הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר
הצעת החוק לשינוי מבנה הבורסה בת"א, שאושרה על ידי הממשלה, נתקלת בקשיים ובהתנגדות מצד הבנקים ומצד גורמים אחרים. אולם לדעתי, שינוי מבנה הבעלות בבורסה והפיכתה לחברה הפועלת למטרות רווח הוא מהלך חשוב לפיתוחו וגידולו של שוק ההון בישראל.
הבורסה הינה חברה פרטית, ללא הון מניות, הפועלת שלא למטרות רווח, משכך היא אינה רשאית לחלק רווחים. ישנה זהות מלאה בין הבעלות על הבורסה לבין זכות הגישה למסחר (הזכות לבצע פעולות של קנייה ומכירה בבורסה), המוקנית רק לחברי הבורסה.
הוועדה לשכלול המסחר ולעידוד הנזילות בבורסה, שפעלה בראשות פרופ' משה בן חורין, פרסמה באפריל 2014 דוח ובו כתבה כי שינוי מבנה בורסות בעולם והפיכתן לחברות הפועלות למטרות רווח, הביא להתייעלות הבורסות, לעלייה במחזורי המסחר שלהן, לירידה בעמלות המסחר בהן ולהגדלת האטרקטיביות שלהן מצד חברות המבקשות לגייס הון.
לפי דוח הוועדה, המתבסס על נתוני הפדרציה העולמית של הבורסות (WFE), מתוך 52 הבורסות החברות בפדרציה, 41 פעלו למטרות רווח. מתוך 22 הבורסות הנכללות בסקר באירופה, באפריקה ובמזרח התיכון, 19 מהבורסות פעלו בשנת 2011 למטרות רווח, ורק 3 בורסות מתוכן פעלו שלא למטרות רווח, ביניהן הבורסה בתל אביב.
המצב הנוכחי שבו הבורסה פועלת שלא למטרות רווח מחד, וחברי הבורסה הם גם בעליה מאידך, יוצר ניגוד עניינים אינהרנטי. חברי הבורסה שהינם גם בעלי המניות אינם נהנים מרווחיה, ולכן אין להם עניין בהגדלת רווחיה. כחברי בורסה ובעלי גישה למסחר הם נהנים מתשלום עמלות נמוכות לבורסה, בעוד שגובה העמלות הנגבות מציבור המשקיעים בגין המסחר מגיע לסך של מיליארדי שקלים בשנה, כאשר בפועל רק חלק זעום מסכום זה מועבר חזרה לבורסה.
כך בכל אחת מן השנים 2014 ו-2015 הועברו לבורסה עמלות מסחר וסליקה בסכום של כ-41 מיליון שקל (על פי הדוחות הכספיים של הבורסה לשנים 2014-2015). ההפרש הינו דיבידנד סמוי - חלוקת רווחים לחברי הבורסה, בעיקר לבנקים.
המצב הנוכחי שבו החברות בבורסה (גישה למסחר) קשורה לבעלות, מונע הוספת חברים חדשים, ומונע את הגדלת התחרות בין חברי הבורסה וכתוצאה מכך הקטנת העמלות למשקיעים. לא מפתיע לפיכך, שמספר חברי הבורסה בת"א הינו 27 בלבד, בהשוואה ל-900 חברים בבורסה של לונדון ובבורסה הגרמנית, 516 חברים בבורסה של הונג קונג ו-350 חברים בנאסד"ק.
למנוע ניצול המעמד המונופוליסטי
אחת הטענות של מתנגדי המהלך, ביניהם התנועה לאיכות השלטון, הינה שהבעלות על הבורסה שייכת לציבור (בשל כך שהמניות בה אינן מקנות זכות לרווחים), לכן אין ליתן הטבה לחברי הבורסה בשווי של מאות מיליוני שקלים, על ידי הפיכת הבורסה לחברה למטרות רווח.
לטעמנו טענה זו הינה בלתי מבוססת. הבורסה הייתה מאז ומתמיד חברה פרטית שמניותיה הוחזקו על ידי חברי הבורסה, והסיבה שהבורסה התאגדה כחברה שלא למטרות רווח, כפי שנדרש על פי הוראת סעיף 45(ב)(1) לחוק ניירות ערך, תשכ"ח -1968 ("החוק")) נועדה למנוע את ניצול מעמדה המונופוליסטי. דבר זה נלמד גם מהוראת הסעיף האמור, אשר תוקן בשנת 2000, על ידי הוספת הוראה לפיה ההגבלה על חלוקת רווחים תתבטל, כאשר יינתן רישיון לפתיחת בורסה נוספת בישראל, כך שהמעמד המונופוליסטי של הבורסה יתבטל.
בנוסף, עפ"י הצעת החוק, כל חבר בורסה שיקבל מן המכירה תמורה העולה על ההון העצמי הנוכחי של הבורסה (כ-480 מיליון שקל), ישלם מס רווח הון בשיעור של 100% מהתמורה העודפת, כך שעליית הערך כתוצאה מן ההפרטה לא תגיע לידי חברי הבורסה הנוכחיים.
במצבה הנוכחי של הבורסה בת"א, המאופיין בירידת מחזורי המסחר, בבריחת חברות ממנה ובתחרות מצד בורסות אחרות בעולם, ברור ששינוי מבנה הבעלות בה והפיכתה לחברה הפועלת למטרות רווח, הינם חיוניים לעתידה של הבורסה, וחבל יהיה אם יעלו על שרטון.
הכותב הינו שותף ומנהל מחלקת שוק ההון במשרד איתן מהולל שדות עורכי דין ועורכי פטנטים