גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אני רוצה שנהיה סטארט-אפ אדיר ולא סתם מוצלח"

הסאטרט-אפ ארינטה, המפתח CT למיפוי הלב, קיבל אישור FDA ■ תאגיד GE יתחיל לשווק את המוצר כבר השנה ■ ד"ר אהוד דפני: "אנחנו לא מעוניינים כרגע להירכש, אבל כן מעוניינים בהשקעה"

ד"ר אהוד דפני / צילום: איל יצהר
ד"ר אהוד דפני / צילום: איל יצהר

חברת ארינטה (Arineta), שפיתחה מכשיר CT חדש למיפוי הלב, קיבלה אישור FDA עבור המכשיר. בחברה שהוקמה בשנת 2006 הושקעו עד היום כ-13.5 מיליון דולר, בעיקר על ידי משקיעים פרטיים, ביניהם משפחת ריכטר, בעלי מדינול. נציין כי ארינטה חתומה על הסכם אסטרטגי עם תאגיד GE, אשר תהיה המשווקת של המוצר. GE היא מן המובילות העולמיות בתחום ה-CT, וגם משווקת ציוד לקליניקות של קרדיולוגים, פלח שוק נוסף שמעניין את החברה, מעבר לשיווק לבתי חולים.

החברה גכייסה עד היום הון בעיקר ממשקיעים פרטיים, וביניהם משפחת ריכטר ממייסדי מדינול וד"ר שמואל לוינגר, המייסד והמנהל הרפואי של רשת מרפאות עיניים. 

ד"ר אהוד דפני, מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה, התייחס היום לקבלת אישור ואמר כי: "זו אבן-דרך בחיי החברה. ארה"ב היא השוק הראשון אליו אנחנו מכוונים, ואסור לשווק את המכשיר או אפילו להציע חומר שיווקי לרופאים, עד שיש אישור. אולם, ישנם כמה רופאים שכבר מתעניינים עקרונית במוצר שלנו, ואני מאמין שנחתום על עסקאות עוד השנה או בתחילת השנה הבאה ושבשנה שלאחר מכן כבר נגדיל מכירות".

לגבי תמחור המוצר ביחד לסי טי שאינו ספציפי ללב, אמר דפני: "יש טווח מחירים עצום לסי טי, מ-300 אלף דולר לסי טי זול עד 2 מיליון למכשיר היי אנד. אנחנו נהיה זולים משמעותית ממכשיר ההיי אנד".

דפני מציין כי ההסכם עם GE כולל תמלוגים שתקבל ארינטה מכל מכירה על ידי GE, אולם אינו כולל אופציה לרכישה. "אנחנו גם לא מעוניינים כרגע להירכש, אבל כן מעוניינים בהשקעה, לשם ייצור ותמיכה בשיווק".

- מדוע GE לא משקיעה את הסכום הדרוש?

"GE הם לקוח, הם קונים ומשווקים את המוצר".

ארינטה מעסיקה היום 60 עובדים במפעליה בקיסריה, המתרחבים כעת. כל הייצור למעט רכיבים מן המדף נעשה בארץ.

ארינטה נחברה בשנת 2014 לאחת מחברות הסטארט-אפ המבטיחות של "גלובס". דפני סיפר אז בראיון כי "אם לדבר בכנות, הפרויקט שלנו שאפתני. בשום מקום בישראל לא קיים כוח האדם הדרוש כדי להוציא אותו לפועל". ארינטה מפתחת מערכת CT ייעודית למיפוי תלת-ממדי של הלב וכלי הדם המובילים אליו, לאבחון סיכונים להתקפי לב ולאבחון התקפי לב בזמן אמת. כיום, כאשר אדם מגיע למרפאה של קרדיולוג או לבית החולים ומתלונן על כאבים בחזה, לרוב לא יאבחנו אותו ב-CT. זה קורה בגלל שמדובר במכשיר יקר ולא מספיק מדויק למטרה זו, וגם עתיר קרינה.

חוסר הדיוק נובע משתי סיבות. הראשונה - הלב זז כל הזמן ויש צורך להמתין להפסקה בין הפעימות. מכשיר ה-CT הקלאסי לא מספיק מהיר לשם כך. המכשיר של ארינטה מצלם את הלב בשישית שניה. איך זה עובד? המכשיר ארינטה מקרין לעבר הלב משני כיוונים בו-זמנית, תוך מיקוד בלב בלבד. אלגוריתם מיוחד מנתח את התמונות ומפיק מהם תמונה תלת-ממדית מדויקת.

אין אמצעים טובים לאבחון

"40% מהסובלים ממחלות לב לא שורדים את התקף הלב הראשון", אומר דפני, "זה קורה בגלל שאין אמצעים טובים לאבחון מחלות לב. הבעיה שגורמת להתקפי לב היא היצרויות בעורקים הכליליים, שלושה עורקים גדולים שעוטפים את הלב ומזינים אותו בחמצן. כאשר אחד העורקים הללו נסתם בגלל טרשת עורקים, או בגלל קריש דם, חסר דם ללב ויש התקף לב. כשהלב מספיק לעבוד, כל שאר הגוף לא מקבל דם". ככל שמחזירים את החמצן ללב מהר יותר, כך מונעים נזק לטווח ארוך ובעיקר הצטלקות של הלב שפוגעת בתפקודו ומובילה בהמשך לאי ספיקת לב".

דפני מוסיף כי "היום ניתן לאבחן באמצעות מצלמה גרעינית מחסור באספקת דם לשרירי הלב, ממנו מסיקים שיש חסימה, אבל לא יודעים בדיוק היכן ושולחים לצנתור דיאגנוסטי. 60% מהצנתורים הם דיאגנוסטיים וזו פרוצדורה יקרה ופולשנית וכואבת. בחצי מהמקרים לא מוצאים משהו שניתן לתקן.

"על סמך בדיקה שלנו, ניתן להחליט מיד האם החולה צריך טיפול תרופתי, צנתור טיפולי או ניתוח מעקפים. כבר 10 שנים שניתן לעשות אבחון כזה גם באמצעות סי טי כללי אם הוא מהיר ומדויק ויקר מאוד, אבל זה כמו להסיע 4 אנשים מחיפה לתל-אביב באמצעות משאית".

למכשיר של ארינטה יש יתרון נוסף - ניתן להציבו במרפאות הקרדיולוגים, ולא רק בבתי החולים. "יש היום בעיה של זמינות של מכשירי CT במקום בו הם דרושים", אומר דפני. זה לא כל כך מוזר שלקרדיולוגים יהיה סי טי במרפאה: לרבים מהם כבר יש מצלמה גרעינית. שינוי דומה כבר התרחש בעבר בתחום רפואת השיניים: פותח סורק מיוחד לשיניים (אין טעם לבצע לשם כך בדיקת סי טי שלמה) והוא הוצב בקליניקות.

היום אומר דפני כי השוק הראשון אליו תפנה החברה הוא דווקא הקרדיולוגים הפולשניים, אלה שעוסקים בצנתור, במטרה להציע להם דרך למיין בין חולים שבאמת זקוקים לצנתור לאלה שלא. כמו כן ישמש המוצר לאבחון של חולים המיועדים לניתוח להחלפת מסתם בצנתור, אשר היום כולם עוברים סי טי רגיל לפני התהליך, כדי לקבוע איזה מסתם הם צריכים והאם בכלל ניתן לעשות להם את הפעולה.

- זה לא קצת מסוכן לתת את ההחלטה הזו דווקא בידי הרופא שהיום מרוויח מצנתורים?

"תלוי כמה הוא אינטליגנט. יש רופאים שאומרים לי שהם מעדיפים אבחון בסי טי, כי אז הם מפנים זמן מצנתורים אבחוניים, ומשקיעים אותו בצנתור טיפולי שהוא יותר משמעותי למטופל, יותר מעניין ובארה"ב גם יותר מכניס. במדינות אחרות כמו אנגליה אין מספיק חדרי צנתור אז שולחים היום לסי טי הכללי. בסין חולים רבים משלמים מכיסם כדי לעשות סי טי במקום צנתור".

ההיגיון של מערכת הבריאות

- אז מערכת הבריאות היא שתדחוף להחליף את הצנתור האבחוני בפעולה פחות פולשנית ויקרה?

"למערכת הבריאות יש את ההיגיון שלה. עד שהיא עושה דברים חכמים לוקח זמן, אבל בסוף היא עושה".

שוק הסי טי נשלט על ידי ארבע חברות גדולות - GE, פיליפס, סימנס וטושיבה. בעבר אמר דפני כי "כולם עוקבים אחרי מה שאנחנו עושים. כאשר נצליח, גם הגופים האחרים ייכנסו לתחרות".

אישור ה-FDA ניתן ללא ניסוי קליני (בבני אדם), אולם החברה ביצעה עד כה למטרות שיווקיות בדיקות במעל 200 בני אדם, וכן בחיות. מכשיר החברה הוצב בבית חולים כרמל.

את ארינטה הקימו דפני והיזם הסדרתי יוסי מוריק, שהוא גם אחד המשקיעים המובילים בחברה. בעבר אמר מוריק ל"גלובס" כי לאחר שהרעיון נבט במוחו, הוא ידע כי רק דפני יוכל להוציא אותו לפועל, שכן הוא היה ממפתחי ה-CT המובילים של אלסינט, פעילות שהפכה בהמשך לחטיבת הסי טי של ענקית התחום פיליפס.

"בחיים הקודמים שלי הייתי פרופסור לפיזיקה גרעינית במכון ויצמן", הוא מספר, "הצטרפתי לאלסינט בשנות ה-90 כפיזיקאי ראשי של חטיבת ה-CT. התדרדרתי, או התגלגלתי, לניהול פרויקטים בתחום הסי טי.

"ב-2004-2005 יוסי פנה אלי עם הרעיון הזה ולא הייתי מעוניין כי חשבתי שהשוק לא בשל לזה, אבל ב-2006 נראה היה שהצורך הולך וגדל ומבשיל, והכיוון מסתמן ככיוון מבטיח, ואז הקמנו את החברה. התהליך לקח יותר זמן ממה שציפינו. אבל כשהתחלנו את הפיתוח המואץ ב-2011/12, הוא התקדם מאוד יפה.

"החדשות הטובות הן שבמשך השנים הללו הצורך במכשיר לא פחת אלא דווקא עלה, ולא נולדו מתחרים. בדרך בנינו קבוצת פיתוח מדהימה עם יכולות שבעתיד יוכלו לשמש לפיתוח מוצרים נוספים".

דפני התייחס להיסטוריה של תחום הסי טי וסיפר כי "המהפכה האחרונה האמיתית בסי טי הייתה כאשר פותח סורק עם שתי פרוסות (סורק אשר מצלם בו-זמנית שתי תמונות חתך בגבהים שונים של הגוף) שהומצא באלסינט לפני 24 שנה. במקרה מדובר בפטנט שלי ושל דודי רועי שעובד איתנו היום. זה הבסיס לכל הסי טי בפרוסות שיש היום, עד 360 פרוסות (כלומר מבצעים סריקות של הגוף לכל גובהו, כדי לקבל תמונה תלת-ממדית ולא דו-ממדית כמו רנטגן). בארינטה אנחנו לא עושים 'מי טו' אלא ריבוי מקורות קרינה. יש לנו היום רק שניים, אבל אולי אנחנו פותחים דור חדש של ריבוי מקורות, בכל תעשיית ההדמיה".

- אז אתה פרצת דרך בכל תחום הסי טי. תוגמלת כראוי?

דפני: "הייתי שכיר ולכן לא התעשרתי מהפטנטים האלה, אבל אני מסודר. חטיבת הסי טי נמכרה ב-300 מיליון דולר, בזכות הסורק הארבע פרוסתי שאני ניהלתי את הפיתוח שלו. מי שהרוויח מזה בזמנו היה מוטי זיסר. פרויקט אחר שניהלתי נמכר ביותר ממיליארד דולר. נתנו לי כבוד אבל לא כסף.

"המטרה שלי זה לא כסף אלא להיות מותג כמו פריג'ידר. שיהיה ברור לכולם שכל חולי הלב צריכים לעבור דרך המכשיר הזה ולא יבינו איך פעם לא היה מכשיר כזה. ובדרך המשקיעים יקבלו את מה שמגיע להם. אני רוצה שנהיה סטארט-אפ אדיר ולא סתם מוצלח".

עוד כתבות

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

גר בראש העין, משקיע באינדיאנה

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%–15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים ומה הסיכונים?

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים