פרץ בוני הנגב / צילום: איל יצהר
רכישה של דירה מקבלן כוללת גם אחריות, המביאה לשקט מסוים לרוכשים. ומה קורה כשמדובר ברכישת דירה יד שנייה? בית משפט השלום בתל-אביב דן לאחרונה בסוגיה בתביעתם של משפחת דביר מרחוב התורמוס 57 א' בכפר יונה לבין חברת פרץ בוני הנגב שבנתה את הפרויקט.
בשנת 2007 הסתיימה בניית הבניין, ובשנת 2009 רכשו בני הזוג דביר את הנכס כדירת יד שנייה מבעלים קודמים. מאז הם התלוננו על ליקויי בנייה מול החברה, שלטענתם ביצעה תיקונים חלקיים וזמניים.
בשנת 2013 הגישו בני הזוג תביעה נגד החברה לבית המשפט השלום בתל-אביב. לטענתם, הבנייה נעשתה באופן רשלני ולקוי, ברמה ירודה ובניגוד לתקנים.
בני הזוג עתרו לפיצויים בגין הליקויים, שעלות תיקונם עומדת לפי מומחה מטעמם על כ-180 אלף שקל. בנוסף הם דרשו פיצויים בגין עוגמת-נפש ואובדן הנאה מהדירה.
החברה טענה מנגד כי בהסכם הרכישה שנחתם מול הבעלים הקודמים, התובעים ויתרו על כל טענה לעניין ליקויים וקיבלו את הדירה "כמו שהיא". עוד טענו ב"פרץ בוני הנגב" כי לפנים משורת הדין בוצעו תיקונים, וזאת למרות שהדירה נרכשה כ"יד שנייה", ואין ביניהם התקשרות חוזית. חוות-הדעת מטעם החברה העמידה את גובה הנזק על עד 9,500 שקל.
לאור הפערים המשמעותיים של חוות-דעת הצדדים מינה בית המשפט מומחה מטעמו, שהעמיד את שווי נזקי הליקויים בדירה על סכום של כ-110 אלף שקל.
בית המשפט קבע כי "עילת התביעה של הקונה הראשון הוקנתה לקונה המשנה ועומדת לו מול המוכר המקורי", ומשכך החברה חבה באחריות כלפי התובעים לפי הוראות חוק המכר.
השופטת ציינה כי התובעים בעיקרון אמורים לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים, אך זהו לא המקרה. "כבר שנים שהתובעים רודפים אחרי הנתבעת בבקשות לתיקוני הליקויים, ובעיקר בנוגע לליקויים הקשים בדירה הפוגמים באיכות החיים". לפיכך, ול"נוכח היחסים העכורים בין הצדדים", תשלם החברה את שוויו של הנזק.
השופטת עידית ברקוביץ קיבלה את חוות-הדעת, אך הפחיתה את התשלום על נזקים מסוימים שלא הוכחו כנדרש.
סוף דבר - החברה תשלם לתובעים כ-96 אלף שקל על הליקויים ועוד כ-17 אלף שקל הוצאות ושכר-טרחת עורכי דין.