רב פקד ערן מלכה/ צילום: ליאור מזרחי
בית המשפט העליון הפחית היום (ד') בשנה את עונש המאסר שהוטל על קצין המשטרה לשעבר ערן מלכה, שהורשע בשורה של עבירות שוחד ומירמה בפרשת רונאל פישר.
העליון קבע כי מלכה ירצה עונש של 7 שנות מאסר בפועל, במקום 8 שנות מאסר שהטיל עליו בית המשפט המחוזי בירושלים. ההחלטה התקבלה בדעת רוב של השופטים צבי זילברטל ויורם דנציגר. השופט מני מזוז סבר בדעת מיעוט כי אין להתערב בעונש שהטיל המחוזי.
את עמדתו כי יש להקל בעונש של קצין המשטרה לשעבר שסרח, נימק זילברטל בכך שהמחוזי התבסס בגזר הדין על נוסח כתב אישום שלא בעובדותיו הורשע מלכה. "גזר הדין כלל התייחסות לקטעים הלקוחים מתוך 'כתב האישום המתוקן בשנית', ויש לקבל את טענת המערער כי יש בקטעים אלה כדי לשוות למעשיו חומרה העולה על חומרת המעשים המתוארים בכתב האישום שבעובדותיו הודה".
טעם נוסף שמצא זילברטל לחיזוק המסקנה בדבר הצורך להקל בעונש, הוא התנהלותו של מלכה מאז שהחליט לשתף פעולה עם הרשויות. "מלכה מביע חרטה, והוכיח זאת בכך שסייע בחשיפת מידע על מעשיו ועל מעשיהם של אחרים ובהסכמתו להודות במעשים שיוחסו לו באופן שחסך עלויות חקירה ומשפט", כתב.
השופט דנציגר הצטרף, כאמור, לעמדת זילברטל וכתב כי "במישור המשפטי, דעתי היא כי משעה שמתברר שבית המשפט לא ראה לנגד עיניו את סעיפי האישום המדויקים והנכונים בבואו לגזור את דינו של הנאשם, בשל טעות כזו או אחרת, עקרונות ההליך הפלילי מחייבים להניח כי טעות זו השפיעה על הליך גזירת העונש ועל תוצאתו, והמבקש לקבוע אחרת הוא הנושא בנטל".
מזוז היה סלחן הרבה פחות משני עמיתיו. "קשה להפריז בחומרת העבירות והמעשים בגינם הורשע מלכה", קבע. "מלכה חבר לעו"ד רונאל פישר, ויחד הם 'סחרו' במידע חקירתי רגיש לשם בצע-כסף, תוך שיבוש קשה וגרימת נזק חמור לחקירות רגישות ותוך פגיעה קשה באמון הציבור ברשויות אכיפת החוק, פגיעה שהשלכותיה חורגות הרבה מעבר לפרשה חמורה וקשה זו", כתב מזוז.
לדבריו, "מעשי מלכה לא היו בגדר מעידה חד-פעמית או קצרת-מועד, אלא ענייננו בתוכנית עבריינית שיטתית וסדורה, הכוללת שורה ארוכה של פעולות עברייניות לאורך תקופה ממושכת, אשר נפסקה רק עקב חשיפתה על-ידי גורמי החקירה, ולא מיוזמת מלכה".
מזוז ציין כי אין מדובר גם בשוטר זוטר ביחידה פריפריאלית העוסקת בפשיעת רחוב שגרתית, אלא בקצין חקירות בכיר, משפטן בהכשרתו, ביחידה החשובה והרגישה ביותר במשטרת ישראל, יחידת להב 433, שהיא "יחידת הדגל" של משטרת ישראל ו"קודש הקודשים" של מערך החקירות.
לדברי מזוז, "רצינו להאמין כי תופעות מעין אלה, של 'חפרפרות' מטעם גורמים עברייניים המקננות בלב מערכות אכיפת החוק, הן נחלתן של מדינות אחרות, והנה למרבה הבושה נגע זה פשה גם במקומנו. המדובר בליקוי מאורות ממש ופגיעה שאין קשה ממנה בערכים של טוהר המידות, שאין חשובים מהם במערכות השלטון בכלל ובמערכות אכיפת החוק בפרט. אין צריך לומר כי פרשה זו פגעה קשות גם בדימויה ובתדמיתה הציבורית של המשטרה ובמורל השוטרים העושים מלאכתם נאמנה לילות כימים".
מלכה (41) - קצין חקירות לשעבר, עורך דין בהשכלתו והאיש שלעיניו נחשפו סודות כמוסים של יחידות החקירה הרגישות ביותר ביחידת להב 433 - הורשע במסגרת הסדר טיעון בכך שסחר עם עו"ד פישר במידע מודיעיני משטרתי בתמורה לשוחד ולטובות הנאה.
מלכה הורשע כי קָשר קֶשר עם רונאל פישר, עורך דין בעל שם וקשרים ענפים, במסגרתו העביר לפישר שלא כדין, בין היתר באמצעות ערוץ תקשורת סודי שקיימו ביניהם, מידע מחקירות סמויות וגלויות, נוסחי שאלות מתוך חקירות עתידיות, התראות לגבי מעצרים צפויים וכיוצא באלה.
מידע זה הועבר בחלקו לצדדים שלישיים בעבור תשלום, בו התחלקו פישר ומלכה (לאחר שהפרישו אחוז מסוים לעוזרת האישית של פישר, אשר פעלה כגורם מתווך), או בתמורה לכך שישכרו את שירותיו המשפטיים של פישר.
בחלק מהמקרים, פישר ומלכה הציגו מצגי-שווא בפני נחקרים פוטנציאליים בדבר חקירות אשר כביכול מתנהלות בעניינם, על-מנת לקבל סכומי כסף גדולים בתמורה לכך שיסייעו לאותם נחקרים לכאורה. כתוצאה מכך נפגעו חקירות שנוהלו על-ידי המשטרה ויחידות אכיפה אחרות.
עוד עומדים לדין בפרשה: עו"ד רות דוד-בלום, פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר שהייתה שותפתו של פישר; יאיר ביטון, בעל השליטה בחברת הבנייה ב. יאיר; שי ברס, לשעבר מנכ"ל נתיבי ישראל (מע"צ); והאחים יוסף ואביב נחמיאס, בעלי חברת בנייה.
מלכה יוצג בערעור בידי עורכי הדין דרור ארד-אילון, יניב שגב, חן אשואל וגיא זאבי.