גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"התיקון לחוק איסור הלבנת הון יוביל לריבוי חקירות נגד רו"ח"

בחודש הבא ייכנס לתוקף תיקון לחוק, הקובע שורת עבירות מס גם כעבירות הלבנת הון ■ עוה"ד משה מזרחי, ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, לשעבר בכירים בפרקליטות וברשות המסים, מזהירים מפני פגיעתו של החוק החדש ברוה"ח

עו"ד ז'ק חן /צילום:איל יצהר
עו"ד ז'ק חן /צילום:איל יצהר

"תיקון 14 לחוק איסור הלבנת הון, שהרחיב את טווח התפרשותו גם על כספים שמקורם בעבירות מס, מגדיל את הסיכוי לכך שרואה-החשבון ייחקר בחשד לעבירה של הלבנת הון. עצם החקירה בחשד כזה היא בעלת השלכות קשות על רואה-החשבון, משום שהוראות חוק איסור הלבנת הון, כפי שהן מפורשות בפסיקת בתי-המשפט, העניקו לגופי החקירה סמכויות נרחבות לתפיסת רכושם של חשודים במהלך החקירה.

"משמע, די בחקירתו של פלוני בחשד לעבירה של הלבנת הון, כדי להעמידו בסיכון לתפיסת רכושו הפרטי והעסקי. פגיעתם הרעה של מהלכים אלו עלולה אף להביא להקפאת פעילותו הכלכלית של החשוד. במישור הפרטי - חשבונותיו, לעתים גם חשבונות משותפים, מוקפאים, רכביו נתפסים וצווי תפיסה ואיסור ביצוע עסקאות מוצאים על נכסיו; כך גם במישור העסקי, שאז גם נפגעת קשות יכולתו לנהל את עסקיו".

כך מזהירים היום (א') מומחי איסור הלבנת הון ומס - עו"ד משה מזרחי, לשעבר היועץ המשפטי של רשות המסים; עו"ד ז'ק חן, לשעבר סגן בכיר לפרקליט המדינה; ועו"ד מיכל רוזן-עוזר, לשעבר ממונה על עבירות כלליות בפרקליטות המדינה. זאת, במסגרת חוות-דעת שהכינו על השלכות הכללת עבירות המס כעבירות איסור הלבנת הון. חוות-הדעת הוכנה לבקשתו של רו"ח עופר מנירב, חבר הוועד המרכזי בלשכת רו"ח, שהפיץ אותה לכלל חברי הלשכה, על-מנת להכינם להשלכות החוק הצפויות.

בשנים האחרונות אנו עדים לריבוי החקירות והצווים שמוצאים נגד רואי-החשבון, ובהפיכתם לחשודים מיידיים במסגרת המאבק שמנהלות רשויות האכיפה נגד ההון השחור. צעדת הבושה של רואה-חשבון כזה או אחר לחדרי החקירות ברשות המסים הפכה למחזה שאינו נדיר במחוזותינו. נדמה, כי הרשויות הבינו כי שהפעלת לחץ על רואי-החשבון, בין אם כעד ובין אם כחשוד בסיוע ללקוח שלו, עשויה להביא לפיצוח התיק נגד הלקוח החשוד בביצוע עבירה כלכלית.

ביולי האחרון פורסמו ב"גלובס" דבריו של שופט השלום, רפי ארניה, בכנס לשכת רו"ח, שאמר: "אחד הצווים הראשונים שמוצאים בכל חקירה כלכלית הוא כנגד משרדי רואי-החשבון. רשות המסים והשלטונות עלו מזמן על הפטנט שבמלחמה בפשיעה המאורגנת פחות מעניין אותם ה-די.אן.איי של העבירה, יותר מעניין אותם החשבוניות הפיקטיביות או העלמת המע"מ. לא מעניין אותם על מה העבריין ייכנס לכלא, העיקר שייכנס - וכך רואי-החשבון של אותם חשודים הם הראשונים שמקבלים את הצווים". לטענת עוה"ד מזרחי, חן ורוזן-עוזר, מצב זה רק יחמיר מעתה בשל התיקון לחוק.

"עבירות מס שאינן נדירות"

בשנים האחרונות ניסתה רשות המסים להעלות את עבירות המס עוד דרגת חומרה ולהפוך אותן לעבירות הלבנת הון, ובכך, בין היתר, להעלות את רף הענישה שיוטל על מעלימי המס. במארס השנה - חרף התנגדויות עזות מהשוק - עבר התיקון לחוק בעניין זה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, והוא ייכנס לתוקפו בראשית החודש הבא. התיקון הרחיב את רשימת עבירות המקור בחוק איסור הלבנת הון, כך שהיא כוללת היום גם עבירות מס הכנסה, עבירות מע"מ ועבירות מס שבח מקרקעין. עבירת מקור היא הפעולה הפלילית שבגינה נצבר ההון הנגוע והאסור (למשל סחר בנשק, בסמים, סחיטת דמי חסות ועוד). משמעות שינוי החוק היא כי ניתן יהיה להאשים מעלימי מס לפי סעיפי העונשין של החוק לאיסור הלבנות הון, שהענישה בגינו חמורה יותר. משמעות נוספת היא כי יתחיל לזרום מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המסים.

במסגרת ההסברים לתיקון לחוק צוין, כי לרשימות עבירות המקור הוכנסו עבירות מס חמורות בלבד, אך לטענת עוה"ד מזרחי, חן ורוזן-עוזר בחוות-דעתם "בפועל, העבירות הנכללות בתיקון אינן מחזה נדיר במקומותינו". כך למשל, הם מציינים, עבירה מקור היא גם עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה בגין העלמת הכנסה מעל מיליון שקל לשנה, או 2.5 מיליון שקל בארבע שנים. מקום בו נעברה העבירה "בתחכום" - די בהעלמת הכנסה של 625 אלף שקל, ללא הגבלת תקופה, כדי שזו תיחשב גם הלבנת הון. "סכומים אלה נחזים, על-פניהם, כחסם לפיו לא יכללו במסגרת התיקון לחוק עבירות בסכומים קטנים. אלא שהלכה למעשה, כל חשד לביצוע עבירה של העלמת הכנסה, גם בסכומים פעוטים, יכולה על נקלה, 'להתגבר' על חסם זה, לפחות בשלב החקירה. הטעם לכך פשוט: בשלב החקירה והחשדות הראשונים היקף העלמת המס אינו ברור. מכאן שקצרה מאוד הדרך, להחשדת המעורבים בביצוע העבירה והסיוע לה בהעלמת הכנסות בהיקפים גדולים מאלה שיתבררו לבסוף".

בנוסף, מציינים עוה"ד מזרחי, חן ורוזן-עוזר, בשונה מהמצב שהיה קיים בדין קודם לכן, הוכנסו לרשימת עבירות המקור גם עבירות הסיוע לביצוע עבירות המס. כך, למשל, מכוח התיקון לחוק גם עבירה על סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ הקובעת איסור על פעולה במטרה לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס - היא עבירת מקור (היינו עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון). בדומה מהווה עבירת מקור גם עזרה לאדם אחר להתחמק מתשלום מס הכנסה (עבירה על סעיף 220 לפקודת מס הכנסה - נוסח חדש).

ייחשד בסיוע

רואי-החשבון משמשים, בין היתר, כיועצים ללקוחות בסוגיות מס וכמבקרים של דוחות כספיים לנישומים. מטבע הדברים, קיים סיכון ממשי בו לקוחות החשודים בעבירות מס המנויות עתה בחוק איסור הלבנת הון, ייחקרו גם בעבירות של הלבנת הון.

בחוות-הדעת צוין כי "רב הסיכון, והפרקטיקה מוכיחה כי כך גם קורה בפועל, שהם (הלקוחות - א' ל"ו) יבקשו לטעון שהסתמכו על עצה שקיבלו מרואה-החשבון או בטענה שכל המידע הרלבנטי שנחקר גולה לו על-ידם, והם סמכו ידם בתום לב על הדוחות הכספיים שהכין (אשר לא כללו את אותו מידע או שהציגו אותו בצורה לא נכונה)".

עוד צוין בחוות-הדעת כי אכן "נדמה, שקצרה הדרך להבאתו של רואה-החשבון לחדר החקירות, לחקירתו בחשד לביצוע עבירות מס. אלא, שתיקון מספר 14 מרע משמעותית את מצבו של רואה-החשבון, והוא יכול למצוא את עצמו נחקר גם בחשד לעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. גופי החקירה עלולים לטעון שרואה-החשבון, שלפי החשד העניק את ייעוץ המס לנישום, איפשר את ביצוע הלבנת ההון. החשש לטענה מעין זו קיים גם מקום בו ייחשד רואה-החשבון בסיוע לעבירות המס. זאת, הואיל ובעקבות התיקון לחוק גם עבירות הסיוע הן עבירות מקור".

שלושת המומחים מציינים החששות שהם מביעים בחוות-דעתם, אינם מפני הרשעתם של רואי-חשבון בעבירה של הלבנת הון, ולו כמסייע. הנחת המוצא של חוות-הדעת היא שציבור רואי-החשבון הוא ציבור שומר חוק שאינו עוסק בפעילות הלבנת הון. עם זאת, הם מציינים, כי החוק יוביל לריבוי חקירות נגד רואי-חשבון כחשודים בעבירה של הלבנת הון או בסיוע לה. הגדלת הסיכון להיחקר בחשד להלבנת הון גורר אחריו את החשש להפעלת סמכויות התפיסה הזמנית של רכוש הנחקר לצרכי חילוט גם נגד רוא- החשבון, ועל-כן קיים חשש משמעותי מפני נזק שעלול להיגרם לרואי החשבון אגב חקירתם.

"הליכי חקירה נמשכים פרקי-זמן משמעותיים של חודשים, ולעתים אף שנים. הפגיעה הנובעת מתפיסת רכוש היא מיידית וקשה ועלולה להפוך להרסנית בחלוף הזמן עם התמשכות ההליכים. משום כך, רואה-החשבון שיזוכה בסופו של הליך פלילי, ואפילו רואה-החשבון שכלל לא יועמד לדין בסיומה של החקירה, עלול לספוג נזקים כבדים ולעתים בלתי הפיכים כבר מעצם חקירתו בחשד לביצוע עבירות הלבנת הון", נכתב בחוות-הדעת.

עוה"ד מזרחי, חן ורוזן-עוזר מבהירים בחוות-הדעת כי באשר לסמכויות התפיסה של רכוש הנחקרים בעבירות הלבנת הון, הסמכויות הזמניות מופעלות כבר עם פרוץ החקירה, בשלב בו גופי החקירה אינם נדרשים על-ידי בתי המשפט לשרטט במדויק את המיוחס לכל אחד מהחשודים, ואת היקף שווי העבירה המיוחסת לו. לפיכך, ככל שרואה החשבון ימצא עצמו כמי שנחשד להיות חלק מהמערך שאיפשר את הלבנת ההון, בין כמסייע ובין כמבצע בצוותא, הוא חשוף לתפיסת רכושו. "חשש זה גדל בהינתן שפעמים רבות רוה"ח יהיה 'הכיס העמוק' מבין החשודים. פעמים רבות הוא גם יהיה זה שקל לזהות את הרכוש שבבעלותו ולתופסו", כותבים המומחים.

המומחים שבים ומדגישים כי גם בהנחה שרוה"ח יזוכה בסוף ההליך או לחלופין כלל לא יועמד לדין, הרי שהנזק נגרם, ואת הנעשה אין להשיב. לדבריהם, הפרקטיקה מלמדת, כי הזמן החולף עד לבירור מדויק של החשדות ועד להגדרת היקף העבירה המיוחס לכל אחד מהחשודים אינו קצר, וכי בזמן זה ניזוקה קשות יכולתו של החשוד לפעול בנכסיו.

"שינוי קיצוני במדיניות"

עוה"ד מזרחי, חן ורוזן-עוזר קובעים בחוות-הדעת כי נראה שרשויות האכיפה החליטו על שינוי מדיניות בנוגע לרואי-החשבון. "לא זו בלבד, שחל שינוי קיצוני במדיניות הרשויות בשאלת ההצדקה הרעיונית להכנסת עבירות מס תחת המעטפת של חוק איסור הלבנת הון, אלא שחל שינוי קיצוני - בפרק זמן קצר - בהתייחסות הנוגעת ליועצים המקצועיים (בהם רואי-החשבון - א' ל"ו)", הם כותבים.

כך, לאחרונה, נכנס לתוקף צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), הקובע, בין היתר כי על עורכי-דין ורואי-חשבון לערוך הליך ממוסמך של זיהוי לקוחותיהם ולשמור את הרישומים למקרה שתעלה דרישה להציגם על-ידי הרשויות. לפי חוות-הדעת, שילוב בין הוראות צו זה והכללת עבירות המס כעבירות מקור, מוליד סנקציות חמורות נגד רואי-החשבון.

"עיון בצו מעלה, כי הוא לא נושא עמו סנקציות, אלא מכוון לקביעת חובה אתית בלבד. גם הדיון הציבורי שנלווה לצו לא יצא מתוך נקודת הנחה, כי יש להגן על חופש הפעולה המקצועי של רואי-החשבון ועורכי-הדין, ואין להניח כריכה בין פעולות הלקוח לפעולות רוה"ח או עוה"ד", נכתב בחוות-הדעת, "ואולם", צוין, "לא יבשה הדיו על הצהרות רשויות האכיפה, ובתיקון 14, הופכים היועצים חשופים לסנקציות פליליות חמורות, המניחות אפשרות לקיום זיקה בין פעילותו הפלילית (הנטענת) של הלקוח לפעילות רואה-החשבון. מהפך משמעותי זה בתפיסת היסוד התרחש ללא תשומת לב ציבורית מספיקה".

בחוות-הדעת מצוין גם כי עבירה שנעברה בחו"ל היא עבירת מקור לצורך חקירת הלבנת הון, ובלבד שהיא עבירה לפי דיני המדינה בה נעברה, ומכאן, שגם רואי-החשבון המייעצים ללקוחותיהם בנוגע לתכנון מס בחו"ל, או מייעצים להם ביחס לכספים העתידים להגיע לארץ, יכולים למצוא את עצמם כמי שנחשדים בסיוע לביצוע הלבנת הון ואולי אף בביצוע בצוותא. זאת, מקום בו הכספים האמורים לא דווחו כנדרש במדינה בה הופקו, או שלא שולם בגינם המס הנדרש לפי חוקי אותה מדינה. "קיים חשש שידן של הרשויות תהא 'קלה על ההדק' בכל הנוגע לחקירת רואי-חשבון בחשד לעבירות הלבנת הון", נכתב בחוות-הדעת.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters

המכס האמריקאי על ישראל יישאר 15%: "זה האפס החדש"

גובה המכס הכללי שיוטל על סחורות מישראל לא ישתנה לעומת השלב הקודם של תוכנית המכסים האמריקאית ● החידוש בהכרזה צפוי להיות בהחרגות ובהקלות שיינתנו למוצרים מענפים מסוימים - כגון תעשיות ביטחוניות ויהלומים ● בכירה במשרד הכלכלה: "ישראל כבר הלכה כברת דרך גדולה לכיוון האמריקאים; מקווה שנצליח להשיג הקלות נוספות"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסה; ת"א 35 שבר שיא בן 33 שנה

מדד ת"א 35 שבר שיא בפעם ה-60 השנה - היקף שלא נראה מאז 1992 ● מדד הבנקים ירד לאחר שהצוות הבין-משרדי לבחינת הטלת מס מיוחד על הבנקים פרסם את הדוח הסופי ובו המליץ על הטלת מיסוי ● ארית דיווחה כי רשף בדרך להשלמת גיוס פרטי של כ-550 מיליון שקל, לפי שווי מוערך של כ-3.75 מיליארד שקל ● ריטיילורס נפלה לאחר שנייקי פרסמה דוחות מאכזבים

יוסי אבו / צילום: ענבל מרמרי

רגע אחרי שהממשלה אישרה את עסקת הענק למצרים - ניו-מד רוצה לתת למנכ"ל עוד 8 מיליון שקל

המחזיקה הגדולה במאגר לוויתן, ניו-מד אנרג'י של קבוצת דלק, רוצה להעניק למנכ"ל החברה יוסי אבו אופציות בהיקף של 8.1 מיליון שקל, כשהמנה הראשונה היא כבר "בתוך הכסף" ● כזכור, ניו-מד כבר ביצעה "אובר-רולינג" פעמיים בשנים האחרונות כדי לאשר לאבו תגמול למרות התנגדות אסיפת בעלי המניות

מושגים לאזרחות מיודעת.המדד לפעילות המשק / צילום: Shutterstock

לבנק ישראל יש מדד חדש שהוא בוחן לפני החלטת ריבית. כך זה עובד

בנק ישראל פרסם לאחרונה מדד חודשי חדש לפעילות המשק ● איך הוא בנוי, ומי אמור להיות מושפע ממנו? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

רשף תגייס 550 מיליון שקל ממוסדיים, חצי מהכסף יזרום לקופת ארית

אחרי שנסוגה מכוונתה להנפיק את החברה הבת, יצרנית המרעומים ארית בדרך להשלים גיוס פרטי לפי שווי נמוך יותר של 3.75 מיליארד שקל ● היקף הגיוס עשוי לגדול ל-900 מיליון שקל

הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992 / צילום: Shutterstock

השיא ה־60: הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992. מה קרה אחר כך?

מדד ת"א 35 שבר ביום ראשון את השיא ה־60 מתחילת השנה. כך, שנת 2025 קטפה את התואר השנה עם הכי הרבה שיאים מאז השקת מדד הדגל ב־1992 ● גלובס בדק מה קרה בהיסטוריה אחרי שנים כל כך טובות בבורסה. ולמה שיאים לא תמיד מגיעים יחד עם תשואות גבוהות

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

שווי של כ־8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים שמאתגרת את אנבידה נערכת להנפקה

לפי רויטרס, חברת סריבראס, המפתחת מעבדים למודלים גדולים של בינה מלאכותית ופועלת בשוק שנשלט בידי אנבידיה, נערכת להגשת תשקיף לקראת הנפקה ראשונית בוול סטריט ברבעון השני של 2026 ● הנפקה קודמת שתוכננה ב-2024 ירדה מהפרק בשל השקעת מיעוט של קבוצת G42 מאבו דאבי, אולם זו נעדרת מהתשקיף החדש

מה צפוי למשכירי הדירות / צילום: Shutterstock

משכירים דירה? מה צריך לדעת על חובת הדיווח על שכירות

התוכנית של משרד האוצר להקים רשם שכירויות ולחייב את כל משכירי הדירות במדינה לדווח על כך, חזרה שוב לטיוטת חוק ההסדרים ● איך זה יעבוד, ועל מי זה יחול? ● גלובס עושה סדר

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

שר הכלכלה החליט: הגבלה על יבוא אלומיניום. האם האוצר יטיל וטו?

החלטת השר ברקת מגיעה בעקבות תלונות בתעשייה המקומית על יבוא זול מדי שמציף את השוק המקומי ● בענף הבנייה עלולים לסבול מעליות מחירים, וסוכני מכס מתלוננים על פער בין ההנחיות הרשמיות לבין המימוש בפועל ● האם שר האוצר סמוטריץ' יבטל את המהלך, כפי שעשה עם הקנאביס הרפואי?

גיא נתן / צילום: תומר שלום

הוא רק בן 27, אבל כבר גורו של מעל 100 אלף עוקבים: "אנשים רואים שכל ירידה נמשכת חודש, וזו בעיה"

חמוש בטריקו ושרשרת עם שור מזהב, הפך גיא נתן לגורו של משקיעי ריטייל, עם למעלה מ־100 אלף עוקבים באינסטגרם, פודקאסט מצליח וקרן גידור ● בראיון לגלובס הוא מספר איך פציעה בצבא שינתה לו את המסלול; מה מנהלי השקעות מסורתיים מפספסים: "כבר אין מנטליות של קח את הכסף וזהו"; וממה הוא חושש: "אנשים יאבדו הרבה מאוד כסף וילמדו את השיעור הכי קשה של החיים"

חנות של ליאור עדיקה / צילום: איל יצהר

"חוק ליאור עדיקה" מגיע להצבעה סופית. איך ייראו הכללים החדשים?

בימים הקרובים תכריע הכנסת האם להחריג רשתות פארם קטנות ובינוניות מהרגולציה הכבדה של חוק המזון ● אבל לצד השאיפה לעודד תחרות מול סופר פארם ו-Be, ישנם לחצים של לוביסטים וחשש מפגיעה בשקיפות המחירים ● גלובס עושה סדר בתיקון שעשוי לשנות את הרגלי הקנייה שלכם

אלוף במיל' אלי שרביט / צילום: ישראל הדרי

חברה ביטחונית נוספת בדרך לת"א: רפאל רוצה להנפיק חברה בת בשווי של רבע מיליארד שקל

המועמדת להנפקה: חברת ההגנה התת ימית DSIT אותה רכשה רפאל לפני עשור לפי שווי של 15 מיליון דולר בלבד ● נשיא החברה הוא האלוף במיל' אלי שרביט, מפקד חיל הים לשעבר, שהיה מועמד לתפקיד ראש השב"כ אך מינויו בוטל

מפעל ייצור חברת ''על בד'' / צילום: איל יצהר

המושב הדתי מצטרף לגל המימושים בבורסה: משואות יצחק מכרה מניות עלבד ב-33 מיליון שקל

אחרי זינוק של מעל 80% בשנה האחרונה, בעלת השליטה ביצרנית המגבונים עלבד החליטה לממש 6% ממניותיה וירדה להחזקה של כ-60% ● במשואות יצחק מציינים כי מדובר בסגירת מעגל, לאחר שלפני שלוש שנים רכש המושב שיעור דומה של מניות בעת שהחברה נקלעה לסחרור

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

גלולת ההרזיה החדשה שמגיעה לישראל בשבוע הבא

סטארט־אפ ישראלי צעיר נחשף עם גיוס חריג של 165 מיליון דולר לפיתוח תרופות פסיכיאטריות ● אינסייטק מפצלת פעילות ומעבירה פיתוח לחברה חדשה שתנסה להקל על תרופות לחדור למוח ● אפיטומי פותחת את השלב המסחרי בישראל עם גלולת הרזיה שתגיע לחנויות בשבוע הבא ● סטארט־אפ קטן מדווח על תוצאות מעודדות לאפליקציה שעוזרת לנפגעי טראומה לישון טוב יותר ● וגם: חילופי ההנהלה בסיסרם מדיקל ● השבוע בביומד

אילוסטרציה: Shutterstock

לידיעת בעלי חברות ארנק: ביהמ"ש קובע מתי יחול מס שולי של כ-50% ומתי מס חברות של 23%

רו"ח סיפק שירותים לפירמת ראיית חשבון באמצעות חברה בבעלותו ● ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעורו על קביעת פקיד השומה כי הוא בעל "חברת ארנק", ועל כן יש למסותו במס השולי הגבוה משמעותית ממס החברות ● לפסק הדין יש השלכות על בעלי מקצועות חופשיים הפועלים באמצעות שותפויות וחברות בבעלותם

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: ap, Gil Cohen-Magen

היועמ"שית נגד ועדת החקירה שמקדם נתניהו: מתווה רצוף פגמים שלא יאפשר את חקר האמת

עו"ד גלי בהרב-מיארה במתקפה על הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר: "העדפת שיקולים פוליטיים על פני עקרונות של חקירה עצמאית, בלתי תלויה ומקצועית"

אחרי טעויות חמורות בדיווח: BBC יבחן מחדש את הסיקור על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חיזבאללה מסרב להתפרק מנשקו והחזית עם לבנון מתחממת, האנטישמיות בבריטניה נמצאת ברמות שיא, ב-BBC צפויים לבחון מחדש את הסיקור על ישראל אחרי דוח שקבע שהיו טעויות חמורות בדיווח על המלחמה, ושגריר ארה"ב בישראל בראיון לוול סטריט ג'ורנל על החיים בירושלים ● כותרות העיתונים בעולם

ארז בלשה, מנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: אייל טואג

בשווי מוערך של 1.1 מיליארד שקל: קרן ג'נריישן מקימה זרוע טיפול בפסולת

החברה החדשה, BlueGen Waste Management, תאחד את שלל הפעילויות של ג'נריישן בתחום הפסולת ● ג'נריישן דיווחה על מזכר הבנות עם לאומי פרטנרס להשקעה בחברה החדשה, במסגרתה לאומי תשקיע 171 מיליון שקל בתמורה ל-15% בחברה החדשה, כלומר שווי החברה מוערך ב-1.1 מיליארד שקל

החזרי מס / צילום: Shutterstock

כך תבדקו אם מגיע לכם החזר מס לפני שיהיה מאוחר מדי

הזכאות לקבלת החזרי מס בעבור שנת 2019 תפקע בינואר הקרוב ● נכון להיום רק מעטים פונים לרשות המסים, בין השאר מחשש לגילוי חובות קודמים ● מתי הגשת הבקשה רלוונטית, וכיצד ניתן להגיש אותה? ● גלובס עושה סדר

נאוויטס פטרוליום / צילום: נאוויטס פטרוליום

עם הנפט ממפרץ מקסיקו גם המזומנים יזרמו? רגע האמת של נאוויטס מגיע

לאחר שסיפקה למשקיעים תשואה פנומנלית של יותר מ–1,500% מאז ההנפקה, שותפות האנרגיה בראשות גדעון תדמור משאירה מאחור את שלב פיתוח המאגרים עתיר המזומנים, ונכנסת להפקה מאסיבית ויצירת תזרים חופשי ● האם מחירי הנפט מותירים למניה עוד אפסייד? ● מדור חדש