הקדנציה הנוכחית של שר האוצר מסתכמת בשתי בעיות מרכזיות שיונחו לפתחה של הממשלה הבאה
ישראל הפכה להיות פחות אטרקטיבית להשקעות זרות, והתשואה על השקעה הייתה זניחה כבר תקופה ארוכה. המספרים מדברים בעד עצמם. אפשר להתווכח על ההסברים, אבל המספרים מדאיגים
בדיווח על ההוצאה הציבורית על חינוך, בנק ישראל אומר את האמת - אבל לא את כולה
כדאי לבדוק מחדש את הרגולציה בארץ ולחשוב עליה במונחי עלות-תועלת
התחזקות השקל הולידה כמה תיאוריות קיקיוניות: מה העניין בהורדת שער החליפין?
הפתרון לאפליה פשוט. כל חייל יקבל שכר חודשי לפי הקושי והסיכון בשירות
במקום צעדים מיותרים אפשר פשוט קרן פנסיה וגמל להציע השקעות פאסיביות
יש להשוות בין הכנסה ממוצעת לנפש במדינה, לבין ההוצאה על חינוך
ללא הגדלת ההיצע, התוכניות בעלות השמות היפים לא יורידו את המחירים