אסף גיל. "השקעתי בתוכניות מאות אלפי שקלים יפים" / צילום: איל יצהר
בלילה האחרון, קרוב לשעה 23:30, נולד בנו הבכור של המפיק אסף גיל. כמה שעות לפני כן, גיל עוד ישב על גג משרדו המשקיף לתיאטרון הבימה, כילה בציפייה סיגריה אחר סיגריה, כשעל פרק ידו כבר מהודק צמיד הזיהוי הלבן של בית החולים. מדי פעם הוא זרק מבט אל הסלולרי. הרי בכל רגע הוא עשוי לקבל את הטלפון שיקרא לו לחזור לאיכילוב כי הנה, בגיל 53, הוא הופך לאבא.
כבר בכניסה למחלקת היולדות תפסה אותו רופאה ששמעה שהוא המפיק של "בייבי בום". אחרי שפרסה בפניו רשימת קבילות קצרה על ההפקה, הבהירה לו שהפעם זה לא כבר סט צילומים בעבורו. "התחושה שלי הייתה שראיתי כל-כך הרבה לידות, ש'נו, יאללה. עוד אחת'", הוא אומר. "אבל נראה לי שהפעם זה יהיה אחרת".
לא הרבה אנשים היו מתפנים ביום לידת בנם להעניק ריאיון עיתונאי. אבל גיל, שבימים אלה מציין 25 שנה כמפיק, לא מפסיק לעבוד. בשבועיים הקרובים יעלו במקביל ב-3 ערוצים שונים, 3 תוכניות חדשות - וכל השלוש יהיו לראשונה מבוססות על פורמטים מקוריים פרי "גיל פורמטס" שלו - "גיבורים" שהופקה בעבור ערוץ 10, "קרב השפים הגדול" שתעלה בקרוב בקשת ו"בחזרה אל הרגע" של ערוץ 1.
"לא סתם אני הופך לאבא בגיל כזה, אני לייט בלומר", אומר גיל, שנחשב עד היום דווקא כמומחה לעיבוד של פורמטים זרים, בעיקר בריטיים, למסך הישראלי. בין היתר להיטים כמו "מאסטר שף", "בייבי בום", "בוא לאכול איתי", "דיוקן" ו"רוקדים עם כוכבים". "רק ביולי האחרון פתחתי חברה חדשה שנקראת גיל פורמטס, שמפתחת תוכן ומוכרת אותו לחו"ל באופן עצמאי. אני מתחיל דברים נורא מאוחר. התחלתי להפיק בגיל מבוגר וגם בנושא הפורמטים המקוריים אני באיחור".
- למה החלטת להיכנס לתחום הצפוף הזה?
"גיליתי את ההזדמנות מאוחר מאחרים כמו ארמוזה פורמטס או קשת, אבל כבר שנים אני פועל בחו"ל וקניתי מעמד טוב. אני מוכר ומוערך, והרבה מהפורמטים שאני מביא הם כאלה שאני קניתי ולא של הזכיינים, כי מעדיפים למכור לי. כשהתחלתי לראות שישראל באמת מסקרנת מבחינת התוכן, שזה לא סתם הייפ, הבנתי שיש לי משהו שאין לחברות פורמטים אחרות - אנחנו יודעים לבצע רעיונות באופן ריאלי. כל הוותק שצברנו מהפקה של פורמטים של אחרים, עוזר לנו מאוד".
- אתה משלם מחיר על הכניסה המאוחרת הזו לשוק פיתוח והפצת הפורמטים?
"אני אדביק את הקצב. המחיר שאני משלם, הוא שפחות מכירים אותי בחו"ל כחברת פורמטים. אבל אני כבר רואה שכל שלושת הפורמטים האלה נמכרו לחו"ל. 'גיבורים' נמכר להפקה בספרד, לערוץ 4 המסחרי. 'בחזרה אל הרגע' כבר שודר בגרמניה, ונמצא עכשיו לקראת הפקה ביוון ושודר בגרמניה כספיישל. 'קרב השפים הגדול' נמכר דרך קשת אינטרנשיונל למדינה אירופאית".
- אבל אתה זה שמפיץ, לא?
"כן, פרט לתוכנית של קשת".
- למה לא גם את זה? קשת לא מאפשרים לך למכור את התוכן שלך?
"זה עניין של מדיניות. אני יודע באיזה עולם אני חי. בערוץ 10 ובערוץ 1 התנאים ידועים וברורים - 50-50 בהכנסות, ונותנים לך להפיץ. לקשת חשוב להפיץ. אני יודע שכשאני מגיע עם רעיון לקשת, אני לא אוכל להפיץ אותו".
- וזה מקובל עליך?
"אלה תנאי השוק. ברור שכשאתה מפיץ תוכן שלך, יש לזה יתרון - אתה נלהב יותר לגבי התוכנית, ולכן אני גם חושב שאמכור אותה טוב מאוד. אבל בקשת זה לא אפשרי. גם ברשת לא".
- אתה אומר תנאי השוק, אבל אלה התנאים שמכתיבים החזקים בשוק.
"גם ערוץ 10 יכול להכתיב אם הוא רוצה, אבל במציאות של היום, ומתוך מגמה לעודד יוצרים, האסטרטגיה שלו היא במקום אחר. רשת וקשת כן רואות את זה כאסטרטגיה להיות בשוק הבינלאומי. אני יכול להחליט שאני משחק ויכול להחליט שלא, אבל זו המציאות".
- ההחלטה שלך לפנות לפיתוח תוכן והפצה, נובעת גם בשחיקה במעמד המפיקים? יש טענה שהם הופכים יותר ויותר לקבלני ביצוע של תוכן.
"שוק המפיקים בישראל נמצא במשבר בלתי רגיל. כל שנה אני אומר שלא יכול להיות יותר גרוע, ובכל שנה זה נהיה יותר גרוע. אני רואה מה היה לפני 20 שנה ומה לפני 5 שנים ומה קורה עכשיו. יש הידרדרות בלתי פוסקת. המפיקים הפכו לחוליה החלשה בתרשים הזרימה של הטלוויזיה ועולם התוכן בכלל. אלה חדשות רעות לעולם התוכן והטלוויזיה".
- מה הנזק?
"ככל שעולם ההפקה מצטמצם, כך גם מצטמצמות היכולות לרענן, לחדש ולהביא קול חדש. חברות הפקה רבות הפסיקו לפעול ואחרות, כמו קופרמן או אבוט המאירי, נמכרו לחברות בינלאומיות מה שמבטיח קיום מסוים - אבל הן כבר לא חברות ישראליות. אני למעשה אחת מחברות ההפקה הישראליות היחידות שפועלות עדיין בשוק".
"ערוץ 10 פועל נכון"
גיל ידוע כמי שאינו טורח על גינוני צניעות, מה שבדרך-כלל מבטיח שהוא אומר את מה שבאמת על לבו. לדבריו, שרידותו ארוכת השנים בשוק נובעת מההערכה הרבה שלה הוא זוכה בחו"ל. "ברכישת פורמטים קנויים יש לי עדיפות מוחלטת על כל החברות בישראל ולפעמים גם על זכיינים", הוא אומר, וזאת בין היתר כי בניגוד למפיקים אחרים הוא עובד עם כל גופי השידור בארץ.
- לצד היכולת המקצועית, זה עניין של כסף. כל שנה אתה נדרש לקצץ. מה מחזיק אותך פיננסית?
"נפח העבודה. כשאתה עובד על יותר הפקות, אז גם כשהרווחים יורדים יש לך יותר מנעד. אבל בשורה התחתונה, היכולת שלך להרוויח נעשית קשה וקשה משנה לשנה. אני תולה תקוות גדולות בתאגיד השידור ובתחרות שתהיה עם המעבר לרישיונות. תחרות אמיתית בין שני גופי תוכן מסחריים אמיתיים, תעזור לשוק".
- אתה באמת מאמין שרשת וקשת יצאו כל אחת לשידור של 7 ימים משלה?
"אני לא רואה הרבה אופציות".
- ומה באשר למיזוג?
"אנחנו נמצאים שנה וחצי לפני התאריך המיועד - נובמבר 2017, ואני לא רואה את זה קורה. קרה פה דבר נורא מעניין, והוא מה שעשה מנכ"ל ערוץ 10 יוסי ורשבסקי - הוא החליט לבנות מודל כלכלי אחר ולא להתחרות בערוץ 2 בנשק המוכר שלהם. אני לא מכיר את הספרים של ערוץ 10, אבל אני מבין שלמרות שהם עוברים תקופה לא קלה, המודל הכלכלי מקיים את עצמו. ועדיין, בעיניי כצרכן, אין דבר יותר מרתק מלראות את רשת וקשת ראש בראש. הייתי מת שיהיו לי שתי אלטרנטיבות טובות".
- אבל אתה מכיר את השוק מצוין וכל המומחים אומרים שלא ייתכן מצב שהשוק יכיל את כולם.
"לא אמרתי שהוא יכיל את כולם. אמרתי שאני לא רואה מיזוג בין רשת לקשת".
- אז מי לא יהיה?
"תחשוב לבד".
- אז אתה חושב שלערוץ 10 אין סיכוי?
"לא אמרתי שלא יהיה לו סיכוי. אתה מפרש".
- מה עוד נשאר?
"אולי ערוץ 10 ייצא גדול אם הוא יתמזג עם רשת או קשת? אני לא ממשפחת ורטהיים או אנג'ל, אבל קשה לי להאמין שהם יתאחדו. הגופים האלה לא נמצאים בשוק הזה מסיבות כלכליות. אם הם היו פה מסיבות של בצע כסף, הם מזמן כבר היו סוגרים את הבאסטה. יהיה להם יותר מה להפסיד מאקזיט מאשר להרוויח. אם זה היה עניין של כסף זה היה מאוד קל - מישהו היה מציע הצעה שקשה לסרב לה, ובזה היה נגמר העניין. מיזוג הוא שמישהו יוצא החוצה, למי שמישהו ירצה את זה? או בעד תמורה כלכלית מאוד טובה, או שהוא יגיד 'נמאס לי, את הרווח הלא כלכלי שלי מיציתי'. והדברים האלה לא מתקיימים".
- לשוק ההפקה עדיף שני "ערוץ 2" כאלה?
"לשוק עדיפה תחרות. שני ערוצים מסחריים שנאבקים בשיניים ומורידים תוכניות שלא מצליחות. היום זה לא קיים".
- אין חברות שיכולות ליהנות מהתחרות כפי שהיא היום - עם ערוץ 10 הרזה והאיכותי כביכול. הרי אתה זיהית את הצורך של ערוץ 10 בעצמך והפקת בעבורו.
"מצדו של ערוץ 10 הוא פועל מאוד נכון. לו היינו מגיעים למצב שבו ערוץ 10 היה מייצר 7 ערבים בשבוע תכנים מצליחים כמו 'בייבי בום' או גידי ואהרוני, אז היו ניצני תחרות. הצלחה יום אחד בשבוע - זו לא תחרות. אני מדבר הרבה עם ורשבסקי והוא אומר לי בצורה ברורה - אני לא מתחרה איתם. הם מנסים להעלות תוכניות חדשות שיצדיקו את הרייטינג ויוכלו להוות אלטרנטיבה, אבל עד היום הכמות של ההצלחות לא גדולה".
"לא רציתי את 'בייק אוף'"
"קרב השפים הגדול" (קשת) היא ריאליטי קולינרי עם שני כוכבים - השפים יונתן רושפלד ואייל שני, שמתחרים זה בזה במטבחים הנחשבים באיטליה. "גיבורים" (ערוץ 10) תביא את סיפורם של 4 דמויות מכוחות הביטחון וההצלה הנקרעות בין עבודתן התובענית לחייהן האישיים. ב"בחזרה אל הרגע" (ערוץ 1) ישחזרו אנשים שכבר עברו דבר או שניים בחייהם תמונות מההיסטוריה האישית ורבת התהפוכות שלהם.
גיל ידוע כמי שמעורב בעצמו מאוד בהפקות שלו ונחשב לעורכן הראשי. "יש פה צוות מאוד כישרוני, אבל אני מנהיג פה את התוכן", הוא אומר. "אני רואה את עצמי איש תוכן ולא שולח את אנשי התוכן 'להביא לי פיצוח'. ליצור תוכנית טלוויזיה הוא דבר מאוד קשה ומתסכל, וכל תוכניות הטלוויזיה האלה עלו הרבה יותר כסף ממה שתכננתי".
- הכסף מגיע ממך, מתוך החברה שלך?
"את הפיילוט של 'בחזרה אל הרגע' אני הפקתי. הוא נמכר לגרמניה עוד לפני שהוא נמכר לערוץ 1. ההשקעה הייתה כולה שלי - מאות אלפי שקלים יפים. במקרה של 'קרב השפים הגדול', קשת באו עם רעיון התחרות ואנחנו פיתחנו את זה. כל התוכניות האלה היו מאוד קשות - בצילומים ובעריכות, וגזלו ממני כספים מעבר למה שציפיתי".
- וגופי השידור מסייעים או שאכלת אותה?
"זה תלוי בגוף", הוא מחייך, "אבל לפעמים זו השקעה לטווח ארוך, גם כי אפשר למכור את זה לחו"ל, וגם אם תהיה עונה שנייה".
בימים אלה, הוא עובד על עונה נוספת של "מאסטר שף" בעבור קשת. "העוגן השידורי של 2016-2017 הוא עדיין ריאליטי", הוא מבהיר גיל. "ריאליטי זה לא משהו רע. יש הפקות ריאליטי רעות, ויש טובות. זה עניין של היצע וביקוש. לא רוצים לראות? תעבירו לערוץ 8".
- "מאסטר שף" שברה לפני שנתיים שיאי רייטינג וחצתה את רף 45 אחוזי הצפייה. העונה האחרונה הייתה הרבה פחות מוצלחת.
"העונה שודרה בקיץ וסיימה בממוצע רייטינג מצוין של מעט מעל 30%. תראה מה קורה ב'משחקי השף', 'בייק אוף' ו'במירוץ למיליון' עכשיו - ביחס להן, זה רייטינג מצוין. העונה הבאה תהיה בחורף ואז תראה מה יהיו הנתונים. 'מאסטר שף' זה עוגן שידורים, תוכנית לאומית. יש לה כוח שהוא הרבה יותר מסך מרכיביה".
- אבל כשעולות תוכניות כמו 'משחקי השף' של רשת ו'בייק אוף' של קשת, שדומה מאוד בעיני הצופה הישראלי, זה לא שוחק לך את המותג?
"לא. אין להפקות האלה את הממד הלאומי. מעטות התוכניות שהגיעו לממד הזה - דודו טופז הגיע לזה בזמנו, 'כוכב נולד', 'האח הגדול'. אלה תוכניות שיש סביבן סוג של קונצנזוס. ברור שזה פוגע כי זה נהיה פחות מיוחד בתוך הז'אנר, אבל יש ב'מאסטר שף' משהו מיוחד והמבחן האמיתי יהיה כשנהיה בעונת החורף. העונה האחרונה, שבה כולם כבר הספידו את התוכנית, הייתה מוצלחת בצורה מטורפת".
- מה חשבת על "משחקי השף"?
"תוכנית בסדר".
- וואו. ו"בייק אוף"?
"חשבתי לקחת את הפורמט הזה והחלטתי שלא, והסיבה היא בגלל שאני חושב שאחת הסיבות להצלחה הגדולה של 'בייק אוף' בבריטניה, היא ש'מאסטר שף' האנגלית שונה ממנה מאוד - שם הפורמט מאוד מדויק ומיועד ליודעי ח"ן, ו'בייק אוף' הרבה יותר אנושי וקומי שם. בעיניי אין לזה מקום בארץ".
- וכשאתה רואה את התוכנית היום?
"יש שם שתי מנחות מדהימות, ואווירה מדהימה שלא שוחזרה כאן. אנשים לא מבינים שפורמט זה ניואנסים ו'ווייב'. יש פורמטים שעשינו להם שינוי, ולא תמיד מדעת הקשנו על משהו מאוד נכון בישראל. לקחנו את זה והפכנו את זה לתוכנית מאוד ישראלית".
- ופה משהו אבד בתרגום?
"לא אבד. לדעתי לא היה פה תרגום. במציאות של היום בטלוויזיה בישראל, עדיף היה לא להביא את הפורמט".
- "מאסטר שף" יוצאת דופן בטוב שהיא משדרת ובכך שהיא זרחה אחרי ריאליטי כמו "האח הגדול" ו"הישרדות". זה משהו שמשמעותי בהפקות שלך?
"ב'גיבורים' חיפשנו אנשים ערכיים באמת. שבאמת אפשר יהיה להסתכל עליהם ולהגיד 'וואו, אין הרבה אנשים כאלה היום במדינה'. אני בעד עולם אסקפיסטי. אנשים רוצים לראות דברים טובים, דברים חיוביים. אנשים לא רוצים לראות דברים מלוכלכים, ותלוי איך אתה עושה את זה. אנחנו מתייחסים לדמויות נורא באהבה. ב'מאסטר שף', למשל, לא הייתה דמות אחת שביזינו".
- זה מה שישראלים אוהבים?
"לא - זה מה שאנשים אוהבים. בני אדם. אנשים רוצים שהטוב ינצח. אני רוצה לייצר תוכנית שבה המילה 'גיבורים' אינה צינית. במה יש עוד להאמין במדינה הזו? את הכול הרסו לנו. אני מביא עכשיו ילד לעולם הזה, זה נורא. אני לא מדבר על פוליטיקה, אלא על רוח התקופה. אתה לא מאמין לאף אחד, הכול ציני, הכול קומבינות ומניפולציות. הטלוויזיה שאני עושה נותנת להאמין במשהו".
- אבל זה לא באמת, אסף. זו טלוויזיה, אשליה. בסוף החיים הם אותם חיים.
"אז מה? אני מאמין שאחת המעלות הכי גדולות שיש לבן אדם היא יכולת ההדחקה".
מקשת לא נמסרה תגובה לדברי גיל בכתבה.
אסף גיל
תפקיד: מפיק טלוויזיה, "גיל הפקות"
אישי: בן 53, אב טרי לבן, תושב תל-אביב
מקצועי: טלוויזיה: הפיק בין היתר את "אותותו", "למה מי?", "תופסים קו", "של מי השורה הזאת?", "דייט לסטרייט", "קצרים", "רוקדים עם כוכבים", "בוס בהסוואה", "מאסטר שף", "הצילו! אני לא יודע לבשל", "סופר נני", "בייבי בום", "החוליה החלשה" ו"4 חתונות"; סרטי תעודה: "I love Ori", "משחקים עליזים", "עדויות" ו"לשמוע בפעם הראשונה"; קולנוע: הפיק את הסרטים "סיבת המוות: הומופוביה" ו"אחרוני העדים"
השכלה: לימודי משחק ובימוי בבית הספר הלונדוני למשחק The Poor School
עוד משהו: בנו של הבמאי והיוצר חיים גיל ז"ל, מוותיקי ערוץ 1 וקול ישראל