הלחצים בעניין הרפורמות בשוק התקשורת שאמורות להיכנס לחוק ההסדרים הקרוב, מתגברים לקראת הדיון בסעיפים הללו מחר (ד') בקבינט הכלכלי-חברתי. מדובר ב-3 סעיפים שכל אחד מהם אמור להשפיע על ההוצאות עבור תקשורת של משקי-הבית ועל התחרות בתחום, ומטבע הדברים מעורבים בו גם אינטרסים גדולים. אם הקבינט יאשר מחר את הסעיפים הללו, הם אמורים להגיע ביום חמישי לאישור הממשלה.
אחד הנושאים המרכזיים מבין הרפורמות שיובאו לאישור מחר הוא הפרטת מערך "עידן פלוס". כיום מופעל המערך הזה - שמאפשר קליטה של 6 ערוצי טלוויזיה (ערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 10, ערוץ 23, ערוץ 33 וערוץ הכנסת) ושל רוב תחנות הרדיו - על-ידי המדינה באמצעות הרשות השנייה, והוא סובל בין היתר מקליטה לקויה באזורים שונים. בטיוטת חוק ההסדרים נכתב כי המדינה תוציא את המערך למכרז, כך שגורם פרטי יוכל לרכוש ולתפעל אותו.
מי שמועמדות לעשות זאת הן בין היתר סלקום - שלה כבר יש שירות טלוויזיה שנסמך בחלקו על עידן פלוס - ופרטנר שעומדת להיכנס לתחום; ולפחות בטווח המיידי אמור להיות מדובר ברווח עבור הצרכן, שיוכל לקבל ערוצים רבים יותר דרך הפלטפורמה וליהנות מכיסוי משופר.
אבל מעבר ל-yes ולהוט שכמובן מתנגדות למהלך, גם בקרב ארגוני היוצרים זועמים על מה שהם מכנים "מחטף", שאמור לאפשר לגוף החדש לפעול תחת הגנות ינוקא במשך 3 שנים לפחות ומבלי מחויבות להשקיע בהפקות מקור.
במכתב ששלחו אתמול (ב') ארגוני היוצרים לשר האוצר משה כחלון, הם מתריעים כי "המהלך המסתמן יוביל בהכרח לפגיעה אנושה בהשקעה בהפקות המקור בישראל". ראשית, בגלל שהגוף החדש לא יהיה מחויב להשקיע בהפקות מקור; ושנית, בגלל שהוא יפגע בהכנסות של yes והוט, שמחויבות להשקיע אחוז מסוים מהכנסותיהן בהפקות הללו. כל זאת, בזמן ש"כבר כיום פועלים שחקנים שאינם מחויבים בהשקעה בהפקות מקור - כמו סלקום, בקרוב פרטנר ואף נטפליקס".
עמית ליאור, יו"ר איגוד תסריטאי הקולנוע והטלוויזיה, אמר היום ל"גלובס": "יש פה מישהו שירד מהפסים, קוראים לו בנימין נתניהו, שר התקשורת. אתמול הוא יושב עם עיתונאים מרשת א' וב' ומדבר איתם על איך הוא בעצם רוצה להחזיר אותם לחיים, ועכשיו רוצים לעשות לנו עוד מחטף, ואני לא מבין איך כחלון מאפשר את זה".
חשש: "חובת המכירה" תמוסמס
נושא נוסף שנכלל בחוק, וגם לו עשויות להיות השפעות משמעותיות על הצרכנים ועל השוק, הוא "חובת המכירה" של תכני ספורט. הרפורמה הזאת אמורה להביא להוזלה בעלויות זכויות שידורי הספורט, שזינקו בחדות בתקופה האחרונה, אך גם כאן נטען כי יש שמפעיל לחצים כדי למסמס אותן.
הרפורמה המדוברת היא למעשה אימוץ של אחת ממסקנות ועדת פילבר, שכוללת שני מסלולים שונים של "חובת מכירה" של זכויות שידורי ספורט. המסלול הראשון מחייב מכירתו של כל ערוץ ספורט (כמו ספורט 1 וספורט 2 של צ'רלטון או ערוצי 5 ספורט) לכל פלטפורמת שידורים שפועלת או תפעל בעתיד בתחום.
בעלי הערוצים, צ'רלטון או RGE, יהיו מחויבים למכור אותם לכל פלטפורמה לפי המחיר שבו הוא נמכר כיום לפלטפורמות הוותיקות, הוט ו-yes, כשהמחיר יחושב על-פי עלות ממוצעת למנוי. כך, מחברה כמו הוט, שלה מספר גדול של מנויים, ייגבה סכום גבוה בהרבה מאשר מסלקום.
המסלול השני מגדיר "חובת מכירה" של מפעל מסוים, למשל ליגת האלופות או ליגת העל בכדורגל. במסלול זה, ערוץ שירכוש זכויות שידור למפעל ספורט יהיה מחויב למכור את שידורי המפעל למי שיחפוץ בכך לפי מודל המכונה "קוסט פלוס". כלומר, מחיר המחזיר את ההוצאה עבור הרכישה בתוספת רווח קבוע מסוים, שייקבע על-ידי משרד התקשורת.
יחד עם זאת, המסלול הזה לא יחול רטרואקטיבית על מפעלים שהחוזים לגביהם כבר נקבעו. כך, למשל, לאחרונה זכתה צ'רלטון בזכויות השידור למשחקי ליגת העל המקומית בכדורגל ב-4 השנים הקרובות, בסכום גבוה מאוד של כ-126.5 מיליון שקל לשנה, מה שהעלה חשש כי גידול העלויות הזה יושת על הצופים. במקרה זה לא בטוח שהחלת "חובת המכירה" תוכל לעזור.
הרפורמה השלישית בתחום שנכנסה לטיוטת חוק ההסדרים נוגעת ליכולת להעביר את שידורי ערוצים 2 ו-10 בחינם על גבי האינטרנט. גם זה סעיף אמור להקל על פלטפורמות רב-ערוציות להתחרות ב-yes ובהוט, בכך שהוא יאפשר להן להעביר לצופה את הערוצים הפופולריים מבלי להסתמך על תשתית עידן פלוס.
בערוצים 2 ו-10 מתנגדים בחריפות למהלך הזה, ובוועדת פילבר הם אף דרשו כי גם תמורת העברת שידוריהם דרך הפלטפורמות של yes והוט - שכיום נעשית בחינם - יינתן להם לגבות תשלום.
