חיילים במדים/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
צה"ל הודיע על תוכנית למימון שני שלישים מלימודי תואר ראשון לחיילים נזקקים וללוחמים, שתתוקצב בין היתר מתרומות של נדבנים. זו תוכנית רעה.
ראשית, התוכנית תגדיל את אי השוויון החברתי. רק לחלק מבוגרי הצבא יש תכונות שדרושות ללימודים אקדמאיים. בעלי התכונות האלה כאילו זכו בהגרלה בלידתם: הכנסתם תהיה גבוהה יותר מזו של לא אקדמאים. עכשו, צה"ל יעניק מתנה כספית לאלה שהכנסתם העתידית ממילא תהיה גבוהה. כלומר, אי השוויון החברתי יתרחב. אין פלא שלתוכנית זו יש תמיכה בקרב השכבה הכלכלית-חברתית שתיהנה ממנה, על חשבון חסרי האמצעים והיכולת.
חסם הכניסה לאוניברסיטה איננו רק כלכלי, שכן לא כל אחד מתאים ללימודים גבוהים. יש מדינות אירופאיות שבהן שכר הלימוד האוניברסיטאי אפסי, ועדיין רבים אינם לומדים.
יש אם כן אפליה בתוכנית של צה"ל. חיילים בעלי יכולות לימוד נמוכות, שהכנסתם העתידית ממילא תהיה נמוכה, לא יקבלו דבר. וכך גם חיילים שיש להם יכולות למידה אבל בוחרים להשקיע, למשל, במיזם כלכלי ולא בלימודים.
גם אלה שירצו ללמוד בבית ספר מקצועי ייצאו בידיים ריקות. ולעומתם, מי שילמד מקצוע קשה יותר על פני שנים רבות יותר - יקבל יותר. כל החיילים משרתים באותה מידה, אך את המתנה יקבלו רק המוכשרים יותר ללימודי אקדמאיים.
הפתרון לאפליה פשוט. כל חייל יקבל שכר חדשי לפי הקושי והסיכון בשירות, תנאי החיים (שדה לעומת משרד), הריחוק מהבית וכד'. אין מדובר בצבא שכירים. שירות החובה יישאר כפי שהוא, אבל חיילים וחיילות יקבלו שכר שבו יוכלו להשתמש כרצונם - לפתוח עסק, לחסוך לדירה או ללמוד באוניברסיטה.
שוויון מלא. יש להבין ששירות צבאי הוא מס כפול: כפייה של שירות בתוספת אובדן הכנסה. תשלום שכר לחיילים יתקן את המס השני, שהוא כספי. אמנם הגמול לחיילים הועלה, אך כנראה איננו מספיק. כאשר הגמול יועלה, אפשר יהיה לבטל כנגדו את כל התוכניות לתמיכה כספית בחיילים משוחררים, כולל סבסוד שכר הלימוד באוניברסיטאות.
לא מגדיל את ההוצאה למשק
תשלום שכר לחיילים איננו מגדיל את הוצאות הביטחון למשק. עלות השירות הצבאי היא אובדן השירותים והמוצרים שהמגוייסים היו מייצרים אלמלא שירתו בצבא. עול הביטחון יישאר בעינו כל עוד משך השירות לא יקוצר. תשלום לחיילים הוא העברת כסף ולא עול כלכלי נוסף. אם יועלו המסים כדי לממן את שכר החיילים, זה עלול להזיק מעט למשק, אך כנגד זה קיים היום מיסוי לא צודק על החיילים בצורה של מס גולגולת, ששווה להכנסה של שתיים-שלוש שנים. אין בכך צדק.
ואם יש לצה"ל כסף לחינוך, שיקדיש אותו להגברת שוויון ההזדמנויות במקום לתמוך בחזקים. יש חיילים שהשכלתם הבסיסית לקויה והם צריכים תגבור והעשרה כדי שנקודת ההתחלה שלהם לאחר השחרור תהיה קרובה יותר לזו של אלה שילמדו באוניברסיטה.
הפגם השני בתוכנית של צה"ל הוא שמדובר במימון על ידי נדבנים. זה מזכיר מקרים שבהם חיילים רעבים נזקקו למשלוחי מזון מאזרחים. אך חובת המדינה היא לספק לחיילים את כל הדרוש לשירותם הצבאי ולא להתנער מאחריות.
אם ככה זה ימשיך, אזי אולי נראה בצבא "פלוגת רבינוביץ", "גדוד ששון" ו"חטיבת כהן" שימומנו על ידי נדבנים בשמות אלה. מגבעתי, אלכסנדרוני וגולני, כסף לא נראה.
הכותב הוא פרופסור למימון באוניברסיטת ניו יורק