אם החוק אותו חוק, המדינה אותה מדינה, הפרקליטות אותה פרקליטות, וכך גם ועדת השחרורים, הארגונים הלוחמים למען מדינה טובה וצודקת והתקשורת - הרי שדין אחד לנשיא אנס ומטריד סדרתי כדין ראש ממשלה, ראש עירייה או שר בכיר שלוקח שוחד והוא מושחת סדרתי.
דין אהוד אולמרט כדין משה קצב.
דין אחד למי שפגע בפרט ולזה שפגע בציבור. צדק אחד לזה שאילץ וכפה עצמו בכוח על אישה למי שלקח לכיסו בחיוך על חשבון ציבור. פושע פלילי הוא פושע פלילי. נבחר ציבור שסרח הוא נבחר ציבור שסרח.
אם צדק הוא צדק, ושוויון הוא שוויון, אז הנה מה שצריך להתקיים כאן בחודשים הבאים עד דיוני ועדת השחרורים בסוף דצמבר, וכן במהלכם, בבקשת אולמרט לקצר שליש ממאסרו ולקבל שחרור מוקדם מהכלא.
מה שמחויב מהפרקליטות - שעוד תגיש את עמדתה, וכן מעתירות וממאמרים של 'מובילי דעה', שומרי סף, לוחמי חברה, אנשי מקצוע, ארגוני צדק חברתיים, עותרים לבג"ץ וכן מציבור בוחרים שנוצל לרעה, הוא זה:
■ דרישה לחרטה: גם אולמרט, כמו קצב, מעולם לא התחרט על מעשיו. באפריל השנה דחתה ועדת השחרורים את בקשת קצב וכתבה כך: "בפנינו אסור המכחיש העבירות שביצע, שממשיך וטוען לחפותו למרות פסקי הדין בעניינו".
ומה עם אולמרט? עם כניסתו לכלא, באמצע פברואר השנה, פרסם סרטון וחזר על היותו חף מפשע: "אני ממשיך לכפור באישומי השוחד שייחסו לי...". זמן מה לפני כן, אחרי הכרעת הדין, הצהיר: "מעולם לא לקחתי שוחד! לדאבוני הוצמדה לי תווית של מושחת... והנה אני ראש ממשלה לשעבר עומד להיכנס לכלא".
שנים אחדות לפני כן, אחרי הזיכוי ההזוי בבית המשפט מחוזי בירושלים, אמר: "לא היו מעטפות כסף! אין מעטפות כסף! נא להוריד את הנושא הזה מסדר היום".
מי שידון בשחרור מוקדם לאולמרט חייב בשם הצדק והשוויון לדרוש ממנו קודם לכל חרטה פומבית. בדיוק החרטה הכנועה שנדרשה מקצב. ואם יאמר מי שיאמר, שאין דין פגיעה אישית כפגיעה כספית, נחזור שוב לפרשת אתי אלון והגניבה מהבנק למסחר. אחרי 12 שנים שישבה בכלא, כשהגיעה לוועדת השחרורים וביקשה שחרור שליש, הודיעה הפרקליטות בשם היועץ המשפטי לממשלה על התנגדותה הנחרצת, בטענה כי אלון לא הביעה מספיק חרטה כנה.
■ הבעת אמפתיה: באמצע פברואר השנה דחתה ועדת השחרורים את בקשת קצב לשחרור מוקדם וקבעה כי הנשיא לשעבר "עסוק בהאשמת גורמים חיצוניים במצבו, מתנהל עדיין בצורה כוחנית ועסוק בעצמו. גם לאור שאלות הוועדה לא הביע חרטה או אמפתיה לנפגעות העבירה".
כדי לשחרר את אולמרט על הוועדה להוכיח, בשקיפות מלאה, כי אולמרט נמצא במצב תודעה לגמרי שונה, אמיתי ולא רק מן הפה אל החוץ. שיצהיר כי הוא לקח אתנן ושם כסף בכיסו, ולא "גורמים חיצוניים" שיבשו את יושרו. לא שמואל דכנר המנוח, שערימות בוץ נזרקו עליו. לא משה טלנסקי, שלא הפסיק לחלק מעטפות כסף עד שהפך אצל אנשי אולמרט ל"הזוי ומעורפל דעת". לא השופט דוד רוזן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שלא הלך בדרך ירושלים של מעלה והרשיע את אחד מבכירי "החבר'ה". ובטח שלא שולה "אולמרט ביקש שאגנוב עודפים בשביל המשפחה שלו" זקן, שהעזה להציג את קלטות הלחישה של מי שהיה כל-יכול: "כל חודש שתשבי בפנים - 10 אלף דולר".
■ התנצלות בפני הקורבנות: א' ממשרד התיירות, חברות כנסת, פעילות ארגוני נשים וארגוני סיוע לנשים נפגעות מינית פנו לוועדת השחרורים ואמרו: בלא התנצלות, בלא הכאה על חטא, בלא הודאה והתנצלות אישית לנפגעות - אסור לשחרר.
מה שנכון לקצב - נכון לאולמרט. יקום האיש, שכראש עירייה קרע בבוז את נוף הרי ירושלים, כשר תמ"ת העדיף להעניק לאנשי שלומו - ויתנצל.
■ תוכנית שיקום: הרשות לשיקום האסיר הכינה תוכנית לשיקומו של קצב. התוכנית כוללת, בין היתר, התייצבות יומית בבית מדרש, מפגשים ללימוד תורה בבית הכנסת ומפגשים קבוצתיים. לא ברור אם מדובר בקבוצות של מטרידי מין או אחרים.
אולמרט כקצב: כדי לשחרר אותו שחרור מוקדם על הפרקליטות ועל הציבור לדרוש תוכנית שיקום. היא אמורה לכלול לימוד על מוסר, יושרה, מנהיגות, הגינות, צניעות, כבוד לזולת - לא רק כשהוא עשיר גדול.
■ אבחון פסיכיאטרי: "במקרה בעל פרופיל ציבורי רגיש, שיגיע בכל מקרה למבחן בג"ץ, יצטרך קצב לעבור תהליכי אבחון פסיכיאטריים של שב"ס, והשאלה הגדולה היא אם ירצה לעשות זאת, ואם כן, מה תהיה ההמלצה", כך אמרו גורמים משפטיים לכתבי המשפט של "ידיעות אחרונות" באמצע מאי השנה. וזאת בתגובה להחלטה הראשונה של ועדת השחרור לא לקצר את מאסרו של קצב. אנשיו שקלו אז בקשת חנינה מהנשיא.
הגורמים המשפטיים הבכירים שהתראיינו הוסיפו ואמרו: "אסירים רבים מצויים במצוקה נפשית גדולה ובמצב מתח בשל איבוד החירות והכבוד והריחוק מהמשפחה, והם מקבלים תרופות פסיכיאטריות לשם הקלה בתסמינים... חוות-הדעת תהיה נחוצה גם לצורך הגנה על חנינתו של קצב בפני בג"ץ, אם זו תינתן".
הפרופיל הציבורי של קצב ואולמרט - זהה. הסיכוי שקיצור שליש ו/ או חנינה יגיעו לבג"ץ - דומה. אז נדרש גם אבחון פסיכיאטרי לאולמרט, כפי שדובר אז, ולא על-ידי פסיכולוג פרטי שיובא על-ידי המשפחה, כפי שהציעה אז משפחת קצב. הכרחי. צודק.