גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיעור בצביעות

פרופ' קרמניצר מדבר על ליברמן ואבדן דרך מוסרי. ומה עם האוניברסיטה העברית?

קמפוס האוניברסיטה העברית / צילום: איל יצהר
קמפוס האוניברסיטה העברית / צילום: איל יצהר

1.

"זהו ביטוי חריף להתבהמותה של חלק מהחברה, לאובדן דרך מוסרי, לבגידה בערכים הומניסטיים בסיסיים... ואף להתרסה כלפי שלטון החוק... במינוי ליברמן משדרת הממשלה ותשדר הכנסת, אם היא תאשרו, כי טוהר מידות מעניין כקליפת השום... זה סותר את אופייה הדמוקרטי של ישראל... המינוי מהווה קריאת תיגר על הכרזת העצמאות... זה שיא של ציניות אנטי-פרוגרמטית, הפוגעת ובצדק באמון הציבור בנבחריו, אמון זה שנמצא בשפל כבר שנים ארוכות, הוא הכרחי לקיומה של דמוקרטיה"

(פרופ' מרדכי קרמניצר, במאמר ל"גלובס" השבוע על מינוי ליברמן).

פרופ' קרמניצר הוא איש רב זכויות ופעלים. הוא מומחה במשפט פלילי ובמשפט צבאי, הוא היה סגן התובע הצבאי הראשי ושופט צבאי, היה דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומשמש כסגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופ' (אמריטוס) בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

דעתו ראויה להישמע והיא כמובן לגיטימית, אבל, וזה אבל גדול, כמו שאומרים: תראו מי מדבר.

2.

בנובמבר 2014 פרסמנו כאן תחקיר על האוניברסיטה העברית, שפרופ' קרמניצר הוא בשר מבשרה ("האוניברסיטה העברית פושטת רגל", "גלובס", 13.11.2014). המספרים שחשפנו בזמנו היו מדהימים, ושיקפו את שערוריית הפנסיה התקציבית באוניברסיטה העברית שהביאו אותה לעברי פי פחת.

הנה תזכורת למספרים, שרק הולכים ומתנפחים עם השנים:

12.6 מיליארד שקל, זה הסכום העצום שמשקף את ההתחייבות האקטוארית של האוניברסיטה העברית לתשלומי פנסיה תקציבית. בפשטות, זו ההתחייבות שקיבלה על עצמה האוניברסיטה לתשלום בעיקר לפנסיונרים שלה וגם לעובדיה הפעילים שזכאים לפנסיה כזאת (היא אמנם חלפה מן העולם בכל הסקטור הציבורי אבל התשלום הרי לא חלף, הוא רק עולה מדי שנה).

כרגיל במקומותינו, האוניברסיטה הרשתה לאמץ לעצמה ועל דעתה הסדרי פנסיה נדיבים ומפנקים מאוד. שיעורי הפנסיה מחושבים באופן הבא: אחרי 10 שנות עבודה בלבד הזכאים לפנסיה תקציבית צוברים 35% משכרם האחרון לפנסיה, כלומר 3.5% (!) בשנה.

תבינו עד כמה זה אבסורד: יש אנשים בפנסיה צוברת שיקבלו את היחס הזה, בקושי, אחרי 30 שנות עבודה ויותר. המדרג של הפנסיה התקציבית אמנם יורד אחר כך ל-1% לכל השנה ועולה שוב ל-2% עד התקרה המקובלת של 70% מהשכר האחרון, אבל 70% זה בהחלט לא סוף הסיפור באוניברסיטה המפנקת: יש גם "מענק שנים עודפות", צ'ופר לפורשים. ומה זה אומר? בפרישה לגמלאות באוניברסיטה משולם מענק שנים עודפות בשיעור של 100% מהמשכורת הקובעת לפנסיה בגין כל שנת שירות עודפת על 30 שנה. האקטואר שהעריך את התחייבויות האוניברסיטה לא כלל את החבות הזו וכתב בדוח שלו שהיא כלולה בדוחות הכספיים של האוניברסיטה.

ויש עוד צ'ופרים, כמו פרישה מוקדמת שמאפשרת לקבל את הפנסיה כבר בגיל 60 ("לפי רצון ההנהלה") ומענק פיטורים, הניתן לעובדים הפורשים לפנסיה מוקדמת כתוצאה מפיטורים (מדובר במענק בגובה חצי משכורת בגין כל שנת שירות). אפשר להגדיר זאת כך, ברוח הטרמינולוגיה של הסקטור הציבורי: באוניברסיטה העברית יש שכבה מאוד גדולה של עובדי דור א', שבגלל הזכויות העודפות שלהם, הדורות היותר מתקדמים די סובלים (מזכיר לכם משהו? חברת חשמל? בנקים? וכן, גם באוניברסיטאות יש נפוטיזם סמוי).

600 מיליון שקל, אלה תשלומי הפנסיה התקציבית השנתיים שמשלמת האוניברסיטה לפנסיונרים שלה. זה סכום אדיר, קרוב לשליש מהתקציב הכולל של האוניברסיטה, המעיק על התפעול השוטף שלה, מעיק על השכר לדור הצעיר יותר של העובדים באוניברסיטה ומעיק כמובן גם על התקצוב הממשלתי שהולך וגדל כדי "להתאים" את עצמו לתשלומי הפנסיה הנדיבים באוניברסיטה. וגרוע מכול: תשלומי הפנסיה הללו, בגובה של כ-600 מיליון שקל ויותר (לא כולל "מענק שנים עודפות"), יעיקו על האוניברסיטה במשך 12 השנים הקרובות ורק אז יתחילו לרדת באיטיות. את המחיר משלם כמובן תקציב המדינה, שנאלץ "לעזור" לאוניברסיטה הרבה יותר מכפי שצריך, משהו בסביבות של לפחות 1.4 מיליארד שקל בשנה, התמיכה התקציבית הגבוהה ביותר בתקציב ההשכלה הגבוהה. זה מכספי משלם המסים.

התוצאה היא שבכירי האוניברסיטה מסוגלים להגיע לחבילת פנסיה של 8-10 מיליון שקל כל אחד, בהנחה ששירתו זמן רב את האוניברסיטה והגיעו לרף השכר העליון. וזה לא הכול, כי בדרך כלל כוחם של המרצים המבוקשים עדיין במותניהם, ויחד עם הפנסיה התקציבית השמנה הם ממשיכים להרצות במכללות מבוקשות שהשכר בהן למרצים יותר נדיב, או לשרת עמותות כמו "המכון הישראלי לדמוקרטיה", כפי שפרופ' קרמניצר עושה, בשכר שהגיע למאות אלפי שקלים בשנה.

במקביל לפרסום התחקיר התחיל האוצר לפשפש בתנאים החריגים שתפרה לעצמה האוניברסיטה העברית, למעשה, על דעת עצמה. מתברר שהצבירה המואצת באחוזי הפנסיה, המענק על שנים עודפות ומענקים נוספים לקצבה ושיעור תוספת היוקר מנוגדים, לכאורה, לסעיפים בחוק יסודות התקציב ולחוק הגמלאות. האוצר דורש, למעשה, להחזיר, במצטבר, כולל תשלומים עתידיים, משהו כמו מיליארד שקל(!). בשורה התחתונה, ראשי האוניברסיטה, לפחות לעת עתה, די מצפצפים על הדרישות הללו. הם מתנהגים ומתנהלים כאחרוני הבריונים, והכול בתחפושת נאורה, ליברלית, מתנשאת, מצוחצחת לשון, גבוהת מצח - כי הרי "מגיע לנו".

בשלהי 2015 גם פורסם דוח ביקורת חמור על מצבה הפיננסי של האוניברסיטה. נכתב שם, בין היתר, כי מצב הנזילות של הארגון גרוע, שהאוניברסיטה עשתה שימוש בתקבולים לצורכי מחקר ופרויקטים מיוחדים ובנכסי קרנות צמיתות בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל לצורך מימון פעילותה השוטפת ולכיסוי גירעונות. כלומר, כספים שנועדו למחקר, נותבו למעשה לתשלומי פנסיה תקציבית מנופחים. נכתב שם שהדבר מעיד שמצבה הפיננסי של האוניברסיטה קשה מאוד, עד כדי אפשרות כי בהתקיים אי-אלו נסיבות, כגון האטה בקצב התרומות לפרויקטים חדשים, היא עלולה להגיע לכדי קושי לעמוד בהתחייבויותיה. אל דאגה, היא לא תגיע למצב הזה. משלם המסים יסתום כל גירעון מתקציב המדינה, כדי לממן את חגיגת הפנסיה התקציבית באוניברסיטה.

דוח הביקורת החמור הזה, שלכאורה היה חסוי, מצביע על ממצאים חמורים גם בתחום הפרויקטים באגף בינוי ותשתיות, שבמקרה אחר היה מיד מקפיץ את כל טהרני התקשורת בבקשה-דרישה לפתוח בחקירת משטרה וכד'. אבל כנראה התקשורת הטהרנית מגינה על בשר מבשרה, האליטה האקדמית, שמתריעה יום ולילה על אובדן הדרך של הדמוקרטיה הישראלית.

3.

פרופ' קרמניצר אמנם לא מנהל את האוניברסיטה העברית, ולא אחראי כמובן לכל כשליה, גירעונותיה וכד' (ונהנה, בין היתר, מתנאי הפנסיה התקציבית הנדיבים והמנופחים באוניברסיטה). אבל, הוא מומחה למשפט, משפט פלילי במיוחד, שמצוטט תחת כל עץ רענן.

מעניין אותנו מאוד לדעת מה הוא חושב על התנהלותה של האוניברסיטה העברית, שלמעשה מוגדרת על-ידי האוצר כעבריינית על החוק, וכמי שצפצפה עליו וממשיכה לצפצף עליו שנים ארוכות: האם זו לא "התבהמות", האם זה לא "אובדן דרך מוסרי", האם זו לא "התרסה כלפי שלטון החוק", האם זה לא "סותר את אופיה הדמוקרטי של ישראל", האם זה לא "פוגע בצדק ובאמון הציבור", שנמצא "בשפל כבר שנים ארוכות והכרחי לקיומה של הדמוקרטיה"? והאם כל מי שמטיף לאחרים על הדברים הללו, בעצם מתנהג בדיוק כמותם?

פתאום מתברר שאפשר להיות בריון, שאפשר להיות שותף לקבוצה שנהנית מעבירות לכאורה על החוק, גם אם אתה חלק מחבורה של פרופסורים, חנוטים בחליפות ומדברים ברהיטות וברכות. חשוב שאת השיעור בצביעות הזה ילמדו (גם) בפקולטות למשפטים ולכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים.

שערוריית הפנסיה התקציבית באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

האם הקריפטו צפוי לנפילה חדה דווקא כעת? / צילום: Shutterstock

הדקו חגורות: מדוע הירידות בביטקוין עלולות להפוך לצניחה חופשית?

המטבע הדיגיטלי המוביל כבר נכנס למיינסטרים, אך המנועים שדחפו אותו לשיא הפכו כיוון ודוחפים כעת מטה ● האכזבה מממשל טראמפ, בריחת הכסף המוסדי והלחץ שיוצרות חברות האוצר, מקשים על מציאת תחתית ● אז לאן עוד עלול הביטקוין ליפול בקרוב, ואת מי יגרור איתו

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד ברצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במיכלי החברה, כ-15 אלף מהם עדיין בשוק

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

פחות מחודש לאחר הקנס על המחירים המופרזים, הממונה על התחרות מטילה על אל על עיצום ענק של כ-110 מיליון שקל בגין ניצול כוחה המונופוליסטי מול ארקיע ● החשד: אל על מנעה מהמתחרה גישה קריטית להאנגרים לתחזוקת מטוסים ● אל על בתגובה: לא נפל כל דופי במעשי החברה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 התנגדו לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נתב''ג / צילום: יוסי זמיר

לקראת סבב נוסף עם איראן: הלקחים לא הופקו, הטסים יצטרכו לשלם

ביוני אשתקד, כשפרצה מלחמת 12 הימים מול איראן, השמיים נסגרו לחמישה ימים, והנוסעים נאלצו לממן שהות בלתי מתוכננת בחו"ל ● בזמן שאפשרות למתקפה איראנית נוספת עומדת על הפרק, עדיין לא התקבלה החלטה כיצד לטפל בהשלכות המתקפה הקודמת על הטסים

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

צביקה לביא, בעלי בית ההשקעות לביא את לביא / איור: גיל ג'יבלי

"השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי": מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

צביקה לביא, מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר ע"י רשות ני"ע בחשד שרכש מניות של ארית תוך שימוש במידע פנים, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים אותו מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר