ספרי לימוד בחנות / צילום: שלומי יוסף
מורשע שני בפרשת קרטל ספרי הלימוד: בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע היום (ב') את חיים כהן, מנכ"ל ובעלי חברת כ. בונוס הפצות בע"מ, ואת החברה, ב-4 עבירות צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות, וזאת על-פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון. את הנאשם ייצג עו"ד גיל עשת.
המורשע הראשון בפרשה היה איתמר קרלינסקי, בעלי חברת לוני כהן בע"מ, שאף הוא הודה בעריכת הסדר כובל במסגרת הסדר טיעון.
במסגרת הסדר הטיעון שהוגש לבית המשפט ביקשה הרשות לגזור על כהן 6 חודשי מאסר בפועל (שלא בדרך של עבודות שירות), קנס כספי בסך 65 אלף שקל, מאסר על-תנאי, התחייבות להימנע מעבירה ופסילה מלכהן כדירקטור בחברות ציבוריות למשך שנה. על חברת כ. בונוס ביקשה הרשות לגזור קנס כספי בסך של 350 אלף שקל והתחייבות להימנע מעבירה.
על-פי כתב האישום המתוקן בו הורשעו כהן והחברה, בשנים 2008-2009 תיאם כהן ומפיצי ספרים נוספים את הצעות המחיר אותן הגישו עבור בתי הספר השונים במסגרת מכרז שערך משרד החינוך ונועד לאפשר לבתי הספר לרכוש את הספרים במחיר הטוב ביותר.
הטיעונים לעונש יישמעו ב-11 בספטמבר בבית המשפט המחוזי בירושלים. את הרשות מייצגים עורכי הדין אוהד בורשטיין, איתי מילברג ונתן ירדן.
6 פרשיות
באוגוסט אשתקד הגישה רשות ההגבלים העסקיים כתבי אישום נגד 6 חברות להפצת ספרי לימוד ומנהליהן, בגין שורה של תיאומי מכרזים לכאורה שנעשו בקשר עם פרויקט השאלת הספרים, שנועד לסייע להורדת מחירי ספרי הלימוד בישראל. לפי כתב האישום, תיאומי המכרזים כללו 6 פרשיות שנמשכו על פני 5 שנים, במסגרתן מנהלי החברות תיאמו ביניהם הצעות מחיר למכרזים שהתקיימו בפיקוח משרד החינוך ופגעו ביכולת בתי הספר לקבל מחירים מוזלים עבור הספרים.
במסגרת חקירת הרשות נחקרו המנהלים ובעלי החברות בחקירה סמויה, ובמאי 2013 הפכה החקירה לפומבית.
החברות הנאשמות הן "לוני כהן", "דוד רכגולד", "כ. בונוס הפצות", "ספר לכל", "מדע סוכנות להפצת ספרים" ו"יש הפצות ספרים". החברות ונושאי משרה בהן מואשמים כל אחד בהסדר כובל בנסיבות מחמירות, לאור שיטתיות הקרטל והפגיעה בציבור.
כתב האישום, שהוגש על-ידי עורכי הדין אוהד בורשטיין, איתי מילברג ונתן ירדן מרשות ההגבלים העסקיים, כולל מספר פרשיות שבמסגרתן מיוחסות לנאשמים עבירות הגבלים, ובין היתר במסגרת השתתפות במכרז של משרד החינוך למכירת ספרי לימוד בשנת 2008, 2009, 2012 ו-2013.
לפי כתב האישום, ב-2008 ערך משרד החינוך מכרז שנועד לבנות מאגר של ספקי ספרים וכדי לאפשר לבתי הספר לרכוש את הספרים במחיר הטוב ביותר, זאת לאחר שבתי הספר קיבלו תקציב לרכישה ממשרד החינוך.
מכתב האישום עולה כי מפיצי הספרים תיאמו ביניהם את הצעות המחיר אותן יגישו עבור בתי הספר השונים במסגרת המכרז. במרכז שהתקיים בשנת 2009, על-פי כתב האישום, תיאמו חברות הפצת הספרים את הצעות המחיר אותן יגישו עבור בתי הספר השונים במסגרת המכרז של משרד החינוך.
המכרז בוטל
עוד על-פי האישום, בינואר 2012 פרסם משרד החינוך מכרז כללי לבחירת ספקים של ספרי לימוד, ובפברואר אותה שנה נפגשו תשעה מנהלי חברות הספרים בקניון איילון ברמת-גן ובחנו במשותף את האפשרות לא לגשת למכרז.
מהאישום עולה כי בהמשך, ביוני אותה שנה, פרסמה חברת ניהול מטעם משרד החינוך מכרז לאספקת ספרי לימוד, ובמסגרת פגישות שנערכו בין מנהלי החברות בבית קפה בחולון במאי וביוני, הם החליטו במשותף לא לגשת למכרז. בעקבות ההחרמה בוטל המכרז, ומשרד החינוך נאלץ להגיע עם הספקים להסכמה על הנחה של 10% בלבד מהמחיר הקטלוגי על ספרי הלימוד.
לפי כתב האישום, בפרשה אחרת, במסגרת מכרז שפרסמה החברה למשק וכלכלה בשנת 2013, הגיעו חברות הפצת הספרים, כך על-פי כתב האישום, להסכמה ביניהן לא לגשת אליו ולא להציע הצעות. במאי 2013 נפגשו מנהלי החברות המתחרות במשרדי חברת רכגולד בחולון והגיעו להסכמה שכל אחד מהם יציע הנחה של עד 12% בלבד לבתי הספר, והוחלט כי אם תהיה אליהם פנייה ישירה ממשרד החינוך, כל אחד יציע הנחה של 10% בלבד.
תביעה ייצוגית
פרויקט השאלת ספרים החל כניסיון של המדינה להוזיל את עלויות ספרי הלימוד להורי התלמידים. הפרויקט זכה להתייחסות במסגרת דוח ועדת טרכטנברג, בו נכתב כי יש להקטין את המכשולים בדרך ליישום התוכנית. לפי הדוח, שוק ספרי הלימוד מגלגל סכום המתקרב לכ-800 מיליון שקל בשנה, ומשק-בית מוציא בממוצע סכום של 800-600 שקל לתלמיד בשנה על ספרי הלימוד. במסגרת תוכנית ההשאלה, בית ספר הנכנס לפרויקט זכאי לתקציב חד-פעמי להתחלת הפרויקט (רכישה התחלתית של ספרי לימוד), והתשלום השנתי לתלמיד עבור רכישת ספרי לימוד יורד לכ-280 שקל לשנה.
בימים אלה מתנהלת בבית המשפט המחוזי בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסך 130 מיליון שקל, שהגישה עמותת ארגון ההורים הארצי נגד 6 חברות ההפצה הגדולות ונושאי משרה בכירים בהם בעקבות חקירת רשות ההגבלים העסקיים בעניין. לטענת העמותה, בעקבות מעשי הנאשמים "נאלצו ההורים לשלם יותר עבור ספרי לימוד לילדיהם, מאשר הם היו משלמים אילולא הקרטל".