גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צבעוני, מסריח ונלחם על קיומו: לילה של מסחר בשוק הסיטונאי

הדורסנות של הרשתות הגדולות; הבטחות-השווא של המדינה; העקשנות של החקלאים; היעלמות הירקנים; ואדישות הצרכנים

סוחר ירקות / צילום: איל יצהר
סוחר ירקות / צילום: איל יצהר

יום ראשון לפנות בוקר בשוק הסיטונאי בצריפין. עוד כחצי שעה תזרח השמש על שבוע חדש ותציף את השוק באור לא מחמיא ובחום שיגרום לפירות ולירקות שלא נמכרו במהלך הלילה להתקלקל מהר יותר (בשמונה בבוקר ייסגר השוק, אחרי שנפתח בשמונה בערב).

השוק נראה כמו עיר זרה ומוזרה מסרט שלא ראיתם, חצי עתידנית חצי פרה-היסטורית: במקום בניינים - מגדלים בגבהים משתנים של ארגזי קרטון ופלסטיק; במקום מכוניות - מלגזות דוהרות; במקום חנויות - חנויות, אבל שבכולן יש את אותו הדבר בדיוק. פירות, ירקות, ירקות, פירות. רבים מהם זרוקים מבוקעים על הרצפה בשלבים שונים של ריקבון. מסריח הוא השוק הסיטונאי, ריחות של ריקבון מתוק ועקבות עקשניים של שתן חריף נישאים באוויר, והם רק הולכים ומתגברים ככל שעולה השמש.

השוק הסיטונאי עבר לצריפין במאי 2006, אחרי שהאמיר ערך הקרקע של השוק הקודם במרכז תל-אביב. ההבטחה הייתה שמדובר במעבר זמני עד להקמת שוק של קבע בצומת מסובים, אבל אחרי הכול, אנחנו ישראלים שגרים בישראל, והזמני התמשך והתמשך עד שהפך לקבוע, ובסוף יולי הודיע האוצר סופית על ביטול המכרז להקמת שוק במסובים. הסוחרים - שקראו על הביטול בעיתונים - מנסים למנוע את רוע הגזירה, או שלפחות, אם כבר נשארים, שיעשו משהו: שישפצו את השוק, למשל, או שיספקו תשתית למתקני קירור.

אפרופו הזמני שהפך הקבוע - זה גם מה שקבע את שעות העבודה המשונות של השוק. כשעמד השוק במרכז תל-אביב, הוחלט שמאחר שאי-אפשר לפקוק את העיר לכל היום, יעבוד השוק בלילה, והמצב הזה נשאר כמות שהוא גם במעבר לצריפין, אף שאין בו היגיון.

זה השוק הסיטונאי הגדול בישראל. הוא משתרע על כ-40 דונם, כולל 65 חנויות המושכרות ל-40 סיטונאים ועובדים בו כ-500 אנשים. לפי הערכות, מתבצעות כאן כ-15% מעסקות המכירה של ירקות ופירות בישראל, בסכום של כ-3 מיליארד שקל בשנה. הוא משרת את הסיטונאים הקטנים והבינוניים בישראל; ירקנים, מסעדות, חברות קייטרינג וכדומה.

פעם הוא היה שוק גדול וחשוב הרבה יותר, אבל הכלכלה הישראלית השתנתה באופן מהותי והפכה להיות כלכלה של הגדולים והחזקים למען הגדולים והחזקים. רשתות השיווק, עם כוח הקנייה העצום שלהן והיכולת למכור פירות וירקות במחירי היצף והפסד כדי למשוך קונים, מוטטו למעשה את השווקים ואת הירקנים - ממש כמו שעשו למכולות, ממש כמו שרשתות הספרים עשו לחנויות העצמאיות וכו'. תשאלו את הירקן השכונתי או את בעל המכולת שלכם, אם עוד יש לכם כאלה. ואם יש פחות ירקנים שבאים לקנות בשוק הסיטונאי, נחלש השוק.

זה לא נגמר בזה: לרשתות השיווק הגדולות יש כוח עצום גם על החקלאים, כמובן. הן מכריחות אותם למכור בזול. הן הקימו חברות-בת המפעילות מרכזים לוגיסטיים, מעין שווקים סיטונאיים משל עצמן, דבר שהחליש עוד יותר את השוק הסיטונאי, שנותר בעליבותו המדכדכת אך הפוטוגנית. ואם זה לא מספיק, אז לקינוח נותרו התנאים הפיזיים של השוק שתוארו לעיל. ככה זה כשהכול עובד לטובת החזק ולרעת החלש.

קרני שמש ראשונות מציפות את השוק ואנחנו פוגשים את הרצל קרן, מזכיר איגוד משווקי הפירות והירקות. "התקווה לשוק חדש נמוגה", הוא אומר בתוגה. אנחנו פוסעים בזהירות בין מגדלי הארגזים והמשטחים וקרן פורש בפנינו את צרות השוק.

מלבד הגישה הבעייתית, הבעיה הבטיחותית, הריח והכיעור - הבעיות הן הקירוי והקירור, שהיעדרם פוגע קשות בערך הירקות והפירות שלא נמכרו ונאלצים לחכות למחר. רגישים במיוחד הם הדלועים, הקישואים וכמובן הפירות העדינים יותר כמו האפרסק והאגס. אני אוהב איך שאנשים פה מדברים על הפירות ועל הירקות שלהם: "הקישוא לא אוהב שמש", "למלפפון קשה בחום".

אנחנו עוברים בין העסקים ומשוחחים עם הסוחרים. ז'וז'ו בן שושן מסיים את היום, כלומר את הלילה. יש יותר מדי שעות מתות, הוא אומר, עובדים משמונה עד אחת ומאז מעבירים את הזמן עד הבוקר. הוא מראה לי שום שמתחיל להשחיר, היום או מחר הערך שלו יירד ב-50%. אני רואה שהשום הוא תוצרת סין.

קרן והסוחרים חוזרים ומדגישים שבשוק הסיטונאי, שלא כמו ברשתות, אין פערי תיווך הפוגעים בצרכן. "אנחנו לא גוזרים את העמלה מהצרכן, אלא מהחקלאי".

"פה בשוק", אומר בן שושן, "אם נשאר לך 1.7% - כיסית את ההוצאות שלך. הבאת 2% - יצאת גדול". סוחרים אחרים נוקבים במספרים אחרים, אבל לא שונים בהרבה. בן שושן ואבי פרחי, השכן שלו, מבכים את השוק שמצטמצם והולך. "אם רמי לוי פותח לידך - זהו. אתה מת", אומר פרחי. "ואנשים לא מודעים לזה".

הבעיה היא אחרת, אני אומר להם. אנשים מודעים - אבל לא אכפת להם. או שלהפך - הם שמחים לקנות קצת יותר בזול. "זה בדיוק העניין", אומר פרחי, "הוא שובר את השוק, מוכר לאנשים בתשעים אגורות לקילו מה שעולה לסיטונאי חמש וחצי. הוא יכול לכסות את זה ממקומות אחרים. אנחנו לא".

אתם לא רוצים לשמוע, אתם באמת לא רוצים לשמוע, איך הסוחרים פה מדברים על הרשתות האחרות. "זו בדיוק הבעיה", אומר קרן, "שהרשתות הן גם סיטונאי וגם קמעונאי. הן קונות מהמגדלים במחיר סיטונאי ומוכרות ללקוח במחיר קמעונאי. בגלל הכוח שלהן הן גוזרות מהחקלאי יותר מ-20% מהמחיר - ואז גם מוכרות ללקוח במחיר קמעונאי. מרוויחות פעמיים. פשוט מאוד. מה שהתחיל כרעיון הגיוני בסך הכול - לתת לרשת לרכוש ישר מהחקלאי - הפך למפלצת".

אז מה אתם רוצים, אני שואל. דבר אחד קטן, אומר קרן, שיעבור חוק שאוסר למכור ב"לוס לידר" (מחירי הפסד). זה הכול. שייתנו לקטנים ולבינוניים סיכוי להיאבק.

אבל - ואת זה אומרים כולם בטון מריר יותר ממריר - לך תמצא פוליטיקאי אחד שיאסור על מבצעים. המחוקק מעדיף רווח לטווח קצר, אבל זה הפסד לטווח הארוך. "הצרכן מרוויח עכשיו, זה נכון", מאשר קרן, "אבל כשכל הירקניות הקטנות וכל המכולות, וכל העסקים הקטנים, לצורך העניין, יחוסלו סופית, יישארו רק הרשתות הגדולות והן יהיו מונופול דורסני שיכתיב את המחיר לכולם, גם לצרכן וגם לחקלאי".

"זה גומר את כולנו", אומר פרחי. "הרשתות מוכרות חלק מהירקות בזול מאוד כדי לפתות אותך להיכנס, ואת השאר ביוקר - כך שבסוף לא באמת חסכת. ועכשיו גם מותר לייבא פירות וירקות, אז בכלל".

לשיחה מצטרף יוסי חותה, חקלאי שהפך למשווק והקים את מועדון המגדלים, ואחד שעושים לו פה הרבה כבוד. "הבעיה", הוא אומר, "היא נקודת הבאלנס - בין המגדל למשווק, לסיטונאי ולצרכן. תראה מה קורה לענבי טלי. זה הטופ של הטופ. המותג הכי חזק בארץ - יותר מקוקה-קולה - לירקן הוא מוכר קילו ענבים ב-14.4 שקל, שחייב למכור את זה לצרכן במינימום 16 שקל כדי לא להפסיד - למרות שגם אם ימכור ב-20 הוא לא ירוויח כלום. אבל רמי לוי מוכר קילו ענבים ב-6.8 שקלים לקילו. אתה מבין את זה? זה הסיפור".

הסיטונאים מספרים לי דברים שלא ידעתי על הדרכים המסתוריות שבהן הרשתות דופקות אותם ואת החקלאים. לדוגמה, הדרך שבה משקל הקרטון עצמו נכנס למחיר של הירקן הקטן, אבל לא אצל הרשתות. כנ"ל לגבי משטחי העץ, שגם משקלם מחושב אחרת אצל הקטנים והגדולים.

"אין פה פייר פליי, זה כל מה שאני אומר", אומר חותה, "הגדולות יכולות למכור במחירי הפסד, הקטנים לא. בסוף כל המדינה הזאת תהיה מונופול אחד גדול. זו מאפיה לכל דבר ועניין. חייבים לסדר את זה".

והרצל קרן מוסיף: "אם לא תהיה חקיקה, תוך 5 עד 10 שנים הכול נמחק. היום הרשתות מחזיקות ב-70%, אבל מהר מאוד הם יחזיקו 100%".

חותה: "הבעיה היא שאין לחקלאים לך ולנסה. אין להם מנהיג".

אנחנו ממשיכים בסיבוב, פוגשים את משה שקד מ"פסטרנק", מהסוחרים הוותיקים בשוק. "הכי חשוב שיהיה פה מקורה", הוא אומר. "ואם יהיה פה סדר וניקיון יבואו יותר".

אבל גם הוא עובר מהר מאוד לתמונה הגדולה: "תראה, התוצרת החקלאית בישראל גדלה בשנים האחרונות פי שלושה, גם הרשתות גדלו. אבל מה, השווקים והירקניות ירדו ב-50% - ולא נראה שהמגמה הזו מאטה, בטח לא נעצרת. זה הסוף. מה שמחזיק אותנו זה המגזר הערבי, בדגש על פלסטינים מהגדה, ולמה? כי שם אין רשתות. הן פוחדות לפתוח, אבל ברגע שיהיו שם רשתות - אנחנו גמורים".

תומר עמרם מיבולי ישראל, דור שלישי בשוק - אולי היחיד, ולבטח האחרון - מביא את הצלע השלישית במשולש הזה: החקלאים. "יש בעיה במדינה", הוא אומר, "הכול פופוליזם ואלימות. כל מי שפותח ת'פה או חס וחלילה מצליח - מורידים לו את הראש. כל מי שמרוויח - גנב. גם בענף שלנו. מחאת החקלאים, זה גם חרטא וגם פופוליזם. מה, אנחנו והם לא באותה סירה? אנחנו לא יחד בסיפור הזה? בואו נביא שני סינים עם כינור גדול וכולנו נלך הביתה. נסגור ת'מדינה".

"אני לא נגד החקלאים", אומר עמרם, "להפך - מה שחקלאי אחד בעוטף עזה עושה בנוכחות שלו גם אלף פלוגות לא עושות. הם בוכים שהרשתות דופקות אותם. לא שאין בזה אמת, אבל אף אחד לא בוכה כשהוא מרוויח, נכון? צריך לעזור לחקלאים ויש איך. רגולציה. פשוט מאוד. אבל החקלאים ירו לעצמם ברגל עם המחאה המשונה שלהם. הם צריכים אותנו ואנחנו צריכים אותם. אבל ככה זה החקלאים, תאמין לי - תעקור לי עין, העיקר שלשכן שלי תעקור שתיים. הם יודעים את זה, אבל בוכים וממשיכים לעשות את זה. אנחנו והחקלאים שותפים לגורל ושותפים לחשבון. אני רוצה שיהיה להם הכי טוב, אבל הם כל הזמן בפרנויות".

וגם זה חלק גדול מהסיפור הישראלי ,שגדול יותר מהשוק בצריפין - אף אחד לא מאמין לשני.

מצטרף יוסי יחזקאל מ"הדרים": "אנחנו ניעלם", הוא אומר, "והחקלאים ילכו לעבוד בשביל הרשתות. לשם אנחנו הולכים - פיאודליזם מודרני".

תכלס, הוא אומר, אין צורך בשוק חדש במסובים. בינינו, כל הסיטונאות מתייתרת בגלל הרשתות.

עמרם: "אנחנו נהיה כמו ארצות הברית. הרשתות יחליטו מי מגדל מה, מתי, איפה ומה המחיר. ככה. אבל מי הפוליטיקאי שיש לו ביצים לעמוד ולהגיד את זה, לעצור את המבצעים? הצחקת אותי".

יחזקאל: "ככה זה. כל אחד חושב שהשני דופק אותו. אז החקלאים מצאו להם משווקים, אבל המשווקים רק גוזרים עליהם עוד קופון. ככה זה פה".

עמרם: "נאחזים בכלום, רק לתפוס עוד קליינט".

שבע בבוקר. יום העבודה הולך ומסתיים. איך זה לעבוד בלילה, אני שואל אותם, אתם יודעים שזה לא בריא. הם מחייכים במרירות. זה נורא. זה לא חיים. "אנחנו באים לעבודה פעמיים ביום", אומר עמרם; "חס וחלילה שהילדים שלי ימשיכו אותי", אומר יחזקאל. השמש כבר באמצע השמיים. השוק מתחיל להתקפל, וגם אנחנו.

עוד כתבות

181 מנהלים אמריקאים חותמים "רווחים זה לא הכל" / צילום: רויטרס

המנכ"לים הבכירים בארה"ב בהצהרה משותפת חריגה והיסטורית: מפסיקים להתמקד בשורת הרווח

לקראת שינוי תפיסתי היסטורי בקפיטליזם: מטרת חברה עסקית היא לא למקסם רווחים לבעלי מניות - אלא לכלל החברה • כך הצהיר "השולחן העגול של העסקים" - פורום שמאגד כ-200 חברות ענק אמריקאיות, ושכח את מה שהטיף להם לפני ארבעה עשורים הכלכלן השמרני מילטון פרידמן • נראה שדור המנהלים הנוכחי של הקפיטליזם מתחיל להפנים את ערכי התקופה החדשה ● ניתוח "גלובס"

איתי בן זאב/ צילום: איל יצהר

לא משחקים: ועד עובדי הבורסה קורא להחרים את אירוע פתיחת המסחר עם מנהלת הליגות לכדורגל

"קופת הבורסה היא לא מגרש המשחקים הפרטי שלך", נכתב בהודעה שהופצה לעובדים, על רקע הסכם חסות עם מנהלת הליגות לכדורגל שהיקפו יותר מ-12 מיליון שקל

מני מזוז / צילום: שלומי יוסף, גלובס

העליון: יזם שסירב למכור דירה לערבים בירושלים יפצה אותם ב-40 אלף שקל

חברת מי-טל הנדסה סירבה למכור דירה בפסגת זאב לבני זוג ערבים ● ביהמ"ש העליון קבע כי מדובר באפליה, שכן מדובר בקרקע מדינה ששווקה במכרז, ופסק כי החברה תפצה כל אחד מבני הזוג ב-20 אלף שקל ● השופט מני מזוז: "נדירים הם המקרים בו צפה האפליה במלוא כיעורה ללא שהיא מוסוות באמתלה כזו או אחרת"

אביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים היום / צילום: שלומי יוסף

ועדת הבחירות קיבלה הסכם עודפים ראשון: בין ישראל ביתנו לכחול לבן

נזכיר כי במערכת הבחירות מועד א' חתם אביגדור ליברמן על הסכם עודפים עם נפתלי בנט והימין החדש, ואילו מפלגת כחול לבן נותרה ללא הסכם עודפים

משה ברקת / צילום : רפי קוץ

הרגולציה חוסמת יזמי בלוקצ'יין? רשות שוק ההון רוצה לשפר את הפיקוח עליהם

הרשות פרסמה קול קורא, שבו היא מבקשת לקבל מידע מחברות פינטק ובלוקצ'יין שרוצות כי הטכנולוגיות שלהן יובאו בחשבון לצורכי רישוי שירותים פיננסיים ● האם המפגש שנחשף באחרונה ב"גלובס" עם אחד ממובילי פרויקט המטבע הדיגיטלי של פייסבוק יוביל לשינוי במדיניות הרשות?

יארון טס / צילום: יח"צ

עתיד הרפואה בשלט רחוק: רופאים באוסטרליה יעשו משמרת לילה בארה"ב

משאבת הנקה שאוספת מידע, הולוגרמות שמספקות מידע לרופאים בלי להביט במסכים וניטור מרחוק של בתי חולים - חברת פיליפס בונה מסלול בריאות מקיף ועתידני לצרכן ● יארון טס, סמנכ"ל חדשנות ואסטרטגיה בחברה, אומר שהטכנולוגיות קיימות, אבל הדרך להטמעתן ארוכה: "רופאים בבתי חולים לא מרגישים אחראים לבריאות החולים, אלא שתפקידם לתקן מה שמקולקל. לכן המערכת קורסת"

עופר גרינבאום / צילום: איל יצהר

שיפור בתוצאות פועלים אי.בי.אי; מצטרפת להשקעה של עילדב בחברת המימון החוץ בנקאי מלרן

חברת החיתום שסבלה מירידה חדה בהכנסות בשנת 2018, סגרה את הרבעון השני עם הכנסות של כ-19 מיליון שקל, והמניה התחזקה ב-7% ● מלרן עוסקת במתן שירותי מימון לבתי עסק מהמגזר הערבי

מייסד ומנכ"ל וואווי רן ז'נגפיי/ צילום:  רויטרס

מייסד וואווי: "מצב של חיים או מוות. נחתוך בשכר עובדים מיותרים"

רן ז'נגפיי שלח מזכר לעובדי ענקית הטכנולוגיה הסינית, שבו הודיע כי וואווי נמצאת במצב של חיים או מוות בשל הסנקציות מצד ארה"ב ● "במחצית הראשונה התוצאות שלנו נראו טוב. הכמות הגדולה של העסקאות גרמה לתזרים המזומנים להיראות טוב, אבל זה לא מייצג את המצב האמיתי"

גוגל / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

אלף עובדי גוגל חתמו על עצומה נגד שיתוף פעולה של החברה עם רשויות ההגירה בארה"ב

מעל אלף עובדי גוגל חתמו על עצומה, אותה פרסמו באתר "מדיום", שדורשת מהנהלת החברה להצהיר כי גוגל לא תעבוד עם רשויות הגירה ובקרת גבולות בארה"ב, בטענה כי יחס הרשויות לפליטים ומבקשי מקלט אינו הוגן ● העובדים קראו לגוגל שלא לשתף עם הרשויות פעולה ע"י הענקת של תשתיות או משאבים בהווה או בעתיד

רשידה טלאיב  / צילום: Rebecca Cook, רויטרס

טלאיב ועומר על ההחלטה לאסור ביקורן: כך לא מתנהגת בעלת ברית

במסיבת עיתונאים בוושינגטון מתחו שתי המחוקקות המוסלמיות ביקורת קשה על ישראל: "התנהלותה צריכה להטריד עמוקות את האמריקאים" ● "איננו יכולים להתיר לטראמפ ולנתניהו להסתיר את האמת האכזרית על הכיבוש"

כלכלה אוסטריה // צילום: שאטרסטוק

אג"ח למאה שנים? חותם על זה ב-100%

כשהמלצתי בספטמבר 2017 להסיט חלק מתיק ההשקעות לאיגרות חוב אולטרה-ארוכות, הגיבו לי שזה רעיון השקעה מהגיהינום, ושמדובר בהפסד ודאי של עשרות אחוזים ● מאז עברו פחות משנתיים, ואיגרת החוב של אוסטריה ל-100 שנים, למשל, השיאה תשואה של 100% ● איך מתרחשת הכפלה של שווי ההשקעה בשנתיים באיגרת של מדינה המדורגת +AA, והאם מח"מ ארוך זו עדיין השקעה כדאית?

שר הכלכלה אלי כהן צילום: תמר מצפי

לאחר שויתרה על הנחת מכס על כל חלקי המדינה, ישראל תחתום על הסכם סחר מול דרום קוריאה מחר

שר הכלכלה אלי כהן יחתום מחר בבוקר על הסכם סחר עם דרום קוריאה לאחר שישראל ויתרה על דרישתה לתחולה מלאה של הנחות תעריפי מכס על כל חלקי ישראל ● היום שלח ח"כ צביקה האוזר (כחול לבן) פניה ליועץ המשפטי לממשלה ובה ביקש ממנו למנוע מן הממשלה לבצע צעד כזה ערב בחירות

קאר שולץ / צילום: יח"צ

הגרסה הגנרית של טבע למזרק האפיפן זמינה בארה"ב

המוצר, שמיועד לטיפול באלרגיות מסכנות חיים, יהיה זמין ברוב בתי המרקחת בארה"ב ויעלה 300 דולר לאריזה של שניים ● לאחרונה פורסם בארה"ב כי יש מחסור בתרופה המקורית, מזרק האפיפן של חברת מיילן

 מטוס של בריטיש איירוויז בשדה תעופה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

קווי התעופה הרווחיים בעולם: איזה קו תעופה מגלגל יותר ממיליארד דולר בשנה?

דוח שפירסמה חברת OAG מעלה כי התוצאות הכספיות של חברות התעופה האמריקאיות הצביעו על גידול ברווחים ומושכות את ממוצע הנתונים מעלה ● באירופה, לעומת זאת, התמונה אחרת כשחברות התעופה רשמו ירידה ברווחים

איילת שקד בטקס הפרידה ממשרד המשפטים / צילום: רפי קוץ

"הרבה אנשים בחשו בקדירת המגעים עם הליכוד. הצעת התמיכה בחסינות לנתניהו לא הייתה על דעתי"

שקד, יו"רית "ימינה" ושרת המשפטים לשעבר, הגיבה בשיחה עם "גלובס" לפרסום לפיו שליח מטעמה הציע תמיכה במהלך שיעניק חסינות לנתניהו בתמורה לקבלתה לליכוד ● "כנראה שמישהו אמר את זה, אבל הוא עשה את זה מיוזמתו ועל דעתו - וללא ידיעתי" ● "מי שמספר אחת חוטף הכי הרבה אש"

אחריות תאגידית / צילום: Shutterstock

הקפיטליזם האמריקאי עושה צעד גדול לכיוון אירופה

181 מנהלי החברות המובילות בארה"ב פרסמו הצהרה יוצאת דופן שבה טענו כי לחברות עסקיות יש מחויבות לשיפור פני החברה ● במובנים רבים, ההצהרה האמריקאית "עוקפת" את אירופה, כשהיא מתייחסת גם לטובתם של ספקי החברה, ללקוחות שלה ולאיכות הסביבה כחלק מהותי ממטרות התאגיד ● פרשנות

ריקול / צילום: Shutterstock

הסלמונלה חוזרת לטחינה: חשש להמצאות סלמונלה בחומר הגלם של מעדני מיקי

חברת "מעדני מיקי" מודיעה על חשש להמצאות סלמונלה בחומר הגלם (טחינה גולמית) אותו היא רוכשת מספק חיצוני ● מעדני מיקי מייצרת סלטים גם במסגרת מותג פרטי (רמי לוי) והקריאה כעת מתייחסת גם למוצרים הללו, מדובר בטחינה ובחומוס במשקלים 250 גרם ושלושה קילוגרם

מארק צוקרברג / צילום: סטפן לם, רויטרס

המהלך של פייסבוק הצליח? ב-FTC סבורים כי המיזוג עם אינסטגרם עשוי לבלום את פירוקה

יו"ר רשות הסחר הפדרלית ג'וזף סימונס אמר אתמול כי התוכנית של הרשת החברתית לשלב את התשתיות של אינסטגרם, וואטסאפ ופייסבוק עשויה להוות מכשול בפני פירוקה

 יצחק גת, היו"ר והמנכ"ל הזמני של חברת פתרונות התקשורת אורביט טכנולוג'יס / צילום: יח"צ

מחשבים מסלול מחדש: יצחק גת מונה למנכ"ל הזמני של אורביט טכנולוג'יס; עמר בר-לב מונה לדירקטור חיצוני

אסיפת בעלי המניות של חברת אורביט טכנולוג'יס אישרה את מינויו של יו"ר החברה, יצחק גת, גם לתפקיד המנכ"ל הזמני ● חבר הכנסת לשעבר עמר בר-לב מונה לדירקטור חיצוני בחברה ● שתי ההצעות אושרו בתמיכה של 100% מהמשתתפים בהצבעה וללא התנגדות

רז ברטוב / צילום: סיון פרג'

רז ברטוב ימונה לסמנכ"ל טכנולוגיה וחדשנות בביטוח ישיר

ברטוב הודיע לאחרונה על פרישה מתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות בפרטנר ● הוא יחליף במהלך אוקטובר את יבגני וולפין