חברת אפריקה ישראל חתמה אמש (ב') על ההסכם למכירת החזקותיה (65%) בחברה-הבת אפי פיתוח לידי בעל השליטה לב לבייב תמורת 550 מיליון שקל, לאחר שמחזיקי איגרות החוב של אפריקה משלוש הסדרות (כ"ו-כ"ח) אישרו שעות אחדות קודם לכן ברוב גדול את הסכם המכירה. אלא שמדיון שנערך הבוקר (ג') בנושא אצל נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, עולה כי ההליך המזורז שביקשו הצדדים לקדם אינו מתיישב עם הוראות חוק החברות במלואן.
בדיון שנערך הבוקר ביקשו עורכי הדין של אפריקה ישראל ושל מחזיקי האג"ח מהנשיא אורנשטיין להעניק אור ירוק להשלמת העסקה גם ללא אישור בעלי מניות המיעוט של החברה, מאחר שבמצבה הנוכחי של אפריקה ישראל שמורה לבית המשפט הזכות שלא להתייחס לדעתם של אלה. אולם גישה זו לא זכתה לרוח גבית מהשופט, מאחר שמדובר בסתירה לחוק החברות, המחייב להביא בפני בעלי מניות המיעוט כל עסקה מהותית בין החברה לבעל השליטה בה.
בסיום הדיון אף הציע הנשיא אורנשטיין לעו"ד אמיר ברטוב, בא-כוחה של אפריקה ישראל, הצעת פשרה, שלפיה תכנס החברה אסיפת בעלי מניות דחופה בתוך 24 שעות, שלאחריה יתכנסו הצדדים לדיון נוסף בסוגיה. עו"ד ברטוב דחה את ההצעה וטען כי אסיפה כזאת, על כל המשמעויות שלה, מסוכנת מאוד לעסקה.
בעקבות הסירוב יידרש הנשיא אורנשטיין לקבל את החלטתו בנושא, ולא מן הנמנע כי ידרוש בכל זאת קיום אסיפת בעלי מניות כתנאי להענקת האישור.
"כיצד ניתן להתגבר על הצורך בכינוס אסיפת בעלי מניות מכוח היותה של העסקה עסקת בעלי שליטה?", שאל השופט את עו"ד ברטוב. האחרון השיב כי הרציונל הוא ששיקול-הדעת של הנושים חייב לגבור בכל דרך על זה של בעלי המניות, ו"לכן גם אם אסיפת בעלי המניות הייתה מתנגדת, היינו מבקשים מבית המשפט לאשר את העסקה, כי הנושים הם היחידים שנושאים בסיכון".
"הגיוני, אבל לא מסתדר עם החוק"
עוד הוסיף עו"ד ברטוב כי מאחר ש-85% ממניות אפי פיתוח שבידי אפריקה ישראל משועבדות למחזיקי האג"ח, הרי שמדובר בנכס משועבד שהנושים יכולים לדרוש. "זה סביר והגיוני, אבל זה לא מסתדר עם החוק", השיב השופט. בהמשך הוא הדגיש כי גם אם יאשר את עסקת המכירה ללבייב, היא לא תעמוד בביקורת של בית המשפט העליון, מאחר שמדובר בהליך המנוגד לחוק.
לעניין זה יש להבהיר כי העובדה שלא כל 100% מניות אפריקה ישראל באפי פיתוח שועבדו לטובת מחזיקי האג"ח, אלא רק 85% מהן, מקשה על קיום עסקת המכירה ללא כינוס אסיפת בעלי המניות, מאחר שכאמור לא כל הנכס הנמכר משועבד.
מנגד, השופט הציע לשלושת המתנגדים לעסקה מקרב בעלי המניות להסיר את התנגדותם, בניסיון לאפשר את אישור העסקה גם ללא כינוס אסיפת בעלי המניות, אולם אלה בחרו שלא לעשות זאת, ועקב כך יידרש כאמור הנשיא אורנשטיין לקבל החלטה בנושא.
אפריקה ישראל נמצאת בחודשיים האחרונים במשא-ומתן רשמי עם מחזיקי האג"ח שלה על גיבוש הסדר חוב שני במספר, בעקבות לחץ כבד שהפעיל הבנק הממשלתי הרוסי VTB על אפי פיתוח, זרוע הפעילות של הקבוצה ברוסיה. לחץ זה כלל בעיקר איום להעמיד לפירעון מיידי שתי הלוואות שהעניק הבנק לאפי פיתוח, בהיקף כולל של 619 מיליון דולר, בשל הידרדרות במצבה של החברה.
בעקבות האיום הסכימה אפי פיתוח להעביר לידי הבנק הרוסי שלושה מנכסיה המרכזיים במוסקבה (קניון אפימול, בניין המשרדים אוזרקובסקיה III ומלון אקווה מארין) - הרשומים בספרים לפי שווי של 877 מיליון דולר - תמורת מחיקת החוב, בעסקת החלפה.
במקביל ניהל בעל השליטה לבייב מגעים עם הבנק להעמדת ערבות אישית לאחת משתי ההלוואות, בהיקף של 191 מיליון דולר, תמורת תקופת שקט של 10 חודשים, שבמהלכם תפעל אפי פיתוח למכירת בניין המשרדים אוזרקובסקיה III.
אלא שבמקביל ניהלו כאמור מחזיקי האג"ח משא-ומתן עם הנהלת אפריקה ישראל, בראשות המנכ"ל אברהם נובוגרוצקי, על הסדר חוב בחברה, שיכלול הזרמת הון מצד לבייב, המרה של חלק מהותי מהחוב למניות החברה ושינוי תנאי החוב (הארכת מח"מ והפחתת ריבית) שיישאר לאחר ההסדר.
משא-ומתן זה טרם הסתיים, אולם לאור הלחץ שהפעיל הבנק הרוסי, הסכימו הצדדים כי במקום הזרמת ההון, ירכוש לבייב כבר עתה את חלקה של אפריקה באפי פיתוח תמורת 550 מיליון שקל, בצעד שיאפשר הן פירעון חלק מהחוב למחזיקי האג"ח (העומד בסך-הכול על 3.2 מיליארד שקל) והן הפחתת חוסר הוודאות שלהם בנוגע לעתידו של נכס זה.
בדיון היום הסביר עו"ד ברטוב כי אפריקה ישראל נמצאת בסיטואציה של חברה שלא יכולה לשלם את חובותיה במועדם. "החברה הגיעה כבר במאי למסקנה הזאת, ולכן פנתה לנושים שלה בהסדר נושים, ובשביל זה מונה מומחה. המשא-ומתן טרם השתכלל להסדר כולל, נשאר חוב שצריך להסדיר אותו, כי גם אחרי התשלום של ה-550 מיליון שקל עדיין אי-אפשר להגיד שהחברה נשארת במסלול הרגיל. אז אפשר לקרוא לזה הסדר חלקי או הסדר ביניים. אנחנו רק בתחילת הדרך, למרות שזה צעד משמעותי".
"לא הסדר, אלא מימוש השיעבוד"
עו"ד גיא גיסין, בא-כוחן של סדרות כ"ו-כ"ז, הדגיש כי "אנחנו מדברים על חברה חדלת פירעון. הצגנו למחזיקי האג"ח את כל האפשרויות, והם העדיפו ברוב גדול מאוד, של בין 96% ל-100%, בכל הסדרות, לפעול לפי האפשרות שמוצגת כאן. מבחינתנו זה לא הסדר חוב, זה מימוש השיעבוד, כאשר עבור יתרת המניות שאינן משועבדות אומרת החברה שאין לה כל אינטרס להישאר עמם", הוסיף עו"ד גיסין.
לדבריו, מבדיקות שעשו המחזיקים הובהר כי יהיה קושי גדול מאוד עבור מפרק מטעם בית המשפט למכור את אפי פיתוח או לנהל אותה, ולכן המחזיקים מעדיפים "לעשות ריקברי מקסימלי מהנכס הזה", באמצעות המכירה ללבייב.
שאלת המחיר בעסקה עם לבייב היא שאלת המפתח בעסקה. מניות השליטה באפי פיתוח נמכרות ללבייב בפרמיה של כ-100% על שווי השוק (נכון למועד הסיכום על מתווה העסקה), אולם משקפות שווי חברה של כ-230 מיליון דולר לאפי פיתוח, לעומת הון עצמי של יותר מ-500 מיליון דולר, גם במקרה שבו מתקיימת עסקת ההחלפה עם הבנק הרוסי (שמקטינה את ההון העצמי).
בעלי המניות המתנגדים לעסקה, שאינם קשורים זה לזה, ציינו בדיון את הפער הזה כגורם המהותי בהגשת ההתנגדויות מצדם. עו"ד ברטוב הסביר בדיון כי לפי דעת המומחה שמונה מטעם בית המשפט, רו"ח עמנואל אבנר, הרי ששווי החברה לאחר עסקת ההחלפה הוא כ-310 מיליון דולר (או 358 מיליון דולר לפני עסקת ההחלפה), כך שהפער קיים, אולם אינו כה גבוה כפי שמנסים להציג זאת המתנגדים.
המומחה, רו"ח אבנר, אמר בדיון כי בחן הצעות אחרות, ואילו "בעל השליטה הגיש הצעה בסכום נמוך יותר מההון העצמי של אפי פיתוח, אבל בזמן הקצר לא הצלחנו לקבל הצעות טובות יותר".
