גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם הבטחות יזמי תמ"א 38 עלולות להתברר כבועה?

שחקנים חדשים ולא מנוסים מנסים לזכות בפרויקטים באמצעות תמחור אגרסיבי המתבסס על שוק עולה ■ מהם הסיכונים בכך, ואיך יכולים הדיירים למזער אותם?

בועה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בועה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

*** הכתבה בשיתוף נדל"ן אורבני

תמ"א 38 הגיחה לעולם בסמוך לתחייתו המחודשת של שוק הנדל"ן המקומי, אחרי תקופת שפל בסוף שנות התשעים ותחילת העשור הראשון של המילניום. בעיתוי הקיים, כל הפרויקטים שנחתמו מתוקפה של התוכנית נהנו מתנאי שוק עולה ולפיכך גם כאשר נחתם הסכם אשר כלכליותו הייתה גבולית, עד שהחל ביצועו בפועל ולאורך חייו עליות המחירים חיפו על כך. המצב הזה שבו לא רואים לכאורה יזמים מפסידים מתדלק את השוק וגורם לעליית מחירים באופן גורף ומדאיג. דור היזמים החדש שנולד עם התמ"א 38, עדיין לא חווה על בשרו שוק יורד, לזאת מצטרפת העובדה כי עסקת התמ"א 38 הינה עסקת קומבינציה, בה מרכיב ההון העצמי נמוך יחסית בשלבי היזום הראשונים של הפרויקט, דבר שמקהה מעט את חשיבות ניהול הסיכונים, ותרחיש היפוך המגמה המאיים נשכח מעיניהם של חלק מהיזמים החדשים בתחום, ואף ממחשבותיהם של חלק ניכר מבעלי הדירות.

על פניו הנתונים הבסיסיים בשוק היום, קרי אלו של הביקוש וההיצע, תומכים בעליות המחירים. למרות שהתחום כולו נמצא בלב השיח הציבורי, בפועל מספר הפרויקטים בתל אביב נמוך, מספר הדירות שעומדות למכירה אפסי ואינו מדביק ולו במעט את הביקוש הרב, כך שהשוק דוחף עצמו מעלה. בשנים האחרונות היצע הדירות החדשות למכירה במרכז העיר ובצפון הישן של תל אביב נמוך מאד, בעוד שהביקושים רק עלו. חוסר שיווי משקל זה בין ההיצע לביקוש, הביא לעליות מחירים עקביות ואגרסיביות בתקופה קצרה. מאחר ואין כמעט פרויקטים בביצוע, מי שרוצה דירה ברבעים 3 ו-4 של תל אביב, מוכן לשלם פרמייה, גם כאשר עליו להתפשר על מיקום הדירה, איכות הבנייה וזהות היזם שמאחורי הפרויקט.

השאלה האם מדובר על בועה, תישאר כנראה אקדמית. אך על פי אלעד שמרלינג, מנכ"ל משותף בחברת רם-מוגרבי-ארדיטי, חברת נדל"ן ותיקה הבונה ויוזמת פרויקטים בעיקר בתל אביב, קיימים סיכונים ותסמינים רבים שעלולים לגרום להתנפחותה ואף להתנפצותה. "חלק גדול מן השחקנים החדשים והלא מנוסים בשוק מתעלם מן העובדה הבסיסית כי היצע הדירות צפוי לעלות משמעותית, וממשיך לתמחר פרויקט על פי האקסיומה של שוק עולה ופה הסיכון הגדול".

שמרלינג מסביר: "סביבת מחירי הדירות הגבוהים הופך לבנצ'מארק עבור הדיירים, שאמנם יעדיפו כי הפרויקט יבוצע על ידי יזמים מנוסים, אך מאחר והאחרונים אינם מוכנים לעיתים להיכנס למשחק המסוכן, וההצעות שלהם מבוקרות על ידי ניהול סיכונים נכון, הרי שלעיתים מתפתים הדיירים ללכת עם ההצעות האגרסיביות, אלו שכאמור לא תמחרו את כלל הסיכונים הנלווים, או עם אלו שכן תמחרו אבל העדיפו 'לקנות את האופציה' לפרויקט בכל זאת. חשוב לזכור שאופציה אינה מחייבת מימוש, דבר אשר יכול להביא למצב של אי-מימוש פרויקטים שלבסוף יתגלו כלא רווחיים מספיק בעבור היזמים".

"אנו בסיום תקופת חבלי הלידה מבחינה תכנונית ורגולטורית, ומאות פרויקטים אמורים להיכנס לשלבי הביצוע ממש בקרוב, כך שההיצע צפוי לגדול בצורה מהותית ואין ספק כי תהיה לכך השלכה על השוק", מציין עו"ד אסף מוגרבי, מנכ"ל משותף בחברה. "בתור יזם מחושב, אסור לי להתעלם מהנחה זו ולכן, אני מנסה לא להיסחף אחרי עסקאות בודדות שנצפות באזורי הביקוש לעיתים במחירים מנותקים, ואחרי הקונספציה של שוק עולה לנצח, בעת עריכת תחשיב כדאיות כלכלית לפרויקט, אלא נצמד למחירים הריאליים בשוק הנוכחי. זאת מתוך תפיסה שברגע שתוכנית הרבעים תיכנס לתוקף יווצר בשוק, בעיקר ברובע 4, היצע שלא היה קיים שנים רבות במרכז העיר". שמרלינג מוסיף ומתריע, "אל לדיירים לשכוח כי ככל שהיזם מעניק להם יותר כך חלקו ברווח הולך וקטן, ומכאן שבכל תזוזה הכי קלה של השוק, הפרויקט עלול להפוך ללא כלכלי, מה שבהחלט עלול גרום לאי-מימושו".

שיעור מיסוי גבוה יצור קשיים בקבלת מימון

"תחום נוסף שאנו מגדרים בתמחור העסקה, הוא נושא המיסוי", אומר שמרלינג. "לצערי, רב הנסתר על הגלוי ונכון להיום, בגלל שאין עדיין תקדימים במסגרת תכנית הרבעים, לא ברורה שיטת החישוב של היטלי השבחה. כך שמדובר על חשיפה של מיליוני שקלים לכל פרויקט. כמו כן, לא ברור איך רשויות המס, יצבעו את הזכויות התב"עיות לצד הזכויות שמעניקה תמ"א 38 לפרויקט, לצורך חישוב מס השבח. חוסר הבהירות יוצר מצב שהפערים בין תחשיבים של יזם אגרסיבי לבין זה של יזם שמרן, עשויים להגיע להבדלים תהומיים שמשפיעים באופן מובהק על התמורות המובטחות".

"זאת ועוד", ממשיך שמרלינג באותו כיוון, "יש לזכור כי כיום כל עסקת תמ"א 38 הריסה ובנייה מלווה על ידי בנק, אשר ירצה לראות שיעור ריווחיות סביר כתנאי למתן ליווי, שכן ההיצע העתידי של הפרויקטים יגרום לבנקים להיות בררנים ולבחור רק בבעלי שיעורי רווחיות גבוהים. פרויקט עם שיעור מיסוי גבוה, אותו לא לקח היזם בחשבון בעת התחשיב הראשוני, לא יהיה בו מספיק שומן לצורך קבלת מימון, ומכאן שהדרך לאי מימוש מאוד קצרה".

יותר פרויקטים מאשר קבלנים יגרום לעליית מחירים

מוגרבי מוסיף באשר לתרחיש נוסף שצפוי להשפיע על השוק: "להבדיל מהיצע הפרויקטים והדירות שעתיד לגדול באופן דרמטי, היצע הקבלנים צפוי להישאר דומה, על אחת כמה וכמה קבלנים המתמחים בפרויקטים של תמ"א 38, ומכאן קצרה הדרך לעלייה די משמעותית במחירי הביצוע שגם כך עלו מאד בשנים האחרונות". מוגרבי מדגים מהמגרש הביתי: "גם בזרוע הביצוע הפנימית של חברתנו (רם הנדסה -א.ש.) מבוצעות כבר היום הערכות מצב ותוכניות עתידיות להתמודדות עם היצע העבודה הגדול, שיעמוד בפני עובדי הכפיים וקבלני המשנה השונים אשר צפויים להתייקר לאור הביקוש הגדול.

"מבחינת הדיירים, אין דבר טרגי יותר מאשר להיתקע בעיצומו של פרויקט תמ"א 38, שהתנאים אינם מאפשרים את התחלתו, או יותר גרוע את סיומו", מסכמים מוגרבי ושמרלינג. "לכן, דיירים העומדים להכריע באיזו הצעה לבחור ועם איזה יזם להיכנס להסכם התקשרות, חייבים להבין כי בשל החשיפה לירידות מחירים מחד ולעליית הוצאות היזם מאידך, חובתם לדאוג לכך שהיזם הנבחר יוכל לא רק לחתום מולם על הסכם התמ"א אלא גם לממש אותו. לא תמיד ההצעה המפתה ביותר היא הבטוחה ביותר, וכאשר מדובר על פרויקט כה משמעותי ובעל חשיבות קרדינלית למרבית מבעלי הדירות, עדיף לקבל קצת פחות אבל ללכת על בטוח".

רם-מוגרבי-ארדיטי

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מכרז המיליארדים של צבא ארה"ב שאלביט עשויה לקטוף

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות