למרות ההפחתה ההדרגתית של מכסי המגן על יבוא של נתחי טונה לישראל, מפעלי הטונה המקומיים רשמו ב-2014 גידול שיא בשיעור הרווחיות - כך עולה מסקירה שחיברה בכירה באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר.
מהסקירה עולה עוד כי חרף הרווחיות החריגה של חברות אלה בעשור האחרון, העובדים לא נהנו ממנה, ומכסי המגן שהטילה המדינה על טונה מיובאת הגנו בעיקר על שיעורי הרווח הגבוהים של שלוש יצרניות הטונה הגדולות.
את נייר העמדה חיברה הכלכלנית גלית בן-נאים, ואף שהוא מפורסם מזה כחודש באתר האינטרנט הרשמי של משרד האוצר, היא מבהירה כי "הדברים אינם מבטאים בהכרח את עמדת משרד האוצר".
מורת-רוח בתעשייה
מי שהוביל את המהלך להפחתת מכסי המגן על יבוא טונה משומרת לישראל הוא שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד. המטרה הייתה ליצור תחרות בענף ולהוריד כך את מחיר הטונה לצרכן.
הורדת מכסי המגן נעשתה ב-3 פעימות, הראשונה ב-2013 והאחרונה ב-2015. כיום עדיין קיים מכס מינימלי על טונה מיובאת בשיעור של 12%.
הורדת מכסי המגן נעשתה למורת-רוחם של תעשייני הטונה בישראל, שהזהירו כי יסגרו מפעלים בשל היעדר כדאיות כלכלית ויפטרו את מאות העובדים המועסקים בהם. מחר (ד') צפויה ועדת הכספים של הכנסת לקיים דיון מיוחד בעקבות הקריאות להחזרת מכסי המגן על הטונה המיובאת.
נציין כי חלק מהגופים המעורבים בנושא אינם מתייחסים לתעשיית הטונה הישראלית כאל תעשייה גרידא שעוסקת בייצור - אלא כאל תעשייה שעוסקת בעיקר באריזה של נתחי טונה המיובאים לישראל מיעדים שונים בעולם, בעיקר מהמזרח הרחוק.
בעוד שחברות הטונה הישראליות מזהירות מפני "מכת פיטורים" בערים בפריפריה שבהן נמצאים מפעלי הטונה הגדולים, חוות-הדעת של בן-נאים טוענת כי "הממצאים מלמדים כי תרומתה של תעשייה זו לתעסוקה בפריפריה היא שולית. סך המועסקים במפעלים אלה עומד על כ-400 עובדים בלבד, כאשר עובדים אלה מאופיינים בניידות תעסוקתית גבוהה ותקופות אבטלה נמוכות יחסית".
עוד עולה מנייר העמדה כי "כחמישית ממי שהיו מועסקים בחברות הטונה הישראליות מאז שנת 2005 ולא 'שרדו' באותן חברות עד שנת 2014 לא היו מובטלים אף לא חודש אחד במהלך תקופה זו. שליש נוסף היה מובטל לא יותר מ-12 חודשים מאז עזב את החברה - וממוצע תקופת האבטלה שלהם עמדה על פחות מ-6 חודשים. דהיינו, למעלה מ-53% ממי שלא 'שרדו' בתעשיית הטונה מצאו מקום עבודה אחר בתוך פרק זמן של עד שנה".
עוד עולה מחוות-הדעת כי צמיחת השכר של אותם עובדים שלא המשיכו באחת משלוש חברות הטונה המרכזיות בישראל הייתה גבוהה באופן משמעותי מצמיחת השכר באותן חברות. "על רקע הממצאים בולט גידול ריאלי של 250% ברווחי וברווחיות יצרניות הטונה בעשור האחרון, שהגיעו לשיא ב-2014. גידול זה לא חלחל לשכר העובדים והביא לירידה חדה בחלקה של התמורה לעבודה מסך הערך המוסף של יצרניות הטונה, משיעור של 60% ב-2005 לשיעור של כשליש בלבד ב-2014. יש בממצאים אלה כדי להעיד כי מכסי המגן המוטלים על יבוא שימורי טונה 'מגינים' בעיקר על רווחי שלוש היצרניות הגדולות בענף ולא על התעסוקה בפריפריה", כותבת בן-נאים בנייר העמדה.
תחילתה של ירידה ברווחיות?
שלושת השחקנים המרכזיים בתעשיית הטונה הישראלית הן סטארקיסט, שנהנית מנתח של 46% בשוק הטונה; ויליגר (23%) ופילטונה (21%).
בפרק שעוסק ברווחיות של מפעלי הטונה בישראל נטען כי ב-2014 הסתכם הרווח של שלוש חברות הטונה הגדולות בישראל בכ-57 מיליון שקל - סכום שמשקף שיעור רווחיות של 11.3% ונחשב גבוה ביחס לתעשיות המסורתיות ובהשוואה היסטורית לענף תעשיות המזון. ערב המחאה החברתית היה שיעור הרווחיות של חברות המזון בשיאו, כ-9%.
מנייר העמדה עולה עוד כי שיעור הרווחיות של חברות הטונה עלה משמעותית משנת 2005 (אז הוא עמד על כ-5%) ועלה באופן רצוף עד שנת 2010. המחאה החברתית הובילה לירידה משמעותית ברווחיות זו בשנים 2011 ו-2012, אולם התעשייה התאוששה כבר ב-2013, ובשנת 2014 היא שברה את שיאי הרווחיות של עצמה.
בשנת 2014 כבר החלה הפעימה השנייה בהורדת מכסי המגן על טונה מיובאת - מהלך שנועד להגביר את התחרות בענף ומטבע הדברים גם להוביל לשחיקה ברווחיות היצרנים. מהנתונים המובאים בסקירה עולה כי "ממחזור מצרפי של 650 מיליון שקל בשנת 2013, ירד מחזור זה בשיעור חד של 22% בשנת 2014, וזאת לאחר גידול בשיעורים דו-ספרתיים בשלוש השנים הקודמות".
עוד עולה מהסקירה כי הגידול החד ברווחי חברות הטונה בעשור האחרון לא מצא ביטוי בגידול משמעותי בשכר העובדים והביא לירידה חדה בחלקה של התמורה לעובד: בשנת 2005 עמד חלקה של התמורה לעבודה בענף זה על כ-60%, וב-2014 היא ירדה לשפל של 34%.
הסקירה של בן-נאים מתבססת בעיקר על מאגר הנתונים של רשות המסים, ולפיכך היא אינה מכסה את הביצועים של חברות הטונה בשנת 2015. עם זאת, נתונים חלקיים על תשלומי המע"מ של אותן חברות באותה שנה מצביעים על התעצמות הירידה במחזור המכירות של היצרנים המקומיים.
על כך כותבת בן-נאים כי "ניתן להניח כי ככל שיגבר חלקו של היבוא בצריכה של מוצר זה, וככל שיבוא זה אינו מרוכז בידי מספר מצומצם של יבואנים - יביא הדבר להגברת התחרות בענף. התחרות תתבטא גם בשורה התחתונה של רווחיות היצרנית המקומיים".
בשנה שעברה, כך לפי בן-נאים, כבר התקבלו אינדיקציות על ירידה במחיר הממוצע של הטונה המשומרת: לפי הלמ"ס מדובר בירידת מחירים של 3.1%, לאחר שבמהלך 2014 ירידת המחירים הייתה מתונה יותר - בשיעור של 1.3%.
עם זאת, בן-נאים מסייגת ומציינת כי כדי לבחון באיזו מידה הפחתת המכס תרמה לירידת המחירים, יש לקיים ניתוח מקיף יותר, שמביא בחשבון שינויים במחירי התשומות בענף זה.
בהתייחס למצב תעשיית הטונה ב-2015, אמרו לפני כ-3 חודשים ל"גלובס" חלק מבעלי חברות הטונה בארץ כי בעקבות הורדת המכסים הם בוחנים סגירת פעילות בתוך פיטורי עובדים. "עקב הפחתת המכסים, היבוא של טונה גדל בצורה משמעותית ובאופן שמשנה את התמונה לחלוטין", טען הבעלים של חברת פילטונה מבאר-שבע, קובי כהן.
כך, גורמים הפעילים בשוק זה טענו כי גם חברת סטארקיסט, שנמצאת בבעלות משותפת של מיכאל מיטלמן ושל חברת דיפלומט, צמצמה בשנה האחרונה פעילות ובוחנת אפשרות להפסיק את פעילותה במתכונתה הנוכחית במפעל שלה שבטירת הכרמל. זאת, בתוך התמקדות ביבוא של טונה משומרת באריזות מחו"ל.
