קרנית פלוג / צילום: רויטרס
כלכלנים ואנליסטים העוקבים אחר הודעות הריבית של בנק ישראל שמו לב לשינוי קטן בנוסח הקבוע של פסקת הסיום של ההודעה: "הוועדה המוניטרית סבורה כי הסיכונים להשגת יעד האינפלציה נותרו גבוהים", נכתב בהודעה, כשבפעם הראשונה מזה שנה הושמטה מהמשפט המילה "צמיחה". מדובר בצעד ראשון בדרך לשינוי מדיניות בנק ישראל ממדיניות הנחשבת "יונית" למדיניות "נייטרלית" ובעתיד אולי אף "נצית", אמרו ל"גלובס" היום פעילים בשווקים.
להערכתם, ריבית בנק ישראל עשויה לעלות כבר ברבעון הראשון של 2017, אם לא יהיו זעזועים נוספים בכלכלה הישראלית והעולמית. העלאת הריבית הסתמנת בארה"ב היא כמובן שיקול מרכזי ולצידה מצטרפים נתוני המשק הישראלי, שמעידים על צמיחה גבוהה, תעסוקה מלאה והמשך עליית השכר בקצב שנתי המתקרב ל-3%.
בשלב זה מוקדם כמובן לדבר על העלאת ריבית - להערכת הפעילים המדיניות היונית צפויה להימשך כל עוד כל עוד ימשיכו הודעות הריבית של הבנק המרכזי להתייחס לסיכונים לאינפלציה וכל עוד יופיע המשפט "המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב".
ההסבר המיידי להשמטת הצמיחה הוא נתוני הצמיחה החזקים לרבעון השני של השנה. לפי אומדן ראשון שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-16 באוגוסט צמח המשק ברבעון השני של השנה בלא פחות מ-3.7% וקצב הצמיחה במחצית הראשונה של השנה עומד על 2.9%. על רקע נתונים אלה, הקרובים מאוד לפוטנציאל הצמיחה של המשק, אפשר להבין מדוע אין מקום לדאגה מיוחדת בסעיף הצמיחה.
ואולם, מעבר לנתוני הרבעון עצמו יש להניח כי להורדת הצמיחה ממערכת השיקולים יהיו השלכות גם על המדיניות המוניטרית ארוכת הטווח של הבנק. גובה הריבית במשק שונה לאחרונה במארס 2015, אז החליטה הוועדה המוניטרית של הבנק להוריד את הריבית לשפל היסטורי של 0.1%.
הציפיות שהיו בשווקים להורדות נוספות ולצעדי הרחבה כמותית לא-קונוונציונליים, כמו רכישות אג"ח התפוגגו עם הזמן והחלטות הריבית של בנק ישראל הפסיקו לעורר עניין מיוחד. ביוני שעבר, רמזה הנגידה ד"ר קרנית פלוג על שינוי כיוון כשאמרה שפחתו הסיכויים לנקיטה בצעדי הרחבה כמותית, על רקע ציפיות להעלאות ריבית של הבנק המרכזי של ארה"ב.
ואולם הסימנים המעודדים התפוגגו עד מהרה והבנק חזר למדיניות 'יונית'. התחזית האחרונה שפרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל לפני חודשיים (בתום הרבעון השני של השנה), הניחה כי ריבית הבנק המרכזי תישאר 0.1% עד הרבעון השלישי של 2017 ותתחיל לעלות לאחר מכן.
השווקים הפיננסיים עוקבים כידוע בדקדקנות אחר כל שינוי סמנטי בהודעות הפד האמריקאי, בין היתר באמצעות תוכנות ואלגוריתמים. ניסוח הודעות הריבית של בנק ישראל מעורר עניין מועט, למעט סביב מספר ניסוחים מהותיים שמצביעים על שיקולי הבנק בהחלטת הריבית. הבולטים ביותר בהקשר זה הם סיכוני האינפלציה וסיכוני הצמיחה - כשהכוונה בסיכוני אינפלציה היא דווקא לכך שהאינפלציה איננה גבוהה מספיק כל עוד קצב עליית מחירים נמוך מ-1% לשנה, הרף התחתון בטווח שהוגדר לבנק בחוק בנק ישראל.
סימן המפתח השלישי בהודעות הבנק נמצא במקום אחר בהודעה. "הוועדה המוניטרית ממשיכה להעריך שלאור סביבת האינפלציה, ההתפתחויות בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב". במשפט הזה אין בינתיים כל שינוי.
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "הוועדה המוניטרית בוחנת מדי חודש את מכלול הנתונים הכלכליים העומדים בפניה, והודעת הריבית משקפת מכלול רחב זה. הנתונים שעמדו החודש בפני הוועדה לגבי הפעילות הריאלית היו טובים מאלו שהיו בחודשים הקודמים, והוועדה אינה רואה בשלב זה צורך להצביע על סיכונים לצמיחה. הוועדה ציינה החודש שהיא ממשיכה להעריך שלאור סביבת האינפלציה, ההתפתחויות בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב".
[לעמוד כלכלת ישראל]