"אוי, סליחה אורן. התבלבלתי במספר. התכוונתי בכלל לחייג לאורן אחר, שהשקיע באמצעותי כספים, ולספר לו על הרווחים שהניב... אבל אם אנחנו כבר מדברים, אז תדע שאני עובדת כיועצת השקעות בחברת השקעות, וכדאי לך להשקיע גם" - בדרך זו, בין היתר, פיתתה לכאורה אבישג (רבקה) חוגי מכרים וחברים "להשקיע" דרכה כספים בבורסה "בסיכון נמוך" - כאשר בפועל הייתה מובטלת, ללא כל הכנסה, והכספים שהועברו לה הפכו עם הזמן למאגר הפרטי שלה והועברו לשימושה האישי.
פרקליטות מחוז חיפה הגישה היום (ה') לבית משפט השלום בעיר כתב אישום נגד חוגי (38), תושבת נהריה לשעבר, אשר הוסגרה מצרפת לישראל בשבוע שעבר, לאחר שברחה מהמדינה בעקבות החקירה שנפתחה נגדה בחשד לגניבת כ-2.5 מיליון שקל ממשקיעים בתוך כ-3 חודשים בלבד.
בין הקורבנות של התרמית לכאורה היו חברת בית ספר של חוגי, משפחתו של בן זוג לשעבר, אב שישב שבעה על בנו המנוח - כשחוגי טוענת בפני האב כי הכירה את הבן, רופא נשים שאצלו קבעה תור וחברים קרובים.
מעובדות כתב האישום עולה כי בין החודשים מארס 2010 ועד דצמבר 2011 פנתה חוגי למשקיעים פוטנציאליים והציעה להם להשקיע עבורם כספים בבורסה. לפי הנטען, חוגי הציגה את עצמה בכזב כיועצת השקעות העובדת בחברת השקעות, והבטיחה להשקיע באמצעות החברה את כספם, עם סיכון להפסד שנע בין 2%-5% מגובה הקרן.
באותה תקופה חוגי הייתה כאמור מובטלת, ולא היו לה הכנסות לחשבונות הבנק שלה ממקור עבודה כלשהו, למעט העברות הכספים שבוצעו על-ידי המשקיעים. כמו כן, לא היה לה רישיון לעסוק בייעוץ, שיווק או ניהול תיקים על-פי החוק, והיא מעולם לא עמדה בתנאי הסף לקבלת הרישיון.
על-פי האישום, חוגי התחייבה בפני המתלוננים להשקיע את הכספים בהנפקות של סחורות, תעודות סל או ניירות ערך זרים. להבטחת ההשקעות התחייבה חוגי להעביר למתלוננים ערבות בנקאית או צ'ק ביטחון, אך בפועל לא סיפקה ערבות בנקאית, והעבירה למרבית המתלוננים צ'ק ביטחון מחשבונותיה הפרטיים.
על-פי האישום, חוגי הסבירה למתלוננים כי ההעברה נעשית לחשבונותיה הפרטיים, על-מנת לזכות אותם בהטבה הניתנת לעובדי החברה בה היא עובדת.
על-פי האישום, בחלק מהמקרים כלל מצג-השווא של חוגי חתימה על הסכמי השקעה עם חלק מהמתלוננים. בהמשך, לאחר שהכספים הועברו לחשבונותיה למטרת השקעתם בהתאם להתחייבויותיה ובהתאם להסכמים, ערבבה חוגי את כספי המתלוננים עם כספיה הפרטיים ועם כספי משקיעים אחרים, השקיעה את הכספים באפיקי השקעה מסוכנים, שאינם אפיקי ההשקעה אליהם התחייבה במסגרת מצג-השווא שהציגה למתלוננים, והחלה לשלוח בהם יד במירמה ולשימושה הפרטי.
כך, נטען, קיבלה חוגי במירמה מהמתלוננים סכום כולל של כ-2,560,000 שקל, גנבה את הכספים שהופקדו אצלה למטרת השקעה וכן עשתה פעולה ברכוש אותו קיבלה במרמה במהלך תקופה של 3 חודשים.
עוד עולה מהאישום כי בעקבות פניות מצד המתלוננים לקבל את כספם בחזרה, החזירה הנאשמת לחלק מהמתלוננים חלק מכספי מהשקעתם - סכום העומד על סך של כ-990,000 שקל, כאשר חלקו העיקרי של סכום הכסף אשר הוחזר מקורו בכספם של מתלוננים ומשקיעים אחרים.
כאמור, לאחר שנפתחה החקירה כנגדה, ב-27 בדצמבר 2011, נמלטה חוגי מישראל, אך לבקשת המדינה היא נעצרה בצרפת באפריל 2015, ובהמשך לכך הוסגרה לישראל בשבוע שעבר.
הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדה.
פנתה למשפחה שכולה
לפי האישום, בין קורבנותיה של חוגי הייתה גם משפחה שכולה, אשר חוגי רימתה אותה לכאורה בדרך צינית וקרה במיוחד, כאשר טענה כי היא עצמה אחות שכולה. לפי האישום, חוגי הציגה את עצמה בפני המשפחה בכזב כעובדת בחברת ISP, העוסקת בהשקעות והנפקות בתחום הזהב וההנדסה הירוקה, והציעה למשפחה להשקיע באמצעותה, דרך חברת ההשקעות, כספים ללא עמלות וריביות. על-פי האישום, גם הכספים שהעבירה משפחה זו לחוגי נגנבו.
לפי כתב האישום, גם עו"ד רותם, חברה של חוגי מבית הספר, נפלה קורבן לתרמית, כאשר במהלך שנת 2011 יצרה עמה חודי קשר באמצעות הפייסבוק והציגה בפניה מצג-שווא לפיו היא עובדת בחברת ISP, וכי חברת ההשקעות יוצאת בהנפקה של סחורות זהב.
לפי האישום, חוגי הציעה לרותם להשקיע באמצעותה בהנפקה, תוך שהיא טוענת כי מדובר בהשקעה סולידית הנגישה ללקוחות מוסדיים בלבד, וכי לרותם יש הזדמנות להשקיע בהנפקה באמצעות חשבון הבנק הפרטי שלה בהטבה של 3%, בהיותה עובדת חברת ההשקעות.
רותם השקיעה באמצעות חוגי סכום נמוך יחסית - 20 אלף שקל - ואולם גם כספים אלה נגנבו על-פי האישום.
עדי שלג יעיד
חברת ISP עלתה לכותרת סביב פרשת הרצת מניות אי.די.בי, במסגרתה הורשע בחודש שעבר יו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר, נוחי דנקנר, מי שהיה אחד האנשים המשפיעים במשק הישראלי, בעבירות של תרמית בניירות ערך ובעבירות דיווח והלבנת הון. יחד עמו הורשע דרור שטרום, איש שוק ההון והבעלים של חברת ISP, שביצע לבקשתו של דנקנר רכישות מאסיביות של מניות אי.די.בי, אותן מכר מחוץ לבורסה ושב לרכוש מניות חדשות.
לצורך ביצוע התוכנית הורה שטרום לסוחר בניירות ערך, עדי שלג - שהיה זמן קצר קודם להנפקה שותפו של שטרום והפך בהמשך לעד המדינה בפרשה - לרכוש באמצעות חשבונות חברת ISP שבבעלותו מניות של אי.די.בי אחזקות, במטרה להשפיע על שער המניה. שלג, כך נפסק, פעל בהתאם להוראות של שטרום ורכש מניות עד לניצול מלוא מסגרת האשראי שהייתה קיימת בחשבונות ISP בבנק הבינלאומי.
מבקשת המעצר של חוגי עולה כי חוגי אכן עבדה בחברת ISP משך כחודשיים, בחודשים אוקטובר-נובמבר 2010, אך פוטרה עקב אי-שביעות-רצון מתפקודה. מנהלה של חוגי בחברה היה לא אחר מאשר עדי שלג "המפורסם" מפרשת אי.די.בי, אשר מסר עדות במשטרה במסגרת חקירתה של חוגי וסיפר כי גם במהלך התקופה שבה עבדה בחברה במסגרת תפקידה לא הייתה מורשית להשקיע או לפנות ללקוחות, לא יכלה להשקיע את כספה הפרטי או כספי לקוחות ולא הייתה מוסמכת לנהל תיקי לקוחות.
שלג סיפר עוד למשטרה כי יועץ השקעות אינו מעביר את כספי ההשקעה לחשבונו הפרטי, אינו מספק צ'קי ביטחון או ערבות בנקאית כנגד השקעה ואינו מקבל אחוזים מהרווחים. במסגרת תפקידה חוגי לא התעסקה בהנפקות של תעודות סל, ניירות ערך זרים וסחורות, ולא הייתה זכאית להטבות/ הנחות ברכישות בשוק ההון. אין כל קשר בין התחייבויותיה של חוגי לבין הפעולות שעשתה בכספי ההשקעה בפועל. כמו כן, נציין כי ההשקעה באופציות מעוף תנודתית ומסוכנת מאוד.
עדי שלג צפוי לשמש כעד במשפט כנגד חוגי.
