תאונת דרכים / צילום: איל יצהר
זה התחיל בפנייה של ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) אל ראש הממשלה להקים ועדת שרים למאבק בתאונות הדרכים, שהוא יעמוד בראשה. שר התחבורה ישראל כץ הודיע שהוא מסכים להצעה. אתמול בבוקר (ב') סיכמו נתניהו וכץ את הנושא. בערב כץ חזר בו והחזיר איתו את נתניהו. הם החליטו שבמקום ועדת שרים תקום ועדת מנכ"לים.
חזון או חלום בלהות
בקריאה ראשונה זה מקומם: מה, הנושא לא חשוב וחמור מספיק בשביל שחברי ממשלה והעומד בראשה יטפלו בו? אבל במחשבה שנייה נראה שההחלטה נכונה - בגלל שהנושא באמת חשוב מאוד. ועדת שרים נשמע יפה מאוד. זה גם מעניק לנושא חשיבות כאשר הוא מטופל על ידי הצמרת הממשלתית.
טוב שכץ נזכר בזמן שכבר הייתה ועדה מכובדת כזאת, שהוא עמד בראשה והתכנסה 3 פעמים בלבד ב-4 שנים (2009 עד 2013). ובכל התקופה הזאת קיבלה הוועדה החלטה אחת בלבד (!). באחד העיתונים נכתב כי "נראה שהחזון לפיו שרי הממשלה יעסקו במיגור הקטל המתרחב והולך בכבישים - נגוז" ("דה מרקר", היום). נו, באמת. חזון? - הרי באותה ידיעה מוזכר גורלו של החזון הזה בוועדת שרים קודמת, אז איך זה הפך להיות "חזון"? יותר מתאים לכתוב שנגוז "חלום הבלהות" של ועדת שרים שאינה מתפקדת.
ועדה נוצצת, או עובדת?
נתניהו וכץ החליטו שבמקום זאת תקום ועדת מנכ"לים של המשרדים הרלוונטיים. לא יותר טוב? אם צריך לסמוך שתיעשה עבודה, ולא סתם תקום ועדה, אני שם את מבטחי יותר במנכ"לים מאשר בשרים שלהם. אמרתי יותר, לא אמרתי אבסולוטית. גם מנכ"לים יודעים לא לעשות דבר כשזה נוח להם, זה לא מונופול של השרים. אבל בכל זאת, המנהלים אמורים להיות אנשי עבודה, ויש להניח שהם בקיאים בחומר, בוודאי יותר מהשרים.
השורה התחתונה: ועדת שרים מקובלת כמשהו יותר יוקרתי, אבל אם רוצים עבודה ותוצאות, זו אינה הכתובת. לכן, לא תמיד צריך לבקר. לפעמים כדאי קצת לחשוב. ולקוות שבאמת טובים המנכ"לים מן השרים.
טוב שהם כבר מיל'
ראיתי ושמעתי את שלושת הקצינים הבכירים שיצאו להגנתו של החייל היורה אלאור אזריה. אני לא מתכוון להתייחס ל"נימוקים שלהם" בגלל מופרכותם. וגם לא למניעים. מה שאני יכול לומר זה: טוב שהם כבר מיל'.
אורן חזן הוגה חוק
מי יכול להגות הצעת חוק לפיה "בכל אירוע בו משתתפים נציגי השלטון בישראל - נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת - יחויבו המארגנים להציב את דגל ישראל"? שר הטבעות, כמובן (הידוע גם בשם אורן חזן).