גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם הבטחות יזמי תמ"א 38 עלולות להתברר כבועה?

שחקנים חדשים ולא מנוסים מנסים לזכות בפרויקטים באמצעות תמחור אגרסיבי המתבסס על שוק עולה ■ מהם הסיכונים בכך, ואיך יכולים הדיירים למזער אותם?

בועה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בועה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

*** הכתבה בשיתוף נדל"ן אורבני

תמ"א 38 הגיחה לעולם בסמוך לתחייתו המחודשת של שוק הנדל"ן המקומי, אחרי תקופת שפל בסוף שנות התשעים ותחילת העשור הראשון של המילניום. בעיתוי הקיים, כל הפרויקטים שנחתמו מתוקפה של התוכנית נהנו מתנאי שוק עולה ולפיכך גם כאשר נחתם הסכם אשר כלכליותו הייתה גבולית, עד שהחל ביצועו בפועל ולאורך חייו עליות המחירים חיפו על כך. המצב הזה שבו לא רואים לכאורה יזמים מפסידים מתדלק את השוק וגורם לעליית מחירים באופן גורף ומדאיג. דור היזמים החדש שנולד עם התמ"א 38, עדיין לא חווה על בשרו שוק יורד, לזאת מצטרפת העובדה כי עסקת התמ"א 38 הינה עסקת קומבינציה, בה מרכיב ההון העצמי נמוך יחסית בשלבי היזום הראשונים של הפרויקט, דבר שמקהה מעט את חשיבות ניהול הסיכונים, ותרחיש היפוך המגמה המאיים נשכח מעיניהם של חלק מהיזמים החדשים בתחום, ואף ממחשבותיהם של חלק ניכר מבעלי הדירות.

על פניו הנתונים הבסיסיים בשוק היום, קרי אלו של הביקוש וההיצע, תומכים בעליות המחירים. למרות שהתחום כולו נמצא בלב השיח הציבורי, בפועל מספר הפרויקטים בתל אביב נמוך, מספר הדירות שעומדות למכירה אפסי ואינו מדביק ולו במעט את הביקוש הרב, כך שהשוק דוחף עצמו מעלה. בשנים האחרונות היצע הדירות החדשות למכירה במרכז העיר ובצפון הישן של תל אביב נמוך מאד, בעוד שהביקושים רק עלו. חוסר שיווי משקל זה בין ההיצע לביקוש, הביא לעליות מחירים עקביות ואגרסיביות בתקופה קצרה. מאחר ואין כמעט פרויקטים בביצוע, מי שרוצה דירה ברבעים 3 ו-4 של תל אביב, מוכן לשלם פרמייה, גם כאשר עליו להתפשר על מיקום הדירה, איכות הבנייה וזהות היזם שמאחורי הפרויקט.

השאלה האם מדובר על בועה, תישאר כנראה אקדמית. אך על פי אלעד שמרלינג, מנכ"ל משותף בחברת רם-מוגרבי-ארדיטי, חברת נדל"ן ותיקה הבונה ויוזמת פרויקטים בעיקר בתל אביב, קיימים סיכונים ותסמינים רבים שעלולים לגרום להתנפחותה ואף להתנפצותה. "חלק גדול מן השחקנים החדשים והלא מנוסים בשוק מתעלם מן העובדה הבסיסית כי היצע הדירות צפוי לעלות משמעותית, וממשיך לתמחר פרויקט על פי האקסיומה של שוק עולה ופה הסיכון הגדול".

שמרלינג מסביר: "סביבת מחירי הדירות הגבוהים הופך לבנצ'מארק עבור הדיירים, שאמנם יעדיפו כי הפרויקט יבוצע על ידי יזמים מנוסים, אך מאחר והאחרונים אינם מוכנים לעיתים להיכנס למשחק המסוכן, וההצעות שלהם מבוקרות על ידי ניהול סיכונים נכון, הרי שלעיתים מתפתים הדיירים ללכת עם ההצעות האגרסיביות, אלו שכאמור לא תמחרו את כלל הסיכונים הנלווים, או עם אלו שכן תמחרו אבל העדיפו 'לקנות את האופציה' לפרויקט בכל זאת. חשוב לזכור שאופציה אינה מחייבת מימוש, דבר אשר יכול להביא למצב של אי-מימוש פרויקטים שלבסוף יתגלו כלא רווחיים מספיק בעבור היזמים".

"אנו בסיום תקופת חבלי הלידה מבחינה תכנונית ורגולטורית, ומאות פרויקטים אמורים להיכנס לשלבי הביצוע ממש בקרוב, כך שההיצע צפוי לגדול בצורה מהותית ואין ספק כי תהיה לכך השלכה על השוק", מציין עו"ד אסף מוגרבי, מנכ"ל משותף בחברה. "בתור יזם מחושב, אסור לי להתעלם מהנחה זו ולכן, אני מנסה לא להיסחף אחרי עסקאות בודדות שנצפות באזורי הביקוש לעיתים במחירים מנותקים, ואחרי הקונספציה של שוק עולה לנצח, בעת עריכת תחשיב כדאיות כלכלית לפרויקט, אלא נצמד למחירים הריאליים בשוק הנוכחי. זאת מתוך תפיסה שברגע שתוכנית הרבעים תיכנס לתוקף יווצר בשוק, בעיקר ברובע 4, היצע שלא היה קיים שנים רבות במרכז העיר". שמרלינג מוסיף ומתריע, "אל לדיירים לשכוח כי ככל שהיזם מעניק להם יותר כך חלקו ברווח הולך וקטן, ומכאן שבכל תזוזה הכי קלה של השוק, הפרויקט עלול להפוך ללא כלכלי, מה שבהחלט עלול גרום לאי-מימושו".

שיעור מיסוי גבוה יצור קשיים בקבלת מימון

"תחום נוסף שאנו מגדרים בתמחור העסקה, הוא נושא המיסוי", אומר שמרלינג. "לצערי, רב הנסתר על הגלוי ונכון להיום, בגלל שאין עדיין תקדימים במסגרת תכנית הרבעים, לא ברורה שיטת החישוב של היטלי השבחה. כך שמדובר על חשיפה של מיליוני שקלים לכל פרויקט. כמו כן, לא ברור איך רשויות המס, יצבעו את הזכויות התב"עיות לצד הזכויות שמעניקה תמ"א 38 לפרויקט, לצורך חישוב מס השבח. חוסר הבהירות יוצר מצב שהפערים בין תחשיבים של יזם אגרסיבי לבין זה של יזם שמרן, עשויים להגיע להבדלים תהומיים שמשפיעים באופן מובהק על התמורות המובטחות".

"זאת ועוד", ממשיך שמרלינג באותו כיוון, "יש לזכור כי כיום כל עסקת תמ"א 38 הריסה ובנייה מלווה על ידי בנק, אשר ירצה לראות שיעור ריווחיות סביר כתנאי למתן ליווי, שכן ההיצע העתידי של הפרויקטים יגרום לבנקים להיות בררנים ולבחור רק בבעלי שיעורי רווחיות גבוהים. פרויקט עם שיעור מיסוי גבוה, אותו לא לקח היזם בחשבון בעת התחשיב הראשוני, לא יהיה בו מספיק שומן לצורך קבלת מימון, ומכאן שהדרך לאי מימוש מאוד קצרה".

יותר פרויקטים מאשר קבלנים יגרום לעליית מחירים

מוגרבי מוסיף באשר לתרחיש נוסף שצפוי להשפיע על השוק: "להבדיל מהיצע הפרויקטים והדירות שעתיד לגדול באופן דרמטי, היצע הקבלנים צפוי להישאר דומה, על אחת כמה וכמה קבלנים המתמחים בפרויקטים של תמ"א 38, ומכאן קצרה הדרך לעלייה די משמעותית במחירי הביצוע שגם כך עלו מאד בשנים האחרונות". מוגרבי מדגים מהמגרש הביתי: "גם בזרוע הביצוע הפנימית של חברתנו (רם הנדסה -א.ש.) מבוצעות כבר היום הערכות מצב ותוכניות עתידיות להתמודדות עם היצע העבודה הגדול, שיעמוד בפני עובדי הכפיים וקבלני המשנה השונים אשר צפויים להתייקר לאור הביקוש הגדול.

"מבחינת הדיירים, אין דבר טרגי יותר מאשר להיתקע בעיצומו של פרויקט תמ"א 38, שהתנאים אינם מאפשרים את התחלתו, או יותר גרוע את סיומו", מסכמים מוגרבי ושמרלינג. "לכן, דיירים העומדים להכריע באיזו הצעה לבחור ועם איזה יזם להיכנס להסכם התקשרות, חייבים להבין כי בשל החשיפה לירידות מחירים מחד ולעליית הוצאות היזם מאידך, חובתם לדאוג לכך שהיזם הנבחר יוכל לא רק לחתום מולם על הסכם התמ"א אלא גם לממש אותו. לא תמיד ההצעה המפתה ביותר היא הבטוחה ביותר, וכאשר מדובר על פרויקט כה משמעותי ובעל חשיבות קרדינלית למרבית מבעלי הדירות, עדיף לקבל קצת פחות אבל ללכת על בטוח".

רם-מוגרבי-ארדיטי

עוד כתבות

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"