרנית מגינה על בשר מבשרה, האליטה האקדמית, שמתריעה יום ולילה על אובדן הדרך של הדמוקרטיה הישראלית.

3.

פרופ' קרמניצר אמנם לא מנהל את האוניברסיטה העברית, ולא אחראי כמובן לכל כשליה, גירעונותיה וכד' (ונהנה, בין היתר, מתנאי הפנסיה התקציבית הנדיבים והמנופחים באוניברסיטה). אבל, הוא מומחה למשפט, משפט פלילי במיוחד, שמצוטט תחת כל עץ רענן.

מעניין אותנו מאוד לדעת מה הוא חושב על התנהלותה של האוניברסיטה העברית, שלמעשה מוגדרת על-ידי האוצר כעבריינית על החוק, וכמי שצפצפה עליו וממשיכה לצפצף עליו שנים ארוכות: האם זו לא "התבהמות", האם זה לא "אובדן דרך מוסרי", האם זו לא "התרסה כלפי שלטון החוק", האם זה לא "סותר את אופיה הדמוקרטי של ישראל", האם זה לא "פוגע בצדק ובאמון הציבור", שנמצא "בשפל כבר שנים ארוכות והכרחי לקיומה של הדמוקרטיה"? והאם כל מי שמטיף לאחרים על הדברים הללו, בעצם מתנהג בדיוק כמותם?

פתאום מתברר שאפשר להיות בריון, שאפשר להיות שותף לקבוצה שנהנית מעבירות לכאורה על החוק, גם אם אתה חלק מחבורה של פרופסורים, חנוטים בחליפות ומדברים ברהיטות וברכות. חשוב שאת השיעור בצביעות הזה ילמדו (גם) בפקולטות למשפטים ולכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים.

שערוריית הפנסיה התקציבית באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בסר הנדסה בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.5 מיליארד שקל

לגלובס נודע כי החברה מתכננת להנפיק כ-20% ממניותיה לפי שווי של בין 1.3 ל-1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● בספטמבר האחרון, פועלים אקוויטי רכשו 10% ממניות החברה לפי שווי של כמיליארד שקל אחרי הכסף

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

חוות השרתים סארברפארם במושב בני ציון / צילום: ט. ג. הפקות

מהגדולות בישראל: חוות השרתים שתוקם באשדוד בהשקעה של 1.5 מיליארד דולר

יחד עם קרן תשתיות ישראל, סרברפארם תיבנה חוות שרתים באשדוד בהיקף של 130 מגה-וואט ● בשלב הראשון יושקעו כ-1.5 מיליארד דולר לבנייה, ובהמשך עוד כ-4.5 מיליארד דולר יושקעו להצטיידות החווה ● מדובר באחת מחוות השרתים הגדולות ביותר בישראל המתוכננות בימים אלה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה, ל"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א לאחר החלטת הריבית; מדד הבנקים קפץ בכ-2%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3%, מדד ת"א 90 איבד מערכו כ-0.8% ● בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה ● ירידות קלות בניו יורק, הביטקוין קורס, הדולר יורד ● בתזמון מאתגר: פאלו אלטו החלה להיסחר הבוקר בת"א ● פה ושם - במיטב ובבנק אוף אמריקה אומרים: המניות בבורסת ת"א ובוול סטריט יקרות מידי

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

פחות מחודש לאחר הקנס על המחירים המופרזים, הממונה על התחרות מטילה על אל על עיצום ענק של כ-110 מיליון שקל בגין ניצול כוחה המונופוליסטי מול ארקיע ● החשד: אל על מנעה מהמתחרה גישה קריטית להאנגרים לתחזוקת מטוסים ● אל על בתגובה: לא נפל כל דופי במעשי החברה