גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עוה"ד לדיני משפחה מתנגדים להחלת גישור חובה בסכסוכי גירושים

היוזמה של שרת המשפטים שקד להחלת גישור חובה בסכסוכי גירושים מתסיסה את עורכי הדין לדיני משפחה: "במקום לקצר הליכים, מאריכים ויוצרים מחסום נוסף לתהליך הגירושים"

גירושין / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
גירושין / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

מערכת המשפט מנקזת אליה סכסוכים רבים ומגוונים באלפי נושאים שונים ומשונים, אך לעתים דומה כי הסכסוכים הרגישים והמורכבים ביותר הם אלה שקורים בתוך המשפחה. הגדיר זאת יפה הסופר לב טולסטוי בספרו "אנה קארנינה" - "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, אך המשפחות האומללות - אומללות הן כל אחת על-פי דרכה".

פרידה של בני זוג מלווה כמעט תמיד באמוציות רבות ובקשיים רבים. מדובר בצד אחד שלרוב פגוע הרבה יותר מהשני; בריב על רכוש, נכסים וכסף, ובתוך סערת הפרידה לרוב ישנם גם ילדים רכים ומתבגרים, ש"יסחבו" בנפשם את פגעי הסכסוך של הוריהם.

במטרה לפתור את סכסוכי הגירושים בדרך פחות קשה, הודיעה שרת המשפטים, איילת שקד, על התחלת יישום תקנות שמחייבות צדדים לסכסוכי משפחה לפנות להליך גישור טרם פנייה לבית המשפט. 

ההודעה מעוררת סערה גדולה בעיקר בקרב משפטנים העוסקים בתחום. קבוצה של עורכי דין העוסקים בתחום כבר עמלה בימים אלה על כתיבת עתירה לבג"ץ נגד החוק והתקנות, בטענה כי הם פוגעים בחופש העיסוק של עורכי הדין, בכבוד המקצוע, בזכות הגישה לערכאות של המתדיינים ועוד.

עו"ד איימי בכור, מגשרת ומומחית לדיני משפחה, מסבירה מדוע החוק המחייב גישור בהליכי משפחה הוא כה בעייתי לדעתה ולדעת חבריה. "לא כל זוג מתאים לגישור, ולא כל זוג שהסתכסך מסכים לגישור. זהו לא הליך שניתן לכפות על הצדדים כפי שנעשה כאן".

עו"ד בכור, שעובדת כמגשרת כבר 18 שנה, אומרת כי "הסיכוי שגישור עסקי יצליח הוא 90%, כיוון שמדובר בעניין כספי ורציונלי, ושני הצדדים יודעים שכל אחד מהם יצטרך לוותר על משהו כדי לסיים את הסכסוך. לעומת זאת, סכסוכים בדיני משפחה הם מטבעם מלאי אמוציות ורגשות ומורכבים מאוד. ראיתי לא פעם בני זוג שעשו הכול כדי שלא להתפשר - רק כדי לנקום זה בזה.

"למשל, כאשר יושבים בגישור בני זוג שבוע אחרי שהבעל גילה שהאישה בגדה בו עם החבר שלו, או כאשר אישה גילתה שהבעל ניהל רומן עם אחותה - איך הם יוכלו להתפשר? סכסוכים כאלה צריכים להיפתר בבית המשפט. אין מקום לחלק מהאנשים בסיטואציות הללו לשבת בחדר גישור".

מניעת גישה תאפשר הברחת נכסים

הביקורת של עו"ד בכור על החוק לא מסתכמת בכך. "אחת הטענות של חברות הכנסת שיזמו את החוק, שולי מועלם ומרב מיכאלי, היא שאנחנו, עורכי הדין שמייצגים בהליכי משפחה, מעודדים את הסכסוך בין הצדדים ומתחזקים אותו כדי להרוויח יותר כסף. הטענה הזו ממש לא נכונה. עורכי הדין מסייעים לצדדים לדעת את זכויותיהם ולהביא את הסכסוכים לכלל סיום".

עו"ד בכור מוסיפה ואומרת כי "החוק מתנה על הזכות החוקית והבסיסית של גישה לערכאות משפטיות, ולכן הוא אינו חוקתי. החוק כולל 34 סעיפים, שקובעים בין היתר כי לצד בתי המשפט יוקמו יחידות סיוע שבהן יישבו עובדות סוציאליות שיקבלו את הצדדים לגישור, לפני שתהיה להם הזכות להגיש תביעה. עוד נקבע בתקנות כי עורכי הדין לא יוכלו להשתתף בגישורים הללו.

"המשמעות היא שיגיעו שני אנשים מסוכסכים לגישור כשהם נמצאים במצב הכי קשה בחיים שלהם, כאשר יש להם גם ילדים בבית שסובלים מהמצב; והם, בני הזוג, לא נמצאים באותו מקום ומצב כלכלי, וגם אין להם מושג באשר לזכויות שלהם. הדבר הזה יביא לשניהם, או לחלש מביניהם, רק נזק".

לדברי עו"ד בכור, החוק יגרום לפגיעה בעיקר בנשים, כי בכך שהוא מונע מהן את הגישה לערכאות במשך 45 הימים שבהם יתנהל הגישור (עם אופציה להארכה של 45 יום נוספים), הוא עלול לאפשר לבעלים המסוכסכים עימן להבריח נכסים ולהתחמק מתשלומים המגיעים להן.

"עד היום נשים היו יכולות להגן על עצמן באמצעות פנייה לבית המשפט להוצאת צווים זמניים, שימנעו הברחת רכוש ונכסים מצד הבעל ומעשים חד-צדדיים של הצד השני, ושיסייעו להן לשמור על רכושן", היא אומרת. 

הרב-ד"ר יצחק כהן, מגשר ב"פדרציה לבוררות" ומרצה בכיר לדיני משפחה בקריה האקדמית אונו, מכנה את החוק "יוזמה מבורכת שתרכך במשהו את הליכי הגירושים בישראל". עם זאת, לדברי כהן, החוק אינו יכול לתת פתרון מלא.

לדבריו, "הבעיה של רעידת האדמה הנקראת גירושים היא האמוציות הקשות הנלוות אליהם, ובכללן פגיעה, עלבון, אכזבה, בגידה באמון ובסיפור המשותף שנרקם ועוד. על רקע זה צומחים רגשות תסכול, כעס ונקמה ורצון להכאיב לבן הזוג השני ולנצחו במערכה".

כהן מציין כי "החוק החדש הוא בסופו של דבר חוק, וככזה גם הוא נתון לחסרונות של צו שיפוטי. כלומר, אם בן זוג מבקש להילחם בבן זוגו, החוק לא יצליח למנוע זאת, הוא רק ירחיק זאת ב-45 ימים. בסופו של דבר, גם לפי חוק זה אחד מבני הזוג 'גורר' את רעהו. בהזמנה לדיון הגישור, כך הוצע בתקנות החדשות, בן הזוג מוזהר שיחויב בהוצאות אם יסרב להגיע". 

גם השופט בדימוס עו"ד דניאל ארנסט, העוסק בדיני משפחה וירושה, סבור כי למרות הכוונות הטובות של "חוק גישור חובה" בדיני משפחה, הדרך עוד ארוכה, וייתכן כי בסופו של חשבון החוק לא יועיל לאותם בני זוג העוברים את נתיב הייסורים של הגירושים.

לדבריו, "הבעיה העיקרית בגירושים לא טופלה בחוק. ישנה התעלמות מ'הפיל הענק באמצע החדר', שהוא חיובם של בני זוג להתגרש בבית הדין הרבני, על כל הסיבוכים הכרוכים בכך". 

עו"ד ארנסט סבור כי "הפתרון הראוי היה להפריד את תהליך הגירושים מהדת (למעט זוגות שמעוניינים בכך) - דבר שהיה מחסל את תופעת העגינות וסרבנות הגט ומונע סחטנות של אחד הצדדים המוכר בכסף את הסכמתו לתת גט ומאריך בחודשים רבים או בשנים את תהליך הגירושים".

ארנסט מציין כי "כמובן, נושא זה הוא טאבו פוליטי, שכל נגיעה בו תפיל את הקואליציה עקב התנגדות המפלגות הדתיות. ובינתיים נותנים אספירין בדרכי עקיפין בחוק מורכב מדי ומסורבל מדי". 

"חוק מסורבל שיוצר מפלצת ביורוקרטית"

עו"ד ארנסט מוסיף כי החוק ארוך, מסובך ומסורבל מדי: "כל שנדרש (אם נדרש) לא היה אלא סעיף אחד הקובע 'גישור חובה' של כמה מפגשים בתחילת ההליכים המשפטיים. לא נדרשות כל אותן הוראות מסורבלות ומסובכות בחוק היורדות לפרטי-פרטים ולדיוקים מיותרים של מועדים ופעולות, ויוצרות מפלצת של ביורוקרטיה עצומה ומיותרת, אשר בפועל תקשה עוד יותר על המתגרשים המותשים".

עוד אומר ארנסט כי הקמת גופים חדשים ונפרדים לטיפול בגישור, כפי שקובע החוק, היא מיותרת ומזיקה. "אין צורך להמציא את הגלגל מחדש. יש כיום שפע מגשרים ומוסדות גישור קיימים ומתפקדים היטב, ונושא הגישור הוטמע היטב בקרב כל המטפלים בגירושים, לרבות בתי המשפט ועורכי הדין. אין צורך בהקמת גופים מקבילים נפרדים ונוספים. הזוגות האומללים ייאלצו כעת גם לחזר על פתחי כל אותם גופים ופקידים חדשים, על-מנת לקבל מהם אישורים כאלה ואחרים כדי לקדם את תהליך הגירושים".

לדבריו, "במקום לקצר הליכים, מאריכים ויוצרים מחסום נוסף לתהליך הגירושים. לאותה ארוחה עיקרית (הגירושים) מוסיפים גם 'מנה ראשונה', שהזוגות המתרוצצים ממילא בין בית המשפט לבית הדין הרבני, ייאלצו לבלוע לפני שיהיו חופשיים לנהוג כרצונם ולנהל את הסכסוך כהבנתם. כעת מוסיפים להם עוד 'אח גדול' שצץ לפתע, הכופה עליהם הליכים נוספים, מתוך תפיסת-עולם מיושנת שלפיה הממסד יודע טוב יותר מהפרט מה טוב לו".

לטענת ארנסט, בנוסף החוק מפר את האיזון בין בני זוג. "בן זוג שלא יקבל ייעוץ משפטי בלתי תלוי - יש חשש שזכויותיו ייפגעו. המגשר הוא אובייקטיבי ולא בהכרח משפטן. אם צד אחד פנה לעורך דין, התייעץ וקיבל ליווי (מחוץ ובמקביל להליך הגישור) - בן הזוג השני ייפגע ויהיה בנחיתות. החוק אינו דואג לאיזון אלא יוצר מראית-עין שאפשר לסיים את הסכסוך בגישור. לכן, צד שלא יהיה מגובה בייעוץ משפטי נפרד, עלול להיפגע".

יתרה מכך, לדברי ארנסט, בדומה לעמדתה של עו"ד בכור, החוק פוגע בבן הזוג שהוא יותר חלש מבחינה כלכלית. "אין בחוק הגנה אמיתית נגד הברחת רכוש והסתרת מידע כלכלי על-ידי אותו בן זוג שבידיו השליטה ברוב הרכוש המשותף. וכך הוא יוכל באותם חודשים של גישור, ללא משפט, לפעול להברחת ולהסתרת רכוש, ובכך תימנע חלוקה צודקת של הרכוש של בני הזוג". 

אסור להכריח להתגשר

גם מנכ"לית ארגון "משפחה חדשה", עו"ד אירית רוזנבלום, מסתייגת מהסדר הגישור חובה. לדברי רוזנבלום, "מקרי הגירושים שמגיעים לבתי המשפט עברו הליך של ניסיון להגיע להסדר, אם באמצעות מגשרים ואם באמצעות עורכי דין. הניסיון להציג את המציאות כאילו יש צורך לבצע את הבחירה בין מגשרים לעורכי דין, הוא הטעיה".

לדברי רוזנבלום, "הבעיה היא לא בעורכי הדין, שגם רבים מהם מנסים להגיע להסדרים ללא משפט; הבעיה היא בבתי המשפט ובסחבת משפטית ובעובדה שלא מתקבלות הכרעות חד-משמעיות. אם רוצים לקצר את ההליכים, לא צריך להכניס עוד הליך של 'גישור חובה', שברובם המוחלט של המקרים רק יאריך את הליך הגירושים - אלא לקצר את התהליך המשפטי ולהפוך אותו למהיר וליעיל יותר".

עו"ד רונן דליהו, בעל משרד המתמחה בדיני משפחה, מתריע כי החוק החדש ייצור כאוס במערכת. לדבריו, "אי-אפשר להכריח אנשים להתגשר ולהגביל את זכות הגישה לערכאות".

בנוסף, אומר עו"ד דליהו, מדובר הלכה למעשה בהפרטת השירות לציבור. "שולחים את הציבור למגשרים, שכללי האתיקה לא חלים עליהם. אף אחד לא יודע מי הם המגשרים, מה ההסמכה שלהם ואיך ינהלו את התהליך".

עו"ד הילה צאירי, מנהלת מחלקת דיני משפחה וירושה במשרד גדעון פישר, רואה את הדברים אחרת מעמיתיה. לדבריה, מדובר ביוזמה מבורכת. "בניגוד לרוב עורכי הדין, אני מתחילה את רוב התיקים שלי בבקשה ליישוב סכסוך, כלומר בהליך גישור. נכון, הגשת תביעות מגדילה את שכר-הטרחה, אך עלולה להסלים עוד יותר את הסכסוך".

עם זאת, גם עו"ד צאירי מציינת כי עקב-אכילס של החוק הוא הסעדים הזמניים. "חשוב לאפשר לאנשים שזקוקים לכך, ובנסיבות המצדיקות זאת, לקבל סעדים מיידים, כדוגמת עיקולים, צווי עיכוב יציאה מהארץ וכו', על-מנת שלא יהיה ניצול לרעה של הליך הגישור".

נקודה נוספת שלצאירי חשוב להדגיש היא ש"אמנם עורך הדין אינו יכול להיות נוכח בגישור עצמו (וכך צריך להיות), אולם רוב המתגשרים לא ניהלו ולא מנהלים משא-ומתן, ולכן לעורך הדין יש חשיבות בהליך, הוא נותן חוות-דעתו מתי להציע הצעה מסוימת, מתי לסרב לה, מה זכויותיו, על מה כדאי לו לוותר ועל מה לא". 

הניחו את החרבות: 45 יום לפתרון הסכסוך ב"דרכי גישור"

בשבוע שעבר הודיעה שרת המשפטים איילת שקד כי היא פועלת להתקנת תקנות המחייבות קיום הליך ליישוב סכסוך בהסכמה, בכל סכסוך משפחתי המגיע לדיון בערכאה שיפוטית. כלומר, לא עוד פתיחת הליך בהגשת תביעה המכפישה את בן הזוג, שממנה הדרך היא אל-חזור - אלא פתיחה בבקשה שאינה מפרטת כל טענה בקשר לסכסוך.

לפי החוק המוצע, לבני הזוג יינתן פרק זמן של 45 יום לפתרון הסכסוך. בתקופה זו אין הם רשאים להגיש תביעות ולהטיל האשמות זה על זה. אם הסכסוך לא ייפתר בתקופה זו, רשאי בן הזוג שהגיש ראשון את הבקשה להגיש תביעות של ממש בערכאה שיבחר.

לדברי השרה שקד, מטרת ההליך היא לקיים שיח עם הצדדים ולנסות בשלב ראשון לפתור את הסכסוך בהסכמה, ללא התדיינות והתערבות שיפוטית. ההליך יתבצע ביחידות הסיוע הפועלות ליד הערכאות המשפטיות השונות הדנות בסכסוכי משפחה, וטרם הגשת כתבי תביעה הנוגעים לסכסוך. זאת, מתוך רצון לבחון את האפשרות ליישוב הסכסוך בהסכמה.

לפי התקנות, מדובר יהיה ב-4 פגישות שייערכו לצדדים, ללא תשלום, בהיעדר עורכי דינם. זאת, במטרה לשמור על האופי הטיפולי של המפגשים. יחידת הסיוע תמליץ לצדדים על אופן ניהול ההליך, ובסופם של המפגשים הצדדים יודיעו ליחידה אם הם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך שהוצע להם - או שיודיעו כי לא הגיעו להסכמה להמשיך בהליך הגישור. 

עוד כתבות

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה בעקבות החדשות בנוגע למכסים של טראמפ

ירידות בחוזים העתידיים בוול סטריט ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בבורסת ת"א; מניית אמות משילה 5%, ישרוטל 3%

ת"א 35 יורד ב-0.2% ● ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● בנק ישראל לצפוי להותיר היום את הריבית ללא שינוי, אך עיני השוק נשואות לתחזיות ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

נגמ''ש ישראלי בדרכו לסוריה / צילום: Reuters, Avi Ohayon

בפעם השנייה בתוך שבוע: צה"ל עצר בדרום סוריה חוליית טרור שהופעלה ע"י כוח קודס האיראני

"מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"