מיום שישי האחרון, עורכי הדין ורואי החשבון המעניקים שירותים עסקיים ללקוחות, חשופים לסנקציות אם נתנו שירות ללקוח שעולה חשש שהוא מעורב בהלבנת הון, וכן במקרה שלא השלימו עד כה את חובתם לזהות את לקוחותיהם, בהתאם לתיקון שהתקבל אשתקד לחוק לאיסור הלבנת הון.
בספטמבר האחרון השתנו הכללים החלים על עורכי הדין ורואי החשבון עם כניסתו של תיקון לחוק איסור הלבנת הון לתוקפו - תיקון שמטרתו להקשות על עורכי דין ורואי חשבון לשרת לקוחות "חשודים" בהלבנת הון.
התיקון לחוק מחייב נותני שירות עסקי - עורכי דין ורואי חשבון בתחומים מסחריים - לערוך הליך של "זיהוי והכרת הלקוח", כדי להניח את דעתם כי הלקוח אינו לוקח חלק בפעילות שיש בה משום הלבנת הון.
בהגדרת "שירות עסקי" נכללים קנייה או מכירה של נכס נדל"ן או של עסק; ניהול נכסים של הלקוח, ובכלל זה: ניהול כספים, ניירות ערך, נכסי נדל"ן, ניהול חשבונות בנקאיים, חשבונות בבורסה, בחברת ביטוח או בבנק הדואר; קבלה, החזקה, או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד; והקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות, לגורם אחר. הרשימה רחבה וכוללת את מרבית העיסוקים של פעילות מסחרית של עורך דין.
את הטפסים והניירת הרלוונטיים, כולל תרשומת שערכו נותני השירות במסגרת קיום ההליך, עליהם לשמור בקלסר מיוחד במשרדם למשך 5 שנים לצורך ביקורת. הגוף הממונה על הביקורת הוא "הממונה על נותני שירות עסקי" במשרד המשפטים.
ביום שישי חלפה בדיוק שנה מהמועד בו נכנס לתוקף התיקון. על-פי הוראות הצו החל על נותני שירות עסקי, במהלך השנה שחלפה ועד ל-1 בספטמבר השנה, חייבים כל נתוני השירות העסקי במשק ליישם את המשטר החדש על כל הלקוחות להם הם נותנים שירות.
המחוקק העניק לעורכי הדין ורואי החשבון נתוני השירות העסקי, פרק זמן של שנה להשלים את יישום המשטר על הלקוחות הוותיקים (כאלה שניתן להם שירות עסקי לפני כניסת הצו לתוקף). כעת, החל מיום שישי, 2 בספטמבר, נותן שירות עסקי אשר לא השלים את הכרת הלקוח וקבלת המסמכים הנדרשים מאותו לקוח, לרבות טופס "הכר את הלקוח" חתום וממולא כדין, יהיה חשוף לסנקציות, הן מצד הממונה על נותני השירות העסקי במשרד המשפטים, ואף ייתכן כי ייקבע לגביו שעבר עבירות אתיות.
הדד-ליין הזה, שהיה ידוע זה מכבר, מעורר כיום חשש בקרב עורכי הדין ורואי החשבון, וכן ביקורת על כך ששנה אינה זמן מספק על-מנת להיערך לשינוי כה מהותי בשיטות העבודה המוכרות מימים ימימה. עוד צפוי החוק לעורר מחלוקות בין הממונה על נותני השירותים לרואי החשבון ועורכי הדין, באשר לשאלה מהו "שירות עסקי".
לדברי עו"ד בועז פינברג, שותף ומנהל מחלקת מיסוי ואיסור הלבנת הון במשרד זיסמן, אהרוני, גייר ושות', "יש חשש כי השנה שניתנה אינה מספקת, ונראה כי לנותני השירות העסקי תידרש שהות נוספת על-מנת להשלים את ההיערכות שלהם, זאת גם ביחס ללקוחות הוותיקים".
מעתה יכול משרד המשפטים להטיל עיצומים כספיים של מאות אלפי שקלים על אותם נותני שירותים, וכן להעביר את המידע לוועדת האתיקה של עורכי הדין או למועצת האתיקה של לשכת רואי החשבון, שיכולים בתורם להטיל עונשים של נזיפה עד השעיה של העוסקים במקצוע.
הנושא עלול אף להוביל את נותן השירות העסקי למישור הפלילי. "אם הממונה על השירות העסקי חושד שנותן השירות העסקי נמנע מזיהוי הלקוח כדי לסייע ללקוח להימנע מדיווח על עסקאות או לבצע עבירות, הוא יכול להעביר את המידע למשטרה או לרשות המסים, ואותו נותן שירות עסקי עלול להיחקר בפלילים", אומר פינברג.
"בנסיבות אלה", אומר פינברג, "ראוי היה כי לפני שהממונה מתחיל להטיל עיצומים כספיים על עורכי דין ורואי חשבון, תובהר הפרשנות הנכונה בצורה משמעותית יותר. התחושה היא שבשלב הנוכחי הדברים אינם קוהרנטיים דיים".